מאמרים ותשובות

מאמר בענין ברכת הדלקת נר יום טוב, מאת הרה"ג אהרן גבאי שליט"א - מח"ס רינת אהרן על הש"ס ומהדיר כתבי רבותינו הראשונים על הש"ס, אופקים ת"ו, פורסם בירחון "האוצר" קובץ כ"ז, כולל הכרעת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בספרו נר יום טוב בעניין זה.

מאמר בענין ברכת הדלקת הנר ביום טוב וביום כיפור, מאת הרה"ג הרב עמנואל מולקנדוב שליט"א - פתח תקווה, פורסם בירחון "האוצר" קובץ י"ט, כולל ההכרעה מאחר ודעת רוב הראשונים ורוב אחרוני ספרד בכל הדורות שלא לברך איך אפשר לברך עפ"י מעט מאחרוני ספרד במאה השנים האחרונות, ומאחר ודעת מרן אינה ברורה בזה הדרין לכלל דסב"ל. והכל כפי שהכריע מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בספרו נר יום טוב.

"שאול נשאלנו ממי שקנה ספר תורה מהודר, ולאחר זמן דרש מאתנו לחתוך חלק מהיריעה למטה ולמעלה דהיינו לגזור מעט בשביל להשוות את התפירה, כדי שלמעלה ולמטה יהיה שווה, כיון שנוכחו לדעת שזה מפריע לגלילת הספר כשהוא בתוך התיק, מפני שהוא נתקע ונעצר שם. ושאלתי את כת"ר בטלפון, וכת"ר ענה לי שמותר. אך כאשר הבאנו את הספר לזה שתפר אותו כדי שיחתוך את המיותר, אמר לנו שהוא שמע מפי הגר"ש ואזנר זצ"ל שאסור..." מתוך שו"ת עולת יצחק למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - חלק ד' - שיצ"ל בעז"ה בקרוב.

"שאלה חמורה נתעוררה בזמן האחרון, אשר חרד מאד ליבנו עליה, ונחוץ לפרסם ולהתריע בשער בת רבים אודותיה. שאחר עיבוד הגוילים של־ספרי תורה ומגילות, יש עושים השרטוטים שבהם באופן שהחריצים שהיו מעיקרא נסרים ונראים לבסוף כקַוִים בעלמא, כאשר הראני אותם ידידי הרב נריה בר"ש מידאני נר"ו מקרית ספר מודיעין עלית ת"ו, ללא חריץ כפי המקובל והמפורסם בכל הדורות שלפנינו מימות עולם. והמה חדשים מקרוב באו, לא שערום אבותינו..."

"ואעיקרא לפענ"ד מה שנראה לכם שעדיין יש ספק למעשה, הגם שכל רבוותא קמאי ובתראי, וחכמי תימן כמותם, סברו וקיבלו מנהג העולם כהגאונים לברך בכל גוונא, וכדבר האמור לעיל, אינו אלא בגלל שאתם מושפעים מדעות נלוזות של־אנשי הכת ששינו זה מקרוב גם בזה מן המנהג המפורסם והידוע בקהילותינו לברך את כולן תמיד...והוא לא חש ולא נרתע מלכתוב בהדיא בדף ק"פ כי "אותם" שהיו מברכים בתימן בבית־הכנסת רוקע הארץ על המים שאין שום אדם שנתחייב בה, כיון ששם לא ישנו על מטות אלא על הארץ, הוא טעות וברכה לבטלה היא, וסיים שמנהגינו כדעת רבינו יעו"ש. והרי "אותם" אלו, הם כל יהודי תימן ממש, חוץ מבני חבורתו, שחידשו לעצמם מנהגים, וברוך ה' שהם עד היום רק מיעוטא דמיעוטא, ולא תילפון מינייהו".

"וגם אם הוא לא נתכוון לכך, מן השמים סובבו את הדבר. כי ידוֹע ידענו כיום שמקרובי צאצאי משפחתו של־הר"ר חיים הנזכר, מורגלים לגנות מזה שנים רבות בכל הזדמנות, תלמידי־חכמים חשובים וידועים בזמנינו, בלשון מדברת גדולות, עד כדי לכנותם חמורים וכדומה, וזאת רק מחמת שחלוקים הם מהם במנהגי התפילות. וכנראה לא נתנו ליבם למאי דאמרו רז"ל בנדרים דף פא. מפני מה אין מצויין תלמידי־חכמים לצאת תלמידי־חכמים מבניהם, אמר רב אשי משום דקרו לאינשי חֲמָרֵי יעו"ש. ואם עונש זה בשביל שקוראים כך לאנשים פשוטים, קל וחומר לרבנים. אוי להם מיום הדין, אבוי להם מיום התוכחה."

מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. מתוך עלון "האיחוד" מס' 3. כ"ב תמוז התשס"ג.

מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. מקובץ תורני "מוריה" קובץ תורני לחידושי תורה והלכה גנוזות ראשונים ואחרונים ופרקי עיון ומחקר. ניסן התשע"ג.

מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. מגליון "תנובות שדה" בהוצאת המכון למצוות התלויות בארץ, גליון מס' 14 תשרי-חשון התשנ"ח.

כולל התייחסות מרן שליט"א למאמר במסגרת השיעור השבועי, וכן מאמר "לקעקע ביצתן" שבא בעקבותיו

מתוך הספר "נפלאות מתורתך" פרשת וישלח - שעודנו בכתובים

פורסם בחוברת פעמי יעקב

נכתב ע"י מרן שליט"א מתוך גליון "אור ישראל" ניסן בשנת ה'תשמ"ט