על הפרק

בפרשת השבוע פרשת כי תשא ישנו מנהג המיוחד לבני ק"ק תימן המקיימים עד היום תקנת חז"ל לתרגם קריאת התורה בציבור [וכפי דעת רבינו הרמב"ם ועוד הרבה ראשונים שתקנה זו לא בטלה אף בזמנינו שלכאורה בטל הטעם ואכמ"ל], והוא שלא לתרגם פרשת מעשה העגל השני כפי הדין המובא במשנה ובגמרא (מגילה, ס"פ הקורא עומד כה, א-ב) וברמב"ם (פי"ב מהלכות תפלה הי"ב). במאמר שלפנינו נדון מהו מעשה העגל השני, מה הטעם שאינו מתרגם, ובשיטות הגאונים והראשונים בזה.

כתב מרן שליט"א בעיני יצחק סימן ר"ו הלכות עדי הקידושין הערה ר"ד: ואין להקשות מהא דאיתא במדרש תנחומא הישן (פרשת כי תשא אות י"א ובשמות רבה פרשה מ"א אות ה') על פסוק וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ (שמות ל"א י"ח), הכלה הזו כשבאה להיכנס לחופה מגלה פניה, לאמר כל מי שיודע לי עדות יבוא תעיד לי...

"כתיב ושמרו בני ישראל את השבת, אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה. ואפילו בספק אם תועיל ההשתדלות או לא, מכל־מקום חייבים לחלל שבת ולהשתדל בכל מה שאפשר, כמו שמחללים בשביל ספק פיקוח־נפש. אבל מי שפשע ורוצה להמיר, אין מחללים עליו את השבת באיסור דאורייתא, דכיון שפשע אין אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חברך..."

שיעור בענייני מנהגי תימן לגבי ספר תורה, אופן הגבהתו, עומד או שוכב, וכן בעניין תפילת שחרית לפני עמוד השחר, מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה במסגרת "ערב חיזוק ולימוד" שהתקיים ביום שני י"ג אדר א' בבית הכנסת תפארת ישראל, גבעת אולגה - חדרה, כולל שאלות ותשובות לאחר השיעור. יישר כוח למארגן הרב אופיר נחום שליט"א.

עלון שבועי היוצא לאור ע"י תלמוד תורה "עטרת חיים" לבני תורה ק"ק תימן יע"א בעיר אלעד ת"ו, בנשיאות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, ובניהולו של הרה"ג אליהו נהרי שליט"א. נדיבי עם המעוניינים לתרום למען אחזקת והתפתחות הת"ת המהוה נדבך חשוב לשימור מסורת ק"ק תימן יע"א, יוכלו לפנות לטל': 050-4150896. ברוכים תהיו!

נאמר בפרשתנו (תצוה) "וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְ"י" [שמות כ"ט, כ"ד]. כתב מרן שליט"א בספר נפלאות מתורתך פ' בהעלותך: "ובשאר מקומות שתרגמם רס"ג תנופה "תַּחְרִיךְּ" והפעם הראשונה בתורה היא בפרשת תצוה, והנפת אותם תנופה, גבי החלב והאליה וגו' מן האיל, וככר לחם אחת וגו', מובנו נענוע, ובלשון זה נקט רס"ג בסידורו דף רל"ז לגבי נענועי הלולב "חרכּה" יעו"ש. וכיו"ב הלשון בתכלאל עץ חיים למהרי"ץ דף ס' ע"א..."

נאמר בפרשתינו ואתה תצוה "ולקחת את כל החלב המכסה את הקרב וגו'". לפניכם קטע וידאו קצר מאת השו"ב הרה"ג ציון חוכיימה זצ"ל, בו הוא מראה מהו החלב המכסה את הקרב. מתוך סט התקליטורים "מסורת השחיטה והניקור" שיצ"ל ע"י ארגון אור ההלכה

עודכן מדור השיעור השבועי - טקסט. כעת ניתן לעיין ולקרוא בחוברות הדיגיטלית של השיעורים השבועיים "שערי יצחק", מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. שיעורים אלו היו לנגד עיניו של מרן שליט"א קודם הוצאתם, והינם ערוכים מוגהים ומתוקנים, בתוספת דברים ציונים והערות. שיעורים נוספים - בקרוב! ה"מנויים לחיים" יקבלו את החוברות ישירות לביתם דרך הדואר, בצירוף הדיסק.

מצ"ב פירוש "פרשת התמיד", שכתב גאון עוזנו מהרי"ץ זצוק"ל בעץ חיים, מוגה מכתב יד קדשו עצמו, בתוספת קצת נופך ביאורים וציונים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. מתוך ספר "נפלאות מתורתך" (פרשת פינחס)

נושאי השיעור: שבוע אחרון לימי שובבי"ם תֵּ"תּ, וביאור המלה ת"ת. השלמה בעניין נתינת צדקה "לפני התפילה", ובעניין אמירת פסוק ואני ברב חסדך אבוא ביתך וגו' בכניסה לבית הכנסת. מעלת הלימוד בספר הזוה"ק בשמחה, ושהגוי אינו יכול להבין את ספר הזוה"ק. דברי חיזוק בעניין שירת קודש, והפגימה בקדושה כאשר שומעים שירים זרים, כגון שירים שמקורם מהגויים או מהחילונים. השלמה בעניין אמירת שם ה' מלעיל. מדרגת החוזה מלובלין אשר שמר על עיניו והגיע למדרגות עצומות. תשובה לשואל בעניין מנהגנו להניח את קשרי התפילין מתחת לבתים, האם ראוי לשנות ו"להחמיר" שהקשרים יהיו מעל הבתים כמו הרצועות. תשובה לשואל בעניין מנהגנו להדליק שתי נרות לשבת-קודש, האם ראוי להוסיף עוד נרות.

מוסדות "עטרת חיים" מודיעים בזאת לציבור בני התורה בעיר אלעד ת"ו והסביבה, כי נמשך הרישום לשנת הלימודים הבאה עלינו לטובה, לגני הילדים (גילאי 3-4-5) וכן לכיתות התלמוד תורה. יש להצטייד בצילום ת.ז. של שני ההורים + ספח. פרטים במזכירות הת"ת רח' הרא"ש 2, או בטלפון 03-9097022

לעיון לצפייה ולהאזנה! ענייני ראש חודש - וכן שבת ראש חודש בהלכה ובאגדה, עפ"י מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, ועל לפי הוראותיו ופסיקותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. ערב ראש חודש כסלו התשע"ט ליצירה, ב'ש"ל לשטרות. בברכת חודש טוב ומבורך! מערכת אתר יד מהרי"ץ.

כתב מרן שליט"א בשלחן ערוך המקוצר: "צורות שבמדור־שכינה העליון, ושבמדור התחתון, אסור לעשותן. וזהו פירוש מה שנאמר לא תעשון אִתִּי, כמו אותם שאתי, דהיינו כדמות שַׁמָּשי המשמשים לפני...". לכאורה קשה, איך ציווה לעשות צורת כרובים על הארון, כחיזוק לאמונת מציאות המלאכים, שזה מנוגד ל'לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב', שפירשו בו חז"ל לא תעשו כדמות שמשי?