תשעה באב

תזכורת בעניין תיקון חצות בימים אלו, שעדיף לומר קינות של תשעה באב שבדר"כ לא נהוג לאמרם בת"ב עצמו. ברכת בורא מאורי האש לנשים בתשעה באב שחל במוצאי שבת. תזכורת ל'תיקוני תפילות' בקינות ותפילות תשעה באב. זמן החלפת הבגדים והמנעלים בתשעה באב שחל במוצאי שבת. שו"ת הציבור בעניינים נוספים הנוגעים לתשעה באב שחל במוצאי שבת: כיבוס בגדים ואכילת בשר, והאם מרן שליט"א אוכל בשר בימים אלו? מתוך "שערי יצחק" – השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק מסעי התשע"ט.

"בתים הללו מקורם מתוך קינה שלימה של ר"י הלוי הפותחת על נהרות בבל חשכה יפעת מאורותינו וכו' שנדפסה בשלמותה בתכלאל עץ חיים דף כ"ו ע"א. ולפי מיעוט ידיעתי והבנתי, אין ולא היה מנהג זה לשלב קטעים הללו עם מגילת איכה בשום מקום בעולם, רק במקצת מקהילות תימן ובסידוריהם שנכתבו ונדפסו מקרוב, ולא נזכר כלל לשעבר בשום תכלאל כת"י ואף לא בתכלאל כתי"ק של מהרי"ץ רק המדפיסים הם שהוסיפוה מדעתם בתכלאל שלו, בשם יש מקומות, ויש נוהגים...."

לאחר "עלינו לשבח", ברכת בורא מאורי האש בביהכ"נ, קריאת מגילת איכה ואמירת קינות בנעימה תימנית ובדקדוק כמנהג אבותינו. שנערך בבית המדרש "פעולת צדיק" בני ברק, בראשות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. ליל תשעה באב התשע"ט.

"ואעיקרא לפענ"ד מה שנראה לכם שעדיין יש ספק למעשה, הגם שכל רבוותא קמאי ובתראי, וחכמי תימן כמותם, סברו וקיבלו מנהג העולם כהגאונים לברך בכל גוונא, וכדבר האמור לעיל, אינו אלא בגלל שאתם מושפעים מדעות נלוזות של־אנשי הכת ששינו זה מקרוב גם בזה מן המנהג המפורסם והידוע בקהילותינו לברך את כולן תמיד...והוא לא חש ולא נרתע מלכתוב בהדיא בדף ק"פ כי "אותם" שהיו מברכים בתימן בבית־הכנסת רוקע הארץ על המים שאין שום אדם שנתחייב בה, כיון ששם לא ישנו על מטות אלא על הארץ, הוא טעות וברכה לבטלה היא, וסיים שמנהגינו כדעת רבינו יעו"ש. והרי "אותם" אלו, הם כל יהודי תימן ממש, חוץ מבני חבורתו, שחידשו לעצמם מנהגים, וברוך ה' שהם עד היום רק מיעוטא דמיעוטא, ולא תילפון מינייהו".

השיעור המקדים לשיעור השבועי, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א, מו"צ בבני ברק ומח"ס בארות משה ועוד, מוצש"ק דברים ה'תשע"ג, על ספר "עץ חיים" למהרי"ץ זיע"א (על הסדר) ח"א בסוף דף ב' ע"ב "כתב כנסת הגדולה וכו'"

השיעור המקדים לשיעור השבועי, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א, מו"צ בבני ברק ומח"ס בארות משה ועוד, ה'תשע"א, שבסוף תכלאל עץ חיים ח"א, ד"ה ערב תשעה באב וכו'

במקום אשרי העם, איכה זהב יועם. ובמקום גדלו המונינו, נפלה עטרת ראשינו. ובמקום העטרה, ראש פתנים ומרה. ובמקום מפה יפה, וחסר צעיפה. וכו'. וכתב מרן הגר"י רצאבי שליט"א בעיני יצחק אות כ"ד: והנוהגים שלא להסיר המפה (שעל תיק הספר, אלא שמים מפה שחורה), צריכים לדלג מהקינה 'ובמקום מפה יפה וחסר צעיפה', משום דובר שקרים. כנלע"ד פשוט".

מה הטעם לקריאת ההפטריות? מי תיקנן? כמה פסוקים חייבים לקרוא בכל הפטרה? מהו המנהג שהאבא מברך על ההפטרה והבן קורא? איך תיקנו שבע דנחמתא אם אינן מעניין הפרשה? ובירור המנהג להוסיף להפטרת חתן פסוקי 'שוש אשיש'