על הפרק

תוכן העניינים: *המנורה שמדליקים בה נרות חנוכה, אין לקרותה בשם חנוכיה שנתחדש מקרוב בשפה העברית. *קדושת לשון הקודש ומעלתו. *מי בחנִיקה, ומי בסקילה. *גנות תיבת אָפנה (מודה), שהמציאו בעברית החדשה. *תוכחת־מוסר על ההתקשטות במלבושים.

דרשת מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה במסגרת "כנס חנוכה" שנערכה ע"י עמותת "הוד שבחסד" ביום שלישי בערב - ליל נר שלישי - כ"ו כסלו ה'תשע"ט, בבית הכנסת "זכור לאברהם" רח' הרב גמליאל 1 גדרה. יישר כוח למארגן ראש הכולל הרב ליאור צברי שליט"א. שאלות ותשובות בענייני חנוכה - לאחר הדרשה.

"כיון שאנחנו בימים האלה של חנוכה בפרט, מדברים על מה שהיוונים רצו בזמן בית שני כידוע, התרבות של היוונים, ובעצם היוונים הרי המלחמה שלהם לא היתה כנגד עם ישראל כמו המן שרצה להשמיד להרוג ולאבד את היהודים, אלא רצו להשמיד ולהכניע את עם ישראל מבחינה רוחנית..." מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א

נושא השיעור: מה פירוש דברי הגמרא "עד דכליא ריגלא דתרמודאי" (עד שתכלה רגל מן השוק), מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר בבית הכנסת "מקור חיים" - בני עיי"ש, כולל שאלות ותשובות לאחר השיעור.

דברי יעקב אבינו ע"ה מוסבים כלפינו, הרמז הטמון בפסוקים לדורינו, והלקח הנלמד מהם, בפרט לבני עדתינו ק"ק תימן יע"א. מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן (קלטת מס' 55) שיצ"ל ע"י מכון פעולת צדיק

מדור עיוני בנושא: גיד הנשה ואיסורו, ניקור גיד הנשה והניקור התימני. מעמד "הניקור התימני" - בהשתתפות גדולי המנקרים שליט"א, בבית מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. התייחסות מרן שליט"א בשיעור השבועי לאחר מעמד הניקור בביתו. ספר מסורת השחיטה והניקור התימני ועוד...

נושאי השיעור: ביאור תשובת רב שרירא גאון שהובאה ע"י מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעולת צדיק בעניין ת"ח צעירים שאינם גדולי תורה אשר מתנשאים לחלוק על דעת הגאונים, והמשך ביאור תשובת הר"י מיגאש שהובאה קודם לכן בעניין אדם הבקי בספרי קיצורי הלכות ותשובות הגאונים בספרי דינים מבלי שלמד גמרא. התייחסות למ"ש בספר תורת חכם וספר שושנת המלך בדעת מהרי"ץ לגבי שתי תשובות הגאונים הנ"ל, והאם מהרי"ץ מסכים לתשובות אלו לדינא. תשובה לשואל כי אולי כוונת הר"י מיגאש שאין המדובר באדם שלא יודע לקרוא גמרא כלל, אלא שהוא טועה בהבנת פירוש הגמרא. המשך בעניין פירות הדר הדומים לאתרוג כגון לימון, שקלא וטריא בדברי אחרוני זמנינו בעניין זה, והמשך חיזוק דעת הגרשז"א המוכיח מרבינו הרמב"ם שכ' אתרוג "בלבד". התייחסות לדברי הטוען כי הלימון מורכב מאתרוג עם ליים. תשובה לשואל בעניין סיום הפטרת חיי שרה לפי מנהגינו. השלמה בעניין החסידים אשר ממעטים בלימוד נ"ך.

תיקון קוראים וירטואלי! קריאת התורה עפ"י "חלק הדקדוק" למרנא ורבנא מהרי"ץ זצוק"ל, בקריאתו של החזן ר' יהודה דהרי יצ"ו, עם אפשרות לצפייה בטקסט עפ"י תאג "יכין ובועז" של הרב בועז דחבש יצ"ו, כולל הערות חלק הדקדוק הנפתחות בבועה בעת העמדת הסמן על הנקודה האדומה שמעל המלה. בתיקון ניתן לשנן את הקריאה ולהיבחן עליה ע"י הסטת הוילון שמאלה, ניתן להגדיל ולהקטין את התיקון, להנמיך ולהגביה את הקריאה, לעבור לדפים קדימה ואחורה, וכן לבחור מברך בצורה קלה ונוחה ללומד. אפשרות הקלטה: מצד שמאל של התיקון (מתחת לכפתור הגדלה) נוסף אייקון בצורת רמקול, בלחיצה עליו ייפתח חלון הקלטה, בו תוכל להקליט בקולך את קריאת המברך (כשהוילון סגור...) ולאחר ההקלטה תוכל לשמוע את קריאתך ולבדוק אם טעית על ידי הסטת הוילון. כמו כן נוסף סרגל "בקיאות בטעמי המקרא", בו תוכל לגרור את הטעמים לתיקון קוראים, ולאחר מכן לבדוק אם אכן הנחתם נעשתה בצורה נכונה. שבת שלום ומבורך!

האם צריך להחזיר מי שלא ניגן "תרי טעמי", חיוב ברכת המזון למי שאינו יודע לברך, שאלה אמונית - אמיתות הזוהר ומהימנותו, מספר הפסוקים בהפטרה, שאלה בענייני קורונה, חזרת הש"צ כשאין תשעה המכוונים לברכותיו. השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו מפי מרן שליט"א דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים

"להלכה למעשה, רוב הפוסקים אומרים, כי ההבדל בין מלעיל למלרע, הוא אכן מעכב. כגון במלים 'באה', 'מתה'. הרי ישנו הבדל, בין מֵתָ֥ה אָנֹֽכִי [בראשית ל', א'] מלרע, לבין 'מתה' מלעיל. וכן במלים 'ושמעתי', 'והצלתי', 'והעתרתי', 'והסתרתי', 'והאבדתי', 'ואהבת'. לצערינו, יש טועים בקרית שמע, במקום להגיד 'ואהבת' מלעיל, הם אומרים 'ואהבת' מלרע..." מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, מוצש"ק בראשית התשע"ה

התייחסות מרן שליט"א ל"ערכה להלכות צניעות" לנשים ודחיית דברים הכתובים בה, כגון בעניין חצאית ובישום. ובעניין פאה נכרית של זמנינו. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק מקץ התשע"ה

"האמת היא, לפי עניות דעתי, היה יותר טוב להזכיר פסוק אחר. אינני יודע מדוע הוא אמר את הפסוק 'אין זה כי אם בית אלהים', שם לא כתוב שֵׁם הוי"ה, עדיף ונכון היה לומר פסוק אחר, אָכֵן יֵשׁ יְ"יָ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי [בראשית כ"ח, ט"ז]. הפסוק הזה, זה יותר טוב, כי יש בו שם הוי"ה, וזה מה שנתגלה. וכעת, ישנו פירוש חדש בפסוק. לא שיעקב אבינו נתכווין לכך, אבל זה רמוז בתורה. אכן יש הוי"ה במקום הזה, ואנכי לא ידעתי..."

וכדומה דיברנו על כך בזמנו [שיעור מוצש"ק נח ה'תשע"ח], הבאנו את מה שכתב הרה"ג נתנאל אלשיך שליט"א בהקדמתו לתאג תורת אבות, על אביו מהר"י אלשיך זצוק"ל, והוא כותב בזה"ל, "מלבד ההטעמה בטעמים מסויימים שכתבתי לעיל שא"מ זלה"ה היה מטעים בהם, היה עוד מטעים לפי התוכן, אם זוהי שאלה, ואם זוהי תשובה, או אם זוהי תוכחה, וכגון הוכחת יעקב ללבן בסוף פרשת ויצא באמרו 'מה פשעי מה חטאתי' וכדומה. ואמר שכך שמע בשם אביו כמוהר"ר נתנאל, שיש לקרוא ההטעמה לפי התוכן, ולא כל הקריאה באותה נעימה, כך שאדם חי ומרגיש את הדברים".