תשע"ה

נושאי השיעור: השלמה בעניין אמירת אשמורות בקול צעקה, והאם מותר להגביה את הקול בתפילת שמונה עשרה. ביאור דברי בעל משנת חסידים בעניין הכוונה בתקיעות ומספר הטרומטין הכולל של כל התקיעות שהוא בכדי לבטל יצה"ר דעבודה זרה, וכיצד הדבר נוגע לזמנינו, והתייחסות לפיאות הנכריות שבימינו. בעניין פיוט המלך י"י וכו' הנאמר קודם התקיעות, מה ראו לחבר שתי פיוטים לפיוט אחד, האם שלשה אחים חיברו את הפיוט עת שערי רחמים, והבנת העניינים עפ"י דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין הכוונה בתקיעות עפ"י הסוד, ולפי"ז הבנת הנוסח עוקד והנעקד והמזבח. האם ראוי להעמיד שני ש"צ לפיוטים אלו הנאמרים קודם התקיעות. פסק הלכה מאת גדולי הדור שליט"א בעניין בעל תוקע המחזיק אינטרנט או מכשיר טמא. התייחסות מרן שליט"א לעניין קולות שופרות וחצוצרות רבי עוצמה אשר נשמעו בעולם בתקופה האחרונה. חשיבות לימוד הדף היומי בספר הזוהר הק'. האם מותר לדלג על פיסקת ובכן תן פחדך וכו' בתפילות שמונה עשרה בעשי"ת, בכדי להספיק לענות קדושה בחזרת הש"צ וכדומה.

נושאי השיעור: באלו מקרים מחזירים את הקורא אשר טעה או שלא דייק בקריאת ספר תורה, והאם יש בכך חשש של מבזה או מבייש חבירו ברבים. ההבדל בין תיבה שהיא מלעיל או מלרע, ושינוי המשמעות בקריאתה. מדוע בקריאת שמחת תורה אנו מקשרים את סוף התורה עם תחילתה. מדוע משנים את ניגון קריאת הפסוקים "ויעל משה" שבסוף פרשת וזאת הברכה, ומדוע בשתי הפסוקים האחרונים חוזרים למנגינת הקריאה הרגילה.

נושאי השיעור: השלמות במספר נושאים מהשיעורים הקודמים. בעניין תקיעות שופר בר"ה המבטלים כוח של עבודה זרה, ואיזו ע"ז ישנה בימינו. השלמה בעניין הפיוט עת שערי רחמים הנאמר לפני התקיעות, והאם בפזמון צ"ל את המלים "עוקד והנעקד" בבת אחת, או שיש להפריד ביניהם. מדוע בפיסקת "דפקו בשערי רחמים לפתוח וכו' דרשו בנחלת אל להסתפח" אומרים את המלה "דרשו" במלרע, והבנת הפסוק בתהלים ק"ט "דרשו מחרבותיהם". השלמה בעניין הפסוקים שבסוף פרשת וזאת הברכה, מדוע למשה רבינו ע"ה לא עושים הילולא ביום פטירתו כפי שעושים לרשב"י זיע"א, ותוספת דברים בשאלה מדוע בשתי הפסוקים האחרונים של פרשת וזאת הברכה, חוזרים לניגון הקריאה הרגיל. שאלה בעניין הוצאת לעז על ארץ ישראל לכאורה, במש"כ בחז"ל לגבי הדג של אספמיא שהוא יותר טוב מהדג שבעכו. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "בחירי סגולה" ומחברו הרב פאיז גראדי שליט"א, והתייחסות לחלק מן הדברים בעניין ניגון בכלי שיר בחתונות, ומנגינות הלימוד שבידינו.

נושאי השיעור: המשך מהשיעור הקודם בעניין מעשר כספים או חומש, השלמת ביאור דעת המלבי"ם בנושא זה, וזיוף דבריו כפי שנכתבו כביכול בשמו בספר חידושי המלבי"ם על הש"ס. ביאור התירוצים המובאים בעיני יצחק למרן שליט"א בשע"ה חלק תורה ומצוות, לגבי השאלה מדוע ישנם שאינם רואים ברכה, אעפ"י שנתנו מעשר כספים או חומש, האם חטא או עון מעכבים בדבר זה, ותירוצים נוספים לשאלה דלעיל.

נושאי השיעור: ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א בספרו עץ חיים על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל וגו'", ולפי תירוץ נוסף לשאלה מהשיעור במוצש"ק בראשית התשע"ה מדוע אנו מחברים את סוף התורה עם התחלתה בקריאת שמחת תורה. דברי הרמב"ם באיגרת תימן בעניין אמונת עם ישראל במשה רבינו רק במעמד הר סיני ולא ע"י האותות והמופתים שעשה, ולפי"ז תירוצים נוספים לשאלה ממוצש"ק לך לך בעניין שינוי הניגון בקריאת פסוקי "ויעל משה", ומדוע חוזרים לניגון הרגיל בפסוק "לכל האותות והמופתים", והאם מנהג זה נהיה בעיקבות דברי הרמב"ם הללו. מי כתב את הפסוקים "ויעל משה" שבתורה, ולפי זה תירוץ נוסף לקושיא דלעיל. דברי ספר הזוהר הקדוש בעניין נבואת משה רבינו, והאם היה נביא כמותו באומות העולם כגון בלעם הרשע, ולפי זה תירוץ נוסף לקושיא דלעיל. השלמה בעניין ההיתר לנסות את ה' בעניין מעשר, ותשובה לשאלה מדוע הרמב"ם לא כתב במפורש שאסור לנסות את ה' על כל מצוה אחרת. דברי מהרי"ץ בעניין ברכת כהנים אשר מתקיימת ללא שום תנאים, כמו בעניין מעשר. סגולה עשירות ע"י אמירת פיטום הקטורת, והאם גם היא ללא כל תנאי.

נושאי השיעור: בעניין סדר הדלקת נרות חנוכה לכתחילה, האם מימין לשמאל או משמאל לימין, ביאור המאמר כל פניות שאתה פונה לא יהו אלא דרך ימין, דוגמאות לכך כגון הקפת המזבח, ברכת כהנים, נענוע הלולב, צורת הכתיבה של עם ישראל בשונה מן הנָצרים ומן הישמעאלים.

נושאי השיעור: השלמה משיעור מוצש"ק ויצא בעניין ברכת כהנים, האם היא מתקיימת ללא כל תנאי, או שהיא חלה רק בתנאי, כגון אם תהיה אחדות בעם ישראל. האם כשאין תשעה השומעים ועונים בחזרת הש"צ, הברכות הינם ברכה לבטלה. מדוע הכהנים מכוונים אצבעותיהם כמין שתי שי"ן, ומדוע הכהנים מפנים ידיהם לצדדים שבע פעמים. השלמה בעניין מעשר כספים, מדוע הרמב"ם אינו מביא את הדין שמותר לנסות את הקב"ה במצוות מעשר אעפ"י שזאת גמרא מפורשת. מה הפירוש "עד שיבלו שפתותיכם מלומר די". האם האסמכתאות שדרשו חז"ל מן הפסוקים הם פירוש וכוונת הפסוקים, או שזה רק סימן ורמז. ההבדל בין מינות לבין דרך מינות.

נושאי השיעור: מדוע בני ק"ק תימן יע"א מפטירין בשב"ק שמות בהפטרת "הודע את ירושלם את תועבותיה", בשונה מהעדות האחרות. ביאור המושג "ספר תורה בודק", והאם הדבר נכון ומוסמך. דברי ספר כתר שם טוב בנוגע למנהגי תימן, והאם הדברים נכונים. ביאור החתם סופר על הפסוק "גם עדותיך שעשועי אנשי עצתי". סיבת השינויים שישנם במלה "ירושלם" בתהלים פרק קל"ז, מדוע המלה "ירושלם" נכתבת בלי יו"ד, ולפי זה הבנה מדוע אנו מפטירין ב"הודע את ירושלם" בשבת קודש פרשת שמות.

נושאי השיעור: השלמה לשיעור הקודם בעניין מדוע שמאי והלל קבורים במירון, ולמה הרבה צדיקים קבורים בגליל למרות שהם לא גרו שם. השלמה בעניין נתינת שמות האבות הקדושים וכדומה לתינוקות שנולדו, והתייחסות לדברים הכתובים בצוואת רבי יהודה החסיד בעניין זה. שלשה דברים מיוחדים הנעשים בסדר עריכת חופה וקידושין לפי מנהג ק"ק תימן יע"א, ושנוסח יוצאי שרעב יע"א היה בעבר כמעט בדיוק כפי הנוסח המקורי שלנו. אלו שירים שרים לחתן ולכלה בכניסתם לחופה, וכיצד צורת הולכת החתן והכלה לחופה. עניין אמירת דרשה ע"י הרב בעת החופה, וחשיבות אמירת דברי תורה לפני ברכת המזון. מה העניין באמירת נוסח על דא יתברך וישתבח וכו' בסיום ההפטרה. גילוי כת"י של מהרי"ץ זיע"א על ספר זכירה, וחידושים והערות בשמו. חשיבות ידיעת שם מחבר כל פיוט. כיצד מבטאים את המלה "חיא" שבנוסח על דא יתברך וכו', האם ישנו הבדל בין לשון הקודש ללשון ארמית בביטוי המלים משורש זה, וחשיבות הדיוק במלים שבלשון חז"ל ושבלשון ארמית.

נושאי השיעור: השלמה לשיעור מוצש"ק ויחי בעניין תפילה או ברכה הנאמרת בלא כוונה האם היא מזעזעת עולמות עליונים, והיחס שבין תפילת האנשים הפשוטים לתפילת הצדיקים. השלמה בעניין השאלה מדוע יוסף הצדיק לא גילה לפוטיפר על מעשי אשתו, ותירוצים נוספים לשאלה זו. מה הדין באדם אשר אמר את התחלת ברכת יוצר אור ואת סופה, ודילג את כל אמצע הברכה, וכן לגבי ברכות דומות אחרות כגון ברכת על המחיה, ביאור הכלל דאמרינן ספק ברכות להקל נגד דעת מרן השו"ע, והאם אומרים כי אילו מרן היה רואה את הדעות האחרות גם הוא היה מודה להם. האם קדושה דיוצר וכן קדושת ובא לציון נאמרת גם ביחיד, ומה הדין לגבי אמירת ברוך כבוד י"י ממקומו, והתייחסות למש"כ בספר זית רענן בעניין זה, ודחיית דבריו בעניין מנהג ק"ק תימן לומר קדוש וגו' וברוך כבוד וגו' בניגון ופיסוק טעמים. התייחסות לעניין ספר הפטריות הכתוב ע"ג קלף בניקוד ובטעמים.

נושאי השיעור: משנכנס אדר מרבין בשמחה – במה הדבר מתבטא? דברי מרן שליט"א בשבח המודעה לשליח ציבור בעניין התפילה במתינות ובהטעמה, והבנת דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין זה. ביאור מרן שליט"א על מה שפסק בשע"ה (הלכות תענית אסתר) בעניין חתן וכלה הפטורים מן התענית בשבעת ימי המשתה, וכן על מה שפסק מרן שליט"א בעניין בעלי הברית שהינם פטורים מלהתענות בצום תענית אסתר המוקדם, והרחבה בביאור ההבדל שבין צום תענית אסתר לבין יתר התעניות. האם המצות לחג הפסח חייבות להיות בצורה עגולה, ובעניין מנהג האשכנזים לאכול בפורים מיני מאפה בעל שלש קרנות.

נושאי השיעור: פירוש נוסף (תשע עשרה במספר) בביאור המושג "לחם עוני", והאם המצה חייבת להיות בצורה עגולה. השלמה בעניין עוגיות פורים (אוזני המן) וצורתן המשולשת בעלת שלוש קרנות. דברי מרן שליט"א על הגאון רבי שמעון בעדני שליט"א, והאם מותר לשנות את לשון הפסוק ללשון מליצה, ודברים בשבח חבר הכנסת הרב יואב בן צור הי"ו נציג תנועת ש"ס, והחובה להצביע בבחירות הקרובות למען הצלחת תנועת ש"ס בראשות הרב אריה דרעי הי"ו. דברים מפי הרב יואב בן צור הי"ו בעניין הבחירות, שנאמרו בפני משתתפי השיעור השבועי שיחיו.

נושאי השיעור: ביאור נוסח בדיקת וביטול חמץ, ההבנה בנוסחת הרמב"ם, ובנוסחת רבינו סעדיה גאון. חשיבות אמירת נוסח 'מא כבר' בליל הסדר בלשון ערבי גם בזמנינו. השלמה בעניין האם ישנה השגחה פרטית גם על בעלי חיים והדומם. השלמה בעניין תפילה או ברכה הנאמרת ללא כוונה, האם היא מזעזעת עולמות עליונים. דברי מרן שליט"א על חשיבות ההשתתפות ב'כינוס חירום' כנגד פגעי הטכנולוגיה, המתקיים במוצאי שב"ק זו. תיקון טעות בנוסח "מכירת חמץ" המצורף לקטלוג פסח ה'תשע"ה. דברי מרן שליט"א בשבח הגדת "עדת קדושים" שיצ"ל בשנה זו במהדורא חדשה, כולל ספר שיר השירים המוגה בדקדוק רב.

דרשת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה במסגרת "המעמד הגדול" של הקבלת פני רבו ברגל, שהתקיים ביום ראשון דחול המועד פסח ה'תשע"ה, באולם "יד לשבים" - רחובות. כולל דברים לזכרו של הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר זצוק"ל - מח"ס שו"ת שבט הלוי ופוסק הדור האשכנזי. שאלות ותשובות לאחר הדרשה.

דרשת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה במסגרת "המעמד הגדול" של הקבלת פני רבו ברגל, שהתקיים ביום ראשון דחול המועד פסח ה'תשע"ה, באולם "יד לשבים" - רחובות. כולל דברים לזכרו של הגאון הגדול רבי שמואל הלוי וואזנר זצוק"ל - מח"ס שו"ת שבט הלוי ופוסק הדור האשכנזי. שאלות ותשובות לאחר הדרשה.

נושאי השיעור: ביאור המשנה במס' אבות "מסורת סיג לתורה", מה פירוש המלה סיג, ומה הדבר שונה מהאמור בפ"א "ועשו סיג לתורה". מה הפירוש "מעשרות סיג לעושר", והשלמה בעניין מדוע הרמב"ם התעלם מהמימרא "עשר בשביל שתתעשר". דברי השל"ה הק' בנוגע להוספת חומרות בכל דור ודור, וביאור דין תספורת הראש או הזקן בימי ספירת העומר לפי מנהג ק"ק תימן יע"א. דברי מרן שליט"א בשבח הספר פסקי מהרי"ץ – שערי טהרה שיצא לאור ע"י מכון פעולת צדיק במהדורא חדשה. האם גם לבעלי חיים נקיבות ישנו דם נדה כמו בבני אדם.

נושאי השיעור: השלמה בעניין המצוה מן המובחר למול בברזל. דין מומר [משומד] לדבר אחד, כגון מי שמדבר לשון הרע, או המחזיק מכשיר אייפון וכדו' והמסתכל במכשירים טמאים, האם מנהגינו כדעת הרמב"ם הסובר כי שחיטתו פסולה, ומה הדין לגבי סופר סת"ם. האם אדם הפסול לעדות, דינו כמשומד לדבר אחד, ומי נקרא פסול לעדות. כיצד הפסיקה להלכה למעשה בעניינים אלו לבני עדת ק"ק תימן יע"א. התייחסות מרן שליט"א לאותם קלי דעת המזלזלים בחומרות המקובלות בעם ישראל בעניין האבילות בימי ספירת העומר, ובפרט לאלו מבני עדתינו אשר שתו מהמים הרעים של בעלי דעות זרות.

נושאי השיעור: ביאור דעת הקדמונים כי יש להדביק את רגל האות קו"ף לגגה, בפסוק "הם העומדים על הפקודים" (נשא) וכן בפסוק "לשמצה בקמיהם" (כי תשא), מדוע צריך שספר התורה יהיה שלם ללא חסרות ויתרות או דיבוקים וכדומה, טעם לעניין הוספה מחול על הקודש בערב שבת ובמוצאי שבת. מאיזה פסוק מתחילה התוכחה שבפרשת בחוקותי, האם הברכות יותר מן הקללות, והשלמה בעניין השאלה מהיכן יש להתחיל את קריאת התוכחה. דברי מרן שליט"א בעניין אמינות הסיפור שכביכול היה בארץ תימן.

נושאי השיעור: ביאור דברי התוס' במסכת מגילה לגבי הקריאות בתורה שאינן כפי הקריאה כיום, והשלמה בעניין מהיכן העולה לתוכחה צריך להתחיל לקרוא. תשובה לשאלה מדוע העולה שביעי בפרשת בחוקותי, מתחיל מן הפסוק ואם לא יגאל וגו'. דברי מרן בעניין פסקי מהרי"ץ – שערי טהרה שיצא לאחרונה ע"י מכון "פעולת צדיק" במהדורא חדשה. וביאור ההגדרה כי מהרי"ץ היה "מאריה דאתרין", התייחסות לאנשי הכת (דרדעים) המתכחשים למהרי"ץ זיע"א ובוחרים כביכול בהרמב"ם, דחיית דבריהם בענייני טהרה כגון בבדיקת מוך דחוק וכו', כולל התייחסות לספר "טהרת משה" של צפניה ערוסי, אשר זרוע שגיאות רבות וטעיות אין ספור, תוך נתינת דוגמאות רבות לכך. התייחסות לאחת מהערותיו של ר' דוד צדוק כלפי דברי מרן שליט"א על תכלאל עץ חיים מהדורת חנות נוסח תימן, בעניין תיבת אורייתא "קדישתא" שבקדיש דעתיד, ובל"נ עוד ידובר על "הערותיו" בהזדמנות נוספת.

נושאי השיעור: מי הוא "מנחם" שמזכיר רש"י פעמים רבות בחיבוריו, האם מותר לקרוא לתלמיד חכם בשמו או בשם משפחתו ללא תואר "הרב" או "רבי", מדוע המאירי נקרא ללא תואר הרב, מדוע ישנם ת"ח במשניות אשר אינם קרויים בתואר הרב, ומדוע בקינות ישנם ת"ח אשר לפעמים נקראים בתואר הרב ולפעמים לא. הסיבה שאיננו משנים את הקריאה עפ"י פירוש תרגום יונתן, וכן מדוע איננו משנים בנוסחאות התפילה שקיבלנו מעדות האחרות. השלמה בעניין אמירת פסוק "וידעת היום וגו'" בנוסח המהולל לעולם וכו', והמשך דחיית טענותיו של האברך דוד צדוק כלפי דברי מרן שליט"א על תכלאל עץ חיים מהדורת חנות נוסח תימן. בעניין הזכרת ראש חודש בברכה שלאחר ההפטרה ולא בחתימת הברכה, ודוגמאות נוספות לטעיות שנמצאו בתכלאל הנ"ל. השלמה בעניין מה היא מהדורא קמא של תכלאל עץ חיים למהרי"ץ ומה היא מהדורא בתרא, ושיש מהדורא שהיא "קמא דקמא" ומהדורא שהיא "בתרא דבתרא" של הרש"צ זצ"ל. תוספת דברים בעניין מי שלא כיוון באמירת פסוק "פותח את ידיך" שצריך לחזור ולאמרו שוב. תוספת דברים בעניין אמירת "צדקתך" בכל יום שאין אומרים בו הלל. תוספת דברים בעניין גירסת המלה "שירים" שבפיטום הקטורת. השלמה בעניין בדיקות טהרה לנשים עפ"י מהר"ש אלקארה זצ"ל, דעת מהר"י בדיחי זצ"ל בעניין זה, ויסוד חשוב מבעל הכלי יקר בעניין לאו דלא תסור. התייחסות נוספת לספר "טהרת משה" ושיש לקרותו בשם "טומאת אשם" כיון שהוא מיקל באיסורי כרת רח"ל והחובה לבערו מן העולם. דברי מרן שליט"א בשבח הקונטריס "מועדי השם" על הלכות חול המועד שיצ"ל בימים האחרונים.

נושאי השיעור: השלמה בעניין תיקון נוסח ברכת "אהבת עולם", בה יש לומר 'ומלוך עלינו "מהרה" אתה לבדך', וביאור הפסוק "ונושנתם בארץ" שבקריאת תשעה באב. תוספת דברים בעניין בדיקות טהרה לנשים עפ"י דעת מהר"י בדיחי זצ"ל, התייחסות נוספת למה שכתב ספר "טהרת משה" [הר' צפניה ערוסי] אשר יש לקרותו בשם "טומאת אשם", כיון שהוא מיקל באיסורי כרת רח"ל. בדרך אגב, תשובה לשואלים בעניין עניית אמן על ברכת "שהכל" של מרן שליט"א לשומעי השיעור דרך הטלפון בשידור חי, ומה הדין בשומע מתוך הקלטה. השלמה בעניין בדיקות טהרה לנשים קודם ספירת שבעה נקיים, התייחסות למה שכתב בעל ספר "אדני פז" כלפי דברי מרן שליט"א בספרו שו"ת עולת יצחק בעניין זה, וכלפי מש"כ הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל בספרו טהרת הבית. דברי מרן בשבח הקונטריס "הטוב שברופאים" להרה"ג יעקב לוי שליט"א הכולל הליכות והלכות ביקור נשים אצל רופא.

נושאי השיעור: שערוריה בעניין רצועות התפילין, הרצועות האלו פסולות בהחלט, אין בתפילין אלו סגולת שמירה, ביאור עניין מן המותר בפיך, הצורה המהודרת בהשחרת הרצועות, מקור האותיות הלפופות והעקומות, במאה שנה האחרונות היו סופרים שלא עשו עקומות, והטעמים שהפסיקו, טעות בדברי מהרי"ץ שחשבו לומר שאין לעשות עקומות, טעם שלישי שהביא להשמטת העקומות, שאלה בענין ונושנתם...

נושאי השיעור: פירוש הפסוק בספר יונה "מה לך נרדם קום קרא אל אלהיך", וביאור מהרי"ץ זיע"א על הפיוט באשמורות "ישן אל תרדם ועזוב התלהלהך". טעיות ושיבושים בפיוטי האשמורות, כגון במלים "צור קדם" שצ"ל בקמץ תחת האות קו"ף, וכן במלים "והגבוה השפל" שצ"ל בצירי תחת האות פ"ה, וכן בפיוט אם אשמנו כתולע האדים וכו' שצ"ל "וישלח רועה לעמו" במקום "ויחיש משיח צדקו", ועוד. התייחסות לקהילות המשאירות את השיבושים והטעיות בתפילות ובפיוטים, למרות שהם יודעים כי זאת טעות. השלמה בעניין הזכרת ראש חודש באמצע ברכת ההפטרה ולא בחתימת הברכה, דחיית טענת כת הדרדעים כי כביכול דעת הרמב"ם להזכיר ראש חודש בחתימת הברכה, התייחסות למ"ש הרב שלהם [קאפח] בפירושו על הרמב"ם, ותירוץ מרן שליט"א לקושיית הרה"ג אורן צדוק שליט"א על מהרי"ץ זיע"א בעניין זה.

נושאי השיעור: מדוע אנו נוהגים לשבת בעת אמירת י"ג מדות, והאם הדבר תלוי בשנויי מנהגים בין שאמי לבין בלדי. האם המלה להתייצב פירושה לעמוד, וביאור הפסוק ויתייצב עמו שם. האם נכון לומר את שם ה' במלעיל ולא מלרע. תיקוני תפילות בסידורים, החל ממודה אני וכו' ועד קדיש דיוצר אור.

נושאי השיעור: בעניין שיעור אורך התקיעה והשברים והתרועה בתקיעות ראש השנה. התייחסות מרן שליט"א לזיהום האויר והחום ששרר בימים האחרונים בארץ ישראל. חשיבות התפילה בבכיה בראש השנה. מה הפירוש להיות "דואג ובוטח" בראש השנה, האם מותר לאכול דג בראש השנה על אף שזה מלשון דאגה. התייחסות לטוענים כי שיעור השבר הוא פחות משנייה אחת, וחיזוק מסורת אבותינו בעניין זה. הוספות לשיעור הקודם והמשך "תיקוני תפילות" בסידורים, החל מתפילת ערבית של שבת ועד המהולל של שחרית שבת.