-
מרן
-
חיפוש מתקדם
טריתא
אור ההלכה
מצות מסורת
מצות טעמו וראו
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1205 אורחים

האם לתימנים יש "אמונת חכמים"?

    
מספר צפיות: 1318
ו' תמוז ה'תשע''ט

מדוע הספרדים מסיימים את הפטרת וירא במלים "ותאמר שלום" שזהו אמצע העניין, ובעניין הנסים והנפלאות שנעשו ע"י כמהר"ר שלום שבזי זיע"א בחייו ולאחר מותו.

 

מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תולדות ה'תשע"ט

 

יש לי שאלה, שנתעוררתי אליה בזמן האחרון, ואבקש מהת"ח שבציבור ומכל השומעים, אולי ימצאו תשובה הגונה, כי מהידוע לי עד עכשיו, אלו תשובות שאינן מושלמות.

 

בהפטרת וירא [מלכים ב' ד', א'] כתוב כך, וְאִשָּׁה אַחַת מִנְּשֵׁי בְנֵי הַנְּבִיאִים צָעֲקָה אֶל אֱלִישָׁע לֵאמֹר עַבְדְּךָ אִישִׁי מֵת וְאַתָּה יָדַעְתָּ כִּי עַבְדְּךָ הָיָה יָרֵא אֶת יְ"יָ וְהַנֹּשֶׁה בָּא לָקַחַת אֶת שְׁנֵי יְלָדַי לוֹ לַעֲבָדִים. וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אֱלִישָׁע מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ וגו', וַיֹּאמֶר לְכִי שַׁאֲלִי לָךְ כֵּלִים וגו', וּבָאת וְסָגַרְתְּ הַדֶּלֶת וגו', וקרה נס גדול. מה'אסוך שמן' הזה, נהיה לה שפע בשמן, והיא אכלה ופרעה את חובותיה.

 

אח"כ מתחילים עניין נוסף, וַיְהִי הַיּוֹם וַיַּעֲבֹר אֱלִישָׁע אֶל שׁוּנֵם וגו', וַתֹּאמֶר אֶל אִישָׁהּ הִנֵּה נָא יָדַעְתִּי כִּי אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא עֹבֵר עָלֵינוּ תָּמִיד. נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה וגו', וַיֹּאמֶר אֶל גֵּחֲזִי נַעֲרוֹ קְרָא לַשּׁוּנַמִּית הַזֹּאת וגו', וַיֹּאמֶר לַמּוֹעֵד הַזֶּה כָּעֵת חַיָּה אתי [אַתְּ] חֹבֶקֶת בֵּן וגו'. זאת הפטרת וירא, כפי שבפרשת השבוע כתוב לגבי שרה אמנו, שהמלאך בישר לה שתלד בן.

 

לאחר שהיא ילדה בן, כפי שאלישע אמר לה 'כעת חיה', וַיִּגְדַּל הַיָּלֶד וגו', וַיֹּאמֶר אֶל אָבִיו רֹאשִׁי רֹאשִׁי וגו', וַיִּשָּׂאֵהוּ וַיְבִיאֵהוּ אֶל אִמּוֹ וַיֵּשֶׁב עַל בִּרְכֶּיהָ עַד הַצָּהֳרַיִם וַיָּמֹת. וַתַּעַל וַתַּשְׁכִּבֵהוּ עַל מִטַּת אִישׁ הָאֱלֹהִים וגו', וַתִּקְרָא אֶל אִישָׁהּ וַתֹּאמֶר שִׁלְחָה נָא לִי אֶחָד מִן הַנְּעָרִים וגו', וַיֹּאמֶר מַדּוּעַ אתי הלכתי [אַתְּ הֹלֶכֶת] אֵלָיו הַיּוֹם לֹא חֹדֶשׁ וְלֹא שַׁבָּת וַתֹּאמֶר שָׁלוֹם.

 

אם תסתכלו בחומשים הרגילים, תראו  כי 'כאן מסיימים הספרדים'. במלים, 'ותאמר שלום'. באמצע העניין מסיימים? אח"כ היא הלכה אל אלישע, וכל העניין של גיחזי עם המטה. הדבר הפלא ופלא. אנחנו התימנים, וגם האשכנזים, ממשיכים את ההפטרה עד הפסוק, וַתִּשָּׂא אֶת בְּנָהּ וַתֵּצֵא. אמנם זה עוד ארוך. אבל לכאורה, איך אפשר להפסיק באמצע הסיפור? הפלא ופלא. מישהו יודע תשובה?

 

הערה מהקהל: אומרים הסבר בדרך צחות, בשם הר"ר אריה לוין זצ"ל.

 

תשובת מרן שליט"א: או, יפה. אבל למעשה, כיצד אתם נוהגים?

 

תגובה מהקהל: אצלינו הספרדים, לא ממשיכים הלאה. מסיימים במלים 'ותאמר שלום'. כי אחרי שהולכים אל החכמים, הכל כבר בסדר. כך שמעתי.

 

תשובת מרן שליט"א: טוב. כעת אומר לך, מה שאני שמעתי.

 

אמרו, כי הסיבה שהספרדים מסיימים כאן, כיון שיש להם אמונת חכמים. דהיינו, לא צריכים להגיד מה היה הסיפור, כי אם היא לוקחת אותו לאלישע הנביא, כבר לא משנה מה היה, הדבר בטוח שזה מה שיהיה, והוא יחיה אותו. זה מה ששמעתי.

 

והאמת היא, כי לא מצא חן בעיני התירוץ הזה. ראשית, כי חושבני שזה לשון הרע, כלפי העדות האחרות. וכי רק לספרדים ישנה אמונת חכמים? לאשכנזים ולתימנים, אין אמונת חכמים?

 

כפי שאתם יודעים, יש בתימן את קברו של רבינו שלום שבזי זצוק"ל, למשל מהעיר שלנו עד לשם זה היה מהלך של 15 יום. וכשהיה צורך, נסעו לשם. קבר של צדיק. הדבר מפורסם בכל ארץ תימן, שמגיעים לקבר שלו. היו עוד קברי צדיקים סמוך לצנעא, שהלכו להתפלל שם. וכי אפשר להגיד, שלא היתה להם אמונה בצדיקים? כל אדם שהיתה לו איזו צרה או בעיא.

 

שאלה מהקהל: זה לא היה רק אחרי שהוא נפטר?

 

תשובת מרן שליט"א: לא. זה לא התחיל אחרי שמת. אהה, להאמין כבר בחייו. יפה, טוב שאתה אומר, עכשיו הבנתי מה שכתוב כאן, אתה מסביר את מה שאני עומד לקרוא עוד מעט.

 

ישנו ספר בשם 'אוצר ספרי תימן', להר"ר אברהם ב"ר חיים אלנדאף, והוא כותב בהקדמתו על 'תולדות הרשב"י אלשבזי'.

 

הוא כותב כך, בימיו היה אחד מחכמי הישמעאלים, שמו 'אבן עלואן', והיה בקי בחכמת הרפואות והמכשפות, והיה מרפא כל חולה שיבוא אליו. שמעתם? היה מכשף. וכן מי שיש לו איזה עניין, כגון אבידה, או כיוצא בזה, הוא מגלה לו ע"י "החול". זהו מה שנקרא, גורל החול. והיו רבים מבני ישראל הולכים לדרוש ממנו, ועושה להם בקשתם. נו, חס ושלום זאת סכנה, גוי שעושה כך. וכראות הרב את עם ישראל שהולכים אחרי מעשה כשפים שלו, קינא קנאת ה', והיה עושה נגדו על צד הקדושה. האמת היא, כי הספר גורל החול כבר נדפס. הוא אומר, שאומות העולם מתייהרים עלינו, אבל אדרבה, תדעו לכם שאנחנו ג"כ בקיאים בחכמה הזאת, בכדי שהיהודים ח"ו לא ילכו אחרי רחמנא ליצלן. ואז נמנעו היהודים מלילך אצל סט"א הנז'. ובאים לפני הרב, ועושה להם בקשתם. כעת תשמע טוב, וגם אחרי מותו, לא הסיר חסדו מעם כל הבא להשתטח על מצבת קבורתו, הן על איזה חולי, הן אפי' חשוכי בנים, ועושה להם בקשתם. דהיינו, הדבר התחיל בחייו, לא רק אחרי מותו. ועד היום, רבים הולכים מכל קצוי ערי תימן, מהלך יותר מעשרה ימים ממקומם אל מקום מצבת קבורתו בעיר תעז לסייר (בערבית אומרים "זיארה", ביקור. לכן נקט בסגנון זה בלשה"ק סמ"ך במקום ז'. יב"ן) מקום מנוחתו. כבר עבר שלש מאות שנה, מאז שהוא נפטר. אולי שלוש מאות וחמשים. אני מדבר על זמנו, כאשר הוא כתב זאת. כמו שהולכים לסייר מ"ק הרשב"י ורמב"ם זיע"א. ורובם לצורך רפואה וכיוצא.

 

לגבי קבר הרשב"י, אמנם הולכים, אבל אינני יודע האם הולכים גם לקבר הרמב"ם. לא שמעתי על כך. אולי קצת.

 

הערה מהקהל: עכשיו שיפצו שם, ועשו מקום גדול.

 

תשובת מרן שליט"א: בסדר.

 

מספרים על כך נסים ונפלאות, לא לחנם הלכו לשם. ראו דברים בחוש. ואפילו גויים, היו הולכים לשם. אני יודע שבתקופה האחרונה בתימן, היו באים גויים מסעודיה לקבר שלו, והיו נושעים. פלאי פלאות. לא אכנס כעת לספר לכם על סיפורים שאני יודע שאירעו במשפחתי, אבל אלו דברים מפורסמים ופשוטים.

 

הערה מהקהל: כיצד זה מסתדר עם האיסור, 'לא תדרוש אל המתים'?

 

תשובת מרן שליט"א: לא מתפללים אל הצדיק, אלא מבקשים שהצדיק יתפלל עלינו. זהו כפי שאומרים בפיוט 'אראלי מרומים', 'כמליצי עמדו נא'. מבקשים מהצדיק, שיעמוד במליצה עלינו. זהו כפי שאתה הולך אל מי שקרוב אל המלך, כיון שיש לו פרוטקציה, ומבקש ממנו שיבקש בשבילך, ואז המלך מתייחס אליך יותר.

 

בזמנו הדפסתי בספר תהלים 'תורת אבות', ב"ה זה מופץ גם כיום, הבאתי את מה שמצאתי בס"ד, קונטריס של בקשה שהיה מונח על קברו של רבינו שלום שבזי, הדפסתי שם את הבקשה הזאת, זאת תפילה ארוכה.

 

הוא כותב כך, אתחיל לכתוב בקשה נאה לאמרה על קבר הצדיק אדוננו ורבינו, חמוד לבנו, גלגל עינינו, ציץ תפארתנו, החכם הכולל, התנא האלהי מהר"ר שלום שבזי זיע"א.

 

ידיע להוי לכון אחינו בני ישראל הבאים להשתטח על קבר זה הצדיק, מי שיש לו חולי או איזה צער בגופו, ילך להתפלל על עצמו אצל קבר הצדיק ברחוק ארבע אמות, ויתרפא בעזרת ה' יתברך. ודעו לכם אחינו, שיש בני אדם הולכים ומגיעין על הקבר, ואין להם מלה בלשונם. הוא בא לשם, אבל אינו יודע מה להגיד. אולי הוא יכול לקרוא מזמור תהלים, או משהו אחר, אבל לא להתפלל. ואינם יכולים לומר שום מלה, ולא תרדנה עיניהם דמעה. אמרתי בלבי לכתוב זאת הבקשה, לכל ההולכים להשתטח על הקבר הזה. בכדי לעורר אותם. ויזהר שלא יהיה טמא מקרה לילה ח"ו, או מזיעת דרכים על בגדיו. אם הוא בא כך, מטרחת הדרך. ואם הוא בלתי טהור, צריך טבילה קודם שילך, וגם אחרי שובו. ואם לא יוכל לעשות כן, טוב לו שלא לילך. וכל מי שיש עליו חוב נדר, ישלמנו וכו'.

 

כעת הוא מתחיל את נוסח התפילה, שלום עליך אדוננו מורינו ורבינו אבא שלום אלשבזי זיע"א ושלום ינוח על משכבך, צדיק יסוד עולם. אשר היית נאמן לבית ישראל בכל עת, ועמדת להם בעת צרתם כחומה נשגבה, להתפלל עליהם תמיד באהבה רבה. וזכית והצדקת את הרבים, והורית לישראל חוקים ישרים ומשפטים טובים. אשריך וטוב לך וכו', ישנה שם אריכות גדולה מאד, תפילות גדולות ונוראות שהוא סידר והכין, בכדי שידעו להתפלל, כל אחד לפי העניין שלו.

 

בכל אופן, אין ספק שלגבי החכמים אשר הוכיחו את עצמם בצדקותם, אלו שיש להם את הזכות לעשות נסים ונפלאות, בודאי שהיו מאמינים בהם. אם אלישע הוכיח את עצמו בנס השמן, וכי ח"ו יש מי שמכחיש. למה לבוא ולהגיד, שלספרדים ישנה אמונת חכמים, ולא לאחרים? זאת שאלת אחת.

 

אבל יתירה מכך, האמת היא כי ישנם ספרים, שכתוב בהם בדיוק ההיפך. מי שיעיין בחומש 'נחל קדומים', יראה שכתוב שם, 'כאן מסיימים האשכנזים'. כביכול, הספרדים הם שממשיכים לומר את ההמשך. האשכנזים והאיטליאנים, ממשיכים עד ותשא את בנה ותצא. הדבר פלא עצום.

 

התברר, שלא לכל הספרדים היה מנהג אחד. ישנם אשכנזים, כתוב כי במקום בשם פפדמ, דהיינו פרנקפורט דמיין, הם גמרו במלים 'ותאמר שלום'. א"כ, ישנם אשכנזים שמסיימים כאן. בקיצור, חס ושלום להוציא לעז. הרמב"ם כותב, 'ואשה אחת מבני הנביאים', עד 'ותשא בנו ותצא'. וכי להרמב"ם לא היתה אמונת חכמים? לא מוצא חן בעיני, התירוץ הזה.

 

אבל מה שכן, אכן ראיתי את הפירוש הזה בספר דרכי אבות, הוא מביא זאת בשם הרה"צ אריה לוין, אבל תשמעו איך היה הסיפור. רציתי לקרוא זאת בפניכם מתוך המקור, אבל כנראה שכחתי להביא זאת לכאן. בכל אופן כתוב שם, שהרב אריה לוין היה לומד עם הרבנית שלו את ההפטרות, כנראה את הפרשיות היא כבר ידעה, וכאשר הם הגיעו אל ההפטרה הזאת, היא שאלה אותו את השאלה הזאת, למה הספרדים מסיימים כאן באמצע הסיפור? אז הוא ענה לה, שזה בגלל שהספרדים מצטיינים באמונת חכמים.

 

א"כ אמרתי, טוב, זה כבר לא לשון הרע. הוא לא אמר שלאחרים אין אמונת חכמים, אלא שהספרדים 'מצטיינים' בכך, הם יותר משובחים בזה, הם בדרגא הראשונה בכך. יכול להיות שלספרדים יש יותר, בכל אופן זה כבר לא לשה"ר.

 

אבל בכל זאת, נראה לי שהתירוץ הזה טוב רק בשביל הנשים, לא בשביל תלמידי חכמים. בשביל הרבנית שלו, זהו תירוץ טוב. לא נראה לי, שלתלמידי חכמים זהו תירוץ.

 

שאלה מהקהל: אבל הדבר נכון שלספרדים יש יותר אמונת חכמים, אפילו החילונים שבהם מאמינים ב"באבות", אוי ואבוי למי שידבר נגדם בפניהם?

 

תשובת מרן שליט"א: זה ידוע, אבל זאת לא אמונת חכמים, זו בערות. "באבות" שעושים עצמם צדיקים וגדולים, ולא יודעים שום "בבא". לא בבא קמא, לא ב"מ, ולא ב"ב. זאת תמימות שלהם. התימנים הם לא כאלה, הם שִׂכליים יותר, לא מאמינים בקלות, אא"כ הוכח הדבר. ואכמ"ל. נזכיר רק שיעקב לא חשש שבניו יעשו אותו אלוה, רק המצרים... וד"ל.

 

אני יכול בס"ד להגיד תירוץ בסגנון אחר, וזה יהיה טוב. אפשר לומר, שהם רצו ללמד אמונת חכמים. דהיינו, מי שייסד זאת, היתה לו מטרה כזאת. אתה לא צריך לשמוע את ההמשך, כי אם היא לוקחת אותו אל הנביא, אל תשאל מה היה, כי בטוח שהדבר נגמר טוב. זאת הוא רצה ללמד בכך. כך היתה המחשבה של אותו החכם. מבלי לפגוע ולהגיד, שזה יותר מזה וכו'. אם היו אומרים כך, עוד הייתי מקבל.

הדפסשלח לחברהוסף תגובה

עוד..

  1. לעמוד הבא

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
מנויים לחיים
שר שלום קשת
ת"ת עטרת חיים
מיני תבלין וקליות
פעולת צדיק
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מועדי השם
ארז יחיאל
עבור לתוכן העמוד