תשע"ב

נושאי השיעור: כיצד לנהוג בלילה לגבי אמירת פסוק "ואני ברב חסדך אבוא ביתך" בכניסתו לבית כנסת? וכיצד לנהוג בבוקר קודם שבירך ברכות השחר? דין אמירת פסוקים קודם ברכת התורה. בין סוכות לחנוכה - המשך ביאור "ענה שוקדי הלל שבעה ושמונה" הנאמר בהושענות, והאם יש קשר לחנוכה. יישוב קושיית מהרי"ץ על מהרי"ו, ותירוץ על הקושיא שהקשה מרן שליט"א ע"ד מהריץ (בשיעור הקודם). "בעקבות משיחא חוצפא יסגי", יש מפרשים זאת לשבח. אפיקורסות אצל רבנים. חוצפית התורגמן או רבי חוצפית? למה נקרא כך? האם סיום מלה באותיות יו"ד ותי"ו מראות על הקטנה, כגון" כף-כפית שק-שקית? האם חוצפית בצד"י או בסמ"ך? הקב"ה מדקדק כחוט השערה במדה טובה יותר ממדת פורענות. מדוע נוהגים אצלינו לסמן באצבע הזרת למי שרוצים להזמינו להיות ש"צ או לקרוא בתורה וכדו'? מה המקור לכך? דוגמאות לסימנים באצבעות הידיים אצל אבותינו וסיבתן. מה פשר הסימן באצבע אגודל, למה אין מוצאין אגודל במקדש, ועניינים נוספים בזה

נושאי השיעור
מאמר מדרש הגדול בפרשת כי תבוא על מעשה בסופר אחד שהגיע לירושלם וביקשוהו שישאר איתם תמורת שכר ומה היתה תשובתו. השלמה בעניין פירוש הרש"ש על 'אין מוציאין אגודל במקדש' - משום גאוה וסימן שהיו עושים אבותינו באגודל לרמוז על בעל גאוה. ביאור המעשה המובא במדרש הגדול הנ"ל דעת הרמב"ם לגבי תמיכה ומימון לומדי תורה היא דעת יחיד, הערת מרן שליט"א בעניין זה כפי שהובאה בספר המוסר להרמב"ם. ביאור המדרש על פי זה, ודברי ספר סגולת ישראל על המדרש. כמה פסוקים קוראים בקריאת התורה שני וחמישי ובמנחת שבת, מי קבע את מניין הפסוקים לכל מברך, וטעויות בסימני פסוקי הקריאה המופיעים בסידורים אצלינו. דוגמא לכך מקריאת ב' ו-ה' של פרשת וירא. חילוק פסוקי המברכים בשבת ובב' ו-ה' מהיכן מוצאו והאם הוא נכון. רמז בפסוק 'ויגש אליו' – 'וא"ו יהיה ג' שבט, שלג גדול יהיה וקור' (בר"ת ישר והפוך) כמו שנת התשע"ב, הדבר בדוק ומנוסה, וראיה מדברי מהרי"ץ בספר זכרונות בי"ד צנעא המובאים בספר סערת תימן. היכן רמוז מהרי"ץ בתורה, והיכן רמוז יום פטירתו, והתייחסות לדילוגים בתורה. דברי מרן שליט"א בשבח הספר "שלחן מלכים" על ספר בראשית מתורתם של חכמי תימן זתע"א ומחברו הרה"ג יוסף צברי שליט"א מו"צ בבית ההוראה ובאלעד

נושאי השיעור: פתיחת חיבורו של רבינו הרמב"ם בשם ה', האם זה במקרה או שהרמב"ם כיוון לכך? דברי רבינו זכריה הרופא בעניין זה, וביאור דבריו שגם הסיום של ספר הרמב"ם הוא בשם ה'. מה הקשר בין לימוד תורה שבע"פ לקדיש דעתיד לחדתא עלמא הנאמר אחר לימוד זה, ודברי רבי יצחק ונה זצ"ל בעניין זה. מקור גרסת "ויבע משיחיה" בקדיש דעתיד, ומדוע נשתכחה נוסחא זו. טעם נוסף מדוע אומרים "לפני" בשתי געיות. "היזהר מן הצבועין והשמר מן וצדקתך" - מהו "וצדקתך"? מעשה מספר קו הישר ומוסר השכל ממעשה זה. האם נשים הלובשות שאל-רדיד בכלל "וצדקתך"? מרן שליט"א מתריע נגד נשים רבניות המורות הלכה לנשים אחרות, חומרת עניין זה, דוגמאות לכך מפרסומים אחרונים בדבר ריבוי מלבושים לנשים שכביכול זו מצוה, וביאור עניין "אור המקיף" במלבושים. השלמה בעניין הסימן ויג"ש - וא"ו יהיה ג' שבט שלג גדול יהיה וקור, על איזה פסוק מדובר ומדוע הסימן הוא לטוב ולרע. מהו דום לב הבא בפתאומיות, ומדוע רבים המקרים בתקופתינו למיתה מדום לב

נושאי השיעור: פירוש מהרי"ץ זיע"א עה"פ נאוו לחייך בתורים -ר"ת נר איש וביתו והילדים, ופירושו. תירוץ וביאור דברי הרמב"ם בעניין שלש ברכות אחרונות של שמו"ע, מדוע נקראות הודיה על אף שיש בהם בקשה(השלמה לשיעור קודם). תשובה לשואל בעניין מקום הדלקת מנורת חנוכה לאדם שגר בבניין גבוה (ביאור סעיף ט' בשע"ה הל' חנוכה). דין בית הנמצא במורד גבעה, היכן ידליק? מהיכן נמדדים עשרים אמה, מהקרקע או מעיניו של האדם? באיזה צד בחלון שמים את המנורה? "וטמאים ביד טהורים ורשעים ביד צדיקים ופושעים ביד עושי תורתיך" - לכאורה מה הנס הגדול בכך, הלא כך זה צריך להיות? הבהרה ותוספת דברים בעניין המלחמה נגד הנשים הלובשות שאל ורדיד. אימות הסיפור שפורסם בכלי התשקורת על אחד שיילד בביתו, ע"י בעל המעשה בעצמו. דברי מרן שליט"א כלפי אותן נשים המגזימות במעשיהן, או מורות הוראה והלכה למעשה לעצמן ולאחרות. דעת מרן שליט"א בעניין לבישת שאל ורדיד או לבישת רעלה. עזותא דקדושא מול עז פנים לגיהנם

נושאי השיעור: מה עדיף, מנורת חנוכה מכסף אבל ישנה ומשחירה, או מנורה העשויה פח אבל יפה יותר? קריאת התורה בחנוכה בפרשת הנשיאים - מה הדין אם טעה הלוי וקרא פרשה של נשיא אחר, האם יחזור רק על הפסוק האחרון עם שם הנשיא של אותו יום או שצריך לחזור על כל פסוקי הקריאה? "ושבתי אני ואראה את כל העשוקים" (קהלת) - מהיכן שב שלמה המלך? מהו "תרמוד במדבר בהרים", והאם זוהי תדמור שבנה שלמה? מה פירוש המשפט בשיר 'איומה בהר המור' שבדיואן - "ושני למול תדמור"? מעלת מסירות נפש על עבודת ה', סיפור המובא בראשונים בקיסר אחד שרצה לדעת איזו חכמה היא האמיתית, היהדות, הנצרות או האיסלם

נושאי השיעור: ביאור והבהרת דברים ממרן שליט"א לשע"ה סימן ל"ז סעיף ב' לגבי שיעור אכילה לברכה אחרונה. מדוע בחלק מהתכליאל (סידורי אבותינו שהיו בתימן) מובאים דיני הפרשת תרומות ומעשרות, והאם נוהג תרו"מ בחוץ לארץ? השלמה לשיעור קודם בעניין התרמודאים, מה הפירוש המלה אומן, ודוגמאות לשיבוש מלים ע"י מחבר השפה העברית. השלמה בעניין יוחנן כהן גדול אם היה צדיק או צדוקי. עניינים נוספים לעיון הציבור

נושאי השיעור: השיעור לרפואת הרה"ג יעקב יוסף שליט"א. השלמה לעניין "ועתה ישראל" אין ועתה אלא תשובה, ומקורות לסיפור המיוחס להגר"ח מוולאזין. ברכת ברוך שאמר, מי תיקנה, והאם מותר לענות אמן באמצע ברכה זו? תשובה לשואל בעניין עמידה ב"ויברך דוד", ויסוד ליחס שבין אבותינו חכמי תימן נע"ג לבין דברי האר"י ז"ל והנהגותיו. "עזי וזמרת יה" - מה הפירוש יה? האם המפיק ה"א מעכב? היכן ההפרדה בתרגום "תוקפי ותושבחתי דחילא י"י", דברי המרפא לשון ודחיית דברי היפ"ה בתורה קדומה. דקדוקים נוספים בקריאה ובתרגום כפי מסורת אבותינו

נושאי השיעור: זכירת יציאת מצרים בתפילין של יד ושל ראש, והאם גם במזוזה יש את עניין יציאת מצרים כפי שכתבו הרמב"ן ורבינו בחיי. רמזים מחכמי תימן נע"ג בעניין זה. השלמה בעניין הפסוק "עזי וזמרת יה" (בשלח) ותרגומו, והיכן מקום ההפרדה, דחיית דברי מהר"י קורח זצ"ל בספר מרפא לשון בעניין זה ומה שנגרר אחריו היפ"ה בתאג תורה קדומה היפך המנהג. על אף שבעניין זה פיסק נכון ב"פרשה מפורשה" (הר' צובירי), אולם אין לסמוך על ספר זה משום שאינו כפי מסורת אבותינו הקדמונים, דוגמא לכך מתרגום הפסוק 'י"י ימלוך לעולם ועד' שהוסיף שם את המלה "קאים" בניגוד למסורת אבותינו הקדומה, וכפי שהודה הגר"מ מאזוז שליט"א על אמיתת מסורתינו זו. דברי הגר"מ מאזוז בעניין לבישת שאל לנשים בזמנינו ודחייתן

נושאי השיעור: המשך ביאור דברי הרמב"ן בעניין הזכרת יציאת מצרים במזוזה. השלמה בביאור דברי הטור והבית יוסף בעניין סגולות המזוזה ומה מהם גדול יותר. האם מותר להוסיף ולכתוב דברים במזוזה, והאם נהגו לעשות כן בעבר. האם לדעת הרמב"ם יש עניין של שמירה במזוזה. היכן מקום כתיבת שם שדי מחוץ למזוזה? היכן מקום כתיבת 'כוזו במוכסז כוזו', והאם נהגו אבותינו לכתוב זאת במזוזה? התייחסות מרן שליט"א לספר דקדוק "חקרי לשון" שיצ"ל לאחרונה, שרובו טוב. דחיית דברי מחבר הספר בעניין קריאת תיבת מזבח בפשטא אחת מלרע, ודברים נוספים שטעה בהם המחבר

נושאי השיעור: מדוע כל פרשיותיה של מגילת אסתר סתומות? מדוע בפיוט "מי כמוך" (שבת זכור) מוזכר שם י"י כמעט בכל פיסקא? אימתי זמן סעודת פורים, ומה הדין אם עשאה בלילה. עניין הדלקת נרות בסעודת פורים ביום. השלמה בעניין מצות מזוזה והזכרת יציאת מצרים בה. רמזים בבתי התפילין לקריעת ים סוף, וביאורם. כתיבת שם שד"י בגב המזוזה, האם הוא נגד הריוח או נגד והיה. טענות הרב יצחק יוסף (ילקוט יוסף מהדורא חדשה) לגבי מה שכתב מרן שליט"א בשע"ה בעניין הדלקת נרות בסעודת פורים ביום, תמיהתו על כך, ודחיית טענותיו. טענתו הנוספת בעניין מש"כ מרן שליט"א שהמנהג הוא שהנשים והבנים סומכים על משלוח מנות ששולח בעליהן או אביהם ושטוב להחמיר, ודחיית דבריו. טענתו על דברי מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעולת צדיק בעניין ד' פרשיות שהן מדרבנן, דחייתן ושהתשובה לטענות אלו כבר פורסמו בעבר ע"י מרן שליט"א בחוברת אור תורה לפני 26 שנה. נתינת זכר למחצית השקל, קריאת מרן שליט"א לתמוך במכון "פעולת צדיק" ושעניי עירך קודמין. דברי מרן שליט"א בשבח קטלוג מוצרים לפסח התשע"ב והפירסומים שבתוכו

נושאי השיעור: דין "כנתינתו מסיני" בכתיבת ספר תורה, האם מותר לרשום בעיפרון דברים בגיליון הס"ת? דין ספר תורה המנוקד, מהו ניקוד, והאם ספרי תורה תימנים המנוקדים בחריטה שעושים במסמר נחשבים מנוקדים ומה דינם? מחלוקת בין מהרי"ץ לשתילי זתים האם לפסול את כל הס"ת הקדמונים שהיו את האות אל"ף בצורה שהגגין דבוקים לגוף האות. האם מותר להוסיף מלים בדיו ובכתב ס"ת בגליון הס"ת, האם הדבר פוסל, דין השווה את סוף הדף לתחילתו, ודין חק תוכות. תיקון דברים לנכתב ב"שערי יצחק" בעניין האם רשב"י היה הגדול מכולם בסודות התורה ואפילו יותר מרבי עקיבא. הוספת דברים בעניין מיהם תדמור או תרמוד, האם הם קיימים כיום והאם יהיו לעתיד לבוא? השלמה בעניין המעשה באותה אשה שבת בעלה והיתה מחזרת עם תפיליו, ופירוש נפלא מדוע היתה מחזרת דוקא עם התפילין. האם ליפה טבעית (מצמח הליפה) מקבלת טומאה? מדבקה מיוחדת להדבקה ליד המזוזה ומעלתה

נושאי השיעור: מצוות אכילת מצה בזמן הזה, טעם המצווה, כמה צריך לאכול בליל הסדר והאם לדעת הרמב"ם יש עניין לאכול כמה שיותר מצה בליל הסדר. האם יש טעם בבזמנינו לאמירת נוסח 'מה כבר' בלשון ערבית בליל הסדר. הטעם למנהג גניבת האפיקומן אצל האשכנזים, ולדידן באמירת נוסח 'מה כבר' מקיימים טעם זה. כיצד נתן מרן שליט"א הכשר לציפורן בו בזמן שבהוראות כשרות לפסח שפורסם בקטלוג נכתב שטוב שלא להשתמש בציפורן כלל בפסח. כשרות שומשום לפסח, וחשש מתולעים. דברי התעוררות ממרן שליט"א עקב האסון הכבד בפטירת אב וחמשת ילדיו ממשפחת שעאר בעיר רחובות, תיקון עניינים בעדתינו, מחלוקת, צניעות האשה, פאות נגד פאות. דברי מרן שליט"א בשבח חוברת בת ישראל שיצ"ל לאחרונה. דין ביעור מעשרות ודין וידוי מעשרות בפסח שנה זו, ודברי מרן שליט"א בשבח קונטריס 'מועדי השם' על הלכות פסח שיצ"ל במוצש"ק זו. לראשונה: נוסח שטר הרשאה למכירת חמץ עפ"י פסקי מרן שליט"א ולפי נוסח ק"ק תימן

נושאי השיעור: ספירת העומר בזמן הזה האם היא מצוה מדאורייתא או מדרבנן? דעת מהרי"ץ בעניין זה, וראיה לדעת הרמב"ם ממאמר במדרש הגדול שאינו נמצא בש"ס ובמדרשים. האם מצות קרבן פסח קיימת רק בזמן שבית המקדש קיים, והאם בזמנינו ניתן להקריב קרבנות ובפרט קרבן פסח. האם מצוות ביעור מעשרות ווידוי מעשרות קיימות בזמן שאין בית המקדש קיים, מה הדין אם לא עשה ביעור או וידוי בערב שביעי של פסח, ומה הקשר בין פסח לוידוי מעשרות. מדוע נקראים פסוקים אלו בשם "וידוי" מעשרות, היכן בדיוק הוידוי והאם מותר להתוודות בשבת ויום טוב

נושאי השיעור: מזמור חג השבועות והקשרו למתן תורה. דין "פסח שני" ומדוע צריך שלושים יום ביניהם. עניין השמחה בל"ג בעומר יומא דהילולא לרבי שמעון בר יוחאי זיע"א, פיוט בר יוחאי הבנוי לפי עשר ספירות, דקדוקי קריאה בפיוט, פירוש "וחרב הוצאת מתערה שלפת נגד צורריך". עניין עשיית מדורות בל"ג בעומר, מנהג תליית ושריפת המן במדורה, והקשר שביניהם. גילוי קברי הצדיקים בצפון על ידי האר"י ז"ל בכח קדושתו, מדוע לא פשט בכח זה גם את הספק האם העיר צפת מוקפת חומה מימות יהושע בן נון או לא, ותשובת הרה"ג יעקב הלל שליט"א למרן הגאון שליט"א על שאלה זו. עניין הפסקה כל שתי תיבות באמירת "אנא בכח", תשובות לאלו שלא רוצים לעשות כך בטענה שלא נהגו כן, והאם יש מקור לסוברים שצריך לעשות כך רק בשחרית ולא בתפילת ערבית. השלמה בעניין "שמיני שבשמיני" (מהילולת מהרי"ץ ה'תשע"ב), ותשובה לשאלה שהרי זה שביעי ולא שמיני

נושאי השיעור: לא הבדיל במוצאי שבת עד מתי יכול להבדיל? הגירסא הנכונה בהרמב"ם, והדין למנהגינו. מה ההבדל בין הבדלה במוצאי יום טוב לבין ההבדלה במוצאי שבת. "אמון יום זה" (מתוך רשות לאזהרות) מה הפירוש המלה אמון? הסבר מהר"י קורח זצ"לבפירושו משכיל על נגינות, חכמת הצירוף באותיות התורה. חידוש שכתב חכם ספרדי בשם חכם מחכמי צנעא בפירוש הפסוק "מיוסדים על אדני פז". השלמה בעניין "מקרא קדש", כמה פעמים נכתב בתורה לשון זו, כמה מהם עם געיא, ומה הדבר מרמז. שיטת מהרי"ץ בעניין פשטא או תרין פשטין בתיבה אחת, סיבת הדבר, ומה הדבר בא לרמז

דרשת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א במוצש"ק שלח לך ה'תשע"ב במסגרת סעודת הבראה שנערכה עם תום ימי השבעה לפטירת אם מרן שליט"א הרבנית הצדקת זהרה שרה ע"ה בת הרב שלום שוכר זצ"ל, כולל דברי תודה והוקרה למאות המנחמים שיחיו. (הספד מרן שליט"א על אמו במוצש"ק בהעלותך - מצורף בהתחלת השיעור בכתב)

נושאי השיעור: חיבור פרשיות חֻקת-בלק לבני ק"ק תימן. דין דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה, והאם כשיש בס"ת אות מיותרת במלה, והעולה קוראה נכון ומשמיט את המיותר (כגון: ויהי וכתוב ויהיו), נכלל בדין זה. השלמה (ממוצש"ק נשא התשע"ב) בעניין סיים יעלה ויבוא ביו"ט ואינו זוכר אם המשיך 'ותרצנו ותחזנה עינינו' כמו בר"ח או שסיים כביו"ט. מדוע נקראו "אומות העולם" בשם זה, התייחסותם לאם ולא לאב ומשא"כ עם ישראל המתייחס ל"בית אבותם". חשיבות לימוד הלכות אבילות בימי השבעה, והסיבה לאלו שנהגו ללמוד משניות זבחים מנחות אז. האם נכון שהמנחמים יענו אמן יחד עם האבלים בשעה שאדם מנחמם "תנוחמו מן השמים", וכיצד ראוי לנהוג

נושאי השיעור: מה הפירוש "בין המצרים", נפק"מ הלכתיות מהבנה זו, כגון בעניין האם האיסורים מתחילים י"ז בתמוז בלילה או מהבוקר, וכן השנה (ה'תשע"ב) כשת"ב חל בשבת ונדחה ליום ראשון אימתי מסתיימים האיסורים, והאם חלים דיני שבוע שחל בו תשעה באב בשנה זו. "על מה אבדה הארץ וגו' על עזבם את תורתי" התייחסות מרן שליט"א לגזירת גיוס בחורי הישיבות, אמירת אבינו מלכנו בימים אלו, מה ההבדל בין "בטל מחשבות שונאינו" לבין "הפר עצת כל אויבינו". תוספת הבנה בעניין "והאמת והשלום אהבו" מהי אמת ומהו שלום. השלמה בעניין חשיבות לימוד התורה בגירסא, והאם נחשב לימוד אף באין מבין. עניין שימוש בחשמל בשבת, המצב בחברת חשמל בזמנינו, ומעלת השימוש בגנרטור לצורך שבת. תשובה לשואל מה ההבדל בין הגיית סמ"ך לשי"ן שמאלית. הפטריות תלת דפורענותא לבני ק"ק תימן, ודברי מרן שליט"א בשבח ספר "אורח לצדיק". דברי מרן שליט"א בשבח קונטריס "אוהל שרה" על הלכות הדלקת נרות שבת, מתוך ספר רחב ומקיף על הלכות שבת מאת המחבר הרה"ג משה רצאבי שליט"א מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ועוד. מעלת חוברות "שערי יצחק" השיעור השבועי של מרן שליט"א בכתב.

נושאי השיעור: מדוע פרשת ואתחנן נקראת תמיד לאחר תשעה באב. קונטרסים "קדושת בני ישראל" ו"צניעות בת ישראל" במהדורא חדשה לע"נ הורי מרן שליט"א. דברי מרן בשבח חוברות "שערי יצחק" השיעור השבועי של מרן שליט"א, ההבדל בין השיעור הנמסר לשיעור הנכתב ודוגמאות לכך מהשיעור הקודם (מוצש"ק מסעי התשע"ב). האם ביום תשעה באב פטורים ממצוות תלמוד תורה וכן אבל בשבעת ימי אבילותו. כיצד נוהגים לסיים בדברי נחמה בחלק מקינות תשעה באב, והאם צריך לסיים בדבר טוב גם בתפילה כמו בתורה. תוספת דברים בעניין הגיית האות גימ"ל דגושה כמסורת ק"ק תימן (השלמה ממוצש"ק קורח ה'תשע"ב), התייחסות לדברי הגר"מ מאזוז שליט"א, הודאת הבן איש חי בעניין זה, ומעלת המבטא התימני ונכונותו יותר משאר העדות. כת"י שהתגלה לאחרונה המוכיח כי למהרי"ץ זיע"א היה ספר מנורת המאור אשר נוקד על ידו, ובקשת מרן שליט"א למכיר או היודע דבר בעניין זה שיפנה למרן שליט"א. חשיבות ההקפדה על מנהג נתינת הערלה בעפר לאחר הברית מילה. דברי ברכה והוקרה להר"ר אליהו נהרי שליט"א אשר נטל על שכמו את ניהול ת"ת "עטרת חיים" באלעד בו לומדים קרוב ל-100 ילדים כ"י מבני ק"ק תימן יע"א בנשיאות והכוונת מרן שליט"א וקריאה קדושה לבני עדתינו לסייע לפיתוח והרחבת התלמוד תורה

נושאי השיעור: למה נקרא "ראש חודש" בשם זה, אעפ"י שישנם חדשים מלאים, והאם יום ל' היה נחשב לר"ח כשקידשו ע"פ הראייה. התפלל מנחה בר"ח שהוא יום אחד, האם יש לו תשלומין בתפילת ערבית במוצאי ר"ח. ביאור המעשה באשת רבי אליעזר שלא הניחה לו ליפול על פניו ע"מ שלא יינזק אחיה רבן גמליאל (תנורו של עכנאי), וביאור המעשה ע"פ פירוש אביו של מרן שליט"א. התקנת גנרטור בבית מרן שליט"א לשמוש בשבת, וקריאה קדושה למי שיכול שיעשה כן. מכתב ופסק גדולי ישראל בנוגע לרבנים המקילים במראות האסורים ומתירים איסורי כריתות ממש. דברי מרן שליט"א בשבח ספר "אור ההלכה" שיצ"ל במהדורא חדשה ע"י העורך הרה"ג מאיר ליאור לוי שליט"א מו"צ בבית ההוראה.

נושאי השיעור: מהות ברכת מלכויות במוסף של ראש השנה, מה הפירוש "מלוך על כל העולם כולו" למה כפילות הלשון, ולפי"ז השלמה בעניין המעשה בתנורו של עכנאי. השלמה בעניין כת הדרדעים ותשובה לשואל בעניין זה. דברי מרן שליט"א בשבח ספר "אשמורות" המדוייק (הוצאת עולם הדפוס) שיצ"ל במהדורא שניה ובכריכה קשה, מעלתו, תיקוני גירסאות ושיבושים המצויים בסליחות. תשובה לשואל בנוגע לסידור תכלאל עץ חיים שיצ"ל לאחרונה (הוצאת נוסח תימן), לפירוש עץ חיים למהרי"ץ ולגוף הסידור עצמו

נושאי השיעור: פירוש מהרי"ץ על דברי רש"י עה"פ אתם נצבים היום וגו'. "כבני מרון" או "בסקירה אחת", ביאור דברי הרמב"ם בפירוש המשנה בעניין זה. שופר של ראש השנה האם חייב להיות של איל, כיצד מנהגינו בזה, התייחסות לטוענים נגד כשרות השופר התימני. "לעברך בברית וגו" (פרשת נצבים), האם המלה לעברך בגעיא או בטעם דרבן, התייחסות למשבשים, וחומרת שינויי המסורת הקדומה בטעמי המקרא. תוספת דברים בעניין מראות דמים, לימוד מהפסוק "בין דם לדם", והתייחסות לרב תימני המיקל במראות דמים שהם בחשש איסור כרת דאורייתא, ומאידך מחמיר בדם ניקור שספק אם אסור אפילו מדרבנן, והתייחסות לדברים החמורים המובאים בשמו בספר "השופר כהלכתו" שכביכול רק עמי ארצות תקעו בתימן בשופר תימני. כתב יד שהתגלה לאחרונה של ספר שושנת המלך עם הגהות הרב אברהם אלנדאף זצ"ל, חשיבות הדפסתו בהקדם, ודבריו בדעת מהרי"ץ בעניין הדלקת נר יום טוב. דברי מרן שליט"א בשבח קונטריס "מועדי השם" על הימים הנוראים שיצ"ל במוצש"ק זו