חורף

להאזנה והורדה! חודשו השיעורים בהלכה ובאגדה על פי מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, ראש כולל "פרי צדיק" בעיר חריש ת"ו, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק". השיעורים נמסרים מדי יום שני בערב, בבית הכנסת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו. המדור מתעדכן בע"ה באופן תמידי בכל שבוע.

"ויגש אליו יהודה (בראשית מ"ד, י"ח). יש בזה רמז נפלא ונחמד בנוטריקון של מלת ויג"ש ישר והפוך, ו' יהיה ג' שבט, שלג גדול יהיה וקור. דהיינו כי כאשר יחול ג' שבט ביום ששי, זה סימן שבאותה שנה ירד שלג גדול, וגם יהיה קור גדול, דשלג וקור הא בהא תליא. והדבר בדוק ומנוסה. וזהו סימן לכל החורף של אותה שנה, בין קודם ליום ששי ג' שבט, בין אחרי כן.... ולפי האמור לעיל, ששנה זו מעותדת מחד גיסא למאורעות רעות כקרירות רבה וחולי, אבדון בנשים וכדומה, ומאידך גיסא לגשמים טובים ורוב דגן ותירוש וכדומה. אם כן צריכים אנו להכין את עצמנו לכך ואף לכך. וגם להתפלל על זאת, שזהו אחד מן הפירושים במדרשים, שאין הגשה אלא תפילה. והרי סיים מהרי"ץ שם שהכל בידי שמים..."

מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק בראשית ה'תשע"ז

כיצד ליישב את הסתירה במדרשים בעניין חודש פטירתה של רחל אמנו, האם הוכרעה המחלוקת בגמרא בענין החודש שבו נברא העולם, וכיצד עבדינן תרתי דסתרי. ביאור דברי רש"י בפרשת וישלח, מהו "סתיו", ושיבוש השפה העברית. תירוצים נוספים לסתירה בעניין זמן פטירתה, והערות עליהם. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תולדות ומוצש"ק ויצא שנת ה'תשע"ג

והאם מותר ליטול ידים במים שיש בהם שלג? האם מותר לרסק סוכר במים בשבת, ומה מקור מנהגינו להיתר ברחיצה ב"בורית" בשבת? מתוך פסקי מהרי"ץ על הלכות שבת עם "בארות משה" להרה"ג משה בן מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.

נושאי השיעור: זמן שאילת גשמים (אמירת "ותן טל ומטר" בברכת השנים) בארץ ישראל ובחוץ לארץ, האם השתנה הדין בזמנינו שאין עולי רגלים, דין בטל הטעם לא בטלה תקנה, דברי ספר "עולה מן המדבר" בעניין זה ודחייתן.

"ויכול להתחיל מן וברך את שנותינו ותן טל ומטר, וסגי בהכי להרגל לשונו צ' פעמים, וזה לדידן שנוסחתינו בין בקיץ בין בחורף מתחילין ברכינו, וה"ה לנוסח אשכנז שמתחילין ברך עלינו תמיד. אמנם לנוסחת הספרדים שמחלקין ביניהן, צריך להתחיל מקודם, וכמבואר בכף החיים שם"