תולדות

שאלו את מהרי"ץ שאלה: "לגבי מי"ם ד'מחלת', האם היא בקמץ או בפתח"? כתוב בפסוק, בסוף פרשת תולדות, וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֳלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם וגו' [בראשית כ"ח, ט']. בספרי הדפוס, כתוב 'מַחֲלת'. אבל בספרי התיגאן, כתוב 'מָחֳלת'. השואל ראה חילוקי דעות, ונסתפק בעניין. עונה לו מהרי"ץ, "דע, כי בכל התיגאן אשר יסדו הראשונים מעשה ידי אמן, הרמב"ם זלה"ה, נמצא כתוב המ"ם בקמץ וכו'". אני מקצר, אביא רק את הנקודה לעניינינו. "ומן התימה אם יחלוק אדם על זה, ואיך סומך עליהם במלא ובחסר וביתור אותיות. כגון, 'ויהיו כל ימי נח', ובדפוס 'ויהי'. ואנו כותבים 'ויהיו', ככתוב בתיגאן. וס"ת שכתוב בו 'ויהי', סלקא דעתין לפסלו. ואיך לא נסמוך עליהם בניקוד ובדקדוק אחד? הא ודאי תימה. הלכך, אין לזוז ממה שקבעו לנו, המיוסד ע"פ חכמי ישראל שרמזנו לך למעלה. והאיי מאן דבעי למהוי חסידא, ליקיים מילי דאבו"ת".

בעניין תרגום הפסוק הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ [תולדות], הָאֲנָא אָזֵיל, והתייחסות למ"ש היפ"ה בחומש "תורה קדומה" בהערה בסוף פרשת חיי שרה (תחת הכותרת "כחס על הניר"). מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק נח התשע"ו.

ביאור מאמר רבינו זכריה הרופא המקשר בין הפסוק 'ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק' לבין נר חנוכה שאין משתמשין לאורו. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק מקץ התשע"ט.

תשובה לשאלה (ממוצש"ק תולדות ה'תשע"ג) בעניין סנדק רשע, האם נכון שאליהו הנביא בא בשעת המילה ומוחל על כל עוונותיהם של המשתתפים, האם הדבר כן גם לגבי סעודת חתן, והאם זה דוקא בתנאי שחוזרים בתשובה. בעניין חתן שנמחלים לו עוונותיו ביום חופתו, והאם דוקא כשעשה תשובה. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק וישב ומוצש"ק מקץ שנת התשע"ג.

ההערות שלי, הן על חומש "תורה קדומה" המהדורא עם פירוש רש"י המנוקד. ישנם הבדלים בין המהדורות. אני מדבר על המהדורות דלקמן. בראשית, שנת ה'תשס"ה. שמות, ה'תשס"ו. ויקרא, ה'תשס"ח. במדבר, ה'תשע"ג. ודברים, שנת ה'תשס"ו. אלו הספרים הנמצאים בידי, וההערות שאני אומר הם כלפיהם. כך שאם ישנה גירסא אחרת, במהדורות האחרות, אזי אינני מתייחס לכל המהדורות, אלא רק לגבי המהדורות שאמרתי כעת, שהן האחרונות והמושלמות עכ"פ לעת עתה".

ביאור דברי המדרש על יעקב אבינו, ומדרשי חכמי תימן על פסוק זה, וכן דיוק ב"טעמים" והלקח הנלמד מעניין זה לזמנינו. קטע מדרשת מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בפני אברכי כוללים במודיעין עילית - ברכפלד, מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק"

כתב מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בספרו שלחן ערוך המקוצר בזה"ל: "וזהו סדר עשיית הפדיון כפי מנהגינו. מביא האב את הבכור (כשהוא מקושט בבגדים נאים) לפני הכהן, וכן מכין כסף או שוה־כסף חמשה סלעים. ובעת כניסתו, אומרים הלל כל הקהל יחד, והללו־יה הילד הזה יברכהו אֵל. ויתברך וכו'..."