הושענא רבה

"אבקש לברר עם כבוד הרב שליט"א, אודות מה שאומרים בהושענות ליום שני, למען למלך עבדים משלח, ופירש מהרי"ץ בעץ חיים שם חלק ב' דף ס"ה ע"ב שזהו אסא. וכתב על זה הרב שליט"א בפירושו מענה לשון על תפילות חג הסוכות ההושענות וההקפות דהושענא רבה (נדפס בשנת ה'תשמ"ט) ריש דף ז' וז"ל, צ"ע כי לא מצינו אלא צדקיה, כדאיתא בירמיה סימן ל"ד עכ"ל. אולם ראיתי מפרשים אחרים שגם הם פירשו שהמדובר במלך אסא, וציינו לספר מלכים ראשון ט"ו, י"ח"

4 קטעי וידיאו! 1) דרשת מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה בליל הושענא רבה בבית הכנסת "פעולת צדיק" ב"ב. 2) הושענות וסליחות ליום שני שנאמרו לפני תפילת שחרית מפי מרן שליט"א. 3) קטע מתפילת שחרית כולל אמירת ההלל בקירוי וכן ההושענות ליום שביעי וההקפות של כל הימים. 4) חבטת הערבה ע"י מרן שליט"א ומתפללי בית הכנסת. כולל עשרות תמונות!

"ואעיקרא לפענ"ד מה שנראה לכם שעדיין יש ספק למעשה, הגם שכל רבוותא קמאי ובתראי, וחכמי תימן כמותם, סברו וקיבלו מנהג העולם כהגאונים לברך בכל גוונא, וכדבר האמור לעיל, אינו אלא בגלל שאתם מושפעים מדעות נלוזות של־אנשי הכת ששינו זה מקרוב גם בזה מן המנהג המפורסם והידוע בקהילותינו לברך את כולן תמיד...והוא לא חש ולא נרתע מלכתוב בהדיא בדף ק"פ כי "אותם" שהיו מברכים בתימן בבית־הכנסת רוקע הארץ על המים שאין שום אדם שנתחייב בה, כיון ששם לא ישנו על מטות אלא על הארץ, הוא טעות וברכה לבטלה היא, וסיים שמנהגינו כדעת רבינו יעו"ש. והרי "אותם" אלו, הם כל יהודי תימן ממש, חוץ מבני חבורתו, שחידשו לעצמם מנהגים, וברוך ה' שהם עד היום רק מיעוטא דמיעוטא, ולא תילפון מינייהו".