תשעה באב

חדש להאזנה ולהורדה! "איכה ישבה בדד", "אני הגבר ראה עני", ופיוט "נחמו נחמו עמי" - בנעימת מסורת קהילות קודש תימן יע"א, מאת החזן ידידנו ר' אדיר ושדי הי"ו

"ואעיקרא לפענ"ד מה שנראה לכם שעדיין יש ספק למעשה, הגם שכל רבוותא קמאי ובתראי, וחכמי תימן כמותם, סברו וקיבלו מנהג העולם כהגאונים לברך בכל גוונא, וכדבר האמור לעיל, אינו אלא בגלל שאתם מושפעים מדעות נלוזות של־אנשי הכת ששינו זה מקרוב גם בזה מן המנהג המפורסם והידוע בקהילותינו לברך את כולן תמיד...והוא לא חש ולא נרתע מלכתוב בהדיא בדף ק"פ כי "אותם" שהיו מברכים בתימן בבית־הכנסת רוקע הארץ על המים שאין שום אדם שנתחייב בה, כיון ששם לא ישנו על מטות אלא על הארץ, הוא טעות וברכה לבטלה היא, וסיים שמנהגינו כדעת רבינו יעו"ש. והרי "אותם" אלו, הם כל יהודי תימן ממש, חוץ מבני חבורתו, שחידשו לעצמם מנהגים, וברוך ה' שהם עד היום רק מיעוטא דמיעוטא, ולא תילפון מינייהו".

השיעור המקדים לשיעור השבועי, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א, מו"צ בבני ברק ומח"ס בארות משה ועוד, מוצש"ק דברים ה'תשע"ג, על ספר "עץ חיים" למהרי"ץ זיע"א (על הסדר) ח"א בסוף דף ב' ע"ב "כתב כנסת הגדולה וכו'"

השיעור המקדים לשיעור השבועי, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א, מו"צ בבני ברק ומח"ס בארות משה ועוד, ה'תשע"א, שבסוף תכלאל עץ חיים ח"א, ד"ה ערב תשעה באב וכו'

במקום אשרי העם, איכה זהב יועם. ובמקום גדלו המונינו, נפלה עטרת ראשינו. ובמקום העטרה, ראש פתנים ומרה. ובמקום מפה יפה, וחסר צעיפה. וכו'. וכתב מרן הגר"י רצאבי שליט"א בעיני יצחק אות כ"ד: והנוהגים שלא להסיר המפה (שעל תיק הספר, אלא שמים מפה שחורה), צריכים לדלג מהקינה 'ובמקום מפה יפה וחסר צעיפה', משום דובר שקרים. כנלע"ד פשוט".

מה הטעם לקריאת ההפטריות? מי תיקנן? כמה פסוקים חייבים לקרוא בכל הפטרה? מהו המנהג שהאבא מברך על ההפטרה והבן קורא? איך תיקנו שבע דנחמתא אם אינן מעניין הפרשה? ובירור המנהג להוסיף להפטרת חתן פסוקי 'שוש אשיש'