בהעלותך

"בתאג "תורת אמת" הנקרא "כתר תימן" [בהקדמה. הוצאת חנות נוסח תימן], כתובים דברים, שלא האמנתי למראה עיני. שאברך צעיר בזמנינו (מרדכי רמתי), יכתוב שמהרי"ץ 'מופרך'. א"כ, אם הוא 'הפריך' את מהרי"ץ, ודאי מותר לנו גם להפריך אותו. וכך הוא כתב, ועצם עניין זה שכתב שם מהרי"ץ, יש לו פירכא. שהרי בספר במדבר [פרשת בהעלותך, י"א, י"א] המלה הֲרֵעֹתָ בתרין פשטין, אע"פ שאין אות אחת ביניהן..."

נאמר בפרשתנו (בהעלותך): "וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת י"י, וַיָּגָז שַׂלְוִים מִן-הַיָּם". כתב מרן שליט"א בשע"ה: ויש עוד מיני עופות ידועים שאוכלים אותם, כגון מין תרנגול הנקרא בזמנינו פֵּסְיוֹן. גם הנקראים בתימן בל"ע עֻקַאבּ [מצויים בהרים, ובלשון יחיד עֻקֲבּהּ. ובזמן מהרי"ץ נקראו שׁחיְמה], וכנראה הם אותם שנקראים כעת כאן בשם שְׂלָיו...

"אתם יודעים, אחד ה'מברכים' העיקריים, הוא 'לחובב'. דהיינו, בפרשת בהעלותך, עליית שביעי לפי התאג, מתחילה בפסוק [במדבר י', כ"ט] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ וגו'. ישנם רבים, המשלמים סכום הגון על המברך הזה. היה מישהו, שבכל שנה היה קונה את המברך הזה, ככל אשר יושת עליו... בשנה אחת, מישהו החליט שהוא לא יוותר לו, הוא יעלה את המחיר עד השמים. ואכן כך היה, העלה והעלה, עד שההוא נשבר... וביום ראשון, רחמנא ליצלן, הוא אושפז בבית החולים, מרוב הצער שהוא לא קנה את עליית שביעי..."