חיי שרה

"ובספר שפתי כהן מגורי האר"י על התורה פרשת חיי שרה על פסוק ויביאה יצחק וכו' כתב, הנר [פירוש, הכלי שבתוכו השמן. משבי"ר] היא האשה, והפתילה כנגד החלה, והשמן כנגד הדם, והאור כנגד אדם שהיה אורו של עולם. וצריכה האשה כשתדליק נר שבת שתתכוין לזה עכ"ל".

מאמר "מדרש הגדול" בפסוק זה שאינו נמצא במדרשים אחרים, ומהו המקור למנהגינו לברך את חבירו בברכת 'אלהים יהיה עמך', והוא עונה 'ומעמך לא יסור'. מתוך השיעור השבועי של מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק חיי שרה התשע"א

"כבוד האשה, קבורתה. שנאמר ותמת שם מרים ותיקבר שם, סמוך למיתה קבורה. לפי־כך מנהגינו באשה שמתה, שאין עושין לה כל הסדר הנז"ל ואין מניחין מטתה ברחוב להספידה, אפילו אשת גדול־הדור, אלא מיד אחר הרחיצה והטהרה מלווין מטתה בשתיקה ובכובד־ראש... ואין עושין מעמד ומושב, ולא ז' הקפות, וממילא אין אומרים נוסח רחם נא וכו'..." מתוך שלחן ערוך המקוצר למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א

"פנוי ופנויה הנפגשים למטרת נישואין כדלעיל, יזהרו שלא יִכָּשלו באיסור ייחוד, דהיינו כגון שלא ינעלו את דלת החדר, ושלא ילכו במקומות חשׁוכים, או שוממים מאין עובר, וכדומה. וכן ישָּׁמרו על נפשם מלהיטייל אז במבואות המטונפות במראות אסורות של־פריצות, ולא בכניסה לבתי־מלון ("לוֹבי") כתועבות הגויים ופורקי־עול וכדומה..." מתוך שלחן ערוך המקוצר למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א