קטעי שיעורים

דין ברכת הרואה בתי ישראל ביישובן או ח"ו בחרבנן, ומה ההבדל בין הרואה בתי כנסיות ובתי מדרשות לבין הרואה בתי ישראל סתם

שופר אחרי שופר או שופר אחרי טיפחא - היכן מקום ההפסקה? מהו "דחי"? האם הפסקה זו מבטלת את הרפיות של האות בתיבה הבאה? התייחסות לספר "יסוד הניקוד" ודבריו בעניין זה.

ביאור שאלת הבן החכם בהגדה של פסח, ומה פשר התשובה שעונים לו "אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן"? מדוע החמירה תורה באיסור חמץ בפסח יותר משאר איסורים שבתורה? טעם האיסור באכילה ושתיה לאחר אכילת האפיקומן? ביעור חמץ רוחני, התרחקות ממידות רעות, ממכשירים טמאים המצויים בזמנינו, מדעות כוזבות והשקפה פסולה של כת הדרדעים הקוראים לעצמם רמב"מיסטים. עניין השתלשלות הוספת חומרות בהלכה דור אחר דור.

שכחת התורה בעניין זה, לפעמים חומרא מביאה לידי קולא, הגדרת המושג אפייה בהלכה, ונפק"מ בזה. והאם צריך לומר 'לשם מצת מצוה' בעת עשיית המצות לפסח

מה ההבדל ביניהם? האם מותר לאכול עוגיות יין בפסח? מה המקור לאימרה שאומרות הנשים, שמי שאינה זהירה במצה, לא תשלים שנתה? ודין אשה בשתיית יין הבדלה

במה הדבר מתבטא? במה לשמוח? האם נהגו אבותינו כן? ומדוע רבינו הרמב"ם ומרן השו"ע השמיטו דין זה?

מדוע ישנם דברים שאיננו נוהגים בהם כפי שהעלה מהרי"ץ בחיבוריו, כגון במנהגי פורים המובאים בספר עץ חיים? מה הכלל בזה? מיהו מהרי"ץ ומה גדלותו? מתי לא משנים מנהג בעקבות דברי מהרי"ץ, ומתי מקבלים מנהג שכתב מהרי"ץ אפילו שהמנהג אינו קדמון? מי יכול לשנות או לבטל מנהג, או להנהיג אחרת מהמקובל?

השלמה בעניין כתובות פסולות, וכתובות נוסח "תימני". האם ליל ששי נקרא 'במעלי שבא' לעניין כתובה, ולגבי ההכנות לשבת. שמות המשותפים לאיש ואשה וכתיבתם בכתובה, והאם שילת הוא איש או אשה. התקנת מסך וידיאו שיראו בו הנשים את החופה. האם ראוי לומר את הכינוי בחורה, או שיש בכך ניבול פה

היכן מקום ההטעמה כשהיא במלעיל, מהם ה'געיות הקלות' והאם צריך לעשותן