-
מרן
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

לא מצליח לראות? לחץ כאן!
מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

 

 

 

  דרשת "המעמד הגדול" - חול המועד סוכות ה'תש"פ , יבנה ת"ו  

 


 

 

 

 
פענוח חתימת יד קדשו של מהרי"ץ


פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

מצות טעמו וראו
מצות מסורת
אור ההלכה
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1139 אורחים

תש"פ

דרשת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - א' דחול המועד סוכות התש"פ - יבנה

  70:00 דק'  70:00 דק'     
דרשת חג הסוכות מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה במסגרת הקבלת פני מרן שליט"א בחול המועד סוכות בעיר יבנה ת"ו ולאחריה דברי תורה וחיזוק מפי הגאון רבי שלום צדוק שליט"א - רב העיר בני עייש ת"ו. כולל תמונות. נושאי הדרשה: ביאור העניין שיו"ט ראשון של סוכות נחשב "ראשון לחשבון עוונות". לעורר שצריכים לקבוע את הלימוד בליל הושענא רבה בחלקו הראשון של־לילה. חידוש הרמ"ע מפאנו כי גם כאשר הגויים חוזרים בתשובה, הקב"ה אינו מוחל להם לגמרי, אלא רק מעביר להם את החטאים לראות אם יחזרו לסורם או לא, וביאור מה שאירע בסוף לאנשי נינוה. הקריאה המדוייקת של תיבת "מִֽשְׁתֵּים" בספר יונה בפסוק "הרבה משתים עשרה רבוא", והסבר נפלא מדוע קוראים אותה כך. מעשה ברופא שהמיר דתו והתאסלם בעיקבות מאמר חז"ל המספר כי יונה הראה ללויתן את חותמו של אברהם והלויתן ברח, ותשובתו הנפלאה של חכם בדורו עפ"י מעשה ברופא מתחזה. עומק הכוונה בדרשת חז"ל, אין לו להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד. הסבר מחודש כיצד נחתמים בכל שנה ושנה על חיי העוה"ב, למרות שנותרו לאדם עוד שנים רבות לחיות.
מספר צפיות:4792
י"ג טבת ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה דרשת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - א' דחול המועד סוכות התש"פ - יבנה: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק וילך - דרשת שבת שובה התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: ביאורים ובירורים בנוסח האשמורות, מדוע מהרי"ץ זיע"א מפרש כי "עתות בצרה" היינו צרות של שאר ימות השנה. מפני מה מסמיכים "תן שלום בארץ" ל"תן שבע בעולם" ולא הסמיכו "תן שלום בארץ" ל"תן שלום במלכות". פירוש הנוסח באות צ' דצלו שפוותהון וכו' הנאמר ב"סדר הרחמים" ביום הכיפורים. ביאור נפלא מהספר ערבי נחל על דברי הגמ' רשעים אפילו על פיתחה של גיהנם אינם חוזרים בתשובה. ביאור המאמר 'מי האיש הירא ורך הלבב' – מעבירות שבידו, מה הבעיא שיעשה תשובה מיד, ופירוש מחכמי תימן נע"ג מדוע הפסוק כופל ואומר "ורך הלבב". ישנם אנשים המשתמשים עם יצרם הטוב לצורך יצר הרע. עצה ממהר"א פאפו בעל פלא יועץ לאותם אנשים שאינם מצליחים לעמוד בקבלותיהם הרוחניות וממילא באים לידי יאוש. סדר ברכות איש לרעהו בימים הנוראים, עד ראש השנה ומר"ה עד כיפור ובמוצאי יוהכ"פ בלילה. תשובה לשואל מהו "ספר החיים" ומהו "ספר הזכרון". השלמה לגבי הקושיא מדוע הרמב"ם בהל' יסודי התורה פתח ואמר כי מצווין לקדש את ה', ומיד ממשיך ומדבר דוקא על הדינים שבהם מצווין לעבור ולא ליהרג, וקושיא דומה לגבי מה שכתב הרמב"ם וכיצד היא השמחה וכו', ושהשמחה האמיתית היא אך ורק ע"י צניעות והרחקה מן הנשים. צניעות הנשים נועדה לכבדן ולייקרן, ולא להיפך ח"ו. דברים חמורים בדבר הצבת מצלמות אבטחה וכדו' במקוואות של נשים. השלמה בדבר פירושם של חכמי תימן כי גרעין התמר נקרא 'ככותבת' מפני שאפשר לכתוב עמה, והוכחה מעשית לדבר. השלמה בעניין מדוע מכוונים בסימני ראש השנה על התמר 'שיתמו שונאינו', הרי לפי"ז אין משמעות לאות רי"ש.
מספר צפיות:1083
ז' תשרי ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק וילך - דרשת שבת שובה התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק האזינו - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בעניין תליית סדינים מצויירים וכן קישוטים וכדו' מתחת לסכך הסוכה, ומה הדין כשהקישוט ארוך יותר מד' טפחים מהסכך. לא נשמע מעולם שהאדם יברך את רבו בלשון "שהרב ייכתב בספר החיים ובספר הזכרון", וכדומה, והסבר מדוע בכל זאת לזקנים ולנשים מדברים בלשון רבים. השלמה בעניין ההבדל שבין "ספר החיים" לבין "ספר הזכרון". קושיית גדולי האחרונים מדוע בר"ה נכתבים לחיים העולם הבא למרות שהרשע יכול לחזור בתשובה בעוד מספר שנים, ותירוץ נפלא מתוס' הרא"ש. שני הסברים מדוע שירת האזינו נקראת בשם "שירה" למרות שכולה תוכחות. הגויים הרשעים אינם יכולים לחזור בתשובה כלל, והסבר כיצד אנשי נינוה לא נענשו בזמן יונה הנביא, ותמיהא על דברי הגר"א בפירושו למגילת אסתר. תשובה לטענת כמה מפוסקי זמנינו שהנשים לא יענו אמן על ברכת לישב בסוכה הנאמרת לאחר הקידוש, ובעניין ישיבה תחת דופן עקומה. דברי מרן שליט"א בשבח הקובץ החדש "דברי חפץ" חלק י"ג.
מספר צפיות:1032
י"ד תשרי ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק האזינו - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק בראשית - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: דברים לזכרו של הגאון הגדול הרב נסים קרליץ זצ"ל שנלב"ע במוצאי שמחת תורה והתייחסותו לעדת התימנים יע"א. בירור מדוע הגמרא במס' ר"ה במימרא דרבי כרוספדאי שלושה ספרים נפתחים וכו' מתחילה ברשעים הנחתמים לאלתר למיתה ולא בצדיקים הנחתמים לאלתר לחיים. בעניין המקצוע עורך דין, מעשה על עורכי דין, אל תקרי עורך דין אלא עוכר דין. בירור נוסח ברכת איש לרעהו בימים טובים "תזכה לשנים רבות ומועדים טובים" והתשובה "בחייך ובימיך הטובים", וכיצד מתיישב הנוסח כאשר הזקן מברך נער. שני תירוצים לעניין אמירת קדיש דעתיד לאחר קריאת ספר דברים בליל הושענא רבה, וכיצד יש לנהוג למעשה. פירוש מהרש"א על האמור במס' סוכה "שתי תמרות מימין ומשמאל". חידושם של חכמי תימן נע"ג לגבי הפסוק "מי האיש הירא ורך הלבב", ועניין אדם העובד את תאוותיו גם עם יצרו הטוב. המשך בירור השאלה כיצד הרשעים אינם חוזרים בתשובה אפי' על פיתחה של גיהנם, ומשא ומתן בדברי בעל ערבי נחל ובדברי בעל מגדים חדשים.
מספר צפיות:1121
כ"ח תשרי ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק בראשית - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק נח - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: ביאור הקשר שבין ברכת המעביר שינה מעיני ותנומה מעפעפי לבין ההמשך יה"ר מלפניך וכו' בא"י גומל חסדים טובים, והקשר ליהי רצון שלאחר מכן 'שתצילני היום ובכל יום ויום מעזי פנים וכו' ומדינה של גיהנם. ביאור המושג דינה של גיהנם, ומדוע מתפללים על כך בכל יום ויום. מה הפירוש מצננין לו גיהנם, קושיית החפץ חיים מדוע אמרו כל המתלוצץ "נופל" בגיהנם, ודוגמאות לכך שחז"ל כתבו בלשון הוה למרות שכוונתם לעתיד. תירוץ לקושיא מדוע מכוונים בסימני ראש השנה על התמר 'שיתמו שונאינו', הרי לפי"ז אין משמעות לאות רי"ש, ולמה לא אומרים שיתמרו מצוותינו. בירור הלכתי לגבי ברכת לישב בסוכה, מדוע לא נוהגים שאחד מברך ומוציא את כולם ידי חובה, וחילוקים נוספים מדוע בחלק מן הברכות האחד מברך לכולם ובחלקן כל אחד מברך לעצמו. ביאור מאמר רבי יוחנן בגמרא, שאינו יודע באיזו דרך מוליכין אותו, לגן עדן או לגיהנם. בעניין הכינוי חיבה לשם דָּוִד – דּוּדִּי, ושפירושו בעברית - תולעת.
מספר צפיות:1043
ה' מרחשון ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק נח - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק לך לך - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: תשובה לשאלה מדוע לא מזכירים את יוסף הצדיק באמירת מי שבירך. תשובה לשאלה כיצד אפשר לברך בשחרית הושענא רבה ברכת יוצר אור קודם עלות השחר. סגולה להיות שמח בכל היום, וגירסת המלה אפטורפוס. השלמה לשיעור הקודם בביאור מה שאומרים בברכות השחר 'ותצילני היום ובכל יום ויום וכו' מדינה של גיהנם'. ביאור קושיית אנטונינוס לרבינו הקדוש לגבי 'גוף ונשמה יכולים לפטור עצמן מן הדין'. תשובה לשאלה כיצד הקב"ה מעניש את האדם כאשר גופו מונח כאן בארץ, הסבר בעל ספר הברית כי העונש הוא לנפש שהיא הקרובה ביותר אל הגוף. ביאור המשל בתשובת רבינו הקדוש לאנטונינוס, קושיית הגרי"ח ותירוצו לגבי המלים 'בכורות נאות', וביאור נפלא ממרן שליט"א לגבי משל זה. מעשה שסיפר הר"ר אברהם ערוסי הלוי על רב צדיק אשר לא שלטה בו רימה ותולעה. כאשר רוח נכנסת הגוף אין למלאכי חבלה שליטה בנשמתו. המשך בירור השאלה כיצד הרשעים אינם חוזרים בתשובה אפי' על פיתחה של גיהנם הרי הרשע יכול להרהר תשובה בליבו. השלמה בביאור הגמ' במס' ראש השנה בעניין מעבירין לו על כל פשעיו.
מספר צפיות:1050
י"ב מרחשון ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק לך לך - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק וירא - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: המשך ביאור קושיית אנטונינוס לרבינו הקדוש לגבי 'גוף ונשמה יכולים לפטור עצמן מן הדין', וחמשה טעמים מדוע אין סברא לפטור את הגוף והנפש מן הדין מצד שנים שעשאוה שפטורין. השלמה בעניין גירסת המִלה גיהנָם בקמץ ולא בחולם, ראיות שכך היתה המסורת בכל העדות מדורי דורות, זולת קצת מדקדקים מעדות אחרות אשר שינו את מסורתם. הרבה מן המחלות הנפשיות מקורן מרוחות רעות, ומעשים שהיו בעניין זה בכל הדורות. המשך משיעור מוצש"ק נח בעניין תיבת "תולעתם" לא תמות וגו', ושלושה הסברים לבאר מה שתירגם יונתן "נשמתהון" וביאור הקשר שבין הנשמה לתולעת. מתולעת משי אפשר לראות את אופן תחית המתים. דחיית הגירסא שכתב חכם אחד "גשמתהון" בגימ"ל. תמיהה על פירוש מהר"ש שבזי בשם רס"ג ש"תולעתם" זהו "סִיעָתָם". תרעומת על שטחיות מדפיסי הספר "חמדת ימים" כביכול במהדורא מוגהת ומפוארת, וביאור דברי רס"ג בספר אמונות ודעות.
מספר צפיות:1038
י"ט מרחשון ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק וירא - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק חיי שרה - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: ביאור מאמר הגמ' במסכת מנחות דף כ"ט ע"ב שהקב"ה עשה תגין לאותיות בכדי שרבי עקיבא ידרוש אותם וכו'. הסבר בעל פני יהושע על מאמר הגמ' במסכת ראש השנה לגבי בינוניים תלויים ועומדים, תמיהה על פירושו, ושני פירושים מחודשים. שקלא וטריא בשלושה הסברים שנאמרו למרן שליט"א לגבי השאלה מדוע הרשעים נחתמים לאלתר למיתה למרות שעשו קצת מצוות. ההבדל בין זכות לבין מצוה, ויסודות חשובים באמונה עליהם מדבר הרמב"ן בהקדמת פירושו לספר איוב, כי איוב היה משורש תרח ויסוריו נועדו לכפר עליו. הרחבה בסוד הגלגולים מהרדב"ז בתשובותיו ומבעל ספר לחם שלמה. רבי עקיבא היה גלגול של זמרי בן סלוא. דחיית השמועה שכביכול העלו את עצמותיו של כמה"ר שלום שבזי זיע"א לארץ ישראל.
מספר צפיות:1039
כ"ו מרחשון ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק חיי שרה - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק תולדות - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: ביאור סוגיית נר חנוכה בגמ' מסכת שבת, ודין מנורה העשויה כמדורה. טעם למנהגינו שאומרים בכתובה "בזכות אברהם אבונא". חתן וכלה המתחתנים – נמחלים להם כל עוונותיהם. עיון בדברי הרמב"ם המבאר את י"ג עיקרי האמונה, ומדוע השמיט בחיבורו שהמשיח יהיה דוקא משלמה בן דוד. ביאורים וחידושים על השיר "בוא לשלום חתן". הגירסא הנכונה בכתובה במלים 'ביומא דנן, בזכות אברהם אבונא'. תשובה לבחור המרגיש ש"אינו בנוי" להתחתן בגיל צעיר. מדוע הנשים נמוכות מן הגברים, וההבדל בין אדם גבוה לבין הנמוך. ספיקו של הפייטן האם המשיח יהיה מזרע שלמה בן דוד או נתן בן דוד, והסבר שהרמב"ם חזר בו בחיבורו משנה תורה ממ"ש בספריו האחרים.
מספר צפיות:1051
ג' כסליו ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק תולדות - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק ויצא - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: מצות הנחת נר חנוכה אפילו לכתחילה מעל עשרה טפחים, וביאור כוונת הפייטן "גם ותראה קומה, למנורה דומה". השלמה בבירור שיטת הרמב"ם האם המשיח יהיה מזרע שלמה בן דוד או מזרע אחיו נתן, ביאור דברי הזוהר הק' שהמשיח יהיה מזרע מנחם בר עמיאל. הרחבה לגבי השאלה מי יבוא לבשר על הגאולה. הכרעת הרמ"ע מפאנו שצאצאי שלמה וצאצאי נתן נישאו ביניהם. ביאור המאמר 'רבי עקיבא יצאה נשמתו באחד', וחידוש בעל עיון יעקב שרע"ק רצה לתקן את פשעי סיסרא. הסבר בעל שפע חיים מצאנז בסוגיא זו עפ"י המדרש שעשרה הרוגי מלכות הוחלפו בלופינוס קיסר. אמירת השם הקדוש תה"ך כסגולה להינצל מן הליסטים, וביאורו עפ"י הפשט. רבי עקיבא החיה את עצמו אחר שהאריך בדל"ת של אחד. תמיהה על דברי החיד"א והשפע חיים מהמפורש בזוה"ק פרשת פקודי כי נשמת רבי עקיבא יצאה בעת אמירת ואהבת.
מספר צפיות:1042
י' כסליו ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק ויצא - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק וישלח - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: רמז לחנוכה ופורים מן התורה. דקדוקים בנוסח התפילות לימים טובים עפ"י מהרי"ץ זיע"א. סידור רס"ג המודפס בזמנינו הוא נוסח משובש. תמיהה על דברי מהרי"ץ ממקראות מפורשים, והנחתה ב"צריך עיון". הסבר לתיבת "את" שאומרים בתפילות לימים טובים – את יום חג וכו', ובעניין תוספת יום טוב. מנהג ישראל בכל הדורות לקרוא למנורת חנוכה בשם "חנוכה". דרישה וחקירה אחר מנהג מעט מקהילות ישראל להשאיר את מנורת חנוכה לפני ואחרי ימי החנוכה. מקור השם "חנוכיה" הגיע מאותם הממשיכים את שורש יון גם בזמנינו, וצריך להסביר זאת לציבור בנועם. הנהגות הגה"צ הרב מרדכי שרעבי זצוק"ל. אין שום מניעה לקרוא לילד בשם "צדיק". נוסח ברכת איש לרעהו כאשר מגיע לבקרו בזמן סעודתו. הגייתה המדוייקת של השם "שרעבי", ומלים דומות נוספות. בירור חפצו של מרן הבית יוסף למסור עצמו על קידוש ה'. הסבר מאת בעל ספר "צדק ושלום" כי רבי חנניא בן עקשיא נפטר בלא בנים ובכל זאת נקרא "יתום", וביאור הרמז שהביא כי המלים 'י"י חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר' הן ראשי תיבות יחל"ץ יתו"ם.
מספר צפיות:992
י"ז כסליו ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק וישלח - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק וישב - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: כתיבת השנה ה'תש"פ, בפ"א כפופה ולא בפ"א פשוטה. ארבע שאלות בענייני חנוכה, א' אם יבוא המשיח באמצע ימי החנוכה, האם יעברו להדליק בסדר של פוחת והולך כדברי בית שמאי? והאם יתחילו משמונה? ב' אדם שהחזיק בידו נר דלוק להדליק בזה הנר חנוכה, ובאמצע שאומר 'לשם יחוד' או הברכות, נדלק בטעות הנר חנוכה מהנר הדלוק בידו, מה יעשה כעת? ג' מה יעשה בחור ישיבה ספרדי או תימני, כאשר ראש הישיבה מורה לבחורים הספרדים בישיבתו להדליק נר חנוכה בברכה? ד' לדעת מהרש"ל שבנוסח 'הנרות הללו' ישנן ל"ו תיבות, כיצד הדבר מסתדר בנוסח שלנו אשר יש בו מ"ו תיבות. תשובה נרחבת לשאלה הא' בבירור פסיקת ההלכה כדעת בית הלל, מדוע לעתיד לבוא תהיה ההלכה כבית שמאי, מה הדין כאשר בית שמאי מקילים, מדתו של בית שמאי היא קפדנות. חידוש גדול מפיוטים שנמצאו לאחרונה, כי הלל שמאי היו אחים. הסבר החיד"א מדוע דרך האשכנזים להחמיר ודרך הספרדים להקל. תירוצים לשאלה הא' דלעיל. תשובה לשאלה הג', בירור מעמד ראש ישיבה כדין 'מרא דאתרא' בישיבתו, לא אמרינן סב"ל במקום מנהג, וכיצד לנהוג להלכה ולמעשה. כסימן מן השמים נתגלה השבוע למרן שליט"א תכלאל בכתב יד קדשו של כמה"ר שלום שבזי זיע"א, וכמה חידושים שנתגלו בו. מהר"ש שבזי חיבר את הספר חמדת ימים בצעירותו, ואת השירות הגבוהות והעמוקות בזקנותו. בירור עניין מקום קבורתו של מהר"ש שבזי, תשובת הרב פאיז גראדי יצ"ו לטענה בדבר העלאת עצמותיו לא"י, ודברי הרה"ג חיים פינטו שליט"א במכתבו למרן שליט"א.
מספר צפיות:1052
כ"ד כסליו ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק וישב - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק מקץ - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: המשך והשלמת התשובה לשאלה הא' מהשיעור הקודם, בבירור פסיקת ההלכה כדעת בית הלל משום ש'נוחים ועלובים היו', ביאור המושג 'נוחים ועלובים', בזכות ענוותנותו של מרן הבית יוסף נתקבל ספרו שלחן ערוך כהלכה פסוקה, והשלמה בעניין הדלקת נר חנוכה כדעת בית שמאי. תשובה לשאלה הב' מהשיעור שעבר לגבי אדם שהחזיק בידו נר דלוק להדליק בו את נרות חנוכה, ובאמצע שאומר 'לשם יחוד' או הברכות, נדלק בטעות הנר חנוכה מהנר הדלוק בידו, מה יעשה כעת? תשובה לשאלה הד' מהשיעור שעבר לגבי דעת מהרש"ל שבנוסח 'הנרות הללו' ישנן ל"ו תיבות, כיצד הדבר מסתדר בנוסח שלנו אשר יש בו מ"ו תיבות. סיום בירור עניין מקום קבורתו של מהר"ש וגילוי דעת מהרה"ג חיים פינטו שליט"א כי מהר"ש שבזי זיע"א אינו קבור בקרית מלאכי. דברי מרן שליט"א בשבח הספר שבט כהונה מאת הרה"ג איתמר כהן שליט"א שיצ"ל השבוע, ובירור כי התשובות המופיעות בספר 'תשובות רבי יהודה הנגיד' על ספר המצוות אינן תשובות שלו אלא של חכם תימני.
מספר צפיות:1080
א' טבת ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק מקץ - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק ויגש - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: השלמה בבירור פסיקת ההלכה כדעת בית הלל משום ש'נוחים ועלובים היו', השלמה בעניין ענוותנותו של מרן הבית יוסף שבזכותה נתקבל ספרו שלחן ערוך כהלכה פסוקה, ומדת ענוותנותו של גאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א. מציאת המקור בדברי הרמב"ם בתשובה לגבי טבילת עזרא, בה כתב כי דבר חמור זה יכול להכעיס אפילו את הלל הזקן. בעניין רוגזא דרבנן, גנות הכעס בסתם ושבח הכעס כשהוא לשם שמים. תשובה לשאלה מהשיעור הקודם כי מצינו בירושלמי שתלמידי בית שמאי היו הורגים בתלמידי בית הלל. תפיסת הקראים כנגד רס"ג ממיתת תלמידי ב"ש וב"ה. ביאור המעשה הנורא שהיה עם ר' יוסף דלריינא אשר רצה להביא את הגאולה באמצעות שמות הקודש וקבלה מעשית, ביאור עניין הבשמים שהביא לס"מ שזהו בעצם הרהור גאוה שעלה בליבו, וביאור מה שהיה מביא אליו את אשת מלך יון כביכול בכדי לנקום את נקמת בנות ישראל אשר טומאו בידי היונים, והדמיון בינו לבין קורח.
מספר צפיות:1426
ח' טבת ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק ויגש - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק ויחי - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: חידוש מהרי"ץ זיע"א כי אונקולוס הגר תיקן את ברכות ההפטרה, ושמו רמוז בהם בר"ת ב"ן רש"ע, ותמיהה שהדבר אינו מתאים לנוסחתנו. אודות סידור הר"ר יוסף ציאח זצ"ל. רעיון נחמד על חמשת התנאים שהיו מסובין בבני ברק, וקישורו לברכות ההפטרה. תירוץ נוסף לתמיהה דלעיל כי אונקולוס לא תיקן ממש את ברכות ההפטרה אלא רק שינה כמה שינויים, ודוגמא לדבר מהזכרת פסוק שמע ישראל וגו' בנוסח "כתר" דמוסף. תירוץ נוסף כי הר"ת ב"ן רש"ע בא לרמוז על צורך הבן לקרוא ההפטרה בתוך י"ב חודש לפטירת אביו או אמו. תמיהות בדברי מהרי"ץ זיע"א על המלים "עמו וצאן מרעיתו", וביאור כי עם ישראל משולים גם לעם וגם לצאן. האם מצוות צריכות כוונה. כמה ביאורים כיצד אפשר לומר שהקב"ה משול לרועה ועם ישראל משולים לצאן, שאפילו אם יחטאו אינו מענישם כלל. ביאור מחלוקת ב"ש וב"ה לגבי עד היכן אומרים את ההלל בליל הסדר, הוכחת חכם אחד שפיסקת לא לנו וגו' היא ראש פרק, ודחיית דבריו.
מספר צפיות:928
ט"ו טבת ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק ויחי - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק שמות - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בעניין הברכה על חכמי ישראל וחכמי אומות העולם, שחלק וכו' או שנתן וכו', תמיהת מהרי"ץ זיע"א על הבית יוסף וסיעתו שלא ציינו לדברי הרמב"ם. חכם יהודי וחכם גוי הבקיאים בשבע חכמות. חידוש מהר"ש שבזי זיע"א כי מברכים "שחלק מחכמתו ליראיו" גם על חכם יהודי הבקי בשבע החכמות, ושקלא וטריא בזה. תמיהת בעל משנה הלכות שאין ראוי לברך "שחלק" על חכם יהודי שלמד חכמות חיצוניות, ותירוץ מרן שליט"א על כך. חידושים נוספים מהתכלאל כת"י של מהר"ש שבזי זיע"א על אגדתא דפסחא, כגון שאינם רגילים בנוסח ברכת המזון כל השנה כיון שלא היה מצוי אצלם חטים. נוסח ברכת המזון בתכלאל שלו כפי שהעלה מהרי"ץ בעץ חיים, והסבר לתוספת המלים שנהגו להוסיף במשך השנים בנוסח ברכת המזון אפי' אצל הבלדי. השלמה משיעור מוצש"ק מקץ התש"פ לגבי דעת מהרש"ל שבנוסח 'הנרות הללו' ישנן ל"ו תיבות, כיצד הדבר מסתדר בנוסח שלנו אשר יש בו מ"ו תיבות, תשובת השתילי זיתים מדברי הרד"א שאין מקפידים במניינם. גירסת השם אבודרהם. דעת מהרי"ץ זיע"א כי כן מקפידים במניין התיבות, ההיפך משיטת השאמי במקורה שאין צריך לדייק בדוקא במלות התפילות. האם מותר או אפשר לענות אמן לאחר נוסח "הנרות הללו". דחיית טענת חכם אחד שנמצא מין חגב אשר קרסוליו סמוכות לראשו, כי מה שמצא הוא המכונה גמל שלמה ואינו ממין החגבים. מבצע חלוקת הספר שלחן ערוך המקוצר חלק קדושה (מהדורא מוקטנת) למתחייבים ללמוד בו במשך ימי השובבי"ם. מכירה מסובסדת של ספר פסקי מהרי"ץ עם בארות יצחק – טהרה, לרגל ימי השובבי"ם. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "אמת צרופה" מאת הרב יניב דהארי שליט"א שיצ"ל השבוע, חשיבות הלימוד בספר הזוהר הקדוש, אזהרה שלא להעמיק בעיון בספר הזוה"ק ללא טבילת עזרא, וכנראה זאת הסיבה של נפילת אנשי כת הדרדעים.
מספר צפיות:933
כ"ב טבת ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק שמות - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק וארא - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: השלמה בעניין פירוש מהרי"ץ זיע"א על מזמור לתודה וגו' עמו וצאן מרעיתו וגו'. תגובות מרן שליט"א להערות הרה"ג איתמר כהן שליט"א על השיעורים, בעניין כתיבת השנה התש"פ בפ"א כפופה, ובעניין הספר חמדת ימים שנתחבר ע"י כמהר"ש שבזי זיע"א המפורסם מחבר השירות והשירים שבדיואן. ביאור סוגיות הגמרא בעניין האיסור ללכת אחרי אשה, שתי הערות על שיטת בעל שבט הלוי, פירוש המעדני יו"ט והיעב"ץ על הסוגיא ושקלא וטריא בדבריהם. ביאור לשונות חז"ל "כל המהלך וכו" כל המתיהר וכו'" וכיוצא באלו, האם הכוונה לפעם אחת בלבד או יותר. תשובה להערת הרה"ג איתמר כהן שליט"א במכתבו דלעיל. תירוץ לקושיית היעב"ץ מדוע נקט רש"י כי האיסור ללכת אחרי אשה נשואה דוקא ולא פנויה, פירושם של הגפן פוריה והאשישות חיים על כך, ותמיהות מרן שליט"א על דבריהם. השלמה לגבי השאלה מהשיעור הקודם כיצד אנשי שרעב קיימו את מצוות אכילת כזית פת ביו"ט ראשון של סוכות, והרי לא היה להם חטים אלא רק בחג הפסח.
מספר צפיות:991
כ"ט טבת ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק וארא - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק בא - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: הערות וחידושים נוספים מתוך התכלאל של מהר"ש שבזי. עניינים מיוחדים בצורת כתב יד קדשו, שי"ן ימנית ושמאלית. אם ניתן לסמוך על חכמת הגרפולוגיה בזיהוי חתימות העדים ולהתייעץ עמהם לצורך סגירת שידוך וכדומה. חכמי מחוז שרעב. השלמה בעניין ברכת הרואה חכמי אומות העולם.
מספר צפיות:982
ז' שבט ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק בא - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק בשלח - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בירור הלכתי מאיזה גיל מצטרף הקטן לזימון או למניין שבעה. המשך והכרעת מרן שליט"א בעניין אם ניתן לסמוך על חכמת הגרפולוגיה בזיהוי חתימות העדים או להתייעץ עמהם לצורך סגירת שידוך וכדומה. חמש הוכחות כי יהודי מחוז שרעב התפללו בעבר בנוסח בלדי, וכן אנשי צעדא ובידא, דמאר ורדאע. רמז בפסוקי התורה כי משה רבינו ע"ה היה עילג בהוצאת אותיות גיכ"ק, ביאור הכלל בדקדוק כי אותיות בג"ד כפ"ת אחרי אהו"י באות ברפה, מלים היוצאות מן הכלל, הגירסא האמיתית של ששת הנקודות (קמץ פתח וכו') והוכחה מרבינו שמואל הנגיד כי גם הספרדים קראו כך בעבר. טעם מתוק מדבש לרפיות אותיות בג"ד כפ"ת אחרי אהו"י. הודעה חשובה בדבר הוצאת מהדורא חדשה של שו"ת עולת יצחק חלק ב' מאת מרן שליט"א.
מספר צפיות:991
י"ד שבט ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק בשלח - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק יתרו - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: המשך הבירור האם קטן פחות מבן שש מצטרף לשבעה קרואים בס"ת, וכן לשאר הדינים כגון זימון ונט"י ומקח וממכר, בירור דעת הרמב"ם, והסבר שלא היה שייך בזמנם שקטנים בגיל שש או שבע יקראו בתורה. מעלת הזימון, ומאיזה גיל אפשר לצרף קטן לזימון שלושה או עשרה. מכתב תגובה לדברים שנאמרו בשיעור הקודם, המציין לרבים מחכמי זמנינו שפסקו כי אין לצרף קטן למניין שבעה, והתייחסות לכך שמנהגינו לענות אמן אחרי ברכת קטן אפי' פחות מגיל שש. עדות על כמה ת"ח שגרסו בברכת שלא עשני גּוי, הגימ"ל בדגש.
מספר צפיות:969
כ"א שבט ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק יתרו - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק משפטים - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בעניין חשיבות מניין השנים לשטרות ותועלתו גם בזמנינו, התייחסות למ"ש בעלון בית נאמן בעניין זה, ביאור שיטת הרדב"ז, ותשובה מרבינו דוד הנגיד. השלמה בעניין הימצאות החטים במחוז שרעב, ומה עשו ביו"ט ראשון של חג הסוכות. תוספת דברים בעניין מקום קבורת כמה"ר שלום שבזי זיע"א, ספרי התורה שכתב, וחוסר בקיאותם של יהודי שרעב באומנות הכתיבה. בעניין כתיבת המלה יברכך ללא כא"ף פשוטה, כמובא בתכלאל כת"י מהר"ש שבזי זיע"א, הערה לגבי האומרים כך גם במבטא, וכן לגבי העושים מפיק ה"א בסוף המלה יברכך. הערות נוספות בתכלאל כת"י מהר"ש שבזי זיע"א. מכתב שאלות לגבי הנאמר בשיעורים הקודמים בעניין הנוסח 'כנס וקבץ' במוסף שלש רגלים, וכן לגבי המבטאים חולם כמו צירי. תגובת מרן שליט"א למכתב הערות על הנאמר בשיעור מוצש"ק בשלח, כי גם יהודי מחוז שרעב התפללו בעבר בנוסח בלדי, גירסת המלה 'השאובה'. בדבר ביטוי הניקוד בצורה הנכונה, המשכילים בארצות אירופה שינו את המסורת ויש לבטל זאת, ומי היה בעל הספר תלמוד לשון עברי.
מספר צפיות:967
כ"ח שבט ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק משפטים - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק תרומה - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: כאשר שסועדים תימנים ביחד עם אשכנזים או ספרדים, האם אפשר לצרף קטן מהם לזימון שלושה או עשרה, והשלמה בעניין צירוף קטן פחות מבן שש לזימון שלושה או עשרה. הוספה בעניין ברכת שלא עשני גוי, האם האות גימ"ל דגושה, ומסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה. המשך בעניין בג"ד כפ"ת הסמוכות לאהו"י, האם ישנו מושג הנקרא מפיק אל"ף, חידושים מיוחדים בקריאה מאת מהר"ר נתנאל בן ישעיה אלפיומי אשר נתבטלו במשך השנים. טעמים על דרך הפשט לרפיות בג"ד כפ"ת אחרי אהו"י. בעניין רפיות האות בי"ת בתיבת 'בו' בנוסח יעלה ויבוא.
מספר צפיות:950
ה' אדר ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק תרומה - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק תצוה - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בעניין תענית אסתר, והמיוחד שבתענית זו. דקדוקי קריאה בפרשת ויחל משה וגו', מדוע המלה לָמָה הראשונה היא מלרע והשנייה היא מלעיל, שקלא וטריא וביאור שיטת המדקדקים הפשטנים, והסבר הרש"ר הירש וסיעתו. בירור הלכתי בעניין קריאת פסוקי הגאולה שבמגילת אסתר ע"י הציבור בקול רם. בעניין הפסוק כי גדול מרדכי בְּבֵית הַמֶּלֶך. חידוש בפסוק ליהודים היתה אורה. ביאור שיטת הגאונים שקודם הציבור קורא את פסוקי הגאולה, ואחריהם קורא החזן. דעת המזרחי ומהר"י ונה בעניין זה, ומשא ומתן בדבריהם. בעניין מנהג העיר צנעא, שהעניים מקבצים נדבות בעת קריאת המגילה.
מספר צפיות:932
י"ב אדר ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק תצוה - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק כי תשא - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: המשך בעניין רפיות אותיות בג"ד כפ"ת אחרי אותיות אהו"י, הסבר מדוע נתקבל אצלינו לגרוס אהו"י, וכללים עפ"י הפשט בעניין זה. התייחסות מרן שליט"א לדברי מדקדק אשכנזי בדורנו בעניין דלעיל, טרוניה על השתמשותו בלשונות מודרניים חיצוניים, הרחבה בענייני מסורת ודקדוק, ודעת מה"ר נתנאל בן ישעיה לגבי הפסוק 'וירא בלק'. דברי התעוררות לאור התפשטות המגיפה 'קורונה', סיבה הנראית לביאתה, ובמה עלינו להתחזק. דבר כבד שהיה בתימן בתקופת מה"ר זכריה הרופא, והלכות בענייני רפואה הנוגעות לכך. קורונה בגימטריא המשיח בא. השלמה בעניין קריאת פסוקי הגאולה שבמגילת אסתר, האם הציבור אומרם בקול רם קודם לש"צ או אחריו.
מספר צפיות:1082
י"ט אדר ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק כי תשא - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק ויקהל ופקודי - התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: חיזוק לרגל מגיפת הקורונה, וכיצד יש להתייחס להוראות משרד הבריאות, וכן להוראות משרד התחבורה. תשובת הגאון רבי עקיבא איגר, המרחיב על דרכי התנהגות במגיפה, והיקש מדבריו לזמננו. צורך בריאת הרעמים. גירסת הגמרא לפשוט, או לפשט, והנפקא מינה מכך. יראה טובה שצריך לקרב, ויראה שאינה טובה שצריך לרחק. נוסח הריבון לאמירה בזמן מגיפה בעיר רח"ל, ובירור דברי האר"י האומר שאין לאמרו. הסבר כי המגיפות שרשם הוא שילוב של נזק רוחני וגשמי גם יחד. מרה שחורה. ימות המשיח, דברי המכתב מאליהו, וקורות אחרית הימים. אין לבטל את התרגום בשבתות אלו.
מספר צפיות:1104
כ"ו אדר ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק ויקהל ופקודי - התש"פ: 4 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים

מוצש"ק ויקרא - התש"פ

       105:00 דק'  105:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: דברי חיזוק לרגל מגיפת הקורונה, ושלא להתיירא בשעת הדֶּבֶר מס"מ וחיילותיו. ביאור שלושת תירוצי הגמ' מדוע לא אומרים הלל בפורים, איזה מג' התירוצים הוא העיקרי, ונפק"מ מכך. לפי התירוץ העיקרי כי 'קריאתה זו הלילא', מדוע אומרים הלל בסוף ליל הסדר, והלא ההגדה היא ההלילא. ג' הבנות למושג 'קריאתה זו הלילא'. תירוצים נוספים לקושיא דלעיל. מגיפת קורונה רמוזה בתורה לפי שיטת הדילוגים במעשה העגל, והדבר מרמז לכל השיטות הרפואיות המיובאות מארץ סין כגון דיקור סיני ומטוטלת ודומיהם אשר מקורם בעבודה זרה. דברים נכוחים לגבי אלה שאינם נזהרים ונשמרים, או המביאים עצמם לידי פחד. האם המצב כיום הוא בגדר 'מגיפה', והאם ניתן להמשיך לומר את הבקשה ריבון העולמים וכו' (שתעצור) [שתמנע] המגיפה וכו', או אבינו מלכנו וכו', בחודש ניסן שהוא חודש של שמחה. השלמה בביאור דברי מהרי"ץ כי י"ל שתמנע המגיפה ולא שתעצור, בכדי שלא לפתוח פה לשטן. רמזים במלה קורונה. תשובה לשואל מדוע רק בנוסח ריבון העולמים וכו' צ"ל שתמנע המגיפה, ואילו בנוסח הכרזת ראש חודש גורסים יהי רצון וכו' שתעצור המגיפה והמשחית וכו', וכן בעוד מקומות. מה ההבדל בין דבר לבין מגיפה. מגילת אסתר בנוסח תימני שיצ"ל לאחרונה ובה המלה 'שרביט' נכתבה בטעות מלא יו"ד, והסבר נפלא מדוע בשלושת הפעמים הראשונות כתוב שרביט מלא יו"ד ורק האחרונה חסרה יו"ד.
מספר צפיות:1073
ד' ניסן ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק ויקרא - התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק צו - דרשת שבת הגדול התש"פ

       105:00 דק'  105:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: פירוש נאה על ההבדלים בין הבן החכם לבן הרשע דברי המפרשים שהביא הפלא יועץ, כי החסיד שלא השיב שלום להגמון באמצע תפילתו, כמובא במסכת ברכות דף ל"ד, נפטר לבית עולמו, כי הוא לא שמר על עצמו. והרחבה בעניין זה. אין להשתמש במשפט הלקוח מן הישמעאלים, שמשמעותו היא "הכל כתוב". שכן הוא מונע מאנשים את הזהירות הנדרשת ומתחייבת, להישמר מפגעים רעים. דברי מוסר והתעוררות לרגל התפשטות מגיפת הקורונה, ושלוש סיבות על התפשטותה לרוב בישובים חרדיים דוקא. דברי מהרי"ץ בשם חכמי יון היהודים, על משמעות השנה הנקבעת עפ"י היום שחל בו ר"ח שבט, ולפי זה מוכח כבר כי שנתינו זו מועדת במיוחד למגיפות, אבל צריכים להיזהר שלא לקשר זאת בטעות לביאת המשיח, כמו שחושבים ההמון. הערה על קביעת שנת ה'תש"פ כשנת ביאת המשיח. שאלות הלכתיות שנתעוררו בקשר למצב. מותר למכור חמץ גמור בשנתנו זאת, ואין צריך הפרת נדרים. בקמח ההיתר הוא מוחלט. חומרות חוזר וניעור. קריאת שנים מקרא ואחד תרגום. סיום מסכת לבכורות המתענים. תמיהא על רוב אנשי צנעא שלא נוהגים בתענית זו, וקושיא על מה שכתוב בספר עריכת שלחן. בירור הלכתי מקיף על צירוף עשרה לתפילה ולזימון דרך מרפסות וחלונות. משא ומתן בדעת כמה רבנים מורי הוראה שליט"א, והכרעה למעשה. אין ראוי להניח בטנים בתוך החרוסת, אעפ"י שהיא מוטעמת יותר בכך. התעוררות לזהירות בגניזת ספרי הקודש בכבודם הראוי להם. בשורה טובה על הוצאת קובץ דברי חפץ חלק י"ד. השיעור נמסר בבית מרן שליט"א בהשתתפות שני אנשים בלבד. עקב תקלה טכנית, הדקות הראשונות של השיעור הינם לשמיעה בלבד, ולאחר 15 דק' מתחילת השיעור ניתן לצפות בוידיאו למשך שעה וחצי עד סופו. תזכו לשנים רבות ומועדים טובים.
מספר צפיות:1109
י"א ניסן ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק צו - דרשת שבת הגדול התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

דרשת חול המועד פסח מפי מרן שליט"א - י"ט ניסן התש"פ

       90:00 דק'  90:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי הדרשה: האם מגיפת קורונה פוגעת גם בבני העדה התימנית. יודו לי"י חסדו וגו' וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו, גירסת המלה 'ויהללוהו', ד' שצריכים להודות, האם המברך הגומל צריך לעמוד. נס לא ידוע בעניין מגיפת הקורונה, בכך שראשי המדינה בא"י לא נהגו כפי שנהגה ארה"ב של אמריקה. המשך בעניין מדוע לא אומרים הלל בפורים, כיצד אמרינן 'קריאת המגילה זו הלילא' למרות ששֵׁם ה' לא נזכר כלל במגילה, התייחסות לדברי בעל יסוד ושורש העבודה כי מי שאינו חושב בעת קריאת המגילה להלל ולשבח להקב"ה אינו יוצא ידי חובה, והאם 'קריאתה זו הלילא' היינו ממש כמו קריאת ההלל. המשך בעניין פסוקי הגאולה הנאמרים ע"י הציבור בקול רם בעת קריאת המגילה, ותשובות לשאלות שנשלחו למרן שליט"א לגבי דבריו על מנהג צנעא בעניין. שש עצות וסגולות לשמירה ממגיפת הקורונה, ואחרי ככלות הכל 'הכל בידי שמים' ויש לשמור על ההלכה והכללים כדבעי ולא לסמוך על הנס. עקב המצב וההנחיות השיעור נמסר מבית מרן שליט"א בהשתתפות המשב"ק בלבד. בברכת תוסיפו שנים רבות שמחים במועדים טובים.
מספר צפיות:1070
כ' ניסן ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה דרשת חול המועד פסח מפי מרן שליט"א - י"ט ניסן התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק שמיני - ניסן התש"פ

       72:00 דק'  72:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: חידוש נפלא במעשה דרבי עקיבא שראה 'אבנים שׁחקו מים', מה למד מכך, והקשר שבין רבי עקיבא ובן עזאי לבין הפסוק 'ההופכי הצור אגם מים'. מה ההבדל בין הפסוק במזמור של־חג פסח 'ישם מדבר לאגם מַים וגו' שהאות מי"ם במלה 'מים' היא בפתח, ואילו בפסוק שבהלל 'ההופכי הצור אגם מָים וגו' האות מי"ם היא בקמץ. תשובה לשואל לגבי קריאת התורה במניינים המתקיימים בזמנים אלו בשטח פתוח ובמרחק אנשים אחד מהשני, האם אפשר שהחזן יברך ויקרא את כל שבע העליות בברכה לפני ואחרי כל עלייה, או בברכה אחת בהתחלה ואחת בסוף כל הפרשה, וביאור דברי הכסף משנה בדעת הרמב"ם לגבי עניין זה. דחיית דברי מפרש אחד על הרמב"ם (הר' יוסף קאפח) שכדרכו הבין הבנה מוטעית בדברי הרמב"ם, ומה שהוסיף וכתב לגבי "מנהגינו" הינו סילוף והטעיה של מנהג תימן. תשובה לטוענים מדוע ראשי המדינה אסרו דוקא על קיום תפילות בבתי כנסת ולימוד תורה בישיבות וכוללים וכו', משא"כ דברים אחרים התירו כגון הפגנות ופתיחת חנויות וכו'. תשובות לשואלים בעניין שמיעת מוזיקה בימים אלו של ספירת העומר עבור מי שמדוכא רח"ל עקב בידוד וכדו' או לילדים קטנים הנמצאים בימים אלו בביתם בכל שעות היום. עקב המצב והנחיות הבריאות, השיעור נמסר מבית מרן שליט"א.
מספר צפיות:1066
כ"ה ניסן ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק שמיני - ניסן התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

דרשת מרן שליט"א - יומא דהילולא ה-215 לגאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א

  74:00 דק'  74:00 דק'
נושאי השיעור: דברי פתיחה לרגל יומא דהילולא ה-215 למרנא ורבנא מהרי"ץ זיע"א גאון רבני תימן ותפארתם. ביאור התרגום הפסוק בשה"ש הגידה לי שאהבה נפשי וגו' על עדרי חבריך, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף. ביאור דברי הרמב"ם בסוף הל' מלכים בעניין מי הוא בחזקת משיח ומי ודאי משיח, ביאור מהרי"ץ זיע"א כי זאת הסיבה שאנו מוסיפים בקדיש 'ויפרוק עמיה'. מקור דברי הרמב"ם שרבי עקיבא שהיה 'נושא כליו' של בר כוזיבא. המשך ביאור דברי התרגום על הפסוק בשה"ש דלעיל. בדין השלמת הפרשיות שלא נקראו בציבור בשבתות שעברו, האם צריך להשלים את שתיהן [צו ושמיני] בשב"ק זו שבה קוראים פר' תזריע ומצורע, ומה בעניין התרגום של פרשיות אלו. גדר פיקוח נפש, ביאור תשובת מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק ח"ג סי' קי"ט בעניין חולה שיש בו סכנה האם צריך לעשות לו בשבת בשינוי כמו לגבי יולדת, והאם הכריע מהרי"ץ בשאלה זו. השלמה בקריאת התורה במניינים המתקיימים בזמנים אלו בשטח פתוח ובמרחק אנשים אחד מהשני, האם אפשר שהחזן יברך ויקרא את כל שבע העליות בברכה לפני ואחרי כל עלייה, או בברכה אחת בהתחלה ואחת בסוף כל הפרשה, וביאור דברי הכסף משנה בדעת הרמב"ם לגבי עניין זה. לא מומלץ להתפלל בימים אלו במניינים המתקיימים במרחב הפתוח מחוץ לבתים. האם מותר להוציא ספר תורה מבית הכנסת בכדי לקרוא בו במניין המתקיים במרחב הפתוח.
מספר צפיות:1217
כ"ח ניסן ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה דרשת מרן שליט"א - יומא דהילולא ה-215 לגאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק תזריע ומצורע - אייר התש"פ

       65:00 דק'  65:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: חודש אֲיָר ר"ת אני י"י רופאך. דברי הרמח"ל בספרו מסילת ישרים בעניין השמירה והזהירות שלא להיכנס למקום סכנה, והשלמת ביאור דברי הפלא יועץ בעניין זה (ממוצש"ק צו – דרשת שבת הגדול). מגיפת הקורונה רמוזה לפי 'שיטת הדילוגים' בפסוק ויאמר אליהם ישראל אביהם וגו' קחו מזמרת הארץ וגו' נכאת ולוט בטנים ושקדים. "תאוה" ו"אמונה" אינם סותרים זה את זה, דבר מדהים שאמר האדמו"ר מצאנז-קלויזנבורג זצ"ל לגבי מה שראה בשואה, ודברים לחיזוק בתקופה הזאת. דברי הרב יהודה פתאיה זצ"ל בדבר החלום על המגיפה שהיתה בבגדאד, ומוסר־השכל ממנו. גודל הטומאה וההשחתה בדורנו זה במעשי סדום ועמורה, מצעדים וכו', היא סיבה למגיפת הקורונה. האם כותבים את שם החודש אייר בשתי יודי"ן או ביו"ד אחת, ודחיית הטוען לגבי גירסת התימנים לומר אֲייר בשוא-פתח תחת האות אל"ף ולא בחירק. מסורת קריאת שמות החדשים עפ"י גירסת התימנים. תשובה לטוען כנגד הגירסא "מיסבין" בהגדה של פסח. גשמים בימי העומר – סגולה לרפואה שלימה.
מספר צפיות:1081
ב' אייר ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק תזריע ומצורע - אייר התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק אחרי מות וקדושים - אייר התש"פ

       65:00 דק'  65:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: ביאור המחלוקת בגמרא בבא בתרא דף ע"ה ע"א לגבי הפסוק ושמתי כדכד שמשותיך וגו' באלו אבנים יבנה הקב"ה את ירושלם, ולמאי נפקא מינה. ביאור המחלוקת בין שני צדיקים לגבי צרה וגזירות שהיו בזמנם, האם זה בגלל חוסר קדושה וצניעות או בגלל עוון שיחה בטילה בבית הכנסת. ביאור דברי הגמרא בבא קמא דף ס' ע"ב דֶּבֶר בעיר אל יכנס אדם יחיד לבית הכנסת, שמלאך המות מפקיד שם כליו, ונפק"מ לדינא לגבי ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת. המתפללים בתקופה זו בחצר בית הכנסת, האם יאמרו ברכה מעין שבע. המשך ביאור תשובת מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק לגבי חולה שיש בו סכנה שמותר לחלל עליו את השבת, האם צריך לעשות בשינוי היכא דאפשר, והאם מהרי"ץ הכריע במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בעניין זה.
מספר צפיות:972
ט' ניסן ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק אחרי מות וקדושים - אייר התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק אמור - אייר התש"פ

       65:00 דק'  65:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: תשובה לשואל בעניין נישוק ספר תורה בתקופת הקורונה, מציצה בברית מילה, ומתי אומרים שומר מצוה לא ידע דבר רע. מניינים אשר מסיבות מסויימות אין להם ס"ת בתקופה זו, האם עליהם לומר קדיש לאחר קריאת הפרשה מתוך החומש, קודם קריאת ההפטרה. האם בבית האבלים קוראים בס"ת בשני וחמישי ובמנחת שבת, ומה הדין בקריאת ראש חודש וחנוכה, וכן לגבי הקריאה בפורים, בו נוהגים אבילות לפי מנהגינו. המשך עניין חולה שיש בו סכנה שמותר לחלל עליו את השבת, האם צריך לעשות בשינוי היכא דאפשר, האם הכלל הנאמר בדין יולדת 'שאפילו אחת מאלף לא מתה' חל גם לגבי חולה שיש בו סכנה, ובגדר פיקוח נפש שמחללין עליו את השבת, וביאור המושג מיעוטא דמיעוטא ומיעוט המצוי.
מספר צפיות:960
ט"ז אייר ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק אמור - אייר התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק בהר ובחוקותי - אייר התש"פ

       69:00 דק'  69:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בעניין תקנת אמירת נוסח "מי שבירך" בבית הכנסת. דברי חיזוק בעניין חשיבות שמירת הדיבור בביהכ"נ, וכן לפני ואחרי התפילה, וחשיבות ההגעה בזמן לתפילה. ההנהגות הרצויות כיום בעיקבות נסיגת מחלת הקורונה, אלו פיסקאות ראוי לומר בנוסח 'אבינו מלכנו' בימים אלו, חשיבות נתינת צדקה, ואמירת פיטום הקטורת. דברים בעניין החיים כיום שאינם כפי שהיו בעבר מבחינת המדיה התקשורתית והאמצעים הטכנולוגיים הקיימים בזמנינו, ותשובה לשואל מה עם השינוי שהיה אמור לחול בציבור בעיקבות מגיפת הקורונה. הקשר בפסוקי התוכחה שקראנו השבת בפרשת בחוקותי למגיפת הקורונה. בדבר ה'חכמים בעיניהם' הטוענים כנגד סגירת בתי הכנסת ובתי המדרש ומקוואות הגברים בימים אלו, ולעתים אף פותחים בשקט ובהחבא את ביהכ"נ בניגוד לדעת גדולי הדור אשר הורו לשמוע להוראות הבריאות, ושכך נהגו גדולי ישראל גם בדורות שעברו.
מספר צפיות:967
כ"ג אייר ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק בהר ובחוקותי - אייר התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק במדבר - סיון התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: דברי חיזוק והתעוררות עם חזרת הציבור להתפלל בבתי הכנסת, איסור קלות ראש ושיחה בטילה ובפרט השארת טלפונים דלוקים בעת התפילה, להימנע מקריאת עלונים באמצע התפילה, השתחוויה בכניסה לביהכ"נ ואמירת הפסוק ואני ברב חסדך אבוא ביתך וגו'. השלמה בעניין המחלוקת בין שני צדיקים לגבי צרה וגזירות שהיו בזמנם, האם זה בגלל חוסר קדושה וצניעות או בגלל עוון שיחה בטילה בבית הכנסת. השלמה בעניין נישוק ספר תורה בתקופת הקורונה, ומתי אומרים שומר מצוה לא ידע דבר רע. השלמה בעניין שאין שום קושיא על גדולי הדור בזמנינו שהורו לסגור את בתי הכנסת והישיבות בגלל הקורונה. ביאור מאמר הגמ' ברכות כח: בשעת פטירתו של רבן יוחנן בן זכאי, אמר להם פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקיהו מלך יהודה שבא, ודחיית המובא בהשלמות ל'הגהות וציונים' בש"ס עוז והדר בשם כת"י רש"י כי כביכול ריב"ז "דמיין" זאת לפני מיתתו כיון שמוחו של אדם ריק לפני פטירתו, והוכחות לכך שהדבר אינו נכון. שתי הערות על המובא בשו"ת אור לציון חלק יו"ד החדש שיצא לאחרונה, בעניין כשרות שחיטת כת הדרדעים אפי' בדיעבד, ובעניין חליטת הבשר בישיבות הקד', וכן הבהרת מרן שליט"א לגבי מה שכתב בהערת עיני יצחק הל' חליטת הבשר על בעל ילקוט יוסף שכתב דברים אחרים בשמו. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "בנין משה" על הלכות שבת חלק ג' מאת הרה"ג משה רצאבי שליט"א, שיצא לאור השבוע.
מספר צפיות:961
א' סיון ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק במדבר - סיון התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק נשא - סיון התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: המשך משיעורים קודמים בעניין חולה שיש בו סכנה שמותר לחלל עליו את השבת, האם צריך לעשות בשינוי היכא דאפשר, כמו לגבי יולדת. שיטת הגרי"ש אלישיב הסובר כי גם בחולה שיש בו ספק סכנה עתידית, צריך לחלל עליו שבת בשינוי, ראיה לדבריו וג' הערות. חידוש האגרות משה כי היולדת אינה נחשבת מסוכנת, והתייחסות לענייני 'זירוז לידה'. ביאור המשנה על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן וכו', סיבת סכנת הנשים בעת לידתן, מדוע ישנן נשים חוטאות שלא מתות אז. פטירת רחל אמנו, ומיכל בת שאול, ואשת פינחס – בשעת לידתן. השגות האחרונים על דברי האגרות משה לגבי סכנת הלידה וזירוז לידה, תירוץ עפ"י המתבאר שלולא הטיפול בה היא תהיה בסכנה. מכתב בעניין לעיסת לבונה כתרופה לקורונה, ושקלא וטריא האם ומדוע הרפואה המערבית מסרבת לקבל זאת. בשבח קונטריס "הבושם" במעלת התבשמות והתקשטות האשה בתוך ביתה, והרחבה בהבנת המושג כוח הפועל בנפעל.
מספר צפיות:917
ח' סיון ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק נשא - סיון התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק בהעלותך - סיון התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בעניין סדר הלימוד בליל שבועות, האם העיקר הוא לימוד תורה שבכתב או תורה שבע"פ, והאם ישנה נפק"מ בין עד חצות לאחרי חצות כמו בליל הושענא רבה. בעניין חבישת המסכות בתקופת הקורונה, שמקיימים בזה שתי מצוות, א' ונשמרתם מאד לנפשותיכם, ב' ואהבת לרעך כמוך. האם צריך לחבוש את צד ימין של המסכה קודם צד שמאל. התייחסות לטוען שחבישת המסכה אינה המצאה של משרד הבריאות אלא כביכול מופיע כבר בספרי הפוסקים האחרונים. תשובה לטוען כי ראינו בתקופת הקורונה בתי כנסת רבים שהתפללו ולמדו כרגיל ללא שום אמצעי זהירות ולא נדבקו כלל בקורונה, בדבר החובה ללכת אחר דעת רוב גדולי וחכמי ישראל שבדור, והראיה מעניין תנורו של עכנאי. האם מותר לצרף קטן למניין עשרה, ומה הדין במקרה שצירפו קטן בשעת הדוחק, האם צריך לחזור על הברכות שכבר בירך הש"צ בצירוף הקטן. השלמה בעניין דחיית המובא בהשלמות ל'הגהות וציונים' בש"ס עוז והדר בשם כת"י רש"י כי כביכול ריב"ז "דמיין" לפני מיתתו כיון שמוחו של אדם ריק לפני פטירתו, והוכחות לכך שהדבר אינו נכון. שמחת נישואי בן זקוניו של מרן שליט"א הבה"ח דוד הי"ו עב"ג שתחי', שתתקיים במתכונת מצומצמת השבוע בעז"ה.
מספר צפיות:912
ט"ו סיון ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק בהעלותך - סיון התש"פ: 5 כוכבים
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
1 מדרגים

מוצש"ק שלח לך - סיון התש"פ

       40:00 דק'  40:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בעניין ספק סכנה, האם חוששים גם למיעוט. הנהגת הגר"ד לנדו בימי הקורונה. הוכחות ברורות לכך שה"קומפר" המובא בבה"ל הל' ת"ב אשר שמים אותו על החוטם בעת מגפה אינו חתיכת בד כעין מסכה של ימינו אלא מין צמח הנקרא "כופר" (ציפורן). בדין ספיקא דאורייתא לחומרא אם הוא מדאורייתא או מדרבנן, והאם כלל זה נאמר רק באיסורין או גם במצוות כעין מצות מזוזה, ובדין ספק ספיקא. השלמה בעניין הלבונה כתרופה למגפה, ושכשרותה אינה מוטלת בספק. עניין המזל, רגע לידת הרמב"ם, הר"י הלוי והראב"ע, ומעשה על לידת אלכסנדרוס מוקדון (מקרון). לאחר השיעור שמחת שבע ברכות לבן הזקונים של מרן שליט"א ר' דוד רצאבי הי"ו כמסורת יהדות תימן
מספר צפיות:934
כ"ב סיון ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק שלח לך - סיון התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק קרח - סיון התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: דברי הגר"מ שטרנבוך שליט"א בדבר לבישת מסיכה בתפילת שמונה עשרה, עניין לבישת מנעלים בבית הכנסת, ותשובה מדוע התיר מרן שליט"א להתפלל שמו"ע עם מסיכה. מקורות מן הקדמונים לכיסוי הפה עם מסיכה מן הפסוק לגבי מצורע 'ועל שפם יעטה', בעניין צורת עטיפת האבלים, וחיזוק נוסף לכך שה'קומפר' המובא בביאור הלכה אינו מסיכה. השלמה בעניין מהו 'הכופר', ותוספת בעניין ה'לבונה' כסגולה למגיפת הקורונה. המשך דברי הגר"מ שטרנבוך, והתייחסות מרן שליט"א לדבריו. כדאי לומר מדי פעם את תפילת 'ריבון העולמים וכו' שתעצור המגיפה וכו' בנוסח הארוך והמורחב המובא בספר שלטי הגיבורים לר' אברהם הרופא. 'אז נדברו יראי י"י איש אל רעהו' – עשרה דברים הצריכים חיזוק בבית הכנסת, כפי שפורסמו בביהכ"נ 'פעולת צדיק' בני ברק בראשות מרן שליט"א. ההבדל שבין רדום לבין נרדם. מורא מקדש גם לתלמידי חכמים. חומר קדושת בתי הכנסת אצל אבותינו נע"ג. מעשיות מגדולי ישראל בדבר קדושת בתי הכנסת. הסיבה לפרעות ומיתות משונות שחוללו הקוזקים בשנת ה'ת"ח ה'ת"ט. מדוע חומרת הזלזול בקדושת בתי הכנסת, פוגמת יותר משאר העבירות. משל במלך ופרדס. חובת ההשתחוויה בכניסה וביציאה מבית הכנסת.
מספר צפיות:975
כ"ט סיון ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק קרח - סיון התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק חוקת ובלק - תמוז התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בעניין כתובה בנוסח תימני לבני זוג ספרדי או אשכנזי, וכן תיקון כתובה כזאת אם נמצאה בה טעות או כתובה שנאבדה, והתייחסות למ"ש בספר משפט הכתובה בעניין זה. שינוי המבטא ומסורת קריאת ס"ת ותפילה אצל העדות האחרות, ובעניין אל תטוש תורת אמך. הרחבה בעניין נוסח הכתובה המקורי לפי מסורת יהדות תימן. השלמת התשובה לשואל בשיעור הקודם לגבי שיטת הגר"ש וואזנר בעניין הריחוק מן הנִדה בזמנינו, ביאור ההרחקות שהיו נהוגות בדורות שעברו, חידוש הגרי"ח בבן יהוידע כי נחלש עניין הטומאה, עניין שינוי הטבעים בדורות האחרונים, ושהצדיקים היו נזהרים בחומרות גבוהות.
מספר צפיות:967
ו' תמוז ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק חוקת ובלק - תמוז התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים

מוצש"ק פינחס - תמוז התש"פ

       60:00 דק'  60:00 דק'   20 עמ'  20 עמ'
נושאי השיעור: בירור דין ההשתחוויה בכניסה וביציאה מבית הכנסת, מדוע דין זה הובא בשלחן ערוך רק בעקיפין ולא כהלכה מפורשת, מעשה ב'חסיד' שחיפש מקור לחומרא של 'שרויה' בפסח, והאם ישנו חילוק בין כניסה לבית הכנסת לבין כניסה לבית המדרש. דברי מוסר מגאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א בדבר הזלזול בקדושת בית הכנסת. התייחסות מרן שליט"א לסברת האומר כי אין להשתחוות בכניסה לביהכ"נ ללא תפילין, והתייחסות לשיטה המוטעית הסוברת כי לא מתאים להשתחוות לפני ספר תורה. בעניין דיבורים בטלים בבית הכנסת, ומעשה בהגר"י צדקה ז"ל בעניין זה. אין לעסוק בתורה בבית הכנסת אפי' בזמן שהציבור אומרים תחינות ובקשות. המשך ביאור תקנות אז נדברו יראי י"י וגו' - עשרת הדברים לחיזוק קדושת בית הכנסת, צורת התפילה, סגולה בעת אמירת עלינו לשבח, וישועת ה' כהרף עין. מחלוקת לגבי זמן אמירת הפסוק בבית אלד'ים נהלך ברגש, הערה על מ"ש בפסקי תשובות, וכיצד ההנהגה הראויה למעשה. הערות על המעשה המובא בחוברת ברוך יאמרו, לגבי הגר"פ מקאריץ ומהר"י סבא. הוכחות והסבר לכך שגזירות ת"ח ת"ט הגיעו בגלל עון הדיבור בביהכ"נ בעת התפילה, ולא כפי שהביאו בשם ת"ח אחד שהגזירות באו בגלל עוונות חמורות אחרות אלא שהתפילות לא הגיעו כיון שדיברו בזמן התפילה. הערות הרב איתמר חיים הכהן שליט"א על השיעורים הקודמים. המשך ביאור המעשה שהובא בשיעור הקודם על פגישת בעל הנודע ביהודה והבעל שם טוב, שכחת התורה או ידיעת שורש התורה
מספר צפיות:943
י"ג תמוז ה'תש"פ
דרג את הכתבהדירוג כתבה מוצש"ק פינחס - תמוז התש"פ: 0
כוכב 12 כוכבים3 כוכבים4 כוכבים5 כוכבים
ללא מדרגים
בין המצרים

 

 

 

 

  

 

 


 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מנויים לחיים
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
שר שלום קשת
מיני תבלין וקליות
מועדי השם
ת"ת עטרת חיים
ארז יחיאל
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
טריתא
פעולת צדיק

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד