תשפ"ב

נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ם בעניין סוכה שאין לה ג' דפנות וכו' היו לה שתי דפנות זו בצד זו כמין גאם וכו', מדוע נקטו חז"ל 'כמין גאם' בלשון יווני ולא כמין האות דל"ת. טעמים שהובאו בספרי חז"ל לגבי מצות סוכה, וחידוש נפלא ע"ד הסוד כי שתי דפנות וטפח זה צורת חיבוק, שבכך מראה הקב"ה את אהבתו לעם ישראל לאחר יוהכ"פ. האם הטפח צריך להיות צמוד לשתי הדפנות ונפק"מ לדינא מן האמור לגבי דין טפח שוחק. טעם מדוע נאמר בשיר השירים פרק ב' שמאלו תחת 'לראשי', ובפרק ח' שמאלו תחת ראשי, בלא למ"ד. רמז מדוע בחרו חז"ל לומא בל' יווני 'כמין גאם', וביאור נפלא ממרן שליט"א כי הדבר רומז לנשיקה שבאה לאחר החיבוק, ועפ"י זה רמז בנאמר בשיר השירים 'אמצאך בחוץ אשקך גם וגו'. נפק"מ נוספת לדינא מהאמור לעיל לגבי מי שאכל בלילה הראשון בסוכה אולם לא כיוון את הטעם של זכר לענני כבוד, או למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי וגו'. מכתב למרן שליט"א לגבי דבריו בעניין הגירסא 'כל יצורי עולמים', האם המלאכים נידונים ג"כ בראש השנה, ובעניין רבי אמנון ממגנצא והפיוט ונתנה תוקף. טעם הרמב"ם לאמירת וידוי בתפילת מנחה שלפני סעודה המפסקת בערב יום הכיפורים, שלוש נוסחאות בדברי מהרי"ו בספרו פעמון זהב לגבי טעם נוסף לאמירת הוידוי, ועל פי זה השלמה לגבי דברי מהרי"ו בעניין קדיש דעתיד. בשבח הקובץ התורני דברי חפץ חלק י"ז שיצא לאור בס"ד השבוע, ע"י מוסדות יד מהרי"ץ.

שיעור בהלכה ובאגדה מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר בליל הושענא רבה התשפ"ב בשעה 2:00 בלילה, בבית המדרש "פעולת צדיק" בני ברק. לאחר מכן נאמרו הסליחות וההושענות בלבד ללא ההקפות, קודם תפילת שחרית, וההקפות נאמרו לאחר מכן בתוך התפילה. תיחתמו בספר החיים ובספר הזכרון ובספר מחילה וסליחה וכפרה.

נושאי השיעור: המשך ביאור מאמר חז"ל לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע וכו' אם נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה וכו' ואם לאו יקרא קריאת שמע וכו' ואם לאו יזכור לו יום המיתה וכו', מדוע לא נקטו מתחילה 'יזכור לו יום המיתה', והתייחסות מרן שליט"א להערות והארות שקיבל בעניין זה. השלמה בביאור דברי הרמב"ם בהל' תשובה 'וכל הנביאים הוכיחו לישראל עד שחזרו בתשובה'. השלמה משיעור מוצש"ק כי תצא התשפ"א בביאור דברי הרמב"ם בהל' תשובה איזהו בעל תשובה וכו' ולאחר הרי שבא על אשה בעבירה ולאחר זמן נתייחד עימה וכו', כיצד יתייחד עמה והרי ישנו איסור בכך. ביאור המעשה ב'נתן דצוציתא' המובא בגמרא, וכפי שהובא בהרחבה ברבינו נסים גאון, תשובות לשאלות לגבי מעשה זה, וביאור המאמר בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין

נושאי השיעור: תמיהה על דברי התוס' במסכת סוכה דף ט"ל ע"א, הכותבים שאין מספר לדינים ולאיסורים שישנם בפירות שביעית, וכי אכן 'אין להם מספר'? ביאור הפסוק 'ויצבור יוסף בר כחול הים הרבה מאד עד כי חדל לספר כי אין מספר', והאם לכוכבים יש מספר. בעניין שמיטת קרקעות בזמן הזה מדרבנן, מהם גבולות ארץ ישראל לגבי מצוות התלויות בארץ, כגון ירקות מדרום הערבה לעניין שמיטה, כיצד יש לנהוג להלכה ולמעשה, והתייחסות למ"ש הרה"ג עזרא מחפוד שליט"א בספרו המיוחד לגבולות הארץ והמקומות הידועים שבה. אין לסמוך על היתר מכירה כלל, אפילו לא בשעת הדוחק. אין ספק כי שנת השמיטה היא בשנתנו זו התששפ"ב, ולא בשנה הבאה התשפ"ג. המשך בעניין תיבת 'מאה' מלעיל - בפסוק 'הלבן מֵֽאה שנה יולד וגו', תשובות לשאלות ידידנו הרב אוהד נהרי הי"ו, כיצד אפשר לשנות את המנהג בקריאה בגלל עדות של זקנים, והלא אין דרכנו כמו האחרים שעושים כך, התייחסות ל"רוב תיגאן" מול "מעטים", הבהרת מרן שליט"א כי אין כוונתו שיקראו כמותו אלא להסביר את קריאתו בלבד, ודוגמאות לכך מעליית שביעי בשב"ק זו (וירא) בקריאת פרשת עקידת יצחק.

נושאי השיעור: אימתי זמן החנטה בעצי בשמים, כגון ריחאן או שדאב וכן הדסים וכדומה, ותיקון למובא בשם מרן שליט"א בעניין זה בספר שנת השבע. האם יש איסור ספיחין בצמח ריחאן שגדל לבדו ע"י פרחים שנפלו מעצמם, וביאור דברי הרמב"ם כי אין רגילים לזרוע צמח פיגם. האם יש להחמיר לבער ע"י שריפה וכילוי את הפירות וכו' שהם אוצר בית דין, גם במקומות שנכבשו ע"י עולי מצרים שחיובם בשביעית רק מדרבנן, והתייחסות למובא בשו"ת אור לציון כי ישנו כאן כעין ספק ספיקא. חידוש כי בדור המבול לא רק נח עשה תיבה אלא עוד מישהו, "תיבות נח" המצילות מכל הזוהמא והטומאה שבזמנינו הם בתי כנסיות ובתי מדרשות, התייחסות לאלה שעשו "תיבות נח" משלהם, כגון מכונים ללימודי יהדות וקבלה ובתי מדרש של כפירה, והרחבה לגבי רבנים וכו' אשר למדו חכמות חיצוניות אצל גויים כופרים ורשעים, שלמרות היותם תלמידי חכמים הם אינם במסילה העולה בית אל. בדבר התפילה הנדירה בקבר יוסף הצדיק בשכם, שהתקיימה בס"ד השבוע ביום שלישי בלילה. בשבח הספר "ביצי נעמיות בבתי כנסיות" שיצא לאור בס"ד השבוע, ומחולק חנם לבתי כנסיות ובתי מדרשות ע"י מכון פעולת צדיק. בשבח משחק קלפים חדש לילדים בענייני חנוכה, שבניגוד ל"חיקויים" האמורים לעיל זהו "חיקוי" טוב.

נושאי השיעור: בעניין ביעור פירות שביעית כאשר הם תערובת של כמה מינים, וזמן ביעורם הוא שונה, והאם חוששים גם ל"טעם" שבאותה תערובת. דברי הרמב"ם כי אם התחיל לאכול מהתערובת הרי הכל מבוער, ביאור המובא בספר 'שנת השבע' לגבי יין של שביעית המעורב בתוך החרוסת לפסח, וחידוש כי בזמנינו שישנה הקפאה טובה לא שייך דין 'אם התחיל בה הכל מבוער'. ביאור טעם מצות ביעור פירות שביעית, מדוע לדעת הרמב"ם צריך ביעור ממש ולא סגי להפקירם, וביאור דעת הגרשז"א ועוד אחרונים כי אין צורך להטביל כלים שבישלו בהם פירות שביעית לאחר זמן ביעורם. המשך מהשיעור הקודם בעניין אתרוג של שביעית, האם יש לו ביעור, ואם כן אימתי, והמשך התשובה לשאלה מהשיעור הקודם כיצד שייך ביעור באתרוג והלא הוא דר באילן משנה לשנה.

נושאי השיעור: חשיבות קירוי ההלל בימי החנוכה. דקדוקים בלשון הרמב"ם בתחילת בהלכות חנוכה, "ימי שמחה והלל", "כשמלכו יון", "פשטו ידם בממונם ובבנותיהם". ביאור "מעשה חנוכה" מתוך הספר שמן למאור דף י"ט – "על גזירות השמד שבתקופת החשמונאים". דקדוק וביאור הפסוק לך עמי בא בחדריך וגו'. מכתב חשוב שקיבל מרן שליט"א בעניין הספר ביצי נעמיות בבתי כנסיות. לאחר השיעור – מסיבת חנוכה, קריאה במגילת בני חשמונאי, שירה, ודברי ברכה מהרב יאיר שרפי הי"ו מנהל כולל "פרי צדיק" בחריש ת"ו בראשות הרה"ג משה רצאבי שליט"א.

נושאי השיעור: תשובות קצרות לשלוש שאלות שנשאל מרן שליט"א, א' האם צריך לומר את התפילה לפני הלימוד – יהי רצון וכו', קודם שקוראים 'הלכה יומית' בסיום תפילת שחרית לפני עלינו לשבח. ב' האם מנורת חנוכה בת שמונה קנים מהווה היכר בכדי שיהיה מותר להדליקה במקום שבו מדליקים נרות בכל ימות השנה. ג' האם מותר לנסוע לעיר אילת לצורך מנוחה. המשך בעניין 'גדולה עבירה לשמה' לאחר מתן תורה, הרחבה בביאור דברי הגר"ח מואלאזין ועוד מגדולי הליטאים שהרחיבו בכך, ומאידך ביאור דרך חסידי הבעש"ט אשר נראה מדבריהם כי ישנה קצת נטייה אחרת לגבי עניין זה, כגון שהם מתפללים וקוראים ק"ש לאחר הזמן. האם יעל אשת חבר הקני היתה יהודייה, והאם אסתר המלכה היתה אשת איש. גילוי מרעיש שנתגלה בזמנינו, כי רואים ע"ג ההרים בחצי האי סיני את דמות משה רבינו אוחז במטה.

נושאי השיעור: בעניין המעשה ברבי אלעזר בן ערך שקרא בס"ת 'החרש היה לבם' במקום 'החודש הזה לכם', כמה תמיהות על ביאור מהרש"א בעניין זה, וביאור חדש עפ"י הסיפור המובא בספר כסף צרוף, וכן מסיפור המובא בספר קדושת אדם לגבי ס"ת שבביכ"נ מהר"י אבוהב שבעיר צפת. דברי ספר אבות עולם בביאור המעשה של ר"א בן ערך, ולפי"ז ביאור דברי מהרש"א דלעיל, ופירוש בן יהוידע על מעשה זה. תשובה למכתב בעניין ימי השובבי"ם, ושהתיקון הוא בלימוד תורה בעיון. המשך לגבי השאלה האם אסתר היתה אשתו של מרדכי או שלא, והאם היתה למרדכי אשה אחרת.

נושאי השיעור: בעניין בן עזאי, כיצד יתכן שלא קיים מצות פריה ורביה מאחר שנפשו חשקה בתורה, תירוצים עפ"י הפשט ועפ"י הסוד, ואיך הדברים מסתדרים עם מה שפסקו הרמב"ם והש"ע שהעושה כבן עזאי אין בידו עון, ועפ"י כל האמור לעיל השלמה בביאור דברי הגר"א מוילנא שהובאו בספר 'קִנמן בשם' שזה מצד 'גדולה עבירה לשמה'. תשובות מרן שליט"א למכתב שקיבל לגבי ג' דברים עליהם דיבר בשיעורים האחרונים, א' לגבי ר"א בן ערך שקרא 'החרש היה ליבם' במקום 'החודש הזה לכם', ב' לגבי הסיבה שהמשיח לא בא בזמן התנאים מכיון שגזר הקב"ה שלא יבוא רק אחרי אלף שנה, ג' לגבי מה שהביא מרן שליט"א בשם הג"ר נתן אדלר זצ"ל. האם רבי אלעזר בן ערך חזר להיות 'מעיין המתגבר' לאחר שהתפללו עליו חבריו, ותשובת מרן שליט"א לטענת הרד"ל מדוע לא מוזכר בשמו הרבה דברים כמו יתר התנאים. האם יעל אשת חבר הקיני, עליה קראנו בהפטרת השבת (בשלח), הכינה שדה במקומה אל סיסרא, כמו אסתר המלכה, וכיצד הדבר מתיישב עם שאלת הגמרא לגבי יעל 'והא קא מתהניא מעבירה'. דברים בדבר ביטול הקומה הכשרה לטלפונים הניידים. בעניין חיים ולדר שר"י. דברי מרן שליט"א בשבח הקונטריס 'נהורא דיצחק' שיצ"ל במהדורא חדשה ומורחבת ע"י מכון פעולת צדיק.

נושאי השיעור: תירוץ מהרי"ץ בן יעקב (הנקרא 'מהרי"ץ השני') המובא בספר שתילי זיתים (חלק אבן העזר) לגבי השאלה מדוע כתב השלחן ערוך כי חרם דרבינו גרשום שלא לישא שתי נשים הוא רק עד האלף החמישי, השלמה לגבי דברי החיד"א כי המשיח לא בא באלף החמישי כיון שגזר השי"ת שלא יבוא באלף הזה, ותירוץ חדש (נוסף על המובא בקובץ דברי חפץ חלק תשיעי) לגבי עניין התגברות הקליפות באלף הששי. מעשה בבחור אמריקאי מישיבת בריסק אשר שמע תייר אמריקאי מתפלל בכותל שתנצח קבוצת הספורט אותה הוא אוהד, וחמד לו לצון וכו', ודברי ראש הישיבה - בנו של הגרי"ז מבריסק - לאותו בחור שעשה כן, האם הוא חושב כי אכן הוא שליח ה' לבשר לאותו תייר אמריקאי שקבוצתו ניצחה, ושאלת מרן שליט"א על כך מביאור אביו הגרי"ז מבריסק לגבי המובא בגמרא כי לעתיד לבוא יאמרו אומות העולם כי כל המרחצאות והגשרים וכו' אשר עשו, היו בשביל עם ישראל, ותשובת הקב"ה להם שוטים אתם – ולא שקרנים, וכיצד בכלל אמרו כך כאשר ברור וגלוי לכל שהאמת אינה כך, ונפקא מינה מכל האמור לגבי השאלה האם מותר לאותו בחור לקחת את הכסף ששילם לו התייר. תירוץ הגרי"ז הנ"ל, נכתב כבר לפניו בספר פרי צדיק למהר"ץ הכהן מלובלין, וכן בחידושי הגר"ש קלוגר על הגמרא שם. המשך בעניין המובא בספר 'אוצר הדרשות הקצרות' לגבי רבי אלעזר בן ערך שהלך למקום תענוגות ושכח תלמודו וכו', בירור הדברים במקורם בדברי הגר"ש וולבה זצ"ל והגר"ש לוינשטיין שליט"א, והתייחסות מרן שליט"א לכך. דברי הגרי"ח בבן יהוידע כי ר"א בן ערך חזר להיות 'מעיין המתגבר' לאחר שחבריו התפללו עליו, ודלא כדברי הרד"ל שהובאו בשיעור מוצש"ק בשלח, וגירסת המפרשים שר"א בן ערך הלך לאותו מקום לצורך רפואה מאחר שהיה חולה. לאחר השיעור: "תפילה לעת הזאת" מפי מרן שליט"א עם פתיחת ההיכל.

נושאי השיעור: האם מותר לעשות משקה ערק וכדו' (משקאות אלכוהוליים) מפירות הקדושים בקדושת שביעית. בני ק"ק תימן יע"א אינם יכולים לסמוך על "לוחות שמיטה" הנפוצים, מכיון שהם הולכים לקולא בעניין זמן החנטה, נפק"מ למעשה כיום לגבי הלימונים, וכיצד ראוי לתימנים לנהוג. ביאור הגמרא בחגיגה דף טו: רבי מאיר היכא למד תורה מפומיה ד'אחר' (אלישע בן אבויה), המשך התשובה לשואלים בעניין רבנים וסופרים ואנשי חינוך וכו' אשר יצאו עליהם שמועות רעות וכו', מה נדרש מהרב בכדי שילמדו תורה מפיהו, האם ישנו הבדל בין קטן הלומד ממנו לבין גדול, כיצד הרמב"ם למד חכמות חיצוניות למרות מה שכתב בעניין, והאם ישנו הבדל בין ללמוד מפיהו לבין ללמוד מתוך ספריו.

נושאי השיעור: בירור דברי גאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א בהלכות מגילה (הובא בפסקי מהרי"ץ החדש עם פירוש בארות שלמה) שכתב בזה"ל, יקח בידו מגילה הדורה ומתוקנת וכו' מהונו ומכספו וכו', מהו כפל הלשונות 'הדורה ומתוקנת', 'מהונו ומכספו', ומה מקור דבריו. כאשר יש בפני האדם שתי מגילות, האחת הדורה וחדשה וכו', והשנייה עתיקה מלפני מאות שנים ובלויה מרוב שימוש, באיזו מהן עדיף לקרוא, והאם ישנה עדיפות לאחת מהן שיקראו בה ביום ובשנייה בלילה. המשך בעניין זמן חנטת הלימונים וקדושתם בקדושת שביעית, תשובה לשואל כי א"כ הלימונים יהיו פטורים מתרו"מ, ותשובה לשואל מדוע לחשוש למיעוט המצוי. המשך בירור העניין שלא ללמוד מרב שאינו ראוי, והאם ישנו הבדל בין פיו לבין ספריו, התייחסות לשאלה לגבי מי שהתקלקל האם הדבר מראה מה היה מקודם, וכן לשאלה בבירור דעת רבינו חננאל שהשמיט בפירושו על הגמרא את מה שהיה אח"כ במתיבתא דרקיעא כאשר הקב"ה כן הזכיר מימרא משם רבי מאיר, דיוקים ודקדוקים חשובים בדברי הרמב"ם בפרק ד' מהלכות תלמוד תורה בעניין זה.

נושאי השיעור: התחלת הדיון בשאלה האם יוצאים ידי חובת משלוח מנות כאשר שולחים לאדם עשיר דבר שאינו מכובד לפי עָשרו. בעניין המאפה "אָזני המן", מהיכן מקורו והאם ראוי לקרותו בשם זה, במה הדבר שונה משיבולת שועל, ודברים חדשים ממרן שליט"א כי אין ממש קפידא שלא לקרוא להם בשם הזה, אבל בכל זאת רצוי לכנותם 'עוגיות פורים'. תשובה לשואל על מה שכתוב בשו"ת בית העזרי לגבי מי שמתעטש בשעת דיבור או ויכוח עם חבירו, שכביכול זהו סימן שהוא צודק ודובר אמת, ודוגמאות נוספות לדברים אשר נכנסו לעם ישראל מן הגויים ולהיפך. תשובה לשואל לגבי מה ששמע בקריאת המגילה מפי מרן שליט"א (בשנת התשע"ח) בפסוק ויאמר המלך מי בחצר והמן בא וגו' לאמר למלך לתלות את מרדכי על העץ אשר הֵכִין לו, כי המלה 'הכין' נשמעת שם מלעיל, שאין הדבר נכון, ומה הסיבה שתיבה זו נקראת מלרע למרות הכלל של נסוג אחור. תשובה לשואל לגבי אופן ניגון הפיסקא 'ראה אלהים את אשר זמם וירע בעיניו' הנאמרת בנוסח חסדי וכו' שקודם קריאת המגילה.

מעשה שהיה עם בעל 'שדה יצחק' (שחי לפני כמאתיים שנה) אשר לא הבין את דברי רש"י בעניין סימני החגבים הכשרים, ולפתע הגיע חגב לביתו וישב על ספרו וכו', והערות על הדברים. סיפור דומה שאירע בזמנינו עם הגרח"ק קניבסקי זצוק"ל, ואמר כי אין זה נס אלא סייעתא דשמיא ללומדי תורה, הסבר מרן שליט"א מדוע בתחילה התחמק הגרח"ק מלענות האם אכן אירע לו מעשה זה ומזמן מסויים הודה ואישר שכך היה, עפ"י דברי רבי דן טיומקין אשר שוחח ביום חמישי האחרון עם מרן שליט"א בעניין וכפי שפורסם בעלון 'חלקי בעמלי' בשבוע זה, וכן סיפורי המשך למעשה זה שפורסמו בעלון שם ובעלון 'כתרי תורה'. בעניין סימן האות חי"ת על ליבו של־חגב, ויתר סימני הארבה המובאים במדרש הגדול. בעניין השמעת פסוקי 'שיר השירים' בנוסח ק"ק תימן יע"א, ברמקולים המודיעים על כניסת השבת בעירנו בני ברק ואלעד בשב"ק שלפני פורים, תשובת המפעיל כי בשב"ק שלאחר מכן אי אפשר היה להשמיע זאת מפאת פטירתו של הגרח"ק זצוק"ל, ומחאת מרן שליט"א על ליצנות זו. מייחסים את אכילת החגבים לתימנים דוקא, למרות שגם המרוקאים והתוניסאים ועוד קהילות אכלו אותם, מפני שרק התימנים ידועים כשומרים על המסורת האמיתית, כמו גם לגבי אופן עטיפת הטלית, ניקור הבשר וכן המבטא הנכון ועוד. חידוש בדברי מה"ר שלום מנצורה זצ"ל (שהיה בדור שאחרי מהרי"ץ זיע"א) מספרו אבקת רוכל כת"י, בעניין סימני החגבים הכשרים, וכן לגבי חגב אחר קטן שהוא טמא ואסור באכילה, וכן לגבי גוי או עם הארץ המביאים חגבים קלויים או מבושלים שאין לאכלם, ותמיהה על דבריו מניין לו כי אחד מהסימנים של חגב טהור הוא שצוארו ארוך, הרי סימן זה אינו מופיע בספרי חז"ל והפוסקים. תגובת מרן שליט"א לשואל על המובא בשיעור מוצש"ק פקודי לגבי ר' יוחנן שהיה ג"כ תלמידו של אלישע אחר, וכן לגבי המובא בשיעור מוצש"ק ויקרא בעניין אזני המן, ותשובה לשאלה שהרי גם בורקס חלבי נעשה בצורה משולשת. טעם נוסף מבעל זרע שמשון לגבי שֵׁם המאכל אזני המן, ודברים נוספים בעניין. תמיהה על דברי המצפה איתן, בעניין קְדָלֵי דַּחֲזִירֵי שהעביר אחשורוש לאסתר והיא לא אכלה.

נושאי השיעור: קריאת שם פרשת השבוע זאת תהיה תורת המצורע. שתי מצוות עשה מן התורה בליל הסדר, אכילת מצה וכן והגדת לבנך. הסיפור ממקורו על החתם סופר שבהיותו ילד הביא את קושיית סבו מהרש"ק ואמר שהוא טעה וכו', ואביו סטר לו וגער בו וכו', וציווי רבו מהר"נ אדלר שלא ידבר עם אביו יותר וכו', ותשובת מרן שליט"א לשואל כי אין זה דומה לסיפור שהביא בשיעור לגבי המעשה עם בנו של החפץ חיים, בירור יסוד העניין לגופו עפ"י התשובה לשאלה מדוע הדיבור כבד את אביך וגו' כתוב בצד ימין של הלוחות יחד עם חמשת הדיברות של בין אדם למקום, וחיזוק החיוב של מצות והגדת לבנך בליל הסדר. המשך בעניין האם מה שקובע הוא המעשה או הכוונה, כגון לגבי עוג שבא לומר לאברם שנשבה בן אחיו, וכן לגבי לבן הארמי, ועפי"ז השלמה לנאמר בשיעור לגבי אותו בחור ששמע אמריקאי שהתפלל בכותל המערבי וכו' וחמד לו לצון וכו' וקיבל ממנו סכום כסף וכו'. התייחסות מרן שליט"א למובא במאמר 'במחיצתו' לגבי הגר"ע בסיס זצ"ל אשר היה נוהג בדברים מסויימים פעם כך ופעם כך, כגון בברכת להדליק נר שלחנוכה וכן לגבי מצה ומחצה בליל הסדר, תמיהת מרן שליט"א כיצד אפשר לנהוג פעם כך ופעם כך, הרחבה בעניין בציעה על מצה ומחצה ושאין לכך סתירה מדברי המקובלים, וכן שאין ראיה ממה שנשברו לו המצות, או מנסים אחרים כגון אליהו בהר הכרמל. עניינים חשובים הנוגעים לליל הסדר ולחג הפסח הבעל"ט.

דרשה בענייני מסורת יהדות תימן, מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה במסגרת הילולת מהרי"ץ ה-217, בבית המדרש "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, בראשות בנו הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב הקהילה, אור לכ"ח ניסן התשפ"ב.

נושאי השיעור: מעלת אמירת מזמור למנצח בנגינות מזמור שיר וגו' לאחר ספירת העומר, וביאור בפסוק ישמחו וירננו לאומים וגו' על דרך הסוד. דברי הר"ר עמרם קורח זצ"ל לגבי המלים 'בקבלה וסוד תפתח' שכתב מהר"ש שבזי בשירו ביום שבת, ומכתבו המופיע בהקדמה לדיואן שיצ"ל ע"י הר"ר שלום יצחק הלוי זצ"ל כנגד אותם "תועי רוח" (דרדעים) ששינו את המלים בשיר למלים 'בתלמוד ודין תפתח'. בשבח הקונטריס 'דיני ומנהגי ספירת העומר' מאת הרה"ג משה רצאבי שליט"א, וכן חשיבות לימוד הלכות יום טוב לפני חג השבועות. דקדוקי קריאה המובאים בקונטריס הנ"ל לגבי המזמור למנצח בנגינות מזמור שיר וגו', כגון שהמלה 'יאר' היא מלעיל, כיון שיש בה טעם וגעיא, בשונה מתיבה שיש בה שני טעמים שקריאה ממוצעת. דקדוק במלה 'ישמחו', שהאות יו"ד במאריך (געיא), והסבר מדוע שונה תיבה זו משאר תיבות 'ישמחו' שהן מלרע. שני טעמים מדוע קריאת המלה 'יאר' היא מלעיל. כעין זאת דקדוקי קריאה בספר משלי, והבנה כי מ"ש מהרי"ץ זיע"א במהדורא קמא דקמא שהסיבה שתיבת 'הנוטע' אזן היא מלעיל בכדי לומר מה היה צריך להיות ומה בפועל צריך לקרוא, זאת היתה דעתו לפני שהוא חזר בו מכך, ומסקנתו כפי שכתב בחלק הדקדוק שכשישנם שני טעמים הקריאה ממוצעת. המשך בעניין המעשה בשני בניו של רבי מאיר שמתו צעירים, ביאור דברי הרוקח כי הם מתו בסיבת היותם סועדים בזמן הלימוד, ותשובה לשאלה כיצד בניו עשו זאת. שלושה טעמים לשאלה מסוף השיעור הקודם, מדוע בפרשת ויקרא נאמר לגבי בבקר 'וקרבו וכרעיו', ואילו לגבי צאן נאמר 'והקרב והכרעיים'. שני מעשים שאירעו בפיגוע שהיה לפני למעלה מחודש בעיר בני ברק, במעשה הא' ההצלה היתה עקב הקפדה ליטול ידיים מיד לאחר עשיית הצרכים, ובמעשה הב' בזכות שמירת הצניעות ע"י שהאשה לבשה גרביים.

נושאי השיעור: השלמה בעניין התרנגולים היכולים להבדיל בין יום ללילה, גם אם יהיו במקום חשוך ואפל, וביאור דברי מהרי"ץ בעץ חיים כי התרנגול נקרא "שכוי" מפני שאפילו שכשהוא נמצא במקום אפל וחשוך הוא "מבין" בין יום ובין לילה. מה ההבדל בין חושך לבין אפילה לבין עלטה. המשך בעניין המעוררים בזמנינו בדבר הכלאת התרנגולים עם מינים שונים, ומסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה. ביאור המעשה שהובא בספר תולדות אדם לגבי אותו חכם ספרדי שבא לבקר בעיר וילנא, וכאשר נפגש עם הגר"ז אשר היה ידוע כבקי עצום ברמב"ם וכו', אמר לו כי רצה להגיע כבר מזמן רק 'שהשם אמר לי אל תעבור', והגר"ז אמר לו כי עפ"י המובא בהגהות מיימוניות בשם הרא"ם, אסור לאדם לומר אפי' בדרך בדחנות וצחוק שהקב"ה אמר לו כך וכך. תמיהת מרן שליט"א מנין איסור זה, אשר אינו כתוב בשום מקום בש"ס ובפוסקים. דברי ר"א בן הרמב"ם כי עדיף שהשמש של בית הכנסת יהיה משבט לוי, למרות שלא מצינו כזאת בשום ספר. דעת בעל אור שמח על הרמב"ם החולקת על דברי הגהות מיימוניות, ושאין שום איסור לומר 'כך אמר לי השם', חמש תמיהות ממרן שליט"א על ראיותיו, ומסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה.

נושאי השיעור: הרחבה בעניין אמירת יום הששי ויכולו וגו' בליל שבת מעומד, ובעניין אמירת פיוט יגדל אלהים חי וכו', הערות וחידושים בדברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים על העניינים דלעיל, וחמשה תירוצים לשאלה (מהשיעור הקודם) מדוע איננו עומדים באמירת הפיוט יגדל וכו' אם זאת 'עדות' כמו באמירת יום הששי. המשך התשובה לשאלה מדוע הרמב"ם לא הביא בספרו משנה תורה את י"ג עיקרי הדת, למרות שהביאם בפירוש המשניות. בירור המעשה שהובא (בשיעור הקודם) ע"י מרן שליט"א, כי המקובל הגר"מ שרעבי זצ"ל לא רצה לברך ילד שקראו לו בשם דני, במקום דניאל, כיון שזה אותיות די"ן. בשורה טובה לקראת הדפסת כרך חדש בסדרת הספרים פסקי מהרי"ץ.

נושאי השיעור: המשך בעניין השאלה מדוע הרמב"ם לא הביא בספרו משנה תורה את י"ג עיקרי הדת שהביא בפירוש המשניות, דברי ספר שערי שמים בעניין זה והערות מרן שליט"א עליו, וחיזוק ביאור מרן שליט"א כי לדעת הרמב"ם המספר י"ג הוא רק עניין טכני, וראיה מעניין קכ"ג 'הללו־יה' שאומרים כאשר ההלל בקירוי. המשך בעניין אל תרבה שיחה עם האשה, סיבת חומר העניין, ובירור מי היתה אשתו של קרח. תשובה לשאלה מדוע העולם אינם נזהרים בעניין דלעיל, האם ישנו הבדל בין כשמשוחח עמה פנים מול פנים לבין אם מסיט פניו ממנה, דברי מרן בשבח הפרק המיוחד בעניין דלעיל שכתב הרה"ג יעקב לוי שליט"א בספרו גן נעול, וביאור כמה נקודות בעניין זה. השלמה לגבי השאלה האם גם על האשה ישנו את העניין לא להרבות בשיחה עם האיש.

נושאי השיעור: בעניין מסורת יהדות תימן בס"ת לכתוב תחילת פסוק בראש הדף, כיצד בפרשתנו התחילו עם הפסוק 'וירא בלק' בראש הדף הרי הוא היה רשע, ואיך קראו פרשה על שמו. המשך בעניין אל תרבה שיחה עם האשה, תגובה למכתבו של הרה"ג יעקב לוי שליט"א מח"ס גן נעול, הרחבה בביאור המושג "שיחה", דברי המאירי בעניין זה, ודעת מרן שליט"א כי בזמנינו ירדו הדורות כי הדיבור עם האשה חשוב לשלום־בית. מעלת הדברים המובאים בספר מנורת המאור, דבריו בהתחלת פרק י"ב בעניין דלעיל. המשך ביאור דברי הגמרא בברכות דף מ"ב, גירסת רבי' אברהם בן שלמה זצ"ל בעניין זה, הערת מרן שליט"א על העורך שלא דק שם, והאם ישנה מחלוקת בין דברי הגמרא לדברי המדרש, ונפקא מינה מכך. הערות על בעל דברי יואל וכן שו"ת יביע אומר כי המדרש והגמרא חלוקים וע"כ יש לנהוג כדברי הגמרא, ותשובות על הראיה בעניין רבי יוחנן שהנשים חזו ביפיו. הגדת עניין איסור ההסתכלות בנשים מבחינה הלכתית, והתייחסות ל'ערבי שירה' האסורים עפ"י ההלכה. דברי החיד"א בעניין 'צדקת הבנים'. מכתב שקיבל מרן שליט"א בדבר מניעות שונות שקרו כאשר רצו לקנות ביצת בת יענה ולתלותה בבית הכנסת, ומודעה שיצאה לאור בזמן האחרון בדבר התעוררות לשתיקה בבית הכנסת.

נושאי השיעור: ביאור תשובת מרן שליט"א שפורסמה בעלון כתרי תורה (עש"ק פינחס התשפ"ב) בעניין מגיה שהגיה מזוזה אחת שתי פעמים, האם נחשב כשני מגיהים או שצריך שני אנשים דוקא, והרחבה בעניין דרך הגהת סת"ם במסורת יהדות תימן יע"א. השלמה לשני הסגולות להינצל מפגיעת הישמעאלים, וסגולה נוספת ע"י שהאדם שקוע בתורה, מעשה שהיה בעניין זה, וביאור שורש הדבר עפ"י דברי הרמב"ם ז"ל. תשובות לשואל בעניין המעשה המובא בגמ' ברכות (דף כ' ע"א) לגבי רבי יוחנן ורב גידל וכו' (עיין בשיעורים הקודמים), והאם ישנה ראיה מכך שמותר לנשים להסתכל ולהרהר בליבה על אנשים.

ביאור המאמר במדרש הגדול (פרשת וירא) בעניין אברהם אבינו שנתן שבע כבשות במתנה לאבימלך, והעונש על כך כי על ידי הפלשתים נהרגו שבעה צדיקים. שבעה מאמרי חז"ל בהם כתוב בלשון 'אמר הקב"ה', ולא נמצא היכן אמר זאת. בעניין האסונות והמקרים הנוראים שאירעו בימים האחרונים, ובפרט בקרב הציבור החרדי כגון בעיקו"ת ירושלם ובאופקים, וחשיבות צניעות רגלי הנשים כפי שבתימן לבשו מכנסיים מתחת השמלה. קריאה לחידוש העניין. שלושה חידושים נוספים בעניין אל תרבה שיחה עם האשה, ובכללם דברי רבי' זכריה הרופא. התייחסות מרן שליט"א למכתב שקיבל בעניין זה, ובמעשה של ברוריה אשת רבי מאיר. האם המעשה על ברוריה המובא ברש"י במסכת ע"ז (דף י"ח ע"ב) אכן נכתב על ידו. בשבח הספר "אור הנר" שיצ"ל בס"ד לרגל יום היארצייט ה-30 של מה"ר הגאון רבי נסים רצאבי זצ"ל – אביו של מרן שליט"א, ע"י נכדו הרה"ג שאול רצאבי שליט"א – בן מרן שליט"א. תיקון טעות בספר אור הנר, כי האבל אומר קדיש על אביו במשך י"א חודש, ולא י"ב כפי שמופיע שם (בעמ' כ').

דברים לזכרו של הגאון הגדול הרב שלום כהן זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף ונשיא מועצת חכמי התורה, ובפרט על מדת האמת שהיתה בו. להתרחק ממנהיגים דוברי שקר. אין לשנות מסדר הסליחות, הן על פי הסוד, הן על פי הפשט שזהו כמו סדר י"ג מדות של רחמים. בעניין הכפילות בנוסח אל מלך וכו' אל הוריתנו לומר לפניך שלוש עשרה, בעבור שלוש עשרה, זכור לנו היום ברית שלוש עשרה מדות של רחמים וכו', ומדוע רק בסוף אומרים 'של רחמים', וביאור פירוש מהר"י ונה זצ"ל המובא בעץ חיים למהרי"ץ זיע"א כי 'בעבור שלוש עשרה' היינו כנגד אברהם יצחק ויעקב, עפ"י המובא בדרשות הר"י אבן שועיב. השלמה בעניין השאלה מדוע לא עומדים בפיוט יגדל אלהים חי וכו' כפי שעומדים באמירת 'ויכולו', ומקור לכך שי"ג העיקרים המובאים בו הם כנגד י"ג מדות של רחמים. חשיבות התפילה על הצלחה בחינוך הילדים לתורה וירא"ש, ומדוע אנשי כנה"ג לא תיקנו ברכה מיוחדת בשמו"ע על כך, והסיבה שהדבר מוזכר אבל מוסתר בברכת מודים וכו' אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך. ביאור המעשה בבנו של רב ספרא, שהובא בזוהר הקדוש, ושתי שאלות במעשה זה.

נושאי השיעור: שערי דמעות לא ננעלו, דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין חשיבות הבכיה בעת אמירת הסליחות, בפרט כאשר אומרים מלים המורים זאת, ולכל הפחות קול בכי. השלמה בעניין המעשה ברבי' שלום שרעבי זצ"ל שהיה מתפלל ובוכה וצועק בכותל המערבי, למרות שהשכנים איימו עליו וכו'. בעניין המלה 'שתה' לנגדך, שבסליחה אליך ה' נשאתי עיני וכו', האם היא מלעיל או מלרע. המשך בעניין חשיבות התפילה על הצלחה בחינוך הילדים לתורה וירא"ש, שבעה מקורות לעניין זה, ואימתי צריכים לכוון על כך בתפילה. השלמה בעניין השאלה היכן מצינו שהתורה נקראת תהילה. השלמה לגבי הפיסוק בברכת מודים וכו', מגן ישענו אתה הוא לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך', וחמש טענות נגד העושים הפסקה לאחר המלים אתה הוא. ביאור הגמ' בראש השנה (דף ט"ז ע"א), אמר הקדוש ברוך הוא, אמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות וכו', וכי הקב"ה אמר זאת? הרי כל נוסאות התפילה הן מדרבנן? וכן לגבי ההמשך, אמר הקב"ה, תקעו לפני בשופר של איל וכו', וכי הקב"ה אמר דוקא 'איל'? בעניין שטר פרוזבול לסוף שנת השמיטה.

נושאי השיעור: בעניין הפסוק בפרשתנו (נצבים) כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו, התייחסות להערת היפ"ה בתאג תורה קדומה לגבי הגעיא באות בי"ת הראשונה שבמלה 'ובִֽלְבבך', דעת מרן שליט"א שאם כן הרי שצ"ל את האות למ"ד בשוא נע, ורמז נפלא על כך. הרחבה בביאור דברי הריטב"א כי מי שאומר שאסמכתא היא 'כדרך סימן שנתנו חכמים, ולא שכוָּנת התורה לכך, הרי זו דעת מינות', ביאור המלים 'אמר הקב"ה, אמרו לפני מלכיות זכרונות ושופרות וכו', דעת הרמב"ם ועוד מפרשים החולקים על דעת הריטב"א בעניין דלעיל, בדוגמאות נוספות של אסמכתאות. תשובה לשאלה לגבי המלים 'אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל וכו', שלושה מקורות למושג 'מנהג אבותינו – תורה', ודברי מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעולת צדיק בעניין זה. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "שנת השבע" שיצ"ל במהדורא חדשה ומורחבת, התייחסות לעניין אוצר בית דין שהוא גם לפי דעת הרמב"ם, ולמובא שם בעניין היתר מכירה. חמש סיבות שהאתרוג המרוקאי הינו אתרוג מורכב, דחיית דברי הרב יצחק יוסף בעניין זה, כי רק האתרוג התימני הוא האתרוג המקורי והאמיתי ללא שום פקפוק לכולי עלמא.