-
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

לא מצליח לראות קבצי פלאש? לחץ כאן!
מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

 

  דרשת "המעמד הגדול" - חול המועד סוכות ה'תש"פ , יבנה ת"ו  

 


 

 

 

 
פענוח חתימת יד קדשו של מהרי"ץ


פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1676 אורחים

עקב

להאזנה! קריאת שלשה פסוקים ראשונים מעליית "ששי" - פרשת עקב

להאזנה! קריאת שלשה פסוקים ראשונים מעליית "ששי" - פרשת עקב

    
בלעדי באתר יד מהרי"ץ עבור ילדי הקהילה יצ"ו: קריאת שלשה פסוקים ראשונים מתוך עליית ששי של פרשת השבוע, לצורך שינון הקריאה כפי מסורת אבותינו ורבותינו נע"ג, מפי הרב לוי קשת זצ"ל - בני ברק ת"ו. המקום ברוך הוא ישמרכם וינצרכם, ויפתח ליבכם לתלמוד תורתו, ויגדלכם לעבודתו וליראתו, אכי"ר.
מספר צפיות:1099

וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר וגו' [ פרשת עקב]

    
אופן הגיית האותיות אל"ף בי"ת וכו' כמסורת יהדות תימן יע"א. שיטת לימוד צירוף האותיות אבג"ד הו"ז חט"י וכו', ומדוע סידרו אותם דוקא כך. השלמה בעניין מגילת איכה שנכתבה עפ"י סדר אל"ף בי"ת, והסבר נוסף מדוע בפרק ב' ו-ג' האות פ"א לפני האות עא"ן. צירופים נוספים לכ"ב אותיות התורה. מוצא האותיות אחה"ע גיכ"ק וכו', ואופן הגייתם. סדרים נוספים בצירוף האותיות.
מספר צפיות:2281
וידיאו! כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ [פרשת עקב] - צאד"י רבתי (גדולה) לפי מסורת ק"ק תימן

וידיאו! כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ [פרשת עקב] - צאד"י רבתי (גדולה) לפי מסורת ק"ק תימן

  5:25 דק'  5:25 דק'
"בפרשיות שבמזוזה, שמע ישראל י"י אלודינו י"י אחד, יש עא"ן רבתי ודל"ת רבתי, זה ר"ת 'עד'. אבל אצלנו יש עוד אות רבתי, 'כימי השמים על הארץ', האות צאד"י היא רבתי. לא רק בס"ת, אלא גם בתפילין ובמזוזות. לצערי הרבה סופרים לא יודעים זאת. מי שכותב ספר תורה, אז הוא מעתיק מ'תיקון סופרים', וממילא הוא יודע. אבל אם הוא כותב מזוזה, אז הוא מעתיק מאיזה ספר, והרבה סופרים לא שמים לב שיש את השינוי הזה. וגם במלה 'וחרה', האות חי"ת עקום. וכן בתפילין, 'כי הקשה פרעה לשלחנו'. בדקתי את זה בתכאליל הראשונות, והדבר קיים כבר דורות, רק שכנראה נשכח במשך הזמן, מרוב חוסר מסורת וחוסר ידיעה ברורה. אמנם זה לא מעכב, אבל ברוך ה', בדור שלנו חזרה עטרה לישנה". מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תרומה התשע"ב.
מספר צפיות:1216
אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְ"יָ [פרשת עקב, דברים י"א, כ"א]

אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְ"יָ [פרשת עקב, דברים י"א, כ"א]

    
לעיון ולהורדה! בעניין מבטא הניקוד "קָמֵץ", ודחיית הראיות המובאות בספר "עין יצחק" [להרב יצחק יוסף] כי כביכול הקמץ דומה לפתח. ובעניין הספר שפת אמת, להרב"צ הכהן. ובעניין מבטא אות גימ"ל וקו"ף. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק שלח לך התשע"ו, והמשך משיעור מוצש"ק קרח התשע"ו.
מספר צפיות:1310
וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם [פרשת עקב, דברים י"א, י"ג]

וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם [פרשת עקב, דברים י"א, י"ג]

    
"חז"ל אומרים [תענית דף ב' ע"א], וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם [דברים י"א, י"ג], איזו היא עבודה שהיא בלב, הוי אומר זו תפילה. אבל הדבר אינו במפורש, אלא דרשה..." בעניין חשיבות ההרגשה והידיעה כי בעת התפילה האדם מדבר עם הקב"ה, ובעת קריאת התורה הקב"ה מדבר אתו. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ראה התשע"ח
מספר צפיות:1093
וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה וגו' [פרשת עקב]

וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה וגו' [פרשת עקב]

         
"ואם נקשר זאת, עם עניין מאה ברכות, שתיקנו חז"ל לאמרם בכל יום, כפי שכתוב בגמרא במס' מנחות [שם], תניא היה רבי מאיר אומ,ר חייב אדם לברך מאה ברכות בכל יום, שנאמר (דברים י, יב) ועתה ישראל מה י"י אלהיך שואל מעמך. מדוע תיקנו זאת?" קטע מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק בהעלותך התשע"ד. כמו כן מצורפת טבלת 100 ברכות ביום בכל יום - למנהג ק"ק תימן (ע"פ ספר שלחן ערוך המקוצר ג' חלקי או"ח, הובא בספר אור ההלכה)
מספר צפיות:1115

וּבוֹ תִדְבָּק [פרשת עקב]

    
"מצות־עשה להידבק בחכמים ובתלמידיהם כדי ללמוד ממעשיהם, כעניין שנאמר ובו תדבק. וכי אפשר לאדם להידבק בשכינה. אלא כך פירשו רבותינו ז"ל הידבק בחכמים ובתלמידיהם. לפיכך צריך האדם להשתדל שישא בת תלמיד חכם, וישיא בתו לתלמיד חכם, לאכול ולשתות עם תלמיד חכם, ולעשות פרקמטיא לתלמיד חכם, ולהתחבר אליהם בכל מיני חיבור. וכן ציוו רבותינו ז"ל ואמרו וִהְוִי מתאבק בעפר רגליהם, ושותה בצָמְאָה את דבריהם..."
מספר צפיות:4761

כִּי יָגֹרְתִּי מִפְּנֵי הָאַף וְהַחֵמָה [פרשת עקב]

    
מהרי"ץ כותב [בעץ חיים ח"א דף פ"ט ע"א] כך," והוא רחום יכפר עון ולא ישחית, ודע כי בדפוסים מוסיף פסוק ה' הושיעה וכו', ובתכאליל לא נזכר פסוק זה. ועכשיו נהגו רבים לאמרו. וראיתי כמה גדולים, שלא היו אומרים אותו. ושמעתי מהם הטעם, על דרך 'לא תחסום שור בדישו', שלא להכניעם לגמרי, כי אין להתנצח נגד המקטרג, מאחר שניתנה להם ממשלתם ברצון הבורא יתברך. והוא טעם נכון וחזק". הסיבה היא, כיון שמדברים כאן כנגד 'משחית' 'אף' ו'חימה', ובלילה זהו זמן שליטתם, לכן אין ללכת כנגדם יותר מדאי. זהו כפי שלא אומרים את 'פיטום הקטורת' בלילה, וכן כפי שלא אומרים את י"ג מִדות בלילה, בכדי שלא להרגיזם יותר מדאי. כי ח"ו על ידי כך, הם מתנצחים כנגדנו, והדבר מסוכן מאד. כך דעת מהרי"ץ זיע"א, ולאורו אנו הולכים.
מספר צפיות:1174

אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ וגו' וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ [פרשת עקב]

    
"בשבעה מינים נשתבחה ארץ ישראל, דכתיב ארץ חטה, ושעורה, וגפן, ותאנה, ורמון. ארץ זית־שמן, ודבש. ובתר הכי כתיב, ארץ אשר לא במסכנות תאכל בה לחם, ואכלת ושבעת וברכת וגו'. וכיון שבלחם מבואר בתורה ואכלת ושבעת וברכת, לכן על לחם העשוי מחמשת מיני דגן שהן חטה ושעורה המפורשים, וכוסמין ושבולת שועל ושיפון שהם גם כן נכללין בחטה ושעורה, מברכין אחריו ברכת־המזון שהן שלש ברכות שלימות, וגם ברכת הטוב והמטיב שנתקנה אחר־כך ביבנה..."
מספר צפיות:4186
סדר הפרשת תרומות ומעשרות

 

 

 

 

 

  

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מועדי השם
ת"ת עטרת חיים
מיני תבלין וקליות
מצות מסורת
אור ההלכה
טריתא
פעולת צדיק
מנויים לחיים
מצות טעמו וראו
שר שלום קשת
ארז יחיאל
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד