לך לך

לבקשת רבים, ולצורך השלמת הבנת עניין קריאת התיבה "מאה שנה" מלעיל, כפי שנתבאר בקצרה בשיעורו השבועי האחרון (מוצש"ק לך לך התשפ"ב) של מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מצ"ב מאמר נפלא ומקיף מתוך הספר "נפלאות מתורתך" על חומש בראשית (שעודנו בכת"י), ויצורף בעז"ה לחוברת "שערי יצחק" של שיעור זה. נושאי המאמר: שורש חילוקי הדעות אם תיבת מֵאָה כאן מלעיל, או מלרע. ולהיכן הכף נוטה * נסוג אחור * אימתי תיבות מוקפות נקראות מלעיל * ארבעה טעמים לקוראים כאן תיבת מֵֽאה מלעיל * כשיצר הרע רואה שהוא עומד להינצח, הוא מתגבר מאד להכשיל * שתי תשובות מדוע לידת יצחק נחשבת נס גדול, הרי אברהם ילד כמה אומות אפילו אחר־כך בהיותו בן מאה וארבעים שנה * יצחק מקור הקדושה * ניקוד צירי נחשב תנועה גדולה אף כשהוא חסר יו"ד * הקב"ה עיכב לידת יצחק, כדי שיוולד בקדושה גדולה * צירי, אינו מוליד יו"ד בהגייתו.

השלמה בעניין אליהו הנביא שמוחל עוונותיהם של כל המשתתפים בברית מילה, האם זה דוקא במילה עצמה או גם למשתתפים בסעודה, והאם צריך לדקדק אחר מוהל וסנדק צדיקים. ומסקנא בעניין אמירת פסוקי שמע ישראל וי"י מלך, בברית מילה. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק וארא התשע"ג.

כתב מרן פוסק עדת תימן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בשלחן ערוך המקוצר חלק א' סימן ז' סעיף ב': ברכת הנותן ליעף כח, אין מנהגינו לומר, וכן שאר ברכות שלא נזכרו בתלמוד. וכתב מהרי"ץ זיע"א בספרו עץ חיים דף ח' ע"ב וז"ל: וגם אצלינו לא נשמע מעולם מי שמברך ברכות אלו, ולא נזכרו בסידורי אבותינו שאנו מבני בניהם...

לפי מנהגינו שאבי-הבן אומר ברכת להכניסו בבריתו וכו' אחר המילה בעוד שהמוהל מתעסק בפריעה, כמו שכתב מהרי"ץ בעץ חיים ח"א דף קע"ח ע"ב, והוא כפסק מרן הש"ע יו"ד ריש סימן רס"ה, איך יש לנהוג כשאבי הבן הוא גם המוהל והפורע בעצמו? מתוך שו"ת עולת יצחק למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א סימן ר"ח

מצורפת טבלת ברכות איש לרעהו ומה עונים עליהם, על פי מנהג ק"ק תימן יע"א, מתוך ספר אור ההלכה מהדורא חדשה, מאת המחבר הרה"ר מאיר ליאור לוי שליט"א על פי ספר שלחן ערוך המקוצר למרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א. לשנן ולזכור!