מאמרים ותשובות

לרגל "תפילת הצדיק - בקבר יוסף הצדיק", מתפרסם בזה לראשונה מאמר "יוסף הצדיק והחסיד" מאת מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מתוך ספרו "נפלאות מתורתך" על ספר בראשית (שעודנו בכתובים). המאמר יודפס בעז"ה בקובץ התורני "דברי חפץ" הבא (קובץ י"ז, תשרי התשפ"ב בשל"ג), ויחולק חינם ל"מנויים לחיים" המקבלים מדי חודש את חוברות "שערי יצחק" - שיעוריו השבועיים של מרן שליט"א בכתב, וכן לרבנים חשובים ומורי הוראה שליט"א, ולבתי כנסיות ובתי מדרשות ברחבי הארץ.

מאת מרן הגאון הגדול רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מתוך שו"ת עולת יצחק חלק ד' – שעודנו בכתובים

בין שָׁבועות בקמץ, לשְׁבועות בשוא * טעם למצות ספירת מ"ט יום, ושבעה שבועות * קשר ושייכות בין מצות ספירת העומר למנהג ההימנעות בימים האלה מנישואין ומתספורת * השתקת מדת־הדין, בהשתוקקותנו לקבלת תורה שבכתב ותורה שבעל פה * שבעים פנים לתורה. מתוך הספר "נפלאות מתורתך" למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א (שעודנו בכתובים).

למעכ"ת ראש הכולל ("קול יעקב" ע"ש רבנו יעקב חיים סופר זצ"ל, קרית גת ת"ו) ידידנו אלופנו ומיודענו הרה"ג יעקב נסיר שליט"א. שמחה גדולה וברכה נאמנה לקראת הדפסת קובץ מיוחד בהלכות שבת קדשנו, פרי יגיעתם של אברכים מופלגים השוקדים ועמלים בתורה לארכה ולרחבה בהיקף ובעיון הדק היטב, החל מהש"ס והראשונים ועד לבירור ההלכה למעשה, תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו, עדיים לגאון ולתפארת וירבו כמותם בישראל, תהי משכורתם שלימה מאת ה' ויהי רצון שיוסיפו חיל כהנה וכהנה. ולחיבת הקודש אצרף מעט מן הנמצא באמתחתי כדלקמן, להגדיל תורה ולהאדירה.

מתוך שו"ת עולת יצחק חלק ד' מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שיצ"ל בקרוב בעז"ה.

מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מתוך שו"ת עולת יצחק חלק ד' שיצ"ל בקרוב בעז"ה.

"שאלה: יודיעני כת"ר דעתו בדין ראובן שעלה לספר תורה וקרא שלושה פסוקים או יותר, כפי מנהגינו שהעולה קורא בעצמו. ואחר־כך בראותו שאינו בקי בקריאה, ביקש שהחזן ימשיך לקרוא במקומו, ושהוא ראובן יברך לאחריה. דלכאורה לאו שפיר עבד..." מתוך שו"ת "עולת יצחק" למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – חלק ד' (שעודנו בכתובים)

מתוך שו"ת עולת יצחק חלק ד' (שעודנו בכתובים) מאת מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א

"הספר נדפס שוב עפ"י הדפוס הנ"ל, עם מבוא וביאור נרחב, בשנת ה'תשמ"ו, ע"י הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, וזכה להסכמתו של פוסק הדור הגר"ש וואזנר זצ"ל, המשבחו על כך 'שחוזר ומדפיס ספר הק' שמות קודש וחול המיוחס לרבינו הרמב"ם עצמו, כאשר ביאר הרה"ג ר' יצחק בהקדמתו'..."

מאמר מאת הרה"ג אהרן גבאי שליט"א, 'עוד בענין נוסח יי מלכותיה (קאים) לעלם ולעלמי עלמיא – תגובה לתגובה ומילואים, כולל מכתבו של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן אל הרב המחבר שליט"א. פורסם בקובץ בית אהרן וישראל קצ''ח - אב אלול תשע''ח, עמ' קלו-קנא

"ברם עינינו רואות וכלות כי מאידך קיבוצינו יחדיו הביא לרעות רבות וצרות. כי רבים ממנהיגי כמה וכמה קהילות רוצים להיות הם דוקא בראש, והשאר יהיו כפופים תחתיהם. ומזה נגרמות מחלוקות רבות ועצומות, וחבילות חבילות של־לשון הרע, נקימה ונטירה וכיוצא בהם ממרעין בישין כידוע, הואיל ובני העֵדוֹת שונים הם זה מזה במדות ובדֵעוֹת:..."

שאלה: למרן הרה"ג רבי יצחק רצאבי שליט"א. אם אחד עלה לקרוא את המפטיר, ורוצה לכבד אחר לקרוא את ההפטרה, האם יכול השני לקרוא את ההפטרה אעפ"י שלא קרא בתורה תחילה? תשובת מרן שליט"א בכת"י מתוך שו"ת עולת יצחק חלק ד' (עדיין בכתובים)

"רבים תמהים ושואלים מדוע הנהגנו בבית מדרשנו הנקרא פעולת צדיק על שם גאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א פעיה"ק בני־ברק ת"ו, שלא לומר הפסוקים כהמשך לברכת השכיבנו, ברוך י"י לעולם וכו' עם חתימתם ברוך אתה ה' המולך בכבודו וכו' כפי שהם מובאים בתכלאל עץ חיים למהרי"ץ חלק א' דף צ"א וצ"ב, ובפירושו שם האריך בזה, אלא חותמים ברוך אתה ה' שומר עמו ישראל לעד..."

"ואעיקרא לפענ"ד מה שנראה לכם שעדיין יש ספק למעשה, הגם שכל רבוותא קמאי ובתראי, וחכמי תימן כמותם, סברו וקיבלו מנהג העולם כהגאונים לברך בכל גוונא, וכדבר האמור לעיל, אינו אלא בגלל שאתם מושפעים מדעות נלוזות של־אנשי הכת ששינו זה מקרוב גם בזה מן המנהג המפורסם והידוע בקהילותינו לברך את כולן תמיד...והוא לא חש ולא נרתע מלכתוב בהדיא בדף ק"פ כי "אותם" שהיו מברכים בתימן בבית־הכנסת רוקע הארץ על המים שאין שום אדם שנתחייב בה, כיון ששם לא ישנו על מטות אלא על הארץ, הוא טעות וברכה לבטלה היא, וסיים שמנהגינו כדעת רבינו יעו"ש. והרי "אותם" אלו, הם כל יהודי תימן ממש, חוץ מבני חבורתו, שחידשו לעצמם מנהגים, וברוך ה' שהם עד היום רק מיעוטא דמיעוטא, ולא תילפון מינייהו".

"וגם אם הוא לא נתכוון לכך, מן השמים סובבו את הדבר. כי ידוֹע ידענו כיום שמקרובי צאצאי משפחתו של־הר"ר חיים הנזכר, מורגלים לגנות מזה שנים רבות בכל הזדמנות, תלמידי־חכמים חשובים וידועים בזמנינו, בלשון מדברת גדולות, עד כדי לכנותם חמורים וכדומה, וזאת רק מחמת שחלוקים הם מהם במנהגי התפילות. וכנראה לא נתנו ליבם למאי דאמרו רז"ל בנדרים דף פא. מפני מה אין מצויין תלמידי־חכמים לצאת תלמידי־חכמים מבניהם, אמר רב אשי משום דקרו לאינשי חֲמָרֵי יעו"ש. ואם עונש זה בשביל שקוראים כך לאנשים פשוטים, קל וחומר לרבנים. אוי להם מיום הדין, אבוי להם מיום התוכחה."

מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. מתוך עלון "האיחוד" מס' 3. כ"ב תמוז התשס"ג.

מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. מקובץ תורני "מוריה" קובץ תורני לחידושי תורה והלכה גנוזות ראשונים ואחרונים ופרקי עיון ומחקר. ניסן התשע"ג.

מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. מגליון "תנובות שדה" בהוצאת המכון למצוות התלויות בארץ, גליון מס' 14 תשרי-חשון התשנ"ח.

כולל התייחסות מרן שליט"א למאמר במסגרת השיעור השבועי, וכן מאמר "לקעקע ביצתן" שבא בעקבותיו

מתוך הספר "נפלאות מתורתך" פרשת וישלח - שעודנו בכתובים

שרשי עניין יומא דהילולא מהזוה"ק וכמה ספרים וסופרים, ומה טעם ראינו לקבוע זאת בזמנינו, מה שלא נהגו אצלינו בדורות שקדמונו - מתוך "פתח דבר" ממרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שפורסם בחוברת "אור ישראל" גליון ו' (ניסן התשמ"ט). וכן המקור לכך ש"יומא דהילולא" של גאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א הוא ביום כ"ח בניסן, כפי שנתגלה בכתב ידו של אחיו של מהרי"ץ זיע"א, זהו הר"ר שלמה בן יוסף זצ"ל, מלפני 220 שנה. הגילוי פורסם בעבר ע"י מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - במאמרו "מסלול ודרך" שיצא לאור בשנת ה'תשנ"ט, ע"י מכון "פעולת צדיק" בני ברק.

פורסם בקובץ "פעמי יעקב"

נכתב ע"י מרן שליט"א מתוך גליון "אור ישראל" ניסן בשנת ה'תשמ"ט