כי תשא

בפרשת השבוע פרשת כי תשא ישנו מנהג המיוחד לבני ק"ק תימן המקיימים עד היום תקנת חז"ל לתרגם קריאת התורה בציבור [וכפי דעת רבינו הרמב"ם ועוד הרבה ראשונים שתקנה זו לא בטלה אף בזמנינו שלכאורה בטל הטעם ואכמ"ל], והוא שלא לתרגם פרשת מעשה העגל השני כפי הדין המובא במשנה ובגמרא (מגילה, ס"פ הקורא עומד כה, א-ב) וברמב"ם (פי"ב מהלכות תפלה הי"ב). במאמר שלפנינו נדון מהו מעשה העגל השני, מה הטעם שאינו מתרגם, ובשיטות הגאונים והראשונים בזה.

"ברם בספר בני בנימין על הרמב"ם שם הביא מקור גלוי משמות רבה פרשת כי תשא (פמ"ז אות ה') על פסוק ויהי שם עם י"י ארבעים יום וארבעים לילה (שמות ל"ד, כ"ח) לכך התקינו חכמים שיהיו המַשְׁנין יושבין בבקר ובערב וכו'" מתוך הערת עיני יצחק למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א

נאמר בפרשתנו (כי תשא) עַל בְּשַׂר אָדָם לֹא יִיסָךְ וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ לֹא תַעֲשׂוּ כָּמֹהוּ קֹדֶשׁ הוּא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם. לג אִישׁ אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל זָר וְנִכְרַת מֵעַמָּיו. כתב מרן שליט"א בשע"ה ח"ד יו"ד א' סימן קמ"ה: העושה שמן המשחה כמעשה וכמשקל האמור בתורה, חייב כרת. ובשוגג, חייב קרבן חטאת. שנאמר ובמתכונתו לא תעשו כמוהו, קודש הוא וגו' איש אשר ירקח כמוהו וגו' ונכרת מעמיו...