תשע"ט

נושאי השיעור: זכרנו לחיים וכו' כתבנו בספר חיים וכו', על אלו "חיים" מדובר, ומדוע לא מזכירים "כתבנו לחיים" גם בברכת אתה גיבור. מהו ההבדל בין ספר החיים לבין ספר הזכרון, וביאור נוסח ברכת איש לרעהו בימים הנוראים. ביאור דברי הגמ' במסכת ברכות, לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר רע וכו' ואם לאו יזכור יום המיתה, מה באה לרבות המלה "לעולם" ומדוע משאירים לסוף את זכרון יום המיתה. ביאור דברי הרמב"ם בהל' תשובה, לעולם יראה אדם עצמו כאילו הוא נוטה למות, וכיצד הדבר מסתדר עם מה שכתב בהל' דעות כי האדם צריך להיות שמח. ההבדל שבין יום הלידה לבין יום המיתה, ומתי ראוי יותר לשמוח. מידת האמיצות הנהוגה בנובהרדוק, מעשה שהיה עם הגר"י גלינסקי זצ"ל בעניין זה, ודברי חיזוק לבני עדת ק"ק תימן יע"א בדבר מדת האמיצות. סדר המאכלים בערב יום הכיפורים ובסעודה המפסקת. בעניין אכילת אגוזים בראש השנה, ופליאה על בעל שתילי זיתים ששינה בגוף דברי השלחן ערוך. דברי האר"י ז"ל בעניין האפשרות לבקש על אחד משלשה דברים בעת אמירת "איה מקום כבודו" במוספי ר"ה ויוהכ"פ, וביאור תשובת הגר"ח קנייבסקי שליט"א בעניין זה.

דרשת מרן הגאון הגדול רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה במסגרת "המעמד הגדול" של הקבלת פני מרן שליט"א ברגל, ביום שלישי ט"ז תשרי ה'תשע"ט, א' דחול המועד פסח, באולם יד לשבים - רחובות ת"ו.

נושאי השיעור: השלמה וביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים כי בסעודת ערב יום הכיפורים צריך לומר דברי תורה על השלחן ולהזמין עניים על שלחנו, וביאור המשפט שבפיוט האשכנזים "בראותי כל עיר על תלה בנויה, ועיר האלהים מושפלת עד שאול תחתיה'. בדבר שינויי המנהגים בחלוקת ה'מברכים' בפרשת נח לגבי התחלת עליית חמישי, האם מחשיבים עניין מיתה כדבר רע אשר אין מסיימים בו, דוגמאות נוספות בעניין זה, ודעת מרן שליט"א כיצד לנהוג בזה וכיו"ב. השלמת ביאור דברי הרמב"ם בהל' תשובה, לעולם יראה אדם עצמו כאילו הוא נוטה למות, וכיצד הדבר מסתדר עם מה שכתב בהל' דעות כי האדם צריך להיות שמח, והשלמת ביאור דברי הגמ' בברכות, לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר רע וכו' ואם לאו יזכור יום המיתה, מדוע משאירים לסוף את זכרון יום המיתה. השלמת ביאור דברי האר"י ז"ל בעניין האפשרות לבקש על אחד משלשה דברים בעת אמירת "איה מקום כבודו" במוספי ר"ה ויוהכ"פ, ודברי מה"ר מרדכי שרעבי ז"ל בעניין זה. תיקונים לשגיאות שנדפסו בסוף סידור "תפילה בכוונה" בשם מרן שליט"א.

נושאי השיעור: המשך עניין קבל האמת ממי שאמרו, האם ניתן לקבל מן "המשכילים" דבר שהוא לכשעצמו נכון ואמיתי, ותשובה לשואל על מ"ש מרן שליט"א בספרו נר יום טוב בעניין זה. תנועת ההשכלה והשפעתה ההרסנית בעבר ובהוה. השלמה בעניין אמירת שלום עליכם ואשת חיל בליל שבת קודש בניגון ובשירה, והתייחסות לאלו הרוצים לשיר שירים אשכנזיים בשמחת תורה. כיצד אומרים בבית חתנים את המזמור למנצח על שושנים וגו' בניגון שיר למרות שאיננו שרים פסוקים. האם האומר אברם במקום אברהם, כגון בתפילת שמו"ע 'אלהי אברהם' או 'בא"י מגן אברם', עובר בלאו. השלמה בעניין נוסח הוידוי המורחב המובא בסידורים בשם החיד"א, מדוע לא נזכר בו גם עניין השמחה בעבודת השם. דברים לזכרו של הרב הגאון שלמה קורח זצ"ל, דבר חכמה שעשה בעניין המחלוקת בין נוסח שאמי לנוסח בלדי, מקור ההשפעה לדבריו אלו, ודעת מרן שליט"א בעניין זה. דברים בשבח ר' ברק צברי הי"ו המועמד לראשות עיריית אלעד.

נושאי השיעור: ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א על הפסוק "בבית תפילתי" עפ"י דברי הגמרא בברכות דף ז' ע"א, האם במלה "ישראל" כלולים גם הגרים, והאם גר יכול לברך ברכת "שעשה נסים לאבותינו". השלמה בעניין המנהג לומר את הפסוקים והביאותים אל הר קדשי וגו' עולותיהם וזבחיהם וגו' במהירות, ולא בניגון הטעמים כביתר הפסוקים. מדוע הספרדים מסיימים את הפטרת וירא במלים "ותאמר שלום" שזהו אמצע העניין, ובעניין הנסים והנפלאות שנעשו ע"י כמהר"ר שלום שבזי זיע"א בחייו ולאחר מותו. פליאה על דברי מהרי"ץ זיע"א בע"ח דף כ"א ע"ב לגבי המלים "אש וברד שלג וקיטור". השלמה בעניין סידור כנסת הגדולה ומחברו הרב יוסף צובירי, גדלותו של מהרי"ץ זיע"א והיותו מאריה דאתרין, והתייחסות לכת הדרדעים ובראשם יחיא קאפח ונכדו יוסף קאפח אשר זלזלו במהרי"ץ זיע"א ותורתו.

נושאי השיעור: השלמה בעניין האם מותר לשיר פסוקים, ומה הדין לגבי לשיר מאמרי חז"ל. האם מותר לומר על ילד שהוא "מושלם", וכן דוגמאות נוספות לפתיחת פה לשטן, כגון אם האומרת לבנה "מתה עליך" או "חולה עליך", או אדם האומר שהוא "עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה" וכדומה. האם אפשר לאחל ולברך שתהיה "לידה קלה". האם השבת נחשבת "פנים חדשות" לגבי שבע ברכות, והשלמה בעניין שיטת הלימוד הישיבתית בדרך העיון וה"למדות", וחשיבות ידיעת מסקנת הסוגיא להלכה ולמעשה

נושאי השיעור: צום עשירי בטבת, השלמה בעניין דברי המנחת חינוך לגבי קידוש החודש לעתיד לבוא, ודבריו בעניין ד' הצומות שמדברי קבלה אין להם תאריך קבוע כיון שבפסוק נאמר צום הרביעי וצום החמישי וגו'. השלמה לגבי דבריו שלעתיד לבוא יהיו תשעת ימי חנוכה, ושלא יהיו ימים טובים של גליות. השלמה בעניין להתפלל בזמן שהתינוק בוכה בעת המילה, וסמך מן הפסוק סורו ממני כל פועלי און כי שמע י"י קול בכיי שמע י"י תחינתי י"י תפלתי יקח, ורמז לכך בגעיא שבמלה 'תפילתי'. האם ישנו עניין לתת בשמים או יין לתינוק בעת המילה בכדי להרגיע את בכיו, והאם מותר למול עם סם הרדמה.

נושאי השיעור: המשך בעניין האם מותר למול עם סם הרדמה בכדי למנוע צער התינוק בעת המילה, והתייחסות לדברי האומרים שאפי' ישנה חובה כזאת. ביאור דברי בעל פלא יועץ האומר כי אימהות הנותנות לתינוקם לבכות הרבה יתנו על כך את הדין. האם מותר להחליף יריעה ב"ספרי תורה המקודשים" הידועים אצל התימנים, ותגובה על דברי הגר"י זילברשטיין שליט"א בעניין זה. התייחסות לדברי הרב מאיר מאזוז שכביכול איגרת תימן הצילה את יהדות תימן מלהתאסלם, וכן התייחסות לדבריו בעניין התספורת בימי העומר שכביכול כולם בתימן נהגו להסתפר כיון שאיסור תספורת אינו כתוב ברמב"ם.

נושאי השיעור: המשך בעניין רב עוירא שמני וההתנשאות שהראה, וארבע ראיות שגדולי ישראל התנהגו בהתנשאות כאשר כוונתם היתה לשם-שמים. דברי הרב מרגליות זצ"ל לגבי רבינו בחיי, שזהו כינוי ולא שֵׁם. השלמה בעניין אכילת בשר לאחר גבינה, האם צריך שטיפה והדחת הפה גם לגבי בשר עוף, ומה הדין לגבי משקה חלב. תשובה על השאלה מה עם ביזוי אוכלין, כאשר האדם לועס פת ופולט. דברי מרן שליט"א בשבח ספרו שו"ת עולת יצחק חלק א', שיצא לאור השבוע במהדורא חדשה ומתוקנת.

נושאי השיעור: בעניין הנחת תפילין בזמן תפילת המנחה, מה הדין במנחה של ערב שבת, ותשובה לשואל מדוע פסק מרן שליט"א בשע"ה דלא כמהרי"ץ מטעם שאילו היה רואה מהרי"ץ את דברי המקובלים היה חוזר בו, ובמה הדבר שונה ממה שפסק מרן שליט"א לגבי יולדת בשבת כדעת מרן השלחן ערוך ולא אמרינן שאם היה רואה את הספרים האחרים היה חוזר בו. תשובות לשאלות (עשר נקודות) שהועלו לגבי העניין דלעיל בשו"ת אורן של חכמים מאת ידידנו הרה"ג אורן צדוק שליט"א. המשך ביאור נוסחת ק"ק תימן יע"א בברכת אשר יצר וכו' נקבים נקבים וחללים חללים מהם סתומים ומהם פתוחים.

נושאי השיעור: שבוע אחרון לימי שובבי"ם תֵּ"תּ, וביאור המלה ת"ת. השלמה בעניין נתינת צדקה "לפני התפילה", ובעניין אמירת פסוק ואני ברב חסדך אבוא ביתך וגו' בכניסה לבית הכנסת. מעלת הלימוד בספר הזוה"ק בשמחה, ושהגוי אינו יכול להבין את ספר הזוה"ק. דברי חיזוק בעניין שירת קודש, והפגימה בקדושה כאשר שומעים שירים זרים, כגון שירים שמקורם מהגויים או מהחילונים. השלמה בעניין אמירת שם ה' מלעיל. מדרגת החוזה מלובלין אשר שמר על עיניו והגיע למדרגות עצומות. תשובה לשואל בעניין מנהגנו להניח את קשרי התפילין מתחת לבתים, האם ראוי לשנות ו"להחמיר" שהקשרים יהיו מעל הבתים כמו הרצועות. תשובה לשואל בעניין מנהגנו להדליק שתי נרות לשבת-קודש, האם ראוי להוסיף עוד נרות.

נושאי השיעור: משנכנס אדר מרבין בשמחה, ביאור המלה אדר והאם האות דל"ת בדגש או ברפה, וחיזוק לדעת הסוברים שמרבין בשמחה כבר מאדר ראשון. האם ניתן לשלוח משלוח מנות בפורים ע"י רחפן לכתחילה. מנהג תימן בעניין קריאת ויחל בתענית וברכת עננו בשמו"ע כאשר אין עשרה מתענים. האם תענית אסתר הינה ככל הצומות. השלמה בעניין כריכת רצועות התפילין וקיפולם, תפילין של יד בצורת ביצה כשרה ותפילין של ראש בצורת כנפי יונה, ורמז בצורת הביצה ביצה כשרה ללימוד התורה הקד' ובשמחה. בקשת מרן שליט"א לבדיקת העניין שהביא מו"ז מהריק"א זצ"ל כי בתפילת שמונה עשרה ישנן תרי"ג תיבות.

נושאי השיעור: ביאור הפסוק הנה עיני י"י אלהים בממלכה החטאה והשמדתי אותה מעל פני האדמה וגו' הנאמר בין פסוקי "חסדי" שקודם קריאת המגילה. תשובה לגבי החשבון שבתפילת שמונה עשרה ישנן תרי"ג תיבות. השלמה בעניין הרמז בצורת הביצה הכשירה שראשה האחד חד והשני כד. בעניין משחק שח-מט, ושאר משחקי קוביות וקלפים. המשך בירור דין המאפה החדש לפסח ששמו "טריתא", האם ברכתו בורא מיני מזונות גם בקביעת סעודה, והאם יוצאים בו ידי חובת כזית בליל הסדר. בדין שני מינים שברכותיהם שוות שהאחד פוטר את השני, חידוש הרשב"א כי אינו בדין שיפטור אינו חשוב את החשוב דרך גררא, דברי כף החיים על כך, ומסקנת מרן שליט"א דאמרינן סב"ל.

נושאי השיעור: שבעה תירוצים לגבי השאלה (משיעור מוצש"ק פקודי) על מי כוונת הפסוק 'הנה עיני י"י אלהים בממלכה החטאה והשמדתי אותה מעל פני האדמה וגו' הנאמר בין פסוקי "חסדי" שקודם קריאת המגילה. בירור המנהג הקדום בעניין אמירת קדיש לאחר ספר שני, כאשר מוציאים בשבת שלשה ספרים. מקורות לכך שמנהג התחפושות בפורים בא מאומות העולם, ולא שהתחיל מעם ישראל כפי שכתב בספר אורחות רבינו. הודעה משמחת על הדפסת מהדורא חדשה של אגדתא דפסחא עם פירוש עץ חיים למהרי"ץ, וחלוקתה לציבור על מנת ללמוד בה

נושאי השיעור: מדוע בברכה על הכרפס בליל הסדר צריך לכוון לפטור גם את המרור, השלמה ותוספת דברים בדין שני מינים שברכותיהם שוות שהאחד פוטר את השני, חידוש הרשב"א כי אינו בדין שיפטור אינו חשוב את החשוב דרך גררא, דברי כף החיים על כך, ומסקנת מרן שליט"א דאמרינן סב"ל. הבהרה נוספת בעניין המאפה החדש לפסח ששמו "טריתא", שברכתו בורא מיני מזונות ועל המחיה. פנייה לעזרת הציבור לקראת חלוקת "קמחא דפסחא" ע"י מוסדות פעולת צדיק.

נושאי השיעור: המשך ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין עיסה מחמשת מיני דגן שנילושה במי פירות שאינם מחמיצים, המשך בירור דעת הרמב"ם בדין זה, דוגמאות לכך שהרמב"ם שכח לתקן הלכות מסויימות למרות שחזר בו מהן בהלכה אחרת, ודוגמאות לכך שהרמב"ם שכח מה מקורן של הלכות מסויימות שכתב. מקורות לכך שכל החיבורים של גדולי ישראל עד מהרש"א נכתבו ברוח הקודש.

נושאי השיעור: המשך ביאור דעת האומרים שהרמב"ם שכח לתקן הלכות מסויימות למרות שחזר בו מהן בהלכה אחרת, ותשובות לשואלים בעניין זה. השלמה בעניין עיסה שנילושה במי פירות, כגון עוגיות פפושדו, ותשובה לשואל מדוע לדעת מרן שליט"א יש בכך איסור חמץ שעבר עליו הפסח. תירוצים נוספים על קושיית הרשב"ץ כיצד הרמב"ם שכח לכתוב דין תלה מקצת השם בשיטה, בין הדברים הפוסלים בס"ת. התייחסות מרן שליט"א למה שכתוב ב'אחרית דבר' של רמב"ם פרנקל לגבי התימנים שהעתיקו ספרי הרמב"ם במדוייק אולם לא היו גדולים בלימוד התלמוד, וראיות לכך שחכמי תימן נע"ג היו גיבורים בתלמוד ואף חיברו עליו חיבורים שונים.

נושאי השיעור: דברי שו"ת בתי כהונה לגבי המונעים לספור ספירת העומר עד לזמן רבינו תם, והמשך בעניין זמן בין השמשות לדעת ר"ת. תירוץ מרן שליט"א לגבי השאלה הידועה על דברי החיד"א שכתב כי מרן השלחן ערוך הביא רק את דעת רבינו תם "לרוב קדושתו" ולמרות שבזמנו אולי נהגו דלא כר"ת. ראיות לכך שמרן הש"ע כתב דברים ההיפך ממה שנהגו אפילו בזמנו ובמקומו. דעת הבן איש חי והחזון איש שאין צריך להחמיר בצאת הכוכבים כדעת ר"ת. תשובות לשואלים על דעת האומרים שהרמב"ם שכח לתקן הלכות מסויימות למרות שחזר בו מהן בהלכה אחרת. המשך בירור דעת רבינו אברהם בן הרמב"ם לגבי זמן בין השמשות דלא כר"ת, וביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בפיסקת יוצר אור בשב"ק 'הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח ובוקע חלוני רקיע', ובעניין תהליך היפרדות היבשות בעולם. שיטת רבינו אברהם בין הרמב"ם לגבי קבלת דעות חכמי אומות העולם.

נושאי השיעור: תועלת אמירת הקדיש ביום פקודת השנה (יאר־צייט), וקושיא על דברי הרב משנת חסידים. האם אפשר ללמוד חכמה יוונית בבין השמשות, לדעת האומרים כי בין השמשות הוא זמן בפני עצמו שאינו לא יום גמור ולא לילה גמור. כיצד יתכן שהתנא בן דמא למד את כל התורה. גילוי חדש בדעת רבינו הרמב"ם שסובר לגבי קביעת זמן בין השמשות כדעת בנו רבי' אברהם ודלא כרבינו תם. תשובה לדברי הגאון רבי דוד יוסף שליט"א הסובר כי ראוי להחמיר כדעת רבינו תם, ובירור דעת מרן השלחן ערוך בעניין זה. בירור השתלשלות המנהג מהדורות הראשונים לגבי זמן בין השמשות כדעת הגאונים ודלא כר"ת. בשורה טובה על הוצאת הספר "גן נעול" על הלכות קדושה (ב' חלקים) מאת הרב יעקב לוי שליט"א, ומספר הערות ממרן שליט"א למעשה ע"פ סדר הספרים.

נושאי השיעור: ביאור המלה "יחד" הנאמרת בנוסח ברכת ברוך שאמר, כיצד היא נקראת, ומדוע גם המתפלל יחידי אומרה. השלמה ביאור שיטת רבינו אברהם בן הרמב"ם לגבי זמן בין השמשות, בירור קושיית הרמב"ם בעניין האור הנמצא בעולם לאחר השקיעה, וביאור דברי הרמב"ן לגבי תוספת שבת ויום הכיפורים.

נושאי השיעור: השלמה מהשיעור הקודם בטעם אמירת קדיש יתום בדורות האחרונים, אעפ"י שהקדמונים לא נהגו לאמרו. המשך בירור זמן אמירת קדיש דעתיד לפי מנהגינו. המשך התשובות לטענות ספר ויצבור יוסף בר שכתב כנגד כמה מחכמי ישראל המחזיקים במנהג אמירת קדיש דעתיד. דברי מרן שליט"א בדבר מעלת התפילה במערת המכפלה שדרכה עוברות כל תפילות עם ישראל, מי הם הקבורים במערת המכפלה, והקשר המיוחד שיש ליהדות ק"ק תימן יע"א למערת המכפלה.

נושאי השיעור: במעלת "התפילה הנדירה" במערת המכפלה מפי מרן שליט"א שתתקיים בעז"ה ביום כ"ח מנחם אב ה'תשע"ט, וביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בפיסקת שים שלום וכו' כולנו כאחד ממאור פניך, ובפיוט שופט כל הארץ וכו' זכרה ישני חברון והם יעלו לזכרון וכו', ופירוש המִלה "זכרון". השלמה בעניין קבורת משה רבינו ע"ה במערת המכפלה. השלמה בעניין תפילות עם ישראל העוברות דרך מערת המכפלה. השלמה בעניין כוח תפילת יהודה והאם יהודה נקבר במערת המכפלה. השלת בירור ייחוס ק"ק תימן לשבט יהודה ובני אשכנז לשבט בנימין. האם בשינוי נוסח התפילה במקום שנוהגים אחרת ישנו עניין של שנאת חנם, ובעניין חילוקי המנהגים והנוסחאות בזמנינו שהדבר מכוון מן השמים בכדי לתקן את עון שנאת חנם שבגינו נחרב בית המקדש. מעשה מרעיש על דוגמא לשנאת חנם. השלמה בעניין קדיש יתום, ותשובה לשאלה מדוע בישיבות הקד' לא אומרים קדיש דרבנן לאחר הלימוד. לא נכון לומר קדיש לפני "המהולל" בתפילת שחרית של שבת.

נושאי השיעור: האם צריך להקפיד שיהיו עשרה אנשים בעת אמירת אשרי יושבי ביתך וגו' לפני הקדיש של תפילת מנחה, ומה הדין לגבי כשלמדו תורה פחות מעשרה אנשים ובסיום הלימוד נתאספו עשרה לעניין אמירת קדיש. השלמה לשיעור מוצש"ק מטות התשע"ט שאין נכון לומר קדיש דרבנן לפני "המהולל" בתפילת שחרית של שבת, ושתי תשובות לסברת החולקים הרוצים לדמות ולהשוות בין מנהג תימן בתפילת שבת לבין מנהג הספרדים בתפילות שחרית שבכל ימות השבוע.

נושאי השיעור: דברי חיזוק לקראת הימים הנוראים בענייני בין אדם למקום ובין אדם לחבירו. דברי מרן שליט"א בדבר התפילה הנדירה במערת המכפלה שהתקיימה ביום חמישי כ"ח מנחם אב. מקור חדש לכך שתפילתו של שבט יהודה מתקבלת יותר, וביאור שורש השם יהודה. האם ישנו עניין שלא לשים את ראש המטה כלפי דלת חדר השינה. מדוע בעוה"ר יש שליטה לישמעאלים במערת המכפלה ובהר הבית. האם מותר לרב תלמיד חכם להסתכל בנשים או בתמונותיהם לצורך מיוחד, ומעשה שהיה בעניין זה עם אחד מהצדיקים בדור שעבר. השלמה בעניין קדיש דעתיד. הסבר מדוע אבותינו נע"ג כופלים בסוף התפילה את פיסקת אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא וכו', חוץ מהפעם שאומרים זאת לפני התפילה בסיום ברכות השחר.

נושאי השיעור: ביאור דברי הרדב"ז והחת"ס בעניין פירוד הקהילות, שלעתים הוא נצרך למרות הצורך באחדות, והנוגע לפירוד קהילותינו בלדי ושאמי. המשך התייחסות מרן שליט"א לדברים החמורים הכתובים בספר 'ויצבור יוסף בר' כנגד אמירת קדיש דעתיד, והוכחות לכך שקדיש דעתיד נקבע בכל התפילות על ידי גדולי ישראל בכל ארצות המזרח מלפני מאות שנים. התימנים אינם משועבדים לפסקי הרמב"ם, אלא שרוב פסקיו התאימו למנהגי התימנים. תירוץ רביעי לגבי השאלה [משיעור מוצש"ק ראה] מדוע אבותינו נע"ג לא אמרו קדיש דעתיד לפני התפילה בסיום ברכות התורה. קושיית מרן שליט"א כלפי כל העדות, מדוע לא אומרים קדיש לאחר אמירת פיטום הקטורת שלפני תפילת המנחה, והשארתה ב'צריך עיון'. שיטת ביהכ"נ אלשיך בתימן שלא לומר קדיש דעתיד אלא רק בתשעה באב ובקבורת המת, והאם שיטתם אכן התבססה על דברי הרמב"ם, כפי שהבין הרע"מ קורח זצ"ל. הוכחה משיטת מהר"י בשירי זצ"ל שהבין כי העיקר הוא לומר קדיש דעתיד, לאפוקי ממי ש"לא שם לב" לדבריו. דחיית הטענה כי האר"י ז"ל התנגד כביכול לאמירת נוסח קדיש דעתיד, והבנת דבריו בשער הכוונות. אשה יכולה להיקרא בשם 'רבנית' למרות שאינה חכמה גדולה, ואין לחשוב שתואר זה הגיע מהרפורמים ח"ו. דחיית דברי הרב מאזוז שליט"א שפורסמו בעלון 'בית נאמן' בדבר הגיית הביטוי קמץ הנהוג אצל התימנים והאשכנזים, והסבר שכל טענותיו המופרכות הן רק לפי איך שהוא רגיל להגות בנוסח תוניס ולא לפי הביטוי שלנו.

נושאי השיעור: ביאור יסודי לסדר של הרמב"ם בעשרת הפרקים בהלכות תשובה. הרחבה בעניין תשובת הרמב"ן לבעלי התוס' על שהחרימו את ספרי הרמב"ם, כשהוא משבח במיוחד את הלכות תשובה לרמב"ם, ובין היתר משיב על קושייתם שהרמב"ם כביכול כפר במושג גיהנם. סתירה בדברי הרמב"ם, האם ענשי התורה הם נקמה לחוטא, או שנועדו רק להחזירו למוטב. קושיא מדוע הרמב"ם בהל' יסודי התורה פתח ואמר כי מצווין לקדש את ה', ומיד ממשיך ומדבר דוקא על הדינים שבהם מצווין לעבור ולא ליהרג. יסוד היהדות הוא ג' העבירות החמורות שנצטוינו ליהרג עליהן ולא לעבור. חיזוק לקושיא דלעיל מאיגרת השמד לרמב"ם, תירוץ מבעל הספר ברית משה על הקושיא דלעיל, הערת מרן שליט"א על דבריו, ושני תירוצים חדשים עליה. מדוע מכוונים בסימני ראש השנה על התמר 'שיתמו שונאינו', הרי לפי"ז אין משמעות לאות רי"ש? משמעות פרי התמר, ומדוע גרעינו נקרא כותבת. השיעור של כל כוחות התרועה הנקראים טרומיטין. דברי מרן שליט"א בשבח הקונטריס מאמרים בדקדוק עפ"י התיגאן מאת הרה"ג יהונתן שבח שליט"א, ובשבח הקונטריס אשרי המלך מאת הרה"ג גד מעוז שליט"א. בקשת מרן שליט"א מהציבור לברר, מדוע ה'מארי' בלימוד ההגא נוהג לומר את השואים הנעים כביכול הם בצירי, והאם זו אכן המסורת הבבלית.