יום כיפורים

והוא פירוש על דרך הפשט על כל קטע וקטע מתפילות העמידה של ראש השנה ויום הכיפורים. כולל בתוכו: תשובה ממרן הגר"י רצאבי שליט"א לעורך הקונטריס בביאור נוסח ההבדלה משבת ליום טוב "ויום השביעי הגדול והקדוש מששת ימים קידשת". וכן מאמרים ממרן שליט"א מתוך הספר "נפלאות מתורתך" והרואים כאן אור לראשונה - "מאמר ציון וירושלים", ו"מאמר לפני ה' תטהרו". כמו כן הקונטריס כולל בתוכו עצות איך לזכות בדין, קונטריס הוידוי, וידוי מהגאון החיד"א זצ"ל, ביאור י"ג מדות ועוד. יצא לאור בנוסח תימן בלדי עם תוספת מפירושי גאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א, על ידי העורך הרה"ג שלמה צדוק שליט"א - ערב ראש השנה ה'תשע"ח

דברי חיזוק והתעוררות לקראת יום הכיפורים, מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרו בבית הכנסת הגדול (תימנים) - חדרה. אור לח' בתשרי ה'תשע"ו ב'שכ"ז.

"ואעיקרא לפענ"ד מה שנראה לכם שעדיין יש ספק למעשה, הגם שכל רבוותא קמאי ובתראי, וחכמי תימן כמותם, סברו וקיבלו מנהג העולם כהגאונים לברך בכל גוונא, וכדבר האמור לעיל, אינו אלא בגלל שאתם מושפעים מדעות נלוזות של־אנשי הכת ששינו זה מקרוב גם בזה מן המנהג המפורסם והידוע בקהילותינו לברך את כולן תמיד...והוא לא חש ולא נרתע מלכתוב בהדיא בדף ק"פ כי "אותם" שהיו מברכים בתימן בבית־הכנסת רוקע הארץ על המים שאין שום אדם שנתחייב בה, כיון ששם לא ישנו על מטות אלא על הארץ, הוא טעות וברכה לבטלה היא, וסיים שמנהגינו כדעת רבינו יעו"ש. והרי "אותם" אלו, הם כל יהודי תימן ממש, חוץ מבני חבורתו, שחידשו לעצמם מנהגים, וברוך ה' שהם עד היום רק מיעוטא דמיעוטא, ולא תילפון מינייהו".

ואשר על כן הנמצא באמצע הוידוי אסור הוא בעני'ה כלל ועיקר כיוון שעומד הוא קודם אמירת יהיו לרצון הראשון, אלא הנהגתו בשומעו קדיש או קדושה הינה כפי העומד באמצע תפילתו כמבואר בשו"ע (סי' ק"ד ס"ז). לעומת זאת שאר קהילות ישראל סוברים שיש לומר את הוידוי אחר אמירת יהיו לרצון הראשון...