מאמר מקיף בעניין חלוקת המברכים בפרשת בחוקותי (כאשר הפרשיות מחולקות) - ובדין אין אומרים ברכה על הפורענות. המאמר פורסם בקובץ דברי חפץ גליון י"ב, ניסן התשע"ט ב'ש"ל - מאת הרה"ג רבי ישראל רצאבי שליט"א, אשר ביאר את דעות הראשונים והאחרונים בהלכה זו, והכרעת ההלכה מאביו מרן פוסק עדת תימן הגר"י רצאבי שליט"א.
בעניין המנהג לומר מיד לאחר התוכחה "מי שברך" לקהל - "מלכא דעלמא", וכן בעניין הנמכת הקול והנעימה בקריאת התוכחה. והאם יש צורך לומר שוב "מלכא דעלמא" לאחר ההפטרה, ועוד מנהגים בעניין קריאת התוכחה...
האם ישנה חובה לתרגם את ה"תוכחה", האם ישנו הבדל, בין התוכחה שבפרשת "בחוקותי", לתוכחה שבפרשת "כי תבוא", בעניין זה? כיצד נהגו בק"ק תימן יע"א, וכיצד צריך לנהוג? מתוך חלק השו"ת שבסדרת הקלטות "ויאמר יצחק" למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א
מאמר אופן חלוקת המברכים בפרשת בחוקותי (כשהפרשיות פרודות), ובדין אין אומרים ברכה על הפורענות. נכתב בחסדו יתברך ע"י הצב"י ישראל בן אאמו"ר ועט"ר הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א. אייר ה'תשע"ח ב'שכ"ט. כולל התייחסות מרן שליט"א לחוברת בסוף השיעור השבועי מוצש"ק בהר ה'תשע"ח.
כך שגור בפי רבים מן הגויים בתימן לומר ליהודים בלשון ערב "מעאכם אפגם", והכוונה להבטחת הקב"ה לנו (ויקרא כ"ו, מ"ד) "ואף גם" זאת בהיותם בארץ אויביהם, לא מאסתים ולא געלתים וגו'
המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]
כניסה לחברים רשומים
הודעה חשובה
על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.
שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר: אי סטודיו