כי תבוא

"ישנם כאלה, הרוצים לעלות ילדים לעליית ששי, יִפְתַּח יְ"יָ לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם וגו', כיון שהם שלשה פסוקים. והם רצו להנהיג, שהגדול יחזור ויקרא את הפסוקים הללו, יפתח י"י לך וגו', וימשיך לקרוא את התוכחה. ענינו לו על כך בס"ד, שהדבר אינו ראוי..."

"מהרי"ץ רומז כאן תוכחת מוסר, מורה לנו דרך על ההסתכלות בעניין. הוא אומר, כי בדורנו האנשים עושים דברים, בלי הרבה מחשבה. 'נראה לי כך', או 'אני חושב כך'. במקום שיקחו את הדברים בהבנה, בהסתכלות עמוקה ורחבה יותר, לדעת את שרשי הדברים, כי הם לא נעשו ע"י הראשונים כפי שהזדמן להם, אלא הכל היה מתוך מחשבה ועיון וידיעה בפנימיות הדברים. ואפילו דבר שאתה חושב שהוא פשוט, כי אה"נ, מבחינה הלכתית הדבר אינו משנה, תעשה את מברך ששי כך או כך, אבל 'אין לזוז ממה שיסדו הם ז"ל'. ואם ריק הוא, ממנו הוא ריק. ובפרט כאשר אנו יודעים ומבינים קצת, מה היתה כוונתם"

"רוצים לשמוח במה שאסור. במקום לשמוח במה שצריך לשמוח, במצוות ה', 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלד'יך בשמחה'... אבל במצוות הוא לא שמח, מקיים את המצוות בעל כורחו בלי לשמוח, אז הוא מחפש ממה לשמוח, ושומע שירים. כל ימיהם כך. יש אנשים שכל הזמן שומעים שירים, מה יעשו בחתונות? ישמעו שוב שירים? כבר התרגלו וזה לא משפיע, אז עכשיו צריך להשתגע, לשמוע שירים פראיים"...

בפרשת השבוע "כי תבוא" נקרא את ה"תוכחה". האם ישנה חובה לתרגמה, האם יש הבדל בין התוכחה שבפרשת "כי תבוא" לתוכחה שבפרשת "בחקותי" בעניין זה? כיצד נהגו בק"ק תימן, וכיצד ראוי לנהוג? מתוך חלק השו"ת שבסדרת הקלטות "ויאמר יצחק" למרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן