תש"פ

נושאי השיעור: ביאורים ובירורים בנוסח האשמורות, מדוע מהרי"ץ זיע"א מפרש כי "עתות בצרה" היינו צרות של שאר ימות השנה. מפני מה מסמיכים "תן שלום בארץ" ל"תן שבע בעולם" ולא הסמיכו "תן שלום בארץ" ל"תן שלום במלכות". פירוש הנוסח באות צ' דצלו שפוותהון וכו' הנאמר ב"סדר הרחמים" ביום הכיפורים. ביאור נפלא מהספר ערבי נחל על דברי הגמ' רשעים אפילו על פיתחה של גיהנם אינם חוזרים בתשובה. ביאור המאמר 'מי האיש הירא ורך הלבב' – מעבירות שבידו, מה הבעיא שיעשה תשובה מיד, ופירוש מחכמי תימן נע"ג מדוע הפסוק כופל ואומר "ורך הלבב". ישנם אנשים המשתמשים עם יצרם הטוב לצורך יצר הרע. עצה ממהר"א פאפו בעל פלא יועץ לאותם אנשים שאינם מצליחים לעמוד בקבלותיהם הרוחניות וממילא באים לידי יאוש. סדר ברכות איש לרעהו בימים הנוראים, עד ראש השנה ומר"ה עד כיפור ובמוצאי יוהכ"פ בלילה. תשובה לשואל מהו "ספר החיים" ומהו "ספר הזכרון". השלמה לגבי הקושיא מדוע הרמב"ם בהל' יסודי התורה פתח ואמר כי מצווין לקדש את ה', ומיד ממשיך ומדבר דוקא על הדינים שבהם מצווין לעבור ולא ליהרג, וקושיא דומה לגבי מה שכתב הרמב"ם וכיצד היא השמחה וכו', ושהשמחה האמיתית היא אך ורק ע"י צניעות והרחקה מן הנשים. צניעות הנשים נועדה לכבדן ולייקרן, ולא להיפך ח"ו. דברים חמורים בדבר הצבת מצלמות אבטחה וכדו' במקוואות של נשים. השלמה בדבר פירושם של חכמי תימן כי גרעין התמר נקרא 'ככותבת' מפני שאפשר לכתוב עמה, והוכחה מעשית לדבר. השלמה בעניין מדוע מכוונים בסימני ראש השנה על התמר 'שיתמו שונאינו', הרי לפי"ז אין משמעות לאות רי"ש.

נושאי השיעור: דברים לזכרו של הגאון הגדול הרב נסים קרליץ זצ"ל שנלב"ע במוצאי שמחת תורה והתייחסותו לעדת התימנים יע"א. בירור מדוע הגמרא במס' ר"ה במימרא דרבי כרוספדאי שלושה ספרים נפתחים וכו' מתחילה ברשעים הנחתמים לאלתר למיתה ולא בצדיקים הנחתמים לאלתר לחיים. בעניין המקצוע עורך דין, מעשה על עורכי דין, אל תקרי עורך דין אלא עוכר דין. בירור נוסח ברכת איש לרעהו בימים טובים "תזכה לשנים רבות ומועדים טובים" והתשובה "בחייך ובימיך הטובים", וכיצד מתיישב הנוסח כאשר הזקן מברך נער. שני תירוצים לעניין אמירת קדיש דעתיד לאחר קריאת ספר דברים בליל הושענא רבה, וכיצד יש לנהוג למעשה. פירוש מהרש"א על האמור במס' סוכה "שתי תמרות מימין ומשמאל". חידושם של חכמי תימן נע"ג לגבי הפסוק "מי האיש הירא ורך הלבב", ועניין אדם העובד את תאוותיו גם עם יצרו הטוב. המשך בירור השאלה כיצד הרשעים אינם חוזרים בתשובה אפי' על פיתחה של גיהנם, ומשא ומתן בדברי בעל ערבי נחל ובדברי בעל מגדים חדשים.

נושאי השיעור: תשובה לשאלה מדוע לא מזכירים את יוסף הצדיק באמירת מי שבירך. תשובה לשאלה כיצד אפשר לברך בשחרית הושענא רבה ברכת יוצר אור קודם עלות השחר. סגולה להיות שמח בכל היום, וגירסת המלה אפטורפוס. השלמה לשיעור הקודם בביאור מה שאומרים בברכות השחר 'ותצילני היום ובכל יום ויום וכו' מדינה של גיהנם'. ביאור קושיית אנטונינוס לרבינו הקדוש לגבי 'גוף ונשמה יכולים לפטור עצמן מן הדין'. תשובה לשאלה כיצד הקב"ה מעניש את האדם כאשר גופו מונח כאן בארץ, הסבר בעל ספר הברית כי העונש הוא לנפש שהיא הקרובה ביותר אל הגוף. ביאור המשל בתשובת רבינו הקדוש לאנטונינוס, קושיית הגרי"ח ותירוצו לגבי המלים 'בכורות נאות', וביאור נפלא ממרן שליט"א לגבי משל זה. מעשה שסיפר הר"ר אברהם ערוסי הלוי על רב צדיק אשר לא שלטה בו רימה ותולעה. כאשר רוח נכנסת הגוף אין למלאכי חבלה שליטה בנשמתו. המשך בירור השאלה כיצד הרשעים אינם חוזרים בתשובה אפי' על פיתחה של גיהנם הרי הרשע יכול להרהר תשובה בליבו. השלמה בביאור הגמ' במס' ראש השנה בעניין מעבירין לו על כל פשעיו.

נושאי השיעור: ביאור מאמר הגמ' במסכת מנחות דף כ"ט ע"ב שהקב"ה עשה תגין לאותיות בכדי שרבי עקיבא ידרוש אותם וכו'. הסבר בעל פני יהושע על מאמר הגמ' במסכת ראש השנה לגבי בינוניים תלויים ועומדים, תמיהה על פירושו, ושני פירושים מחודשים. שקלא וטריא בשלושה הסברים שנאמרו למרן שליט"א לגבי השאלה מדוע הרשעים נחתמים לאלתר למיתה למרות שעשו קצת מצוות. ההבדל בין זכות לבין מצוה, ויסודות חשובים באמונה עליהם מדבר הרמב"ן בהקדמת פירושו לספר איוב, כי איוב היה משורש תרח ויסוריו נועדו לכפר עליו. הרחבה בסוד הגלגולים מהרדב"ז בתשובותיו ומבעל ספר לחם שלמה. רבי עקיבא היה גלגול של זמרי בן סלוא. דחיית השמועה שכביכול העלו את עצמותיו של כמה"ר שלום שבזי זיע"א לארץ ישראל.

נושאי השיעור: מצות הנחת נר חנוכה אפילו לכתחילה מעל עשרה טפחים, וביאור כוונת הפייטן "גם ותראה קומה, למנורה דומה". השלמה בבירור שיטת הרמב"ם האם המשיח יהיה מזרע שלמה בן דוד או מזרע אחיו נתן, ביאור דברי הזוהר הק' שהמשיח יהיה מזרע מנחם בר עמיאל. הרחבה לגבי השאלה מי יבוא לבשר על הגאולה. הכרעת הרמ"ע מפאנו שצאצאי שלמה וצאצאי נתן נישאו ביניהם. ביאור המאמר 'רבי עקיבא יצאה נשמתו באחד', וחידוש בעל עיון יעקב שרע"ק רצה לתקן את פשעי סיסרא. הסבר בעל שפע חיים מצאנז בסוגיא זו עפ"י המדרש שעשרה הרוגי מלכות הוחלפו בלופינוס קיסר. אמירת השם הקדוש תה"ך כסגולה להינצל מן הליסטים, וביאורו עפ"י הפשט. רבי עקיבא החיה את עצמו אחר שהאריך בדל"ת של אחד. תמיהה על דברי החיד"א והשפע חיים מהמפורש בזוה"ק פרשת פקודי כי נשמת רבי עקיבא יצאה בעת אמירת ואהבת.

נושאי השיעור: כתיבת השנה ה'תש"פ, בפ"א כפופה ולא בפ"א פשוטה. ארבע שאלות בענייני חנוכה, א' אם יבוא המשיח באמצע ימי החנוכה, האם יעברו להדליק בסדר של פוחת והולך כדברי בית שמאי? והאם יתחילו משמונה? ב' אדם שהחזיק בידו נר דלוק להדליק בזה הנר חנוכה, ובאמצע שאומר 'לשם יחוד' או הברכות, נדלק בטעות הנר חנוכה מהנר הדלוק בידו, מה יעשה כעת? ג' מה יעשה בחור ישיבה ספרדי או תימני, כאשר ראש הישיבה מורה לבחורים הספרדים בישיבתו להדליק נר חנוכה בברכה? ד' לדעת מהרש"ל שבנוסח 'הנרות הללו' ישנן ל"ו תיבות, כיצד הדבר מסתדר בנוסח שלנו אשר יש בו מ"ו תיבות. תשובה נרחבת לשאלה הא' בבירור פסיקת ההלכה כדעת בית הלל, מדוע לעתיד לבוא תהיה ההלכה כבית שמאי, מה הדין כאשר בית שמאי מקילים, מדתו של בית שמאי היא קפדנות. חידוש גדול מפיוטים שנמצאו לאחרונה, כי הלל שמאי היו אחים. הסבר החיד"א מדוע דרך האשכנזים להחמיר ודרך הספרדים להקל. תירוצים לשאלה הא' דלעיל. תשובה לשאלה הג', בירור מעמד ראש ישיבה כדין 'מרא דאתרא' בישיבתו, לא אמרינן סב"ל במקום מנהג, וכיצד לנהוג להלכה ולמעשה. כסימן מן השמים נתגלה השבוע למרן שליט"א תכלאל בכתב יד קדשו של כמה"ר שלום שבזי זיע"א, וכמה חידושים שנתגלו בו. מהר"ש שבזי חיבר את הספר חמדת ימים בצעירותו, ואת השירות הגבוהות והעמוקות בזקנותו. בירור עניין מקום קבורתו של מהר"ש שבזי, תשובת הרב פאיז גראדי יצ"ו לטענה בדבר העלאת עצמותיו לא"י, ודברי הרה"ג חיים פינטו שליט"א במכתבו למרן שליט"א.

נושאי השיעור: השלמה בבירור פסיקת ההלכה כדעת בית הלל משום ש'נוחים ועלובים היו', השלמה בעניין ענוותנותו של מרן הבית יוסף שבזכותה נתקבל ספרו שלחן ערוך כהלכה פסוקה, ומדת ענוותנותו של גאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א. מציאת המקור בדברי הרמב"ם בתשובה לגבי טבילת עזרא, בה כתב כי דבר חמור זה יכול להכעיס אפילו את הלל הזקן. בעניין רוגזא דרבנן, גנות הכעס בסתם ושבח הכעס כשהוא לשם שמים. תשובה לשאלה מהשיעור הקודם כי מצינו בירושלמי שתלמידי בית שמאי היו הורגים בתלמידי בית הלל. תפיסת הקראים כנגד רס"ג ממיתת תלמידי ב"ש וב"ה. ביאור המעשה הנורא שהיה עם ר' יוסף דלריינא אשר רצה להביא את הגאולה באמצעות שמות הקודש וקבלה מעשית, ביאור עניין הבשמים שהביא לס"מ שזהו בעצם הרהור גאוה שעלה בליבו, וביאור מה שהיה מביא אליו את אשת מלך יון כביכול בכדי לנקום את נקמת בנות ישראל אשר טומאו בידי היונים, והדמיון בינו לבין קורח.

נושאי השיעור: בעניין הברכה על חכמי ישראל וחכמי אומות העולם, שחלק וכו' או שנתן וכו', תמיהת מהרי"ץ זיע"א על הבית יוסף וסיעתו שלא ציינו לדברי הרמב"ם. חכם יהודי וחכם גוי הבקיאים בשבע חכמות. חידוש מהר"ש שבזי זיע"א כי מברכים "שחלק מחכמתו ליראיו" גם על חכם יהודי הבקי בשבע החכמות, ושקלא וטריא בזה. תמיהת בעל משנה הלכות שאין ראוי לברך "שחלק" על חכם יהודי שלמד חכמות חיצוניות, ותירוץ מרן שליט"א על כך. חידושים נוספים מהתכלאל כת"י של מהר"ש שבזי זיע"א על אגדתא דפסחא, כגון שאינם רגילים בנוסח ברכת המזון כל השנה כיון שלא היה מצוי אצלם חטים. נוסח ברכת המזון בתכלאל שלו כפי שהעלה מהרי"ץ בעץ חיים, והסבר לתוספת המלים שנהגו להוסיף במשך השנים בנוסח ברכת המזון אפי' אצל הבלדי. השלמה משיעור מוצש"ק מקץ התש"פ לגבי דעת מהרש"ל שבנוסח 'הנרות הללו' ישנן ל"ו תיבות, כיצד הדבר מסתדר בנוסח שלנו אשר יש בו מ"ו תיבות, תשובת השתילי זיתים מדברי הרד"א שאין מקפידים במניינם. גירסת השם אבודרהם. דעת מהרי"ץ זיע"א כי כן מקפידים במניין התיבות, ההיפך משיטת השאמי במקורה שאין צריך לדייק בדוקא במלות התפילות. האם מותר או אפשר לענות אמן לאחר נוסח "הנרות הללו". דחיית טענת חכם אחד שנמצא מין חגב אשר קרסוליו סמוכות לראשו, כי מה שמצא הוא המכונה גמל שלמה ואינו ממין החגבים. מבצע חלוקת הספר שלחן ערוך המקוצר חלק קדושה (מהדורא מוקטנת) למתחייבים ללמוד בו במשך ימי השובבי"ם. מכירה מסובסדת של ספר פסקי מהרי"ץ עם בארות יצחק – טהרה, לרגל ימי השובבי"ם. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "אמת צרופה" מאת הרב יניב דהארי שליט"א שיצ"ל השבוע, חשיבות הלימוד בספר הזוהר הקדוש, אזהרה שלא להעמיק בעיון בספר הזוה"ק ללא טבילת עזרא, וכנראה זאת הסיבה של נפילת אנשי כת הדרדעים.

נושאי השיעור: הערות וחידושים נוספים מתוך התכלאל של מהר"ש שבזי. עניינים מיוחדים בצורת כתב יד קדשו, שי"ן ימנית ושמאלית. אם ניתן לסמוך על חכמת הגרפולוגיה בזיהוי חתימות העדים ולהתייעץ עמהם לצורך סגירת שידוך וכדומה. חכמי מחוז שרעב. השלמה בעניין ברכת הרואה חכמי אומות העולם.

נושאי השיעור: המשך הבירור האם קטן פחות מבן שש מצטרף לשבעה קרואים בס"ת, וכן לשאר הדינים כגון זימון ונט"י ומקח וממכר, בירור דעת הרמב"ם, והסבר שלא היה שייך בזמנם שקטנים בגיל שש או שבע יקראו בתורה. מעלת הזימון, ומאיזה גיל אפשר לצרף קטן לזימון שלושה או עשרה. מכתב תגובה לדברים שנאמרו בשיעור הקודם, המציין לרבים מחכמי זמנינו שפסקו כי אין לצרף קטן למניין שבעה, והתייחסות לכך שמנהגינו לענות אמן אחרי ברכת קטן אפי' פחות מגיל שש. עדות על כמה ת"ח שגרסו בברכת שלא עשני גּוי, הגימ"ל בדגש.

נושאי השיעור: כאשר שסועדים תימנים ביחד עם אשכנזים או ספרדים, האם אפשר לצרף קטן מהם לזימון שלושה או עשרה, והשלמה בעניין צירוף קטן פחות מבן שש לזימון שלושה או עשרה. הוספה בעניין ברכת שלא עשני גוי, האם האות גימ"ל דגושה, ומסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה. המשך בעניין בג"ד כפ"ת הסמוכות לאהו"י, האם ישנו מושג הנקרא מפיק אל"ף, חידושים מיוחדים בקריאה מאת מהר"ר נתנאל בן ישעיה אלפיומי אשר נתבטלו במשך השנים. טעמים על דרך הפשט לרפיות בג"ד כפ"ת אחרי אהו"י. בעניין רפיות האות בי"ת בתיבת 'בו' בנוסח יעלה ויבוא.

נושאי השיעור: המשך בעניין רפיות אותיות בג"ד כפ"ת אחרי אותיות אהו"י, הסבר מדוע נתקבל אצלינו לגרוס אהו"י, וכללים עפ"י הפשט בעניין זה. התייחסות מרן שליט"א לדברי מדקדק אשכנזי בדורנו בעניין דלעיל, טרוניה על השתמשותו בלשונות מודרניים חיצוניים, הרחבה בענייני מסורת ודקדוק, ודעת מה"ר נתנאל בן ישעיה לגבי הפסוק 'וירא בלק'. דברי התעוררות לאור התפשטות המגיפה 'קורונה', סיבה הנראית לביאתה, ובמה עלינו להתחזק. דבר כבד שהיה בתימן בתקופת מה"ר זכריה הרופא, והלכות בענייני רפואה הנוגעות לכך. קורונה בגימטריא המשיח בא. השלמה בעניין קריאת פסוקי הגאולה שבמגילת אסתר, האם הציבור אומרם בקול רם קודם לש"צ או אחריו.

נושאי השיעור: דברי חיזוק לרגל מגיפת הקורונה, ושלא להתיירא בשעת הדֶּבֶר מס"מ וחיילותיו. ביאור שלושת תירוצי הגמ' מדוע לא אומרים הלל בפורים, איזה מג' התירוצים הוא העיקרי, ונפק"מ מכך. לפי התירוץ העיקרי כי 'קריאתה זו הלילא', מדוע אומרים הלל בסוף ליל הסדר, והלא ההגדה היא ההלילא. ג' הבנות למושג 'קריאתה זו הלילא'. תירוצים נוספים לקושיא דלעיל. מגיפת קורונה רמוזה בתורה לפי שיטת הדילוגים במעשה העגל, והדבר מרמז לכל השיטות הרפואיות המיובאות מארץ סין כגון דיקור סיני ומטוטלת ודומיהם אשר מקורם בעבודה זרה. דברים נכוחים לגבי אלה שאינם נזהרים ונשמרים, או המביאים עצמם לידי פחד. האם המצב כיום הוא בגדר 'מגיפה', והאם ניתן להמשיך לומר את הבקשה ריבון העולמים וכו' (שתעצור) [שתמנע] המגיפה וכו', או אבינו מלכנו וכו', בחודש ניסן שהוא חודש של שמחה. השלמה בביאור דברי מהרי"ץ כי י"ל שתמנע המגיפה ולא שתעצור, בכדי שלא לפתוח פה לשטן. רמזים במלה קורונה. תשובה לשואל מדוע רק בנוסח ריבון העולמים וכו' צ"ל שתמנע המגיפה, ואילו בנוסח הכרזת ראש חודש גורסים יהי רצון וכו' שתעצור המגיפה והמשחית וכו', וכן בעוד מקומות. מה ההבדל בין דבר לבין מגיפה. מגילת אסתר בנוסח תימני שיצ"ל לאחרונה ובה המלה 'שרביט' נכתבה בטעות מלא יו"ד, והסבר נפלא מדוע בשלושת הפעמים הראשונות כתוב שרביט מלא יו"ד ורק האחרונה חסרה יו"ד.

נושאי הדרשה: האם מגיפת קורונה פוגעת גם בבני העדה התימנית. יודו לי"י חסדו וגו' וירוממוהו בקהל עם ובמושב זקנים יהללוהו, גירסת המלה 'ויהללוהו', ד' שצריכים להודות, האם המברך הגומל צריך לעמוד. נס לא ידוע בעניין מגיפת הקורונה, בכך שראשי המדינה בא"י לא נהגו כפי שנהגה ארה"ב של אמריקה. המשך בעניין מדוע לא אומרים הלל בפורים, כיצד אמרינן 'קריאת המגילה זו הלילא' למרות ששֵׁם ה' לא נזכר כלל במגילה, התייחסות לדברי בעל יסוד ושורש העבודה כי מי שאינו חושב בעת קריאת המגילה להלל ולשבח להקב"ה אינו יוצא ידי חובה, והאם 'קריאתה זו הלילא' היינו ממש כמו קריאת ההלל. המשך בעניין פסוקי הגאולה הנאמרים ע"י הציבור בקול רם בעת קריאת המגילה, ותשובות לשאלות שנשלחו למרן שליט"א לגבי דבריו על מנהג צנעא בעניין. שש עצות וסגולות לשמירה ממגיפת הקורונה, ואחרי ככלות הכל 'הכל בידי שמים' ויש לשמור על ההלכה והכללים כדבעי ולא לסמוך על הנס. עקב המצב וההנחיות השיעור נמסר מבית מרן שליט"א בהשתתפות המשב"ק בלבד. בברכת תוסיפו שנים רבות שמחים במועדים טובים.

נושאי השיעור: דברי פתיחה לרגל יומא דהילולא ה-215 למרנא ורבנא מהרי"ץ זיע"א גאון רבני תימן ותפארתם. ביאור התרגום הפסוק בשה"ש הגידה לי שאהבה נפשי וגו' על עדרי חבריך, משיח בן דוד ומשיח בן יוסף. ביאור דברי הרמב"ם בסוף הל' מלכים בעניין מי הוא בחזקת משיח ומי ודאי משיח, ביאור מהרי"ץ זיע"א כי זאת הסיבה שאנו מוסיפים בקדיש 'ויפרוק עמיה'. מקור דברי הרמב"ם שרבי עקיבא שהיה 'נושא כליו' של בר כוזיבא. המשך ביאור דברי התרגום על הפסוק בשה"ש דלעיל. בדין השלמת הפרשיות שלא נקראו בציבור בשבתות שעברו, האם צריך להשלים את שתיהן [צו ושמיני] בשב"ק זו שבה קוראים פר' תזריע ומצורע, ומה בעניין התרגום של פרשיות אלו. גדר פיקוח נפש, ביאור תשובת מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק ח"ג סי' קי"ט בעניין חולה שיש בו סכנה האם צריך לעשות לו בשבת בשינוי כמו לגבי יולדת, והאם הכריע מהרי"ץ בשאלה זו. השלמה בקריאת התורה במניינים המתקיימים בזמנים אלו בשטח פתוח ובמרחק אנשים אחד מהשני, האם אפשר שהחזן יברך ויקרא את כל שבע העליות בברכה לפני ואחרי כל עלייה, או בברכה אחת בהתחלה ואחת בסוף כל הפרשה, וביאור דברי הכסף משנה בדעת הרמב"ם לגבי עניין זה. לא מומלץ להתפלל בימים אלו במניינים המתקיימים במרחב הפתוח מחוץ לבתים. האם מותר להוציא ספר תורה מבית הכנסת בכדי לקרוא בו במניין המתקיים במרחב הפתוח.

נושאי השיעור: ביאור המחלוקת בגמרא בבא בתרא דף ע"ה ע"א לגבי הפסוק ושמתי כדכד שמשותיך וגו' באלו אבנים יבנה הקב"ה את ירושלם, ולמאי נפקא מינה. ביאור המחלוקת בין שני צדיקים לגבי צרה וגזירות שהיו בזמנם, האם זה בגלל חוסר קדושה וצניעות או בגלל עוון שיחה בטילה בבית הכנסת. ביאור דברי הגמרא בבא קמא דף ס' ע"ב דֶּבֶר בעיר אל יכנס אדם יחיד לבית הכנסת, שמלאך המות מפקיד שם כליו, ונפק"מ לדינא לגבי ברכת מעין שבע בליל פסח שחל בשבת. המתפללים בתקופה זו בחצר בית הכנסת, האם יאמרו ברכה מעין שבע. המשך ביאור תשובת מהרי"ץ בשו"ת פעולת צדיק לגבי חולה שיש בו סכנה שמותר לחלל עליו את השבת, האם צריך לעשות בשינוי היכא דאפשר, והאם מהרי"ץ הכריע במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בעניין זה.

נושאי השיעור: בעניין תקנת אמירת נוסח "מי שבירך" בבית הכנסת. דברי חיזוק בעניין חשיבות שמירת הדיבור בביהכ"נ, וכן לפני ואחרי התפילה, וחשיבות ההגעה בזמן לתפילה. ההנהגות הרצויות כיום בעיקבות נסיגת מחלת הקורונה, אלו פיסקאות ראוי לומר בנוסח 'אבינו מלכנו' בימים אלו, חשיבות נתינת צדקה, ואמירת פיטום הקטורת. דברים בעניין החיים כיום שאינם כפי שהיו בעבר מבחינת המדיה התקשורתית והאמצעים הטכנולוגיים הקיימים בזמנינו, ותשובה לשואל מה עם השינוי שהיה אמור לחול בציבור בעיקבות מגיפת הקורונה. הקשר בפסוקי התוכחה שקראנו השבת בפרשת בחוקותי למגיפת הקורונה. בדבר ה'חכמים בעיניהם' הטוענים כנגד סגירת בתי הכנסת ובתי המדרש ומקוואות הגברים בימים אלו, ולעתים אף פותחים בשקט ובהחבא את ביהכ"נ בניגוד לדעת גדולי הדור אשר הורו לשמוע להוראות הבריאות, ושכך נהגו גדולי ישראל גם בדורות שעברו.

נושאי השיעור: המשך משיעורים קודמים בעניין חולה שיש בו סכנה שמותר לחלל עליו את השבת, האם צריך לעשות בשינוי היכא דאפשר, כמו לגבי יולדת. שיטת הגרי"ש אלישיב הסובר כי גם בחולה שיש בו ספק סכנה עתידית, צריך לחלל עליו שבת בשינוי, ראיה לדבריו וג' הערות. חידוש האגרות משה כי היולדת אינה נחשבת מסוכנת, והתייחסות לענייני 'זירוז לידה'. ביאור המשנה על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן וכו', סיבת סכנת הנשים בעת לידתן, מדוע ישנן נשים חוטאות שלא מתות אז. פטירת רחל אמנו, ומיכל בת שאול, ואשת פינחס – בשעת לידתן. השגות האחרונים על דברי האגרות משה לגבי סכנת הלידה וזירוז לידה, תירוץ עפ"י המתבאר שלולא הטיפול בה היא תהיה בסכנה. מכתב בעניין לעיסת לבונה כתרופה לקורונה, ושקלא וטריא האם ומדוע הרפואה המערבית מסרבת לקבל זאת. בשבח קונטריס "הבושם" במעלת התבשמות והתקשטות האשה בתוך ביתה, והרחבה בהבנת המושג כוח הפועל בנפעל.

נושאי השיעור: בעניין ספק סכנה, האם חוששים גם למיעוט. הנהגת הגר"ד לנדו בימי הקורונה. הוכחות ברורות לכך שה"קומפר" המובא בבה"ל הל' ת"ב אשר שמים אותו על החוטם בעת מגפה אינו חתיכת בד כעין מסכה של ימינו אלא מין צמח הנקרא "כופר" (ציפורן). בדין ספיקא דאורייתא לחומרא אם הוא מדאורייתא או מדרבנן, והאם כלל זה נאמר רק באיסורין או גם במצוות כעין מצות מזוזה, ובדין ספק ספיקא. השלמה בעניין הלבונה כתרופה למגפה, ושכשרותה אינה מוטלת בספק. עניין המזל, רגע לידת הרמב"ם, הר"י הלוי והראב"ע, ומעשה על לידת אלכסנדרוס מוקדון (מקרון). לאחר השיעור שמחת שבע ברכות לבן הזקונים של מרן שליט"א ר' דוד רצאבי הי"ו כמסורת יהדות תימן

נושאי השיעור: בעניין כתובה בנוסח תימני לבני זוג ספרדי או אשכנזי, וכן תיקון כתובה כזאת אם נמצאה בה טעות או כתובה שנאבדה, והתייחסות למ"ש בספר משפט הכתובה בעניין זה. שינוי המבטא ומסורת קריאת ס"ת ותפילה אצל העדות האחרות, ובעניין אל תטוש תורת אמך. הרחבה בעניין נוסח הכתובה המקורי לפי מסורת יהדות תימן. השלמת התשובה לשואל בשיעור הקודם לגבי שיטת הגר"ש וואזנר בעניין הריחוק מן הנִדה בזמנינו, ביאור ההרחקות שהיו נהוגות בדורות שעברו, חידוש הגרי"ח בבן יהוידע כי נחלש עניין הטומאה, עניין שינוי הטבעים בדורות האחרונים, ושהצדיקים היו נזהרים בחומרות גבוהות.

נושאי השיעור: המשך בעניין האיסור לעסוק בתורה בבית הכנסת בזמן שהציבור אומרים תחינות ובקשות, והאם ה"ה לתלמיד חכם. השלמה בעניין חיבור הספר שלחן ערוך שנכתב ע"י מרן בסוף ימיו ולכן יש סתירות וכפילויות וכו', ותשובה לשואל אם כן כיצד להכריע. בעניין עמידה בעשרת הדיברות, דין לא תתגודדו, נפילת פנים. מעלת ספר משלי. כיצד נכתב בכותרת הסימן בשלחן ערוך שמנהג הכפרות הוא מנהג של שטות. האשכנזים והספרדים קיבלו את הכרעות מרן כתורה מסיני. השלמה לגבי הרחקות יתירות בימי נדותה של האשה, חידוש בדעת הרמב"ם, תירוץ בעל מעשה רוקח ותמיהה עליו. שני טעמים לחומרות היתירות בדיני הנדה, ובירור דעת הרמב"ם בזה.

נושאי השיעור: דברי הלכה והנהגה מאת הגאון הצדיק רבי נסים רצאבי זצ"ל – אביו של מרן שליט"א, לרגל יום היארצייט שלו בתאריך ו' מנחם אב. הפטרת איכה היתה לזונה וגו' שקראנו בשב"ק זו, ביאור דברי הגמ' ביבמות מט: כי מנשה הרג את ישעיה, מקומות שאומרים בתפילה דברים בשם ישעיה הנביא אולם לא מזכירים את שמו, והיכן קברו של ישעיה. בעניין מקום קבורתו של אלישע הנביא, חידוש מדוע ישנה עבודה זרה על קברו, אלישע אחר היה גלגול של גיחזי. מערת המכפלה ומקום מקדשנו אשר שועלים הילכו בם והנמצאים בחלקם בשליטת הישמעאלים. צורת החזקת כוס של ברכה, תשובה לשואלים בדבר התמונות שפורסמו בחוברות "שערי יצחק" מהחתונה ומשמחת ז' ברכות של בן מרן שליט"א שם נראה מרן אוחז את הכוס בצורה אחרת, וביאור הראיה מן הפסוק ונתן הכוס על כף פרעה. בעניין נר חנוכה במוצאי שבת, האם נר חנוכה קודם או נר הבדלה. בעניין אכילת בשר בשבוע שחל בו תשעה באב או מראש חודש אב, תשובה לשואלים התייחסות מרן שליט"א על דברי הרב יצחק יוסף (רב אחד מירושלים...) בשיעורו האחרון אשר כהרגלו חוזר בכל שנה על אותם הדברים מבלי לענות על כל הטענות שהעלו בפניו, ותוספת דברים חדשים ממרן שליט"א בעניין זה. בעניין ההנהגה בבית הכנסת, יראת שמים והכנעה וכבוד בית הכנסת. השלמה לגבי דברי הטוען כי לא יכול להיות שבעוון הדיבור בבית הכנסת מקבלים ענשים כ"כ חמורים. בעניין בית כנסת המחולק ל"קפסולות" ע"י ניילון, האם זה נחשב מחיצה החוצצת בין המתפללים.

נושאי השיעור: דברים לזכרו של הרה"ג עמנואל בשארי זצ"ל שנבל"ע ביום ט"ו באב. מותר להספיד תלמיד חכם בפניו ביום שאין אומרים בו תחנון, וגדר תלמיד חכם לעניין זה. שלוש הערות שהובאו בשמו בספרי שלחן ערוך המקוצר, וכן ההקדמה שכתב לסדרת ספרי שע"ה. ביאור המעשה באותו צדיק שידע שישנו גיד נוסף במוח לפי העניינים הרוחניים באדם העליון. השלמה בעניין מאמר חז"ל ג' חדשים הראשונים תשמיש קשה לאשה וגם קשה לולד וכו' שזהו עפ"י הרמזים בתורת הנסתר, ונפק"מ להלכה ולמעשה. השלמת התשובה לגבי סדר הרמב"ם בהלכותיו לגבי ההרחקות מן הנדה, וביאור שהרמב"ם בא לאפוקי מדעת הגאונים. ששה הבדלים שבין דֶּבֶר לבין מגיפה, ושישנו הבדל גם בתרגום ובתלמוד בבלי. ביאור יסוד המלה דבר, והמלה מגיפה. הקורנה אינה מגיפה אלא דבר. אין נכונה השמועה כי הקורונה קשורה למלחמת גוג ומגוג.

נושאי השיעור: ביאור דברי הרמב"ם בעניין צַדּוּק ובַיְתּוּס תלמידי אנטגנוס, ודברי שאר הראשונים בעניינם ובעניין הקראים הכופרים בתושב"ע. האם ישנו הבדל בין הצדוקים לבין הבייתוסים. המשך ביאור דברי הגמ' במס' ב"ק עין תחת עין וכו' לא סלקא דעתך, דתניא וכו'. מדוע נאמר בתורה ג' פעמים עניין עין תחת עיין, ומדוע פעם אחת נאמר 'עין בעין'. המשך ביאור דברי הרמב"ם בדין עין תחת עין, יישוב תמיהת בעל ים של שלמה ובעל מעשה רוקח על דבריו. קושיא עצומה על הרמב"ם ממ"ש בעצמו בספרו מו"נ, וביאור דברי הטוענים עליו. ביאור מרן שליט"א על דברי הרמב"ם הנ"ל, ועפי"ז תשובה לשאלה דלעיל מדוע נאמר בתורה ג"פ עניין עין תחת עין, וביאור עפ"י הסוד מדוע פעם אחת נאמר 'עין בעין'.

נושאי השיעור: ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין מזמור הללו אל בקדשו וגו' הנאמר במוסף של ראש השנה, אשר יש בו עשרה הילולים, והקשר לכ"ב אותיות שבהן נברא העולם. מדוע בפיוט לך ה' הצדקה וכו' נאמר שבע פעמים המלה "שמך". ביאור המלבי"ם לגבי המובא במלכים ב' על אלישע הנביא שעשה נס בתוך נס עם המלח וכו', ומה הפירוש "המים הרעים". השלמה בעניין עין תחת עין – ממון, לאפוקי מן החושבים שחז"ל שינו את הפירוש בתורה בגלל שהדבר 'אינו מתאים' לדורות שלנו. המשך ביאור דברי הרמב"ם בעניין זה. עשרת הדרשות שנכתבו בגמרא בעניין עין תחת עין – ממון. מצד איזה סוג מוקצה אסור לטלטל אקדח בשבת, וביאור החזו"א לגבי עין תחת עין. השלמה בביאור דברי הגמ' בב"ק 'לא סלקא דעתך' שזה בא לאפוקי מן הצדוקים, ותשובות מרן לחמשת ההערות שהעירו בעניין זה. ביאור בעל הטורים לגבי הקשר שבין שלושת הפעמים שנאמר בתנ"ך 'עין בעין'. מסקנת מרן שליט"א לגבי השאלה האם מותר לשים מסיכה על הפה בעת תקיעת שופר, וכן האם מותר לשים מסיכה על השופר עצמו היכן שהקול יוצא.