תשפ"ג

נושאי השיעור: הקדשת השיעור השבועי להצלחת עורכי הקובץ התורני "דברי חפץ" חלק י"ט שיצ"ל השבוע בס"ד, ובשבח המאמר משנת מהרי"ץ וכן יתר המאמרים החשובים המובאים בקובץ זה. בדבר התפילה שנערכה בקבר רחל עבור תורמי המגבית השנתית למוסדות יד מהרי"ץ, ביאור ה"רשות" (פתיחה) לפרשת האזינו מאת בעל מדרש הגדול, ומדוע אנו נקראים שם "בני רחל". השלמה בעניין גירסת המלה 'ובלבבך' שבפרשת האזינו, והמלה 'בלבבך' שבפרשת עקב, מסקנת מרן שליט"א כי יש להשאיר את האות למ"ד בשוא נח למרות הגעיא באות בי"ת, והרחבה בעניין שוא נע שאחרי געיא כגון במלה 'הללו'. בעניין השופר התימני המסולסל, דחיית הדברים המוטעים שפורסמו השנה בעניין זה, ובפרט מה שפורסם בשם הרב שלמה מחפוד כי כביכול רק עמי ארצות תקעו בתימן בשופר זה, ושמקור הדברים מכת הדברים, והוכחות כי גם בקרב הדרדעים היתה מחלוקת בדבר. בעניין שופר תימני של איל שמעלתו שאינו מעובד כלל, והרחבה בעניין כשרות שופר מעובד אשר שינו אותו מצורתו הטבעית, ודחיית הטענה שכביכול בתימן לא עיבדו את השופר בדוקא כדעת רס"ג, וראיות כי דעת רס"ג איננה ברורה מכמה סיבות

דרשת מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה בליל הושענא רבה התשפ"ג, בשעה 2:00 בלילה, בבית הכנסת "פעולת צדיק" בני ברק. וכן וידיאו קצר של קיום מצות חבטת הערבה לאחר התפילה, כולל תמונות.

נושאי השיעור: דברי הפייטן בסוף הפיוט לנר ולבשמים וכו' הנה ימי מעשה מתחדשים תמיד, יתחדשה בהם שלום וטוב סלה, והמשך ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים לגבי המלים (בברכת יוצר אור) המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית. בעניין כתיבת חידושי תורה בחול המועד, האם מותר לשמוע חידושי תורה בחול המועד כשיש חשש שמא יבוא לכתוב, ביאור כי מ"ש הט"ז בעניין זה מקורם בספר הזוה"ק כי בכל רגע ורגע צריך שיהיו חידושים בתורה, והבנה אחרת בדברי הזוה"ק. דחיית דבריו התמוהים והמוזרים של הרב שבתאי לוי הי"ו בעניין האתרוגים מזן תימני, ודחיית דבריו לגבי התימנים שכביכול בירכו המוציא וברכת המזון על פת העשויה מקטנית דורה. אי אפשר להתיר אתרוג מורכב מצד ספק ספיקא. מדוע החזו"א לא לקח אתרוג תימני. חידוש בעניין הגירסא הנכונה בקדיש דעתיד וכו' ויבע משיחיה, ולא ויקרב משיחיה, כי יב"ע ר"ת יונתן בן עוזיאל וההבנה בכך.

הקדשת השיעור להצלחת הרב ישורון צדוק יצ"ו והרב שילה יגאלי יצ"ו, וקריאה שלא לבטל את ההוראות קבע ליד מהרי"ץ, לצורך הפצת השיעורים, אלא אדרבה להוסיף עשר מעלות בקודש. המשך משיעור קודם על ענין ברכת הקאת, ודיניו לגבי ערלה ושביעית. האם בזמן אברהם אבינו וחכמינו ז"ל כבר היה ידוע צמח הקאת, וכיצד הוא התפשט בארץ תימן מן הדרום למרכז. סוג מסוים של קאת הגדל באתיופיה. מסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה. המשך משיעור קודם על חשיבות האתרוג התימני, ועל מסורת הכתיבה האשכנזית והספרדית. דף אחד שנמצא מכתי"ק של החכם השלם ר"י צרפתי זצ"ל על מעלת הכתיבה הספרדית והתימנית. המשך ההשגות משיעור קודם על מה שפקפק בספר גדרי המועדים על כשרות האתרוג התימני, תחילת ההתיישבות היהודית בתימן, ומסקנא לדינא. ויב"ע משיחיה, רומז ליונתן בן עוזיאל שלא רצה לגלות את הקץ. שני מעשים, אחד מסטרא דקדושה ואחד מסטרא דמסאבותא, על אנשים שידעו את הקץ ומתו בטרם שהספיקו לגלותו. שורש תקנת ובא לציון, ורמז קץ משיח. הבהרת דברים בנוגע לפעילויות הפרטיות והציבוריות של מרן שליט"א.

נושאי השיעור: הקדשת השיעור גם לרפואת הגר"ש בעדני שליט"א. בירור בדברי הרמב"ם בהל' תשובה, מדינה שעוונותיה מרובים מיד היא אובדת. דעת הרמב"ן ורבינו בחיי החולקים על הרמב"ם וסוברים כי דין זה הוא דוקא בארץ ישראל. מדוע אברהם אבינו לא החזיר בתשובה את אנשי סדום ועמורה. בירור לשון תרגום אונקלוס, וְאִם תָּיְבִין לָא אֶתְפְּרַע. קושיא על מ"ש מהרי"ץ (ותשובה לקראת סוף השיעור) כי כאשר לא אומרים שלושים קדושות, "כביכול" ייחרב העולם. ובירור גירסתנו במלה 'כביכול'. המשך בירור המעשה המובא בזוהר חדש, שהקב"ה רצה להחריב את העולם, ורש"י עצר את מלאך המות. המשך בעניין 'החדש בכל יום תמיד מעשה בראשית', שהקב"ה מחיה את כל העולמות בכל רגע, ומזרים תמיד כוחות מחודשים בבריאה. בעניין המעשה דלעיל עם רשב"י, כיצד מתו בפתע פתאום כל שלושים הצדיקים, כי 'מתו' זה לאו דוקא, אלא שירדו מצדקותם. הסבר נפלא עפ"י האמור, בעניין מדוע אומרים 'קדיש דעתיד' לאחר לימוד תורה שבעל פה. תירוץ על קושיית הגרי"ח מדוע חז"ל אמרו דוקא 'אמן יהא שמיה רבא דאגדתא', מה המיוחד בלימוד האגדה, ומה עם הקדושים. מעלת ארבעים אלף תלמידי חכמים שבדור. בעניין ארבעים וחמשה הרוגי אסון מירון, תיעוד חדש מאחד הניצולים, וחובת הזהירות שלא לומר בשיר, לכבוד התנא האלוקַי. הבהרה ממרן שליט"א כי הוא חוזר בו לגבי איסור שירה לאבלים בשבת, עפ"י דברי החמדת ימים. קריאה חוזרת ממרן שליט"א שלא לבטל את הוראות הקבע לחוברות 'שערי יצחק' היוצאות לאור ע"י מוסדות יד מהרי"ץ, ואף להגדיל ולהוסיף ככל האפשר. בשבח הספר פסקי מהרי"ץ על חנוכה ופורים, כולל מאמר הנרות הללו.

נושאי השיעור: דברי מהרי"ץ בע"ח לגבי מזמור ויהי נועם וגו' יושב בסתר וגו', הכפלת הפסוק אורך ימים וגו' במוצ"ש, ניצחון החשמונאים על היוונים היה ע"י מזמור זה וכפילת הפסוק האחרון בכדי שיהיו סה"כ מאה ושלושים תיבות כמניין הכהני"ם. השלמה בעניין סגולות שהן המצאות, כי אין חובה שיהיה להן מקור, דוגמאות לכך, כגון הסגולה עם הלבינה וכו' למי שיצא לתרבות רעה, וביאור סגולות נוספות. מעלת הכוונה בתפילה כי היא מועילה להבנת התורה וכו', והעצה לכך היא לעיין ולחדש משהו בכל תפילה. הרחבה בחשיבות העניין להאריך במזמור ויהי נועם וגו' במוצאי שבת, ושהקדושה במוצ"ש צריכה להיות כדבעי כי היא משלימה ל-30 קדושות בשבוע, מה הפירוש בדברי המדרש "שנשלמים הסדרים", ותמיהה על דברי מהר"ל מפראג.

נושאי השיעור: ביאור דברי מהר"ל מפראג בספרו נר מצוה לגבי מלכות יוון וגזירותיהם, ומדוע נעשה נס חנוכה בשמונה ימים דוקא. שני תירוצים לשאלה כיצד היוונים עבדו עבודה זרה, למרות שהיו קרובים לדרכי האמונה. השלמה בעניין אמירת ויהי נועם וגו' וסדר קדושה במוצאי שבת באריכות ובנעימה, כדי להאריך את הזמן עבור הרשעים שצריכים לחזור לגיהנם, השלמת תשובה לשאלה לגבי מה נחשב 'כנסיה אחרונה', והאם הגיהנם עובד גם בימים טובים ובר"ח ובחנוכה ופורים. תוספת דברים בעניין הטעם לאמירת קדושה במוצ"ש בכדי להשלים שלושים קדושות בשבוע, ותשובה לשאלה מדוע כתוב במדרש הגדול בלשום 'מלילי שבת עד לילי שבת'. דברי מרן שליט"א בשבח החוברות שערי יצחק, ובשבח החוברת 'מקודשת לי' – הלכות והליכות בענייני הבית, מעשה המובא שם בחשיבות המחמאה לזולת, ותשובה מאת מרן שליט"א המובאת בסוף החוברת. לאחר השיעור, מסיבת חנוכה ברב עם. כולל תמונות.

נושאי השיעור: בירור הימים שבהם אומרים מגדול ישועות מלכו וכו' בברכת המזון, במקום מגדיל, ביאור דעת מהרי"ץ זיע"א כי אומרים מגדול גם בחנוכה ופורים, וסימן בששת הימים שבהם אומרים מגדול. תשובות מרן שליט"א לחמשת השאלות שנשאלו על הטעם שהביא מהרי"ץ בע"ח לגבי אמירת סדר קדושה במוצאי שבת, כי זה בכדי להשלים ל' קדושות בשבוע במקום ל' הצדיקים שצריכים להיות בכל דור. סיפור נפלא על השגותיו וכו' של האריז"ל, בביטול הגזירה שהיתה בזמנו כי יבוא ארבה כבד מפני שלא דאגו לחכם עני שהיה בניהם, שלוש תמיהות ממרן שליט"א ויישובן.

נושאי השיעור: דברי מדרשים ומפרשים בעניין הפסוק ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגו' זה דם פסח ודם מילה. השלמה לגבי מנהג העיר רצאבה לומר בברית מילה הלל נוסף, והללויה דם פסח ודם מילה ציוני וכו', חשיבות שמירת מסורת אבות, ומי חיבר הלל זה. הערה לגבי המנחמים אשר משוחחים עם האבלים בעת הניחום במקום להיות בכובד ראש ולעסוק בענייני האבילות בלבד, השלמה בעניין עטיפת הראש לאבלים, ודוגמאות לחוסר הנהגה בבתי אבלים, כגון שהאבל מדבר ומזמין דרשנים לדבר וכו' במקום לשתוק כפי הדין. מכתב למרן שליט"א מגר צדק בעניין מנגינות התימנים בתפילות. השלמה בדבר מסקנת מרן שליט"א כי יש לברך על פרי שיש בו ריח, 'שנתן ריח טוב בפירות', ולא הנותן וכו', ולפי זה הבנה בספק החזו"א לגבי מי שאין לו בשמים במוצש"ק אלא רק פרי עם ריח, גם בבארות אליהו על פסקי מהרי"ץ כתב כי למסקנא יש לברך 'שנתן' ולא 'הנותן', וכמה הערות ממרן שליט"א על דברים שכתב שם, כגון לגבי מסקנתו על ביאור הגרי"ח לגבי אלה הנמנעים מלברך על ריח הפירות בגלל המחלוקת בנוסח הברכה. דברי חיזוק והתעוררות בעניין איסור גילוי שיער האשה, תשובה לשאלה מדוע מרן שליט"א לא הביא בשע"ה את עניין פאה נכרית, סיפור המובא על הר"ר עואד אשתר זצ"ל סבו של הגר"ש בעדני אשר השיא אשה נוספת לאדם שלא הסתדר עם אשתו הראשונה, ודברי מרן שליט"א בעניין נשיאת שתי נשים. חוקי עשיו מול חוקי התורה. סיפור שהובא על המשגיח דישיבת קול תורה הרה"ג גדליה אייזמן זצ"ל, בדבר השינוי החיצוני שחל בו כאשר עזב את עירו ורשא החסידית והגיע לישיבה הליטאית, ומעלת גידול פיאות הזקן.

נושאי השיעור: ביאור דברי הגמרא במסכת פסחים בעניין עשיית החרוסת לליל הסדר, הוספת תבלין לחרוסת, דברי רע"ו מברטנורא ממה עושים את החרוסת, הגדרת הרמב"ם בפיהמ"ש כי חרוסת היא תערובת שיש בה חמיצות וכו', השלמת תשובת מרן שליט"א לשואל לגבי הוספת בוטנים לחרוסת, כי אין ראיה מדברי רע"ו שכתב בוטנים מאחר שבוטנים היינו פיסתוקים, והייחסות למובא בהגש"פ מגיד מראשית כי כביכול המקובל שיהיו י"ג דברים בחרוסת. השלמה לגבי ה'הלל' – והללו־יה דם פסח ודם מילה ציווני וכו', ומדוע המייסד כתב בלשון יחיד. שאלה מדברי המדרש לגבי אלה שלא רצו לימול ביציאת מצרים, מדוע הקב"ה נישקם וכו' הרי הוא זה שאילץ אותם לימול בגלל הריח של קרבן פסח, דעת מרן לגבי תירוצים שנאמרו על שאלה זאת, ותירוץ עפ"י דברי מהר"ם אלשיך בספרו תורת משה פ' בא. התייחסות למובא בעלון בית נאמן [ויחי התשפ"ג] לגבי השימוש במלה 'תאריך', כי לכאורה היא באה מלשון ערבי. דוגמאות למלים רבות כיום שאינן בלשה"ק. פירוש המושג 'לשון יווני'. וההבדל שבין לקחת מלים משפה אחרת, לבין להשתמש במלים שהומצאו בשפה העברית. ימי השובבי"ם – חיזוק מרן שליט"א לתשובת בנו הרה"ג משה שליט"א לגבי השאלה מה לעשות כאשר בעוה"ר ישנם התולים בכוונה בשב"ק מודעות של פריצות ליד בית הכנסת. דברי מרן שליט"א בשבח המשחק 'מונופול מלך הספרים' שיצ"ל ע"י ת"ת עטרת חיים, ובשבח סדרת הספרים 'לאורם' העתידה לצאת לאור בקרוב בעז"ה.

נושאי השיעור: דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים ח"א בעניין חשיבות לימוד תנ"ך, דברי המעם לועז לגבי המעלה בכך שהתורה "משולשת" (אורין תליתאי) כי היא כנגד בית המקדש, ועפ"י דבריו השלמה לשיעור הקודם בעניין הדברים המונעים את חרבן העולם. תוספת דברים בעניין עטיפת הראש לאבלים, התייחסות למנהגי העיר ראדע אשר שינו מן המסורת המקובלת בתימן, ובעניין כיסוי הפה לאבלים. ביאור המובא בשע"ה לגבי חליצת כתף והנחת היד על הראש בהליכה בלוָיה, תשובה לשואל כי עפ"י הפסוק בירמיה משמע כי צריך להניח שתי ידיים על הראש, ובעניין העלאת עפר על הראש. יש להימנע משילוב הידיים יחדיו. המשך בעניין ברכת על נטילת ידיים אחר הנטילה לפני הניגוב, תגובה לשואל על המובא בפירוש על תכלאל עץ חיים מהדורא חדשה כי כביכול לשון התכלאל הוא לברך קודם הנטילה, המשך ההתייחסות ל'תכאליל קדמוניות', ותגובת עורך הספר שולחן ערוך תימן לגבי מה שנאמר מפי מרן שליט"א בשיעור הקודם, והערה על המובא בספר בארות אליהו על פסקי מהרי"ץ. ימי השובבי"ם –מדוע נאמר שש פעמים לשון שמירה, במזמור שיר למעלות אשא עיני אל ההרים וגו'. בשבח שולחן ערוך חלק אבן העזר עם פירוש שתילי זיתים וכו' שיצ"ל זה מקרוב ע"י הרה"ג יונתן שבח שליט"א.

נושאי השיעור: מליצה על ברכת אתה בחרתנו וכו' והשיאנו וכו', לגבי נישואין. דברי מהר"ח פאלאגּי זצ"ל על פיסקת והשיאנו וכו' לחיים לשמחה ולשלום, מדוע דוקא שלושת הדברים הללו, דבריו בעניין מניעת השימוש בחומרי נפץ בפורים, ודברים נוספים מספרי זמנינו בעניין זה, והרחבה בעניין השאלה ממתי נעשה השימוש בחומרי נפץ בעולם. המשך בעניין השאלה האם עדיף לקרוא את עשרת בני המן שבמגילת אסתר בנשימה אחת, למרות שלא יקרא את תיבות 'ואת' מתוך הכתב, ומה הדין במי שקרא בס"ת את עשרת הדיברות מבלי לראות את התיבות 'לא', שני טעמים נוספים (בנוסף לארבעה שנאמרו בשיעור הקודם) כי עדיף לקרוא את עשרת בני המן בנשימה אחת, מאשר לקרוא את תיבות 'ואת' מתוך הכתב, והתייחסות למכתבים שקיבל מרן שליט"א בעניין זה. המשך בעניין קללת עזרא, וההתייחסות לדברי בעל מלאכת שלמה שכתב כלפי בני ארץ תימן כי היה שם 'עוני תורה', והוכחות מספרים וסופרים כי אין הדבר כן. בעניין חיבורים חדשים שיצאו לאור לאחרונה בעניין פת הבאה בכיסנין.

נושאי השיעור: רמז נפלא על הפסוק בספר איוב [כ"ג, י"ג] וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ, לגבי המברך שאין מי שיענה אחריו אמן. המשך בעניין 'ברכת' עזרא, דברי ספר החינוך כי כביכול הרמב"ם איננו חושש לקללה, והרחבה לגבי השאלה מהו הגדר של קללה והאם היא אכן משפיעה ומזיקה. תשובה לשאלה כיצד אלישע קילל את הנערים, והרי אסור לקלל. התייחסות מרן שליט"א למכתב שאלה בעניין השמירה מששה סוגי מזיקין, ודברי ספר שושן סודות לגבי 'סוד השדים'. התייחסות לשאלתו על דברי מרן שליט"א לגבי 'ברכת' עזרא, וביאור מורחב של דברי מהרי"ץ זיע"א באיגרת תימן, לגבי מסירת עניין זה שלא עלו יהודי תימן לא"י בבניין בית המקדש השני. מקורות לכך כי ה'עוני ממון' של יהודי תימן היה אכן הרבה יותר מיהודי שאר הארצות. סיום תשובת הגר"י זילברשטיין שליט"א לאברך תימני, כמה הערות על דבריו, והרחבה בעניין כיצד בזמנינו יש להעיר לקורא בתורה אשר טעה בקריאתו. השלמה בעניין מראה חום לגבי מראות הדמים, ושישנו הבדל בין צבע עור גּויל שהיה בתימן לבין הגויל של שאר ארצות.

נושאי השיעור: ביאור עניין סמיכות גאולת פורים לגאולת מצרים, דיוק במאמר חז"ל [מגילה דף יב:] שאלו תלמידיו את רשב"י, מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? אמר להם, אמרו אתם וכו', וביאור עפ"י דברי מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעו"צ ח"ב לגבי פירוש לשון השאלה 'מפני מה'. עפ"י האמור לעיל, ביאור המובא בהגדה של פסח, כל שלא אמר ג' דברים וכו' פסח וכו' על שם מה, מצה על שם מה וכו', כי 'על שם מה' היינו כמו 'מפני מה'. תשובה לשואל על הדברים דלעיל, ממאמר הזוה"ק [שמות רמ"ו] כי ר"א שאל את רשב"י אביו, מה ראה הקב"ה להוריד את ישראל למצרים בגלות, ורשב"י אמר לו שיענה הוא למרות שלא כתוב בשאלה הלשון 'מפני מה'. דברי ספר יורה חטאים בדבר מעלת יהודי תימן שלא נתערבבו עם הגויים בתימן וכו'. ביאור חדש בפיסקת 'היא שעמדה לאבותינו ולנו', מי זאת 'היא', מדוע מרימים את הכוס בפיסקא זו? ושהגדרים והסייגים שקבעו חז"ל במשך הדורות הם אשר הצילו את עם ישראל בגלותם. ביאור הפיסקא כנגד ארבעה בנים וכו' אחד חכם ואחד רשע וכו', מדוע הבן הרשע מקביל אל החכם? דברי החזון אי"ש זצ"ל לגבי הציונות והקמת המדינה כאמצעי לעקירת היהדות, והתייחסות למצב בארץ ישראל בתקופה האחרונה. שתי הערות על המובא בחוברת 'קיצור דיני ליל הסדר' [עמנואל התשפ"ג], האחד לגבי המובא שם כי יש נוהגים לאכול ביצים אחרי הקידוש. הערה שנייה בעניין המובא שם לגבי ביעור יין של שביעית בערב פסח, כביכול בשם מרן שליט"א בשערי יצחק, אולם זאת טעות חמורה, כי שם המדובר לגבי ביעור מעשרות ולא לגבי ביעור פירות שביעית. בשורה טובה על הוצאת החוברת 'חוקת הפסח' [מהדורא חדשה התשפ"ג] בענייני חוזר וניעור בפסח, וכן על הוצאת הקובץ דברי חפץ חלק כ' [ניסן התשפ"ג], וכן על הוצאת החוברת מראות יצחק – הוראות וכללים בענייני מראות וכתמים מתוך שיעורי מרן שליט"א, ותוספת דברים בעניין מראה חום במראות הדמים.

נושאי השיעור: דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים בעניין אמירת מוריד הטל בימות הקיץ, והמסתעף. תמיהה רבתי על המובא לגבי חזון העצמות היבשות, כי העצמות שהחיה הנביא יחזקאל בבקעת דורא שבבבל, היו פגרי בני אפרים, כיצד הדבר יתכן? המשך והרחבה בביאור דברי מהרי"ץ בעניין מוריד הטל, מהיכן צריך לחזור מי שטעה ואמר מוריד הגשם במקום מוריד הטל, ובעניין אמירת תשעים פעם אתה גבור וכו'. בירור דעת הפוסקים האחרונים בעניינים דלעיל, הרחבה בעניין הזכרת שם השם לבטלה, ומסקנת מרן שליט"א לדינא.

נושאי השיעור: חמש דעות המובאות בגמרא סנהדרין [דף צב:] לגבי מי היו המתים שהחיה יחזקאל הנביא בבקעת דורא, וכן דעות המובאות במדרשים בעניין זה, המשך בעניין השאלה כיצד הגיעו בני שבט אפרים שנפלו בגת אשר בפלשתים לבקעת דורא שבבבל, תשובות שקיבל מרן שליט"א לגבי שאלה זו, ופתרון התעלומה עפי דברי הזוה"ק כי המתים שהחיה יחזקאל היו גלגולי נשמות של בני אפרים וכו'. המשך העניין כי מועיל לומר תשעים פעמים 'מחיה מתים אתה רב להושיע מוריד הטל' למי שמסופק אם אמר מוריד הטל, והתייחסות לשתי הערות על הנאמר בשיעור הקודם לגבי דעת המשנה ברורה שהביא את שלחן שלמה וכו', האחת כי בספר שונה הלכות פסק כדעת השלחן שלמה, והערה שנייה כי בספר מנחת שלמה להגרשז"א כתב כי לא ראוי לעשות את העצה הזאת. התייחסות למובא שם בשם הגרשז"א, כי כביכול מלים אלו אינן מלים שבקדושה וניתן לאמרם במקומות המטונפים, כי הדבר אינו יכול להיות. בתפילה צ"ל 'מחיה מתים אָתָה. רב להושיע וכו'. המשך ההתייחסות למאמר שפורסם בעבר ע"י אחד הרבנים, בעניין 'מנהיגות מחלוקות ומבט לעתיד בעדת תימן' ולטעיות שנכתבו שם, כגון כי כביכול בנוסח בלדי אין שום דבר מחכמי תימן הקדונים, וכן על מ"ש כי כביכול חכמי תימן נע"ג לא חיברו פירושים על הרמב"ם כמו הגר"ח מבריסק והאור שמח, למרות שישנם לפחות עשרה מחברים כאלה. חשיבות שמירת מסורת ק"ק תימן יע"א.

נושאי השיעור: חמשה טעמים ומקורות לעניין עשיית מדורות אש בל"ג בעומר, התייחסות למ"ש בס' ואין למו מכשול לגבי מה שכתב מרן שליט"א בשע"ה כי בתימן לא נהגו לעשות מדורות בל"ג בעומר, והבהרה לגבי זה וכיוצא בזה מקומות שכתוב בשע"ה בלשון 'לא נהגו בתימן', כי אין הכוונה שאין לנהוג כן גם בזמנינו. התייחסות למובא בעלון בית נאמן כי כביכול בני ק"ק תימן יע"א מסתפרים ומתגלחים כרגיל בימי העומר. כשם שכלי המלחמה שנשתכללו כיום לצורך המלחמה הגשמית, כך יש לשכלל את כלי המלחמה לצורך המלחמה הרוחנית, תוספת דברים בעניין 'שבתות לקדשנו' לחיזוק עניין הקדושה ובפרט לגבי המכשירים-המכשילים כיו"ב, ועצות מעשיות לכך. דברי הגר"י זילברשטיין שליט"א בעניין השלטים 'בלי גיוס אין פיוס' – לגבי בחורי הישיבות הקד' שאינם מתגייסים לצבא, התייחסות מרן שליט"א לכללות עניין זה, וכן לגבי טענת הרוב בא"י כי המיעוט הינם 'צחצחים' אשר אינם מ'האליטה'. בשבח המודעות שפורסמו בעניין שלא לשיר 'לכבוד התנא האלוקַי' בפת"ח, אלא האלקִי בחירק.

עניין חתימת הברכה בכל יום ויום 'נותן התורה' בלשון הווה, וקבלת התורה מחדש בחג השבועות. ביאור סדר הפיסקאות שתיקנו לומר לאחר ברכות התורה, מקרא משנה וגמרא, מדרש ואגדה. טעם הוספת פיסקת לבד הנשמה הטהורה וכו', בתוך המאמר לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר וכו'. המשך בעניין 'שבתות לקַדְּשנו' - חיזוק בעניין המכשירים-המכשילים ופגעי הטכנולוגיה, והאם מותר לשבור מכשיר אייפון בשבת. תוספת דברים בעניין השרים 'לכבוד התנא האלוקַי' בפת"ח, במקום האלקִי בחירק, שזהו חירוף וגידוף אפילו לפי שיטת חסידי הבעש"ט. בעניין זמן ק"ש ותפילת שחרית בחג השבועות, אחר עלות השחר. הסבר וחידוש נפלא לגירסתינו בנוסח בכתובה, 'וְקָנִינוּ' מן חתנא דנן וכו' בלשון הקודש, במקום 'וּקְנֵינָא'.

נושאי השיעור: בעניין המושג "גילוי מצבה" ביום השלושים, אשר בא מאומות העולם, ובכללות עניין ההתאספות בבית הקברות לצורך הקמת המצבה. המשך משיעור קודם בביאור שלושת הפירושים למושג "קביעות עתים לתורה", תשובה על השאלה השנייה משיעור קודם כי לכאורה אין בכך ספק, בכדי שנאמר את הכלל כל קבוע כמחצה על מחצה דמי, וחקירות בעניין רוב וקבוע. דברים לזכרו של הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל, אשר חיזק תמיד את עניין לימוד המוסר, דברים שהובאו בשמו בעניין זה בעלון דרכי החיזוק, הרחבה לגבי השיטות בעולם הישיבות הקד' בעניין סדר מוסר בכל יום, וחשיבות לימוד המוסר לצורך תיקון מדות האדם. ביאור המובא בס' שער יששכר בעניין להאריך בברכת אהבת עולם וכו' שלפני ק"ש ובפרט בחג השבועות זמן מתן תורתנו, ועצות ממרן שליט"א לגבי ק"ק תימן יע"א הנוהגים כי הש"צ אומר ברכה זו בקול רם, ולעתים במרוצה וכו'. השלמה למובא בשיעור מוצש"ק במדבר לגבי זמן תפילת שחרית בחג השבועות בעלות השחר, ולגבי חישוב זמן הנץ החמה למנהג ק"ק תימן יע"א. דברי מהרי"ץ זיע"א בע"ח בעניין סמיכות הברכה יוצר אור וכו' לברכת אהבת עולם, ותירוץ לקושיא בביאור הסמיכות בתפילת ערבית בין ברכת המעריב ערבים לברכת אהבת עולם. השלמה בביאור הרמז שבפסוק [איוב כ"ג, י"ג] וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ, וְנַפְשׁוֹ אִוְּתָה וַיָּעַשׂ, כלפי המברך יחידי שאין מי שיענה אחריו אמן וכו'. עשרה בחורים מחסידות גור שנבחנו אצל מרן שליט"א על 500 דפי גמרא. השלמה בעניין השיר לכבוד התנא האלוקי, ומה שהשיב אחד הרבנים למרן שליט"א על כך.

מעשה שהובא על החזון אי"ש שכביכול ראה ס"ת בן 2500 שנה מתימן, ותירוץ ששי לשאלת האבודרהם שהובאה בשיעור הקודם. השלמה בעניין ברכת אהבת עולם וכו' שחרית וערבית, ושתי תשובות לשאלה מדוע הנצי"ב מואלאז'ין לא אמר את שיעורו הקבוע ביום שלא כיוון בברכת אהבת עולם, הרי יכל להשלים ולתקן אח"כ. תוספת דברים בעניין חשיבות הכוונה בברכת אהבת עולם, והעצות לתיקון עניין זה בבתי כנסיות שלנו אשר הש"צ אומר אותה לבדו בקול רם, על ידי כתיבת הערה, וציון בקַוים בסידורים. התייחסות לדברי הגר"ח פאלאגּי כי במלה 'ולקיים' את כל דברי וכו' צריך לכוון לזכות להיות מחזיק ותומך בלומדי תורה וכו'. מו"מ במכתב תשובה מאת הרב יוחאי צבי יצ"ו לגבי שאלת מרן שליט"א מהשיעור הקודם, כיצד הגר"ח מבריסק אמר כי בישיבת ואלאז'ין אין צריך ללמוד מוסר מפני שהנצי"ב הינו ספר מוסר חי, הרי לימוד תורה ויראת שמים אינם מועילים לתיקון המדות הרעות, וכן לגבי השאלה א"כ כיצד עודד הגר"ח מבריסק את בנו הגרי"ז ללמוד מוסר בספר חובות הלבבות, ובכללות חשיבות עניין לימוד המוסר בזמנינו, וכיצד נהגו בתימן. סיום בירור העניין דלעיל לגבי המעשה בחזו"א שראה ס"ת מתימן בן 2500 שנה. חמש סיבות מדוע גם כיום צריכים אנחנו לקרוא פרשיות חוקת ובלק מחוברות, כמנהג אבותינו, ולא לשנות, למרות שבזמנינו שישנו קיבוץ גליות, והבחורים חוזרים לשבת מן הישיבות, לפעמים הדבר גורם לבלבול כאשר מתפללים בשבת אחרת במקום אחר וכדומה.

בעניין תכלת בציצית בזמן הזה, מדוע גדולי התורה שבדורנו נרתעים ואינם מקבלים זאת להלכה ולמעשה. המשך בעניין לימוד וידיעת התורה בעל פה, השלמה לגבי המעשה שהובא בשיעור מוצש"ק ויגש התשע"ח בעניין החכם התימני שהתנגד לכך שהר"א בן הרמב"ם מביא את דברי חז"ל שלא כפי לשונם, התייחסות לתשובת הגר"ע בסיס זצ"ל כי בתימן לא היו עושים סיום מסכתא מפני שצריך לדעת את כל המסכת בע"פ, ודברי מרן גם בכללות עניין סיום מסכתא. דוגמא נוספת לעניין הבלבולים שעושים בסיפורים, מן המובא בס' משלחן גבוה 'מעשה נפלא שאירע עם הרמב"ם' שביקר כביכול בתימן וכו'. לגבי השאלה האם מותר או צריך לומר לפועל ערבי שיתפלל וכו', אין ראיה מן המעשה הידוע באחד האדמורי"ם שלא רצה לנסוע עם בעל־עגלה שלא היה מאמין באמונתו. המשך בעניין חשיבות הכוונה בברכת אהבת עולם, כיצד בעל שפע חיים ושו"ת דברי יציב היה מברך ברכה זו, ותשובות לשאלה מדוע הנצי"ב היה נמנע מלומר שיעור ביום שלא כיוון בברכת אהבת עולם, הרי המלאך המגיד אמר למרן הב"י שלא ימחק אחד התירוצים שכתב למרות שאינו אמת. בעניין לימוד המוסר ע"י גדולי ישראל, תוספת דברים מהרב יוחאי צבי יצ"ו. ובעניין פינחס שהרג לזמרי וכו'. תגובות להערות והארות משיעורים קודמים בעניין זה, ובעניין לכבוד התנא האלקִי (בחירק), ובעניין המלה חנוכיה, שצריך לפרסם זאת ביתר שאת.

נושאי השיעור: בעניין התוספת שבסוף תפילת שמונה עשרה, בנוסח עושה שלום וגו', וינחמנו בציון ויבנה ברחמיו את ירושלם וכו', וכי בקדיש יש לומר תוספת זו רק בימי בין המצרים, והאם ישנו קשר בין עושה שלום במרומיו וכו' לבין וינחמנו בציון וכו'. ביאור הטעם המובא במהרי"ץ [בע"ח דף נ' ע"ב] לגבי הפסיעות שאחרי התפילה, כי כל אחד מהמזלות מסתכל במזל שאחריו וכו', תשובה לשאלה הרי אין קנאה בין המזלות והמלאכים שבשמים, ובעניין קנאת סופרים תרבה חכמה. המשך [מהשיעור הקודם] ביאור דברי בעל תפארת ישראל בדרוש 'אור החיים' בעניין עונש כרת, תמצית שלושת שאלותיו והתשובות שהשיב עליהן, והאם נשמת האדם היא אכן 'חלק אלוה ממעל' כפשוטו ממש. הרחבה לגבי חידוש התפא"י כי היה טוב יותר לאדם לקבל עונש כרת, מאשר לעשות רפואות וכו' בכדי להאריך את חייו. התייחסות לטענות המובאות בס' תורת הקדמונים על מה שכתב מרן שליט"א בספרו נפלאות מתורתך [פרשת מסעי], לגבי העניין שלא להפסיק בין מ"ב המסעות בעליית ראשון. תגובה נוספת מהרב אבישי מהאצרי הי"ו לגבי קריאת שמו"ת בשב"ק הללו. קריאת מרן שליט"א לתמוך יותר ויותר במוסדות יד מהרי"ץ, לטובת הפצת חוברות השיעורים השבועיים 'שערי יצחק', וכן לתמוך בישיבת בין הזמנים ברכסים ת"ו.

נושאי השיעור: כל המתאבל על ירושלם זוכה ורואה בשמחתה, השלמה לשיעור מוצש"ק מסעי התשפ"ב בעניין המעשה שירמיהו הנביא היה בוכה ומתאבל על חרבן ביהמ"ק והפילסוף אפלטון היווני שאל אותו מדוע הוא כ"כ בוכה על עצם ואבנים שנשרפו וכו', וביאור ספר קול צופיך כי 'העבר וההוה חד הוא' ואנו בוכים על ההוה והעתיד, והקשר שבין העניין דלעיל למה שהבאנו בשם התפארת ישראל לגבי עונש כרת, ושהנשמה חלק אלוה ממעל. בירור מקור הסיפור דלעיל. דברי ספר בית תפילה להר"א פאפו זצ"ל בעניין תיקון רחל, כי כל צערינו הוא על כך ששכינתא בגלותא, ותמיהה על מ"ש שם כי הקב"ה סופר דמעות אלו ומניחן בבית גנזיו וכו'. מדברי הרמב"ם נראה כי התעניות הן גם על העבר, וגם על העתיד. שיבוש האשכנזים בביטוי המלה 'אלוה', הרחבה בעניין שוא פתח באותיות גרוניות, ושיבוש אצלם בכך שהחולם עושה כביכול ישנה האות יו"ד. דברי החת"ס כי צום עשירי בטבת הוא על העתיד, וצום תשעה באב הוא על העבר. השלמה [לשיעור מוצש"ק דברים התשפ"ג] לגבי השאלה האם מותר לשבור מכשיר טמא בשבת, תוספת דברים בעניין הסינון הקיים במכשירים שהם כביכול כשרים, ולגבי סרטים 'כשרים' לילדים, ובעניין בינה מלאכותית שהיא חמורה פי אלף מן העניינים דלעיל. השלמה בעניין שלא להפסיק במ"ב המסעות שבפרשת מסעי, תשובה לשואל שהרי ישנן רק מ"א מסעות, ודברים לגבי ההנהגה בבתי אבלים כיום. בשבח הספר אור הנר ח"ב שיצ"ל לאחרונה, ובדבר הדפסה מוגדלת של חוברת 'שערי יצחק' האחרונה בזכות ידידנו הרה"ג חיים לוי הי"ו, ובעניין הכולל ללימוד בספרי חכמי תימן שיפתח אי"ה בחודש אלול.

נושאי השיעור: חיזוק בעניין לימוד התורה, מן המעשה בנכד הרש"ש זיע"א שהיה מוריד נחלי דמעות כשהיה אומר ויחד לבבנו וכו' בברכת אהבת עולם. המשך בעניין בינה מלאכותית, הנגישה לכולם, וגרועה פי אלף מהאינטרנט. התייחסות למכתב בעניין הא דעבד רב יוסף סעודתא לרגל הגיעו לגיל ששים, ומה ששאל אותו אביי. תוספת דברים בעניין לעיל, בעניין עשיית סעודה בהגיע האדם לגיל ששים. דיון בהמשך דברי הכותב עמ"ש התפארת ישראל, שאדם המחוייב כרת אם נפל למשכב שלא יפנה אל הרופאים שירפאוהו. ומכתב נוסף לגבי שאלה מעניינת בעניין דלעיל. ששה תירוצים לשאלת התפארת ישראל, מדוע ישנם אנשים המחוייבים כרת ודאי ובכל זאת הם מאריכים ימים. ישנם רבים אשר חושבים עליהם שהם עשירים, ואינם אלא עניים מרודים. ביאור המעשה ביקים איש צרורות אשר נכנסו בו דברי דודו רבי יוסי בן יועזר כארס של עכנא, כיצד השפיעו עליו הדברים שחזר בתשובה בזמן כה קצר. שיבוש קריאת המלה 'אלוה', הוא כבר מאות שנים. השלמה בעניין המלה כר"ת שהיא ר"ת כ'צנה ר'צון ת'עטרנו, והאם יש לשמוח או להתעצב כאשר ראינו את החידוש שאמרנו כתוב בספרי הקדמונים.

נושאי השיעור: בדין ס"ת שנמצאה בו טעות אשר נתגלתה לאחר שהמשיכו לקרוא, האם צריך לחזור שוב על הקריאה ממקום הטעות והלאה, מו"מ בדברי הפוסקים האחרונים ומסקנת מרן שליט"א בעניין זה. התייחסות למכתב בעניין מה שהביא מרן שליט"א [שנתבאר בשיעור מוצש"ק שלח לך] לגבי עובדיה בן שלום, וסיפור משובש המובא לגביו בספר בכת"י. המשך בעניין תשובת הגר"י איבשיץ לאותו גוי ששאל אותו לגבי נוסח ברכת רופא חולי עמו ישראל, כי המדובר על ברית מילה, ביאור כי אין חובה שהישמעאלים לקחו את עניין המילה מן התורה. השלמה לגבי דברי הרמב"ן הסובר כי אכן ניתנה רשות לרופא לרפא, אבל אסור לחולה ללכת אל הרופא וכו', פירוש בשם נכד הבעש"ט בעניין זה, והערה על דבריו. השלמה בעניין הנשמה שהיא חלק אלוה ממעל.

נושאי השיעור: בעניין הפיוט שבסליחות, אליך י"י אקרא וכו' שבט יהודה בדוחק ובצער וכו', מיהו אותו שמעי"ה הרמוז בר"ת שבמלים שבט יהודה וכו', דחיית הגירסא שכתבו חלק מסידורי הספרדים בסוף הפיוט, 'אֶל מלך יושב על כסא רחמים' [האל"ף בסגול], אין ראיה מעניין כפילות המלים בנוסח על הנסים וכו' כשם שעשית עמהם וכו', ודוגמאות לכך שהפייטנים סיימו במלים דלעיל ולא תיקנו זאת שם. ביאור הטעם שכתב מהרי"ץ זיע"א לגבי הפיוט רחמנא וכו', כי בעשי"ת מוסיפים חמש פיסקאות של כתבינן וכו' כנגד ה' אצבעות הכותבות, ושגם בפיוט אלהינו שבשמים וכו' צריכים להיות חמש פיסקאות של כתבנו בספר וכו'. המשך [לשיעור הקודם] בעניין הפיוט אראלי מרומים וכו', האם צריכים לומר לפני כן את המלים מרן דבשמיא לך מתחננין אנן וכו', ובסופו את המלים והב לן ליבא לתיובתא וכו', השלמה לגבי מי חיבר פיוט זה, וחשיבות אמירתו למרות שאיננו נכלל בי"ב הסליחות העיקריות. המלצת מרן שליט"א לומר באשמורות את הפיוט יום נעקד יצחק לקרבן עולת וכו', להר"ר יוסף בן ישראל משתא זצ"ל, לאחר הפיוט אם אפס רובע הקן וכו' או במקומו, וביאור פיוט זה בהרחבה. ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א לגבי מנהגינו שלא תוקעים במוסף דר"ה יותר מעשר תקיעות, ובירור דברי המפרשים בעניין כמה יבבות יבבה שרה אמנו בעקידת יצחק וכו'. בעניין ה'בית האחרון' שבפיוט יום נעקד יצחק וכו', האם הוא הוספה שלא מן המקור.