ואתחנן

"מאמר זה מיוסד לברר הדרך הנכונה של ההארכה, שהיא בדל"ת רפויה דווקא כפי ההלכה, מהגמרא ומהפוסקים ראשונים ואחרונים מערכה לקראת מערכה, אשרי הלומד והמלמד לשמור ולעשות ולקיים, וזאת הברכה, מאריכים לו ימיו ושנותיו אשרי מי שזכה, אשרי העם שככה". יצ"ל לראשונה בשנת התשס"א, ובמהדורא חדשה בשנת התשנ"ט.

"לכן ספר זה (של הרב יצחק יוסף) נקרא 'עין יצחק', לא 'עיני', כי רק עין אחת פתוחה. זאת הסתכלות רק של עין אחת. הוא מסתכל רק מצד אחד, ואינו רואה את העין השנייה, לכן הוא ראה רק את זאת. מי שיודע, ישנם בודדים, מיעוטא דמיעוטא, שאפילו לא שמעו עליהם, העומדים בעשרת הדיברות. והוא מביא זאת, כביכול זהו ה"מנהג" שלנו..."

הלכות ומנהגי ק"ק תימן יע"א לגבי כל הנוגע לקריאת "עשרת הדיברות", מתוך הספר "שלחן ערוך המקוצר" חלק שני (שבת) סימן ס' סעיפים ו'-ז', כולל הערות עיני יצחק, למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן.

ראשי תיבות במילים, דיוקים בקריאה בפרשת ואתחנן בפסוק "וראית את השמש...". הגעיא ומשמעותה. ביאור דברי מהרי"ץ עה"פ "כי אנכי מת בארץ הזאת..." שבפרשת ואתחנן. האם כשיש טעם וגעיא במלה אחת קריאתה בינונית כפי שכתב היפ"ה בתאג תורה קדומה, או שהתיבה מלעיל, כגון בפסוק "השמע עם קול..." שבפרשת ואתחנן, ומה דעת מהרי"ץ בזה. האם הגעיא הופכת את השוא שלפניה לפתח ממש, כגון בפסוק "וראית את השמש.." שבפרשת ואתחנן, מהו שוא, מהי געיא ומה טעם בעשייתה. כיצד קריאת המלה גיא בפסוק "כל גיא ינשא..." שבהפטרת ואתחנן, השגה על דברי היפ"ה בתורה קדומה, ומה ההבדל בין פתח לסגול בהגיית ק"ק תימן.