תשפ"א

דרשת חג הסוכות מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה מתוך סוכתו שבביתו ביום שלישי ד' דחול המועד סוכות, י"ח תשרי התשפ"א, והועברה בשידור חי לאלפי תלמידיו ושומעי לקחו. נושאי השיעור: אדם שראשו ורובו בסוכה ושלחנו בתוך הבית, ובסוף השולחן יושב אדם חולה קורונה ל"ע, האם עדיין ישנו חשש שמא ימשך אחר שלחנו לתוך הבית. כיצד לנהוג בשעת ההושענות וההקפות בעידן מגיפת הקורונה. המשך בעניין האם מועילה הקטורת ללא תשובה. אימתי עומדים לפני שמתחילים תפילת שמונה עשרה בשחרית, וחיזוק למנהג אבותינו לעמוד במלים 'רם ונישא' ולא במלים 'תהלה לאל עליון'. מדוע מנהגינו לעמוד באמירת י"י מלך וגו' רק בשבת ולא בחול, ועד היכן צריכים לעמוד. דברי חיזוק בענייני קדושה ואמונה הנחוצים בזמנינו, מעשה בקיסר אוסטריה שביקר בירושלם וכו' ומקור תשובת החכם שענה לו. בעניין שכינתא בגלותא, ופירוש מהרי"ץ זיע"א על ההושענות לגבי הפסוק נגילה ונשמחה בך. האם ישנה אפשרות להקדים את פרשת האזינו לפני פרשת וילך. השיעור יוקלד ויודפס בחוברת "שערי יצחק" נפרדת. תמונות ע"י הצלם יעקב כהן

נושאי השיעור: ביאור הפסוק וילכו שלושת ימים במדבר ולא מצאו מים – היינו התורה שפרשו ממנה ג' ימים. השלמה בביאור מאמר הזוה"ק על כך שאנו צווחים ככלבים הב הב על הצרכים האישיים בתפילות ימי הרחמים והסליחות ולא על תיקון השכינה, ותשובה לשאלה שהרי כך תיקנו בנוסח התפילות לבקש עליהם. השלמה לשיעור מוצש"ק נשוא התש"פ בעניין גרגירי הלבונה כתרופה למגיפת הקורונה, ובעניין אמירת פיטום הקטורת ופסוק ויאמר אליהם ישראל אביהם וגו' נכאת וצרי ולוט, וסגולת צמח השדאב. תשובה לשאלה כיצד שכחו את מסורת התרועה בעם ישראל, השלמה בדעת הרמב"ם והגאונים בעניין זה, ובדין תימנים השומעים תרועה של עדות אחרות. השלמה בעניין העושים תרועה ביד ולא בנשימה מהבטן. ביאור מאמר חז"ל על הפסוק ולקחתם לכם – לקיחה ביד כל אחד ואחד, ודברים שאמרו חז"ל בכדי להוציא מליבם של הצדוקים, ומה עשו הקראים עם הלולב. המשך בעניין עין תחת עין – ממון, דחיית דברי האנשים הנוטים לדעת מינות שלא כהלכה עקב השקפתם המשובשת, עד שתלו דבריהם ברבם הרב קוק ואף טענו שכביכול כך דעת הרמב"ם רק שהסתיר זאת בדבריו.

נושאי השיעור: ביאור דברי הגמ' במס' סוכה בעניין הלימוד מן הפסוק 'פרי עץ הדר' – אתרוג ולא פלפלין, והלימוד כי צריך שיהיה ניכר לקיחתה. ביאור הפיסקא שבפיוט הנאמר בשמחת תורה אמונה יצרה וכו', 'זמנים משונים, והיא לא תשונה. לנצח נצחים, במצוות תמידות', והשלמה לגבי הטועים בביאור הלימוד 'עין תחת עין – ממון'. השלמה בעניין האתרוג המרוקאי ודברי הערוך לנר, וביאור ההסתכלות של הבבא סאלי זצוק"ל לגבי אתרוג זה. השלמה בעניין מ"ש הרב משאש לגבי המבטא התימני, ודוגמאות לטעיות המרוקאים במבטאם.

נושאי השיעור: מדוע התימנים נוהגים לאחוז את המאכל בשלוש אצבעות ולא בשתי אצבעות כפי שכתב בספר ראשית חכמה. תשובה לשואל האם רצוי לתת לילדים לשחק במשחק "טלית ותפילין" הנמכר בחנויות משחקי הילדים, וסיבת ההיתר כיום לשחק בבובות. המשך בעניין ראיות הגמ' במסכת סוכה דף ל"ה לגבי פרי עץ הדר וכו' זה אתרוג וכו', ביאור גירסת מדרש הגדול בסוגיא זו, מיהו עקילס המתרגם, וכיצד לומדים מלשון יונית ללשון הקודש. פירוש המלבי"ם בסוגיא דלעיל, וראיה גם מדבריו כי אין מחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן לגבי הדר שזהו אתרוג. מדוע לאתרוג יש דין של ירק, דעת החזו"א כי בפירות הדר כגון לימון ותפוז וכדו' הגדלים על כל מים יש להפריש פעמיים מעשרות מספק, דעת הגרשז"א המוכיח מרבינו הרמב"ם שכ' אתרוג בלבד, מ"מ בדברי האחרונים ודחיית דברי הטוען כי ברמב"ם לא מופיע פרי לימון, כי בספרו משנה תורה כתוב פרי הלימון בשם מלוחים.

נושאי השיעור: ביאור תשובת רב שרירא גאון שהובאה ע"י מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעולת צדיק בעניין ת"ח צעירים שאינם גדולי תורה אשר מתנשאים לחלוק על דעת הגאונים, והמשך ביאור תשובת הר"י מיגאש שהובאה קודם לכן בעניין אדם הבקי בספרי קיצורי הלכות ותשובות הגאונים בספרי דינים מבלי שלמד גמרא. התייחסות למ"ש בספר תורת חכם וספר שושנת המלך בדעת מהרי"ץ לגבי שתי תשובות הגאונים הנ"ל, והאם מהרי"ץ מסכים לתשובות אלו לדינא. תשובה לשואל כי אולי כוונת הר"י מיגאש שאין המדובר באדם שלא יודע לקרוא גמרא כלל, אלא שהוא טועה בהבנת פירוש הגמרא. המשך בעניין פירות הדר הדומים לאתרוג כגון לימון, שקלא וטריא בדברי אחרוני זמנינו בעניין זה, והמשך חיזוק דעת הגרשז"א המוכיח מרבינו הרמב"ם שכ' אתרוג "בלבד". התייחסות לדברי הטוען כי הלימון מורכב מאתרוג עם ליים. תשובה לשואל בעניין סיום הפטרת חיי שרה לפי מנהגינו. השלמה בעניין החסידים אשר ממעטים בלימוד נ"ך.

נושאי השיעור: מי תיקן את נוסח על הנסים בחנוכה, ומי את הנוסח בפורים. ביאור תוספת המלים "ואחר כך באו בניך לדביר ביתך, ופינו את היכלך, וטיהרו את מקדשך, והדליקו נרות בחצרות קדשך, וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול" המצוי בנוסח על הנסים בעדות האחרות, ומדוע חכמי תימן לא קבעו להוסיף זאת בנוסח למרות שישנם דברים שהוסיפו מנוסחאות הספרדים בתפילה. מה הפירוש והדליקו נרות "בחצרות קדשך", וכי מדליקים את המנורה בעזרה של בית המקדש? למה לא מוזכר בנוסח על הנסים את נס פך השמן, כמו גם בספרי החשמונאים שלא הזכירו זאת. תשובה לשואל האם בלימוד ענייני דרבנן, כגון הסוגיא במסכת שבת בעניין חנוכה או הלכות חנוכה, מקיימים מצוות תלמוד תורה מדאורייתא או מדרבנן, למרות שחנוכה רק מדרבנן. תשובה לשואל בעניין הבלבול הקיים בקרב מתחזקים ובעלי תשובה לגבי דרך לימוד התורה וקיום המצוות וכן הנהגות אחרות וכו'. דברי מרן שליט"א בשבח ההוצאה המחודשת של סדרת הספרים שלחן ערוך המקוצר ח' חלקים שיצ"ל השבוע במהדורא מוקטנת, לעילוי נשמת הרה"ג עמנואל בשארי זצ"ל מנכ"ל מכון פעולת צדיק

נושאי השיעור: חידוש נפלא ממהרש"א עמ"ס מכות דף י: לגבי 'בדרך שאדם רוצה בה מולכין אותו', ועפ"י זה השלמה לגבי שאלת הנביא ירמיה את הקב"ה בעניין נביאי השקר שהיו בזמנו. מכל דיבור של אדם נוצר מלאך, לטוב או לרע, והאם גם ממחשבה. סיכום שמונת המהלכים בביאור השאלה מדוע נענשו האנשים שהאמינו בנביאי השקר בזמן ירמיה, הרחבה בביאור בעל דברי יואל מסטמאר בעניין זה ותמיהות עליו. מהלך תשיעי ממרן שליט"א בביאור העניין. כשם שבזמנם אמונת האנשים בנביאי השקר נתנה להם את הכוח להטעות, כך בהיפך לגבי צדיק וחכם כי האמונה בו נותנת לו את הכוח לפעול. ביאור המושג 'הטעייה עצמית', דהיינו שהאדם מסוגל להאמין לשקר של עצמו, ועפ"י זה תשובה לתמיהת אברבנאל על נביאי השקר דאז. דברי הגרי"י וייס שליט"א בספרו 'אוצר מדרשים' בדבר מדרשי חז"ל בדויים שהכניסו מעתיקים ומדפיסים אולם מקורם מאומות העולם, התייחסות לתמיהתו על מ"ש כי נעלם ממנו מקור הסיפור שהביא מרן שליט"א בהגש"פ פרי עץ חיים, וכן למ"ש שם לגבי סיפורי יהודה רוזנברג, ומאידך תמיהא איך הביא בספרו סיפורים ערביים כביכול בשם מדרש חז"ל.

נושאי השיעור: תוספת דברים לגבי הדלקת נרות חנוכה בלא ברכה כאשר מתפללים בחצרות הבתים עקב מגיפת הקורונה, ובעניין ברכות שאינן מוזכרות בתלמוד. המשך לגבי התוספת בנוסח 'על הנסים' ואחר כך באו בניך וכו' והדליקו נרות בחצרות קדשך, וכי מדליקים בחצר בית המקדש, והאם ניתן לקרוא להיכל בשם חצר. המשך לגבי שאלת הנביא ירמיה את הקב"ה בעניין נביאי השקר שהיו בזמנו, מדוע נענשו הם והאנשים שהאמינו בהם, וביאור דברי הרמב"ם כיצד התחילה הע"ז בעולם והתייחסותו למי שמאמין כי להקב"ה יש גוף או דמות הגוף ח"ו. פירוש ראב"ע לגבי הפסוק בפרשתנו (שמות) ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד, והתייחסות לדברי האומרים כי שמו של המשוגע (מחמד) רמוז בגימטריא של המלים 'במאד מאד'. התייחסות מרן שליט"א לטעיות חמורות המושרשות פעם אחר פעם בעלון 'בית נאמן' והעלולות להתקבל חלילה כנכונות אצל המון העם, כגון לגבי דברי הרב מאזוז כי כביכול יהודי תימן ניצלו משמד רק בעיקבות 'איגרת תימן' להרמב"ם, וכן לגבי הסיפור שהביא על תימני שכפו אותו בא"י לתת גט עקב טענת מאיס עלי, כי זאת טעות שהוטעה בה הגר"ע יוסף זצ"ל ממי שרצה להטעותו ושאין לסמוך על כך בשום אופן.

נושאי השיעור: ביאור מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים עה"פ כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני י"י רופאך. ביאור "תפילה מיוחדת" לרפואת חולי מגפת ה"קורונה" רח"ל על־פי נוסח תפילה שיסד מהרי"ץ זצוק"ל לרפואת מכת האבעבועות שהיתה בזמנם, ומוגהת מכת"י, במעט שינויים הנצרכים בעת ובעונה הזאת. מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א. המשך ביאור עניין לקיחת חיסון נגד קורונה, מבחינה הלכתית ומבחינה השקפתית, ומסקנא למעשה.

נושאי השיעור: השלמת ביאור דברי הרמב"ם לגבי מצוה מעקה, וכיסוי הבור, ומניעת כל דבר שיש בו סכנת נפשות, תירוץ לקושיא משיעור מוצש"ק בא התשפ"א, וחיזוק מסקנת מרן שליט"א בעניין החיסונים נגד קורונה. צריך לעשות מעקה גם כשעושים מדרגות מהבית לגג או כשעושים סורגים לחלונות, ויש לברך על כך "לעשות מעקה". ביאור המלה "מעקה", וביאור הנוסח במי שבירך לקהל, 'מכל צרה ובישא'. ביאור דעת הרמב"ם בחילוק נוסח ברכות המצוות בין מי שעושה לעצמו לבין העושה לאחרים, מדוע הרמב"ם הקדים את המלים 'אשר קידשנו במצוותיו וציוונו' דוקא קודם ברכת 'לעשות מעקה', תמיהת מרן שליט"א על תירוץ הנצי"ב לשאלה זו, וביאור העניין עפ"י בירור השאלה האם ישנה קדושה במעקה, כגון האם מותר להניח חפצים עליו. דברים ע"ד הסוד הטמונים במצות מעקה.

נושאי השיעור: תשובה לשואל האם יוצאים ידי חובת מצות משלוח מנות כאשר שולחים לאדם שתי מנות חיסון נגד קורונה, וביאור הטעמים למשלוח מנות בפורים. התייחסות מרן שליט"א למפקפקים בדבר המעשה שהיה עם ריה"ל והראב"ע לגבי הפיוט מי כמוך וכו' הנאמר בשבת זכור. תשובה לשואלים מהי הכרעת מרן שליט"א להלכה ולמעשה לגבי נטילת החיסון נגד קורונה. בדין תענית אסתר לחולה שאין בו סכנה וק"ו למעוברות ומניקות, והמשך מהשיעור הקודם בעניין תשובת הגר"י זילברשטיין לרבני ליקווד בארה"ב בעניין החיסונים נגד קורונה. תשובות לשלושת השאלות שנשאל מרן שליט"א בעניין התפילה לרפואת חולי הקורונה רח"ל, "שנויי מזגים ועתים", הקדמת הנשים לפני הזקנים, ו"מלאכים משחיתים". מבצע חלוקת "אגדתא דפסחא" עץ חיים לנבחנים ע"י מכון פעולת צדיק ב"ב.

נושאי השיעור: ביאור תלמיד רבינו יונה על דברי הגמ' במס' ברכות (דף י"ד:) בעניין מגמת מצות תפילין ומזוזה, שבהן משעבד האדם את ממונו להקב"ה, ומאידך דברי הרמב"ם בהלכות מזוזה כי מגמת המצוה היא שבכל זמן שהאדם נכנס ויוצא יפגע בייחוד שמו של הקב"ה וכו', והמשך לשיעור מוצש"ק יתרו בעניין מצות מעקה וכיסוי הבור וכו', ובירור דעת הגרשז"א לגבי מצוות "הנמשכות". השלמה בביאור דברי הרמב"ם מדוע הקדים דוקא לגבי מצות מעקה את המלים 'אשר קידשנו במצוותיו וציוונו'. השלמה לשיעור מוצש"ק תרומה לגבי תפילת מהרי"ץ לרפואת חולי האבעבועות, האם שמם של המלאכים קבוע או משתנה, וכן לגבי השאלה מה העניין שמהרי"ץ הביא דוקא את אברהם ויוסף ואהרן. דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים בעניין ערב פסח שחל בשבת כמו בשנתנו זו. כיצד מקיימים השנה מצוות סעודה שלישית, והאם אפשר לחלק את סעודת ליל שבת לשתי סעודות, ולמחרת ביום שבת לאכול רק סעודה אחת. הודעה משמחת בדבר הוצאת קובץ דינים והלכות בעניין ערב פסח שחל בשבת מאת הרב שאול רצאבי הי"ו – בן מרן שליט"א.

נושאי השיעור: ביאור הגמ' במס' פסחים בעניין פסח שחל בשבת, כיצד יתכן שכולם שכחו ולא ידעו האם מקריבים קרבן פסח בשבת? מסקנת מרן שליט"א בעניין השאלה האם מותר לאכול מצה מבושלת או מטוגנת בערב פסח, ומה הדין לגבי מצה עשירה. כיצד יש לנהוג השנה שחל ערב פסח בשבת, לגבי סעודה שלישית. כאשר מחלקים את סעודת שחרית לשתים, האם ישנו עניין לאכול קודם את המאכלים החשובים יותר, והתייחסות למובא בחוברת "זאת חוקת הפסח" בעניין זה. מצות עבודת יד מוקפאות, האם הן נחשבות מוקצה מחמת חסרון כיס וממילא יהיה אסור לטלטלן ולהוציאן מהמקפיא בשבת לצורך ליל הסדר. בשבח חוברת "באר הפסח" מהדורא חדשה ומעודכנת (התשפ"א) – בעניין גדרי דין "חוזר וניעור" בפסח, כולל אינדקס מוצרים ומצרכים בחשש "חוזר וניעור", מאת הרה"ג אליהו סויסה שליט"א. בשבח הספר "תורת אם" על ספר שופטים מאת הרה"ג אריה מאיר שליט"א. שו"ת הציבור בענייני פסח, ובפרט בעניין ערב פסח שחל בשבת.

נושאי הדרשה:

נושאי השיעור: המשך בירור דין קריאה בס"ת פחות משלושה פסוקים. חשיבות קריאת התורה בדקדוק. כללים בדין 'ספק ברכות להקל", בירור דעת מהר"י קולון ומרן הב"י שלא הכריעו מאומה בדין ברכה על קריאה פחות מג' פסוקים, דחיית דברי בעל ילקוט יוסף בעניין זה, ושקלא וטריא בראיית מהר"י אסאד מן הירושלמי. הסברם של חכמי תימן נע"ג לגבי השם "ככותבת הגסה", שנקראית כך מפני שאפשר לכתוב עמה, והתייחסות למ"ש בעל חמדה גנוזה בעניין זה. בשבח החוברת "מקרא קודש" על ספירת העומר, מאת הרה"ג משה רצאבי שליט"א, בירור שרשי ניקוד המלה "האידאנא" והתייחסות למ"ש הרב יונתן שבח הי"ו בעניין זה, והרחבה לגבי מסורת אבותינו נע"ג בנוסח ובלשון הארמית. בעניין ספרים עם דעות זרות. קריאה להשאלת ס"ת תימני עבור הקהילה בראשות הרב יאיר ידעי הי"ו.

נושאי השיעור: הקדשת השיעור השבועי בבכי ודמע לעילוי נשמת הבחור ישי מועלם ז"ל בן ידידנו הרב ליאור מועלם הי"ו, שנהרג באסון הכבד שאירע בליל ל"ג בעומר במירון, אמירת קינה ודברי התעוררות על האסון שקרה בזמן קדוש ובמקום קדוש, וזעקה בדבר המכשירים הטמאים שחלחלו יותר לציבור התורני ובפרט לבחורים צעירים מאז תקופת הקורונה, וכנגד החנויות המוכרות אותם בריש גלי וללא פיקוח. בשורה טובה על הוצאה לאור של פירוש הר"ר יוסף סעיד זצ"ל לפיוט בר יוחאי, וביאור הגירסא בקריאת הפיסקא 'תעלומה, ואין קורא לה'. תגובת מרן שליט"א למכתב שקיבל בעניין צילום ספר התורה המודפס בספר יריעות שלמה, כי ס"ת זה אינו תימני כיון שתייג גם אותיות בד"ק חי"ה, ודחיית ההשערה כי בן אשר היה כביכול ממשפחת קראים ח"ו מכיון שאין בכתביו אותיות גדולות וקטנות בנ"ך. התחלת ביאור דברי רש"י על הגמ' במסכת ביצה דף טו: מעשה ברבי אליעזר וכו' בשעת פטירתן אמר להם "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו' כי חדות י"י היא מעוזכם", לגבי שאלת המפרשים מדוע היה צריך רש"י לומר כי מקרא הוא בספר עזרא, עד כי חדות י"י היא מעוזכם.

נושאי השיעור: סדר הלימוד בליל שבועות, ומה יעשה מי שאינו יכול לקרוא את כל ה'תיקון'. מדוע קוראים ב'תיקון' שלושה פסוקים דוקא מתחילת כל פרשה וסופה, המשך בעניין הדין 'כל פסוקא דלא פסקיה משה, אנן לא פסקינן ליה', ושהרמב"ם לא הביא דין זה להלכה משום שבספרו 'משנה תורה' אינו מביא דברים שאינם ממש "הלכה", או שנשמט מהרמב"ם דברים שלא כתב בחיבורו. ביאור דעת הרמב"ם לגבי מאמר חז"ל 'אחד מבני החבורה שמת, תדאג כל החבורה כולה', האם מדובר במת גדול או מת קטן, וראיה מדברי הלחם משנה כדברינו לעיל בדעת הרמב"ם. המשך ביאור דברי הגרי"ח לגבי תירוץ החת"ס שכאשר ישנו טעם אתנחא או זקף קטן, אין איסור לחלוק פסוק לשניים, והמשך משיעור קודם לגבי ש"צ שצריך לחזור בסיום קרית שמע על המלים 'ה' אלהיכם אמת' כדי להשלים רמ"ח תיבות, ביאור דעת הסוברים לחזור על 'אני ה' אלהיכם', או 'להיות לכם לאלהים אני ה' אלהיכם', שאם בטעם זקף קטן מותר להפסיק פסוק ק"ו באתנחא, ותירוץ מרן שליט"א עפ"י נעימת טעם תביר.

נושאי השיעור: הקדשת השיעור לעילוי נשמת מרת זהרה (שרה) בת הרב שֻׁכְּר ע"ה – אמו של מרן שליט"א, שבשבת קודש זו חל יום היארצייט שלה. האם יש ממש בעניין השדים והמזיקים, שהיה נפוץ בארץ תימן גם בקרב תלמידי חכמים וכו'. סוגי הניגון בלימוד הטעמים לתשב"ר, והסבר מדוע עשו ניגון כבד בלימוד ביום ראשון. המשך בעניין החסידים וההונגרים השרים בל"ג בעומר ומבַטְאים את הפיוט לכבוד התנא האלֹהַי רבי שמעון בר יוחאי, שזהו חירוף וגידוף, והבדל בין שיבושם בהחלפת צירי לפתח לבין החלפת חירק לפתח שזהו יותר חמור, ודוגמאות נוספות לכך. תירוץ מרן שליט"א על קושיית הציץ אליעזר מדוע הרמב"ם שינה את סדר הפסוק לגבי לא יהיה קדש ולא תהיה קדשה, על פי מה שכתב בספר המצוות וכו'. דעת מרן שליט"א על פירוש ר"י קאפח על משנה תורה להרמב"ם, ושהארס הטמון בו מסוכן יותר לתימנים מאשר לאשכנזים וספרדים שבלא"ה אינם יודעים להבחין בין תכלת לקלא אילן. תמיהה על תירוץ ספר עיניים למשפט לגבי הקושיא למה הרמב"ם לא הביא את הכלל של כל פסוקא דלא פסקיה משה אנן לא פסקינן ליה. האם מהרי"ץ זיע"א סובר כלל זה למרות שלא הובא ברמב"ם. המשך ביאור המסקנא כי כלל זה נאמר רק בעת קריאת הפסוקים עם הטעמים, והסבר לגבי יום הששי וגו' הנאמר בקידוש ליל שבת. למנהג ק"ק תימן יע"א אין קוראים את קרית שמע עם הטעמים, והסבר כיצד הדבר מסתדר עם הכלל דלעיל.

נושאי השיעור: המשך בעניין הוספת המלים "מפי כבודך כאמור" וזכרתי את בריתי וגו', ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים מהדורא בתרא, הסיבה שבמוסף ראש השנה אנו לא מוסיפים "מפי כבודך", ומקור הפירוש שהובא בשיעור הקודם כיצד בנוסח אל מלך וכו' אנו מוסיפים את המלים 'ושם נאמר'. הבהרת דברים בעניין הגירסא בפיוט בר יוחאי וכו' 'תעלומה, ואין קורא לה', ושלילת הגירסא 'תעלומה ואין, קורא לה'. מדוע אומרים בתפילת מוסף דיו"ט 'ונאמר' איש כמתנת ידו וכו', ומאי שנא ממה שאנו אומרים בנוסח אל מלך וכו' 'ושם נאמר'. השלמה בעניין הקושיא מהגמרא במגילה דף כב. לגבי אנשי משמר וכו' על דעת היכין ובועז כי היכא שיש אתנחא או זקף קטן אפשר להפסיק, מו"מ בדברי הר"מ מאזוז שליט"א בחוברת אור תורה, המשך התייחסות לדברי שו"ת יביע אומר בעניין דלעיל. תירוץ ספר אסף המזכיר על הקושיא דלעיל מהגמ' על היכין ובועז, ותמיהות על דבריו. פירוש חדש ומאיר עיניים ממרן שליט"א בביאור דברי הגמרא בבלי על פי המובא בתלמוד ירושלמי בעניין זה, ועל פי זה תמיהה על דברי ספר אסף המזכיר. המשך בירור דעת המגן גיבורים והחתם סופר, התייחסות למה שהובא בשו"ת יביע אומר שם ב'סוגריים מרובעות', ודעת מרן שליט"א למסקנא לדינא. מעשה עם מוסר השכל על מדת הענוה של גדולי ישראל ומניעת הלבנת פנים. קריאת מרן שליט"א לפני הוצאת הספר 'שנת השבע' במהדורא חדשה לקראת שנת השמיטה הבעל"ט.

נושאי השיעור: דברים לזכרו של הר"ר ישראל ב"ר נסים רצאבי זצ"ל, דוד מרן שליט"א, שהשבוע חל יום היארצייט שלו. ביאור דברי המדרש כי לא חרבה ירושלם אלא מפני עין הרע, והרחבה בעניין טבע עין הרע להזיק. האם עין הרע עובר דרך משקפיים כמו לגבי היזק ראייה, האם בזמנינו עין הרע מזיק יותר מבדורות הקודמים, והתייחסות לתשובות הגר"ח קניבסקי שליט"א בענייני עין הרע בזמנינו, והאם שולטת עין הרע בעיר בני ברק ת"ו. התייחסות לתשובות הגראי"ל שטיינמן זצ"ל בענייני עין הרע, ומה הסיבה שאשה מעוברת מפילה כאשר דורכת על צפרניים. המשך בעניין דין כל פסוקא דלא פסקיה משה וכו', תשובה לשואל על יישובו של מרן שליט"א בדעת הרשב"ץ שהתחיל מ'להיות לכם לאלהים', כי זה לא בגלל דין כל פסוקא וכו' אלא מפני שלא רצו להתחיל במלה 'אני', והאם איסור כל פסוקא וכו' הוא רק כאשר קרא כך בכוונה ולא בטעות. ביאור תשובת מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק לגבי אלפי"ן בס"ת ישנים שהאות יו"ד העליונה דבוקה יותר מדאי לגוף האות, גילוי ס"ת בכתב ידו של מהר"י ונה זצ"ל בו נכתבו האלפי"ן כך, ודברים נוספים המיוחדים בס"ת זה, כגון שאין תגין כלל, ריוח בין פסוק לפסוק, סימון במסמר בסוף פסוק ואתנחא ואפי' במלה 'את', ועוד.

נושאי השיעור: הקדשת השיעור לע"נ הגאון הצדיק הרב נסים רצאבי זצ"ל – אביו של מרן שליט"א – אשר השבוע בתאריך ו' מנחם־אב יחול יום היאר־צייט שלו, התחלת ביאור דברי התלמוד בכמה מסכתות לגבי כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר, וביאור הגר"נ רצאבי זצ"ל בעניין גרסתנו בברכת אשר ברא ששון ושמחה וכו' עוד ישמע "מערי" יהודה ומחוצות ירושלם וכו', ולא "בערי" יהודה. תשובת הגר"נ רצאבי זצ"ל בדין העובר על תקנות הקהל, וביאורה בהרחבה ע"י בנו מרן שליט"א. פס"ד מהגר"נ רצאבי זצ"ל בעניין אגרת בית הכנסת, והמסתעף לגבי הנהגות שונות בבית הכנסת. המשך ביאור דברי הגמרא דלעיל, פירוש מהר"י ונה זצ"ל מדוע אומרים קדיש דעתיד לאחר לימוד תורה שבע"פ, ביאור נרחב לגבי המושג 'שפתותיו דובבות בקבר', ושלוש תשובות ממרן שליט"א לגבי השאלה מדוע א"כ צריך לומר 'קדיש דעתיד' במשך שנים רבות בכדי להרגיע את הצדיקים החושבים שהם עומדים לקום בתחית המתים, ולהודיע להם פעם אחר פעם כי עדיין לא הגיע הזמן לכך. האם שפתי כל צדיק דובבות בקבר, כאשר מזכירים דבר בשמו. תשובה לשואל האם נכונים דברי האומרים כי בתשעה באב אין לומר לאחר ברכת התורה את פסוקי ברכת כהנים ומשנת אלו דברים וכו' ובמקום זה לומר פסוקים ממגילת איכה מכיון שאסור לעסוק בתורה בת"ב, שלושה ביאורים ממרן שליט"א בשיטת הראשונים הסוברים כי אין איסור לומר את 'סדר היום' בת"ב, ומה לגבי אמירת פיטום הקטורת בת"ב. דברי מרן שליט"א בשבח הקונטריס "מועדי השם" על הלכות בין המצרים ותשעה באב, והרחבה בעניין ברכת 'בורא מאורי האש' בתשעה באב שחל במוצאי שבת, ודחיית דברי האומרים כי על הבעל לשוב לביתו בכדי לברך לנשים ברכה זו.

נושאי השיעור: דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין גדול העיר העושה עירוב תבשילין עבור כל בני העיר, האם מועיל גם למי שבמזיד לא עשה עירוב, וחיזוק לדבריו מפירוש ספר הבינה על דברי הגמרא ביצה דף ט"ז ע"ב במעשה של ההוא סמיא דהוה מסדר מתניתא קמיה דמר שמואל וכו'. ביאור המושג "מסדר מתניתא", וכיצד יכול להיות שאותו סומא היה מזלזל בדברי חז"ל. תוספת דברים לגבי שאלת המפרשים על רש"י בגמ' מסכת ביצה דף ט"ו ע"ב מעשה ברבי אליעזר וכו' בשעת פטירתן אמר להם "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים וגו' כי חדות י"י היא מעוזכם", מדוע היה צריך רש"י לומר כי 'מקרא הוא בספר עזרא', חיזוק לתירוץ מרן שליט"א על שאלה זו, ודוגמאות נוספות לכך. ביאור נפלא בעניין הסימן יע"ל קג"ם, ויסוד חשוב בהבנת פירושים ורמזים וכוונות וכו' בדברים שלא בטוח שהמחבר עצמו כיוון אליהם, כגון הרמזים לגבי תליית ביצי בת יענה בבית הכנסת. ביאור דברי רש"י על הגמרא במסכת כתובות דף קי"א ע"א 'מקרא הוא בנבואת עמוס'. תשובת מרן שליט"א לשואל האם בעקבות חזרת מגיפת הקורונה, נכון לחזור לומר את התפילה לעצירת המגיפה, וכן את הפסוקים ויאמר אליהם ישראל וגו'. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "בנין משה" על הלכות שבת – חלק רביעי, שיצא לאור בס"ד השבוע, והמעלות המיוחדות שבספר זה.

נושאי השיעור: ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בהקדמה לסדר סליחות דאלול, ארי"ה ראשי תיבות א'לול ר'אש השנה י'ום הכיפורים ה'ושענא רבה, דברי הט"ז והמג"א על מ"ש מרן בתחילת ספרו השלחן ערוך יתגבר כארי וכו', תירוץ מרן שליט"א על השאלה מדברי הגמרא כי אימת מפגיע על ארי, ומוסר השכל מהעניין דלעיל. מדוע אומרים יתגבר כָּארי ולא כְּארי בשו"א. תשובות מרן שליט"א למכתב מאת הרב אליהו סוויד הי"ו לגבי חמשה נושאים, א' האם גם בתשעה באב יש לקיים את דין הש"ע כי על האדם לעשות בשמחה את התפילה והתורה. ב' בעניין מ"ש בשע"ע לגבי חליצת התפילין בתעניות. ג' בעניין מ"ש בשע"ה כי מנהגינו בת"ב למנות גם את שנות חרבן בית ראשון, והסיבה שלא רצו אבותינו לעלות מתימן לא"י בבניין בית המקדש השני. ד' האם ישנו הבדל בין ציון לבין ירושלם, וביאור המובא בעיני יצחק על שע"ה בברכת איש לרעהו בתשעה באב. ה' בתי כנסת הנוהגים לומר דרשה קודם תקיעות שופר, האם יש לומר קדיש לאחר הדרשה. השלמה בעניין ההוא סמיא וכו' שלא הניח עירובי תבשילין, האם פגם גוף חיצוני מעיד על פגם פנימי. בעניין כשרות ספריו של הרב רונן חזיזה הי"ו מהעיר צפת ת"ו.

נושאי השיעור: מראש חודש אלול ואילך מתגלים ומאירים י"ג מדות של רחמים, ביאור מדוע הוסיף אונקלוס בתרגום את המלה "שכינתיה" למרות שאינה כתובה בפסוק ויעבור י"י על פניו וגו', ועל פי זה טעם וחיזוק למנהגינו שאין עומדים באמירת י"ג מדות. דברי שו"ת אגרות משה בדבר האיסור לדרוש באמצע קריאת התורה, ההבדל שבין תרגום אונקלוס שמותר לבין שאר הפירושים שבתורה, השלמה משיעור מוצש"ק שופטים לגבי מי שהוציא חומשים עם הקדמת ביאור בין עלייה לעלייה בכדי שיאמרו זאת לציבור ע"מ שיבינו את הקריאה, ודחיית ראייתו משו"ת יחו"ד. האם לתרגום אונקלוס ישנה מעלה כמו ספרי חז"ל למרות שחולקים על פירושו, וביאור המושג "תרגום ניתן מסיני". דברי הברית משה לגבי השאלה מדוע הרמב"ם שינה בספריו את סדר הפסוק אלמנה ויתום לא תענון, וכתב יתום לפני אלמנה. השלמה לחידוש שהובא בשיעור מוצש"ק שופטים כי בימי בית שני עלו אבותינו לרגל מתימן והקריבו קרבנות, והתייחסות למ"ש החיד"א כי לא עלו מחו"ל לא"י ברגל, כולל מארץ תימן. השלמה מהשיעור הקודם בעניין בעל תשובה גמור, האם מותר לו להכניס עצמו לנסיון בכדי שיתגבר עליו.