| | | | | 50 דקות |
שיעור מקיף בעניין טעמי המקרא, מי חיבר את הטעמים, מי קבע את צורתם, ומי קרא להם כך בשמותם. ובביאור אופן קריאת המלה "והנחתו" בפסוק ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה וגו' שבפרשת כי תבוא. מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ובנין משה על הלכות שבת ועוד, רב קהילת פעולת צדיק באלעד, וראש כולל פרי צדיק בחריש. נמסר במסגרת השיעור המקדים לשיעורו השבועי של מרן שליט"א, מוצש"ק כי תצא התשפ"א. מספר צפיות:10118 י"ד אלול ה'תשפ''א | | |
| | | | | | "ישנם כאלה, הרוצים לעלות ילדים לעליית ששי, יִפְתַּח יְ"יָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם וגו', כיון שהם שלשה פסוקים. והם רצו להנהיג, שהגדול יחזור ויקרא את הפסוקים הללו, יפתח י"י לך וגו', וימשיך לקרוא את התוכחה. ענינו לו על כך בס"ד, שהדבר אינו ראוי..." מספר צפיות:1871 י"ד אלול ה'תשפ''א | | |
| | | | | | כתב מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים [הובא גם בפסקי מהרי"ץ הלכות קריאת ספר תורה סעיף ל"ד]: "נהגו כשמסיים לקרוא בתורה, אומר לו החזן, חזק. כשם שהתורה נקראת תושיה, שמתשת כוחו של אדם". זה טעם שכתב הפרי חדש. עכשיו מהרי"ץ אומר חידוש שלו: "גם נהגו, שהחזן אומר לו, ברוך תהיה". מה הברכה הזאת? "ואפשר שכיון שקרא בתורה, קִיים 'ברוך אשר יקים', ויצא מכלל 'ארור אשר לא יקים'. ועוד, דאמרינן, כל המברך - מתברך. על כן נהגו לומר, ברוך תהיה. נראה לי". לכאורה, מי אמר שהפסוק הזה מדבר על לימוד וקריאת התורה? הרי הפסוק הזה לא מדבר על קריאה בספר תורה? זה לא מובן. מספר צפיות:11309 י"ד אלול ה'תשפ''א | | |
| | | | | | "מהרי"ץ רומז כאן תוכחת מוסר, מורה לנו דרך על ההסתכלות בעניין. הוא אומר, כי בדורנו האנשים עושים דברים, בלי הרבה מחשבה. 'נראה לי כך', או 'אני חושב כך'. במקום שיקחו את הדברים בהבנה, בהסתכלות עמוקה ורחבה יותר, לדעת את שרשי הדברים, כי הם לא נעשו ע"י הראשונים כפי שהזדמן להם, אלא הכל היה מתוך מחשבה ועיון וידיעה בפנימיות הדברים. ואפילו דבר שאתה חושב שהוא פשוט, כי אה"נ, מבחינה הלכתית הדבר אינו משנה, תעשה את מברך ששי כך או כך, אבל 'אין לזוז ממה שיסדו הם ז"ל'. ואם ריק הוא, ממנו הוא ריק. ובפרט כאשר אנו יודעים ומבינים קצת, מה היתה כוונתם" מספר צפיות:2293 ט"ו אלול ה'תש"פ | | |
| | | | | | מאמרים בענייני ביעור מעשרות: טעם ניקוד תיבת לַעְשֵׂר, במקום לְעַשֵּׂר * עדיפות נתינת מעשר־כספים לעוסקים בתורה בעמל ויגיעה * חידוש לדינא שבכלל ביעור מעשרות בערב שביעי של־פסח, ראוי לחלק גם כל מעשר־כספים שלו, אפילו שהוא יותר מכדי צורך העניים אז. מתוך הספר נפלאות מתורתך למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן מספר צפיות:15520 ט"ו אלול ה'תש"פ | | |
| | | | | | "רוצים לשמוח במה שאסור. במקום לשמוח במה שצריך לשמוח, במצוות ה', 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלד'יך בשמחה'... אבל במצוות הוא לא שמח, מקיים את המצוות בעל כורחו בלי לשמוח, אז הוא מחפש ממה לשמוח, ושומע שירים. כל ימיהם כך. יש אנשים שכל הזמן שומעים שירים, מה יעשו בחתונות? ישמעו שוב שירים? כבר התרגלו וזה לא משפיע, אז עכשיו צריך להשתגע, לשמוע שירים פראיים"... מספר צפיות:10717 י"ח אלול ה'תשע''ט | | |
| | | | | | נאמר בפרשתנו כי תבוא "ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת לעשות אותם". כתב מהרי"ץ זיע"א וז"ל: "גם נהגו שהחזן אומר לו 'ברוך תהיה'. ואפשר שכיון שקרא בתורה, קִיים ברוך אשר יקים, ויצא מכלל ארור אשר לא יקים. ועוד דאמרינן כל המברך, מתברך. על כן נהגו לומר: ברוך תהיה. נראה לי'. ביאור מרן שליט"א לדבריו מספר צפיות:11309 י"ח אלול ה'תשע''ט | | |
| | | | | | בפרשת השבוע "כי תבוא" נקרא את ה"תוכחה". האם ישנה חובה לתרגמה, האם יש הבדל בין התוכחה שבפרשת "כי תבוא" לתוכחה שבפרשת "בחקותי" בעניין זה? כיצד נהגו בק"ק תימן, וכיצד ראוי לנהוג? מתוך חלק השו"ת שבסדרת הקלטות "ויאמר יצחק" למרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן מספר צפיות:26589 י"ח אלול ה'תשע''ט | | |
|
|