| | | | | וְאִם יֵשׁ בְּפִיכֶם שְׁאָלוֹת וּטְעָנוֹת, יֵשׁ עִמָּנוּ חֲבִילּוֹת חֲבִילּוֹת שֶׁלִּ-תְשׁוּבוֹת נְכוֹנוֹת. וּלְכָל-הַפָּחוּת שְׁבוּ וְאַל תַּעֲשׂוּ עֲדִיף. מַה-פִּשְׁעֵנוּ מַה-חַטָּאתֵנוּ, כִּי דְלַקְתֶּם אַחֲרֵינוּ. וּמִי הוּא זֶה שֶׁבָּא לִרְדּוֹתֵנוּ בְּתוֹךְ בֵּיתֵינוּ: (מתוך חתימת ספר נר יום טוב) | | |
| | | | | | מה מפטירים בשבת כשחל ראש חודש אלול ביום ראשון, האם "עניה סוערה" שהיא מהפטריות שבע דנחמתא, או הפטרת "מחר חודש" (וכן כשחל ר"ח אלול בשבת, עניה סוערה או השמים כסאי). מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק עקב, שנת התשע"ה, בבית המדרש פעולת צדיק בני ברק מספר צפיות:5148 כ"ו אב ה'תשפ''א | | |
| | | | | | "מנהג אבותינו בידינו, כי בעת צרה מאויבינו הקמים עלינו, לצערינו זה כבר נהיה 'מנהג', כך היא המסורת בידינו, משום ש'בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו, והקב"ה מצילנו מידם'. סגולה בטוחה הנהוגה אצלינו התימנים, בחונה ומנוסה, שאומרים את 'שירת הים' בעמידה. ישנם על כך סיפורי נסים ונפלאות, כי בזכות שאמרו בתפילה את שירת הים בעמידה כשההיכל פתוח, בהתרגשות ובהתעוררות ובקול רם, וחוזרים על הפסוק תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד [שמות ט"ו, ט"ז] שלש פעמים, בסופו של־דבר הקב"ה איבד את כל צוררינו ואויבינו הקמים עלינו..." מספר צפיות:4738 ג' סיון ה'תשפ''א | | |
| | | | | | תשובה לשואל בעניין מקצת מנהגי ק"ק תימן אשר אינם על פי דעת האר"י ז"ל, והאם אפשר לשנות ולנהוג כמותו, כגון ברכת "הנותן ליעף כח", נוסח ברכת להדליק נר של־חנוכה, ועניינים נוספים. המשך התשובות למכתבו של הרב"צ צדוק יצ"ו בעניין פסיקת מהרי"ץ זיע"א ומנהגי תימן. עניין זמן הדלקת נרות חנוכה, סמוך לפני צאת הכוכבים, וכבוד המצוה לשבת חצי שעה עם בני־ביתו ליד הנרות. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק וישלח התשע"ו. מספר צפיות:5175 י"ז כסליו ה'תשפ''א | | |
| | | | | | מספר צפיות:4963 י"ז כסליו ה'תשפ''א | | |
| | | | | | 5:25 דק' |
"בפרשיות שבמזוזה, שמע ישראל י"י אלודינו י"י אחד, יש עא"ן רבתי ודל"ת רבתי, זה ר"ת 'עד'. אבל אצלנו יש עוד אות רבתי, 'כימי השמים על הארץ', האות צאד"י היא רבתי. לא רק בס"ת, אלא גם בתפילין ובמזוזות. לצערי הרבה סופרים לא יודעים זאת. מי שכותב ספר תורה, אז הוא מעתיק מ'תיקון סופרים', וממילא הוא יודע. אבל אם הוא כותב מזוזה, אז הוא מעתיק מאיזה ספר, והרבה סופרים לא שמים לב שיש את השינוי הזה. וגם במלה 'וחרה', האות חי"ת עקום. וכן בתפילין, 'כי הקשה פרעה לשלחנו'. בדקתי את זה בתכאליל הראשונות, והדבר קיים כבר דורות, רק שכנראה נשכח במשך הזמן, מרוב חוסר מסורת וחוסר ידיעה ברורה. אמנם זה לא מעכב, אבל ברוך ה', בדור שלנו חזרה עטרה לישנה". מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק תרומה התשע"ב. מספר צפיות:2569 ט"ז אב ה'תש"פ | | |
| | | | | | שער אחד מתוך קונטריס כללי מהרי"ץ - מתוך חיבוריו של־גאון עוזינו מהר"י צאלח זצוק"ל לברר ולבאר את שיטת פסק ההלכה בק"ק תימן, שהמנהגים המקובלים הם כדעת רבינו הרמב"ם, ובדברים שאין בהם מנהג מכריעים כדעת מרן השלחן ערוך. מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מהדורא עשירית פעיה"ק בני ברק מספר צפיות:4046 כ"ז תמוז ה'תשע''ט | | |
| | | | | | "אתם יודעים, אחד ה'מברכים' העיקריים, הוא 'לחובב'. דהיינו, בפרשת בהעלותך, עליית שביעי לפי התאג, מתחילה בפסוק [במדבר י', כ"ט] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ וגו'. ישנם רבים, המשלמים סכום הגון על המברך הזה. היה מישהו, שבכל שנה היה קונה את המברך הזה, ככל אשר יושת עליו... בשנה אחת, מישהו החליט שהוא לא יוותר לו, הוא יעלה את המחיר עד השמים. ואכן כך היה, העלה והעלה, עד שההוא נשבר... וביום ראשון, רחמנא ליצלן, הוא אושפז בבית החולים, מרוב הצער שהוא לא קנה את עליית שביעי..." מספר צפיות:2296 י"א סיון ה'תש"פ | | |
| | | | | | שיחה מפעימת לב עם מהדיר ספרי המהרי"ץ, הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, על מסורת אבות, מנהגי בנים ומה שביניהם * גדולתו של מהרי"ץ ("בלעדיו, כל הנהגת יהודי תימן כיום הייתה נראית אחרת"), הייחודיות של מנהגי תימן ("מסורת הבלדים השתמרה באופן הטהור והמזוקק מחכמי המשנה והתלמוד"), המאבק לשמר אותם בזמן הזה ("זה לא קל להיות שונה, אבל צריך לקיים 'ויגבה ליבו בדרכי השם'") והקשר המיוחד עם מרן רבינו עובדיה יוסף זי"ע ("הגשתי לו את הספר 'תולדות יצחק', ואמר לי מיד, 'את זה אני מכיר'") * ובואי תימן. פורסם במוסף התורני 'תור הזהב' - עיתון "הדרך", עש"ק תזריע ומצורע התש"פ מספר צפיות:8624 כ"ט ניסן ה'תש"פ | | |
| | | | | | "ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן" (שמות פ' פקודי לח, כז) בבעל הטורים (שם) כתב דמכאן סמך לחיוב מאה ברכות מהתורה בכל יום, והיינו מפני שהם כאדנים, משום שברכות אלו יסודות בדרך החיים לברך את ה' באכילה בשתייה בקימה בשכיבה ובלימוד תורת ה', שהכל ממנו יתברך... מספר צפיות:49461 כ"ה אדר א' ה'תשע''א | | |
| | | | | | על פי הוראת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, החלו היום בתפילת שחרית לומר בבית מדרשו "פעולת צדיק" את התפילה המיוחדת הנאמרת בסיום פיטום הקטורת, המסוגלת להסיר המגיפה והמשחית בקרבנו. מצ"ב נוסח התפילה, ומובא גם בסידור "תורת אבות" שם בתפילת שחרית. ויה"ר שתקובל תפילתנו ברצון, ויסיר הקב"ה מאיתנו כל חולי, אכי"ר. מספר צפיות:6291 י"ד אדר ה'תש"פ | | |
| | | | | | מחבר הספר "מנחת מרחשת" הרה"ג אורן צדוק שליט"א הביע את מחאתו בספרו על דברי חוצפה ועזות מצח שנכתבו כנגד מרן שליט"א בספר "כל כתבי בעל ענף חיים" שיצ"ל ע"י אברך צעיר שלא קרא ולא שנה [ישראל מאיר אלנדאף מב"ב]. וז"ל במחאתו: "כעת סמוך לאדפוס'י האיי ספרא, בינותי שנית בהוצאה מיוחדת ומפוארת זו, ונחמץ לבי בקרבי וכליותיי אשתונן. בהיות שראיתי ביטויים חמורים מאוד על מאור עינינו מורינו ורבינו שליט"א למרות שלא נזכר בשמו. וודאי החיוב למחות בכל עוז ובכל תוקף על כך..." מספר צפיות:20775 כ"ו אדר ה'תשע''ח | | |
| | | | | | 10 דק' |
יצחק אבינו תיקן תפילת מנחה. להאזנה! שתי תשובות של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן בעניין תפילת המנחה. א. האם צריך לומר וידוי ונפילת פנים בתפילת מנחה, ואיך מנהג ק"ק תימן בעניין זה? ב. האם אומרים עלינו לשבח בתפילת מנחה? ומה הדין בשאינה סמוכה לערבית? מספר צפיות:14601 כ"ו אדר ה'תשע''ח | | |
| | | | | | שני מכתבים בכתב ידו של כמהר"ר מארי יחיא אלשיך זצוק"ל שנכתבו בשנת התשל"ט, בהם התריע נגד הדפסת ספרי ויצי"ב (הרב יוסף צובירי). וכן הספד מאת מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, שנאמר תוך ימי השבעה בביתו של הרב המנוח זצ"ל בירושלם ביום כ"ג מרחשון התשנ"ז. וכן דרשת מרן שליט"א שנמסרה ביומא דהילולא ה-ט"ו לפטירתו שנערכה בהיכל ישיבת "מתימן יבוא" ירושלים - כ"א מרחשון ה'תשע"ב. וכן דברים לזכרו במלאות כ' שנים לפטירתו, שנאמרו במסגרת השיעור השבועי מוצש"ק חיי שרה ומוצש"ק תולדות שנת התשע"ז. מספר צפיות:15243 כ"ו אדר ה'תשע''ח | | |
| | | | | | "לכן ספר זה (של הרב יצחק יוסף) נקרא 'עין יצחק', לא 'עיני', כי רק עין אחת פתוחה. זאת הסתכלות רק של עין אחת. הוא מסתכל רק מצד אחד, ואינו רואה את העין השנייה, לכן הוא ראה רק את זאת. מי שיודע, ישנם בודדים, מיעוטא דמיעוטא, שאפילו לא שמעו עליהם, העומדים בעשרת הדיברות. והוא מביא זאת, כביכול זהו ה"מנהג" שלנו..." מספר צפיות:10313 י"ח שבט ה'תשע''ט | | |
| | | | | | מספר צפיות:6055 ו' תמוז ה'תשע''ט | | |
| | | | | | מתוך דברי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בהערותיו "עיני יצחק" על הספר שלחן ערוך המקוצר, הלכות בית הכנסת. בקרוב אי"ה יימסר שיעור מקיף בעניין זה מאת מרן שליט"א... גבאי בית כנסת המעוניינים לרכוש ביצים יפנו אלינו במייל: [email protected]מספר צפיות:44137 י"ב סיון ה'תשע''א | | |
| | | | | | לכבוד מערכת הקובץ הנפלא והמיוחד דברי חפץ, שלום וברכה: בגליון העשירי דף רמ"ד, הובא מאמרו של־הרה"ג אסף לוי שליט"א, שבו ליקט בטוב טעם עשרות מנהגים דנהיגינן דלא כרבינו הרמב"ם. וראיתי להוסיף על דבריו בשני מקומות: ברכת שהחיינו בעת עשיית הסוכה. קלף ודוכסוסטוס. שנים עשר מנהגים בק"ק תימן בסדר ליל פסח שהם דלא כהרמב"ם. ואף אני הקטן, ציינתי לעצמי תוך כדי לימודי בשנים האחרונות, לעת עתה, כמאתים מנהגים ידועים הנהוגים בקהילות הבלדי, שאינם כדעת רבינו הרמב"ם. ונוכחתי לראות שבסדר ליל פסח בלבד, אף שעיקרו מיוסד אצלינו על פי דעת הרמב"ם כידוע, ישנם לפחות שנים עשר פרטים שנהגו בהם דלא כוותיה... ביקרא דאורייתא, דוד צפירה, ק"ק נתיבות. מספר צפיות:4350 י"ב סיון ה'תשע''א | | |
| | | | | | בעניין ברירה בשבת בדבר לח, שלש עשרה הערות (פירכות וסתירות. העורך) על דברי הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א שנדפסו בעלון "בית מרן". גאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א היה יותר גדול מבעל שתילי זיתים, ומכל יתר רבני תימן. גם בארץ ישראל, מנהגי ק"ק תימן יע"א שרירים וקיימים, ולא קיבלנו הוראות מרן נגד מנהגינו הקדומים כדעת הגאונים ורבינו הרמב"ם, וכדומה. מה היא הסיבה האמיתית שהגר"א חזר בו בדרכו לארץ ישראל? מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ויצא ה'תשע"ו מספר צפיות:7120 י"ב סיון ה'תשע''א | | |
| | | | | | שאלה מהקהל: זאת אומרת שמשנ"ב אוצרות, אינו מוסמך? תשובת מרן שליט"א: היגעתָ למסקנא נכונה, ויש דברים לא מדוייקים וכו'. שני העורכים הם שאמי, אבל יש להם קשר אלינו, לכן כתבתי הסכמה לעודד, ולמען השלום בעדתנו, אף שישנם דברים רבים שאיננו מסכימים להם, ויש דברים שלא ידעתי כי הביאו לי אז רק כמה דפים. למהרי"ץ היה תלמיד מובהק מה"ר יוסף אלקארה, והוא היה שאמי. מהרי"ץ קירב את כולם, העיקר שכוונתם לשם שמים לפי הבנתם. (מתוך השיעור השבועי מוצש"ק ויקרא ה'תשע"ט). מספר צפיות:6048 י"ג אדר (אדר ב') ה'תשע''ט | | |
| | | | | | השלמה בעניין עניית אמר אחר ברכות ש"צ בתפילה אחת, דחיית דברי כותב התשובה, ודבריו התמוהים שנכתבו בפירושו על הרמב"ם בעניין זה. סיבת קלקולם של כת הדרדעים ורבניהם, מדוע דוקא הם נמשכו אחר הרמב"ם, ושחכמות חיצוניות גורמות להבנה שטחית בלימוד תוה"ק. מתוך "שערי יצחק" - השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק וישלח, שנת ה'תשע"ג ב'שכ"ד מספר צפיות:4711 י"ג אדר (אדר ב') ה'תשע''ט | | |
| | | | | | דין 'העונה אמן אחר ברכותיו' לגבי עניית אמן בתפילה אחת, מדוע מהרי"ץ כתב להקדים שלש תיבות, וביאור סברת מעתיקיו שכתבו 'שתים שלש תיבות'. דחיית שיטה מופרכת, שבתפילה אחת אין הציבור עונים אמן, רק אחר ברכת האל הקדוש. בעניין אמירת קדיש תתקבל לאחר מנחה, גם כשמתפללים מנחה וערבית סמוכות, ודחיית מנהג החולקים. דברי מרן שליט"א בגנות ההיאחזות בקנאות יתירה למנהגים שכתב הרמב"ם בזמנו, שהם בניגוד למנהגינו. תשובת הרה"ג בן ציון מוצפי שליט"א בעניין כת הדרדעים, שנמנה עליה רב שכותב תשובות נגד מהרי"ץ ונגד מנהג אבותינו. יישוב לתמיהת חכם אחד בעניין דברי הזוה"ק לגבי המניח תפילין במוסף של ראש חודש שחייב מיתה. התייחסות מרן שליט"א למעלת דברי ספר הזוהר הקדוש, ושדבריו כבר מובאים בדברי הגאונים והראשונים בשם ירושלמי. מתוך "שערי יצחק" - השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ויצא, שנת ה'תשע"ג ב'שכ"ד מספר צפיות:5405 י"ג אדר (אדר ב') ה'תשע''ט | | |
| | | | | | "שאלו, למה אצלנו לא נוהגים להקפיד בנישואין הילדים ללכת לפי הסדר. דהיינו, אם יש שני אחים, קטן וגדול, לא מקפידים שיתחתן הקטן לפני הגדול. אצל לבן הארמי כתוב (פרשת ויצא) "לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה..." (מתוך "שערי יצחק" למרן שליט"א) מספר צפיות:7968 ד' כסליו ה'תשע''ה | | |
| | | | | | וגם בזמנים של־בלבולים ופקפוקים, הלא נביא מקרבך אקים, ויצו ממעל שחקים, כי כן יסד המלך לילך בדרכי אבותינו אראלים ומצוקים, ופעולת צדיק אשר דבריו מנופת צופים ומדבש מתוקים, מעוגנים בנתיבות חכמה ומדע יצוקים, הוא אשר זכה להשיב עטרה לישנה ועוּלה של־תורה להקים: ותיכתב זאת לדור אחרון בו קמו הפורקים תורת רזי דרזין העמוקים, ויוסיפו עוד לאמר כי בתימן רק כהרמב"ם בלבד היו פוסקים, ועל גאון עוזנו הרי הם חולקים. עד אשר הגיע השע"ה להשיב להם דברים ברורים ומוצקים, למען יחדלו הקולות והברקים. ומאז נפתחו השערים לכל המודים על האמת אשר ממנה יונקים: מספר צפיות:7115 י"ד אייר ה'תשע''ח | | |
| | | | | | מספר צפיות:1810 ה' כסליו ה'תשע''ג | | |
| | | | | | 94 עמ' |
והוא אוסף הלכות והדרכות לבני הישיבות הקדושות מעדת ק"ק תימן יע"א, כיצד לנהוג במנהגי האבות במסגרת הישיבה הק', מלוקט מתוך פסקי כג"ק מרן הגאון הגדול כמהר"ר יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מהדורא שנייה ומורחבת - תשרי התשע"ח. כולל הוספות מתוך חוברות "שערי יצחק" וקבצי "דברי חפץ" האחרונים. מספר צפיות:16526 כ"ה תשרי ה'תשע''ח | | |
| | | | | | מתוך חלק השו"ת בסוף שיעור לקראת חג שבועות מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה במסגרת בכולל "פרי צדיק" - הוד השרון, אור לג' בסיון ה'תשע"ו. מספר צפיות:6631 י"ט תשרי ה'תשע''ח | | |
| | | | | | רבים תמהים, מה קרה להרב נאמ"ן [הרב מאיר מאזוז], שב'תלת דפורענותא', החליט לעשות דברי פורענות וחרבן. גם אני תמיה על כך. לא רציתי לענות אז מיד בימי בין המצרים, כפי שהסברתי כבר בס"ד בשיעור מוצש"ק מטות. אבל אני צריך לעשות עכשיו, שבע דנחמתא. לנחם את התימנים. לבנות את ההריסות. בדיוק בפרשיות הללו, פינחס, מטות ומסעי, דברים, לפי מנהגם [כי לפי מנהגינו שחיברנו חוקת ובלק הם מטות, מסעי ודברים], הוא דיבר כל מיני השגות והערות, וכעת אנחנו צריכים לתקן את החרבן הזה. עדיין אינני יודע, האם אעשה 'שבע דנחמתא' ממש, אולי באיכות אבל לא בכמות. אבל אח"כ, הוא עכ"פ יצטרך לעשות, תרי דתיובתא... [או שיענה תשובות, או 'שיחזור בתשובה', דרך מליצה וצחות]... מספר צפיות:7199 ז' אלול ה'תשע''ז | | |
| | | | | | |
נושאי הדרשה: טעם נפלא בכוונת דברי מהרי"ץ זיע"א, להקדים בימי ספירת העומר את המזמורים 'למנצח על הגתית' ו'שיר למעלות' לפני מזמור 'למנצח בנגינות'. הסיבה במשנת מהרי"ץ – כיצד ומדוע קיבלו חכמי תימן עליהם את הרמב"ם לרב ומורה? שבחי הרמב"ם ליהדות תימן. כלל ברור מתי קיבלו את שיטת הרמב"ם, ומתי לא קיבלו את שיטתו. פירוש נפלא למשנה במסכת אבות 'הפוך בה והפוך בה דכולא בה'. תשובות נמרצות לשאלות שנשאלו מקרוב על מנהגי תימן. שמירת המנהגים והמסורת בתוככי מוסדות התורה משאר העדות. תוכחת מוסר בנוגע לקדושת בתי הכנסת. אופי וצביון תכונותיה של קרית מהרי"ץ בעמנואל.
נושאי השיעור: השלמה לדברים שנאמרו במעמד הגדול של הקבלת פני מרן שליט"א בחוה"מ פסח, בעניין סימן הקריאות בימי חול המועד משך תורא קדש בכספא וכו', ומדוע בשבת חול המועד אנו מתחילים את הקריאה מהפסוק ראה אתה אומר אלי וגו' ולא מהפסוק פסל לך וגו'. המשך דין אין מעבירין על המצוות לגבי ציצית ותפילין, והעצה לצאת מן המחלוקת שבין ההלכה לבין הקבלה. השלמה לדברים שנאמרו בהילולת מהרי"ץ זיע"א בעניין קבלת הוראות הרמב"ם בקהילות תימן, והתייחסות לדברים שנכתבו בספר ילקוט יוסף בעניין זה. תשובה לשואל בעניין כביסה שנתייבשה בערב שבת האם מותר להורידה בשבת, וכיצד היה המנהג בתימן בעניין זה. מספר צפיות:6567 כ' תמוז ה'תשע''ז | | |
| | | | | | צריך להוקיע זאת נגד השמש, ר"ל בפרהסיא. זה לא רק בספר זית רענן, אלא גם בני חבורתו... הגע עצמך, אם היה זה אצל אשכנזים, והיה מישהו כותב היום כי הגר"א סבר כך, ולעומתו האדמו"ר מגור או מטאלנא, כותב אחרת. כמה מגוחך היה הדבר. או אצל הספרדים, למשל, החיד"א כותב כך, והרב מאיר מאזוז אחרת. כמה מוזר הדבר. מדוע הם חושבים, שאצל התימנים זה אחרת? אתמהא. ודוק. זהו דבר שאין הדעת סובלתו. חסר שֵׂכל ישר... איה האמת? מספר צפיות:7203 ב' טבת ה'תשע''ו | | |
| | | | | | אשר חיבר הרה"ג פאיז גראדי שליט"א - ממנהיגי הקהילה היהודית בתימן בעשור האחרון. הספר כולל מעלותיהם וקורותיהם של יהודי תימן, גדולת חכמיהם ארחות חייהם והנהגותיהם, מסורתם המפוארת המקובלת בידם מאז ימי בית המקדש הראשון, ובפרט מה שנוכח המחבר שליט"א לדעת בזמן ששימש את הקהילה בתימן ובארה"ב עד עצם היום הזה. כמו"כ מצ"ב קטע מדברי מרן שליט"א בשבח הספר ומחברו. מספר צפיות:7373 י"ח סיון ה'תשע''ד | | |
| | | | | | מדוע אי אפשר כיום לפסוק בכל ההלכות כפי דעת רבינו הרמב"ם? מי הם הדרדעים ומה טיבם? ממתי התחילו להיות כת ה"דרדעים"? מדוע הם העדיפו את הרמב"ם (רמבמיסטי"ם) ודחו את מרן השלחן ערוך, על אף שהתקבלו פסקיו בתימן? האם ישנם דרדעים כיום? האם הם כשרים לעדות והאם מותר להתחתן עמם? מתוך תשובה לשואל במסגרת "בר בי רב דחד יומא" - בני ברק, אייר התשע"ד. מספר צפיות:9264 י"ג אייר ה'תשע''ד | | |
| | | | | | מתוך שו"ת עולת יצחק למרן שליט"א ח"א סימן קס"א מספר צפיות:7359 כ"ד אב ה'תשע''ג | | |
| | | | | | האם נוהגים לומר פסוק זה בכניסה לבית הכנסת, מלבד הפסוק 'ואני ברוב חסדך אבוא ביתך וגו'? והאם ראוי לומר זאת. בשעה שמי שאמר זאת היה בלעם הרשע, שנתכוון לקללה.. מספר צפיות:7192 ה' תמוז ה'תשע''ג | | |
| | | | | | היום ג' תמוז ה'תשע"ג התקיימה הלווייתו בשכונת בית וגן בירושלים ונטמן בהר הזתים, תנצב"ה, מצורף תשובתו בעניין שמירת מנהגי תימן שפורסם בפר "אור ההלכה"... מספר צפיות:7011 ג' תמוז ה'תשע''ג | | |
| | | | | | שנמסרה בכנס הקבלת רבו למרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שלי"א, חול המועד פסח התשע"ב - מרכז יד לשבים ברחובות...תנצב"ה מספר צפיות:42789 ב' אייר ה'תשע''ג | | |
| | | | | | 14:21 דק' |
להאזנה! סיפור מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א על נס שאירע לאבותינו בתימן לפני קרוב ל- 110 שנים, ועל מעלת מנהג אבותינו לאמירת שירת הים בעמידה וכפילת פסוק "תפול עליהם וגו" ג"פ (בשלח), בכל עת צרה. מתוך סדרת הקלטות "ויאמר צחק" מספר צפיות:7499 ב' אייר ה'תשע''ג | | |
| | | | | | מספר צפיות:7312 ב' אייר ה'תשע''ג | | |
| | | | | | מספר צפיות:5774 ב' אייר ה'תשע''ג | | |
| | | | | | מספר צפיות:5232 ב' אייר ה'תשע''ג | | |
| | | | | | מספר צפיות:5021 ב' אייר ה'תשע''ג | | |
| | | | | | מספר צפיות:4925 ב' אייר ה'תשע''ג | | |
| | | | | | מספר צפיות:24721 ב' אייר ה'תשע''ג | | |
| | | | | | זכינו בס"ד מקרוב במוצ"ש פינחס לתלות ביצת בת יענה בבית מדרשנו לאחר שמרן שליט"א ביאר בשיעוריו השבועיים לעת עתה חמשה עשר טעמים נפלאים למנהג זה ועוד היד נטויה בעז"ה [שהיה בעבר בתימן ובעוד מקומות (כגון צפת, מירון, ארם צובא וטורקיא) ונשתכח בעוה"ר]... מספר צפיות:4620 ב' אייר ה'תשע''ג | | |
| | | | | | זכינו בס"ד מקרוב במוצ"ש פינחס לתלות ביצת בת יענה בבית מדרשנו לאחר שמרן שליט"א ביאר בשיעוריו השבועיים לעת עתה חמשה עשר טעמים נפלאים למנהג זה ועוד היד נטויה בעז"ה [שהיה בעבר בתימן ובעוד מקומות (כגון צפת, מירון, ארם צובא וטורקיא) ונשתכח בעוה"ר]... מספר צפיות:67464 כ' תמוז ה'תשע''א | | |
| | | | | | "אחרי שהקהלות הק' של עדת התימנים שיחי' יש לה מסורת מדור דור שלא נתערב בהם ההשכלה החיצונה של המשכילים שעל ידם נעשה חורבן הכלל ישראל בגולה, ולכן צריכים לשמור על המסורה מבלי לשנות בהם, כי פרצה הכי קטנה וקלה יכולה להתרחב ולהתפתח ח"ו לעוד דברים של מורה היתירה..." מספר צפיות:5288 כ' תמוז ה'תשע''א | | |
| | | | | | זכורני פעם ראש ישיבה אחד אמר לי, תגיד, למה התימנים עושים כך וכך. אמרתי לו, תשמע ידידי, לפני שאתה שואל על התימנים, אתה צריך קודם להחליף את המשקפיים. הוא הביט בי בתמיהה. הסברתי לו, אתה מסתכל על התימנים במשקפיים של המשנ"ב... מספר צפיות:57769 כ"ד סיון ה'תשע''א | | |
| | | | | | מתוך דברי מרן ב"עיני יצחק" על הלכות בית הכנסת שבשלחן ערוך המקוצר, בקרוב אי"ה ימסר שיעור מקיף בעניין מאת מרן שליט"א... גבאי בית כנסת המעוניינים לרכוש ביצים יפנו אלינו במייל: [email protected]מספר צפיות:68156 י"ב סיון ה'תשע''א | | |
| | | | | | הדבר שהתפלאתי לראות, בעצם יותר נכון שמחתי לראות, שהרב מאיר מאזוז כותב בהסכמה לספר אשי ה', שגם מנהגם כך כמו שהבאנו בשלחן ערוך המקוצר. "גם המנהג שלנו מעולם" הוא אומר, "בחו"ל, לא ראינו מישהו שהסתכל אחורה"... אולם לפי עניות דעתי, שתי ההוכחות שלו, אינם הוכחות, ואין מהם ראיה.... מספר צפיות:46465 ה' אדר א' ה'תשע''א | | |
| | | | | | מניין השטרות, תחילתו מאז שבא אלכסנדרוס מקדון על ירושלם עיקו"ת בשנת ג'תמ"ט ליצירה, וחזר בו מלהחריבה, וכפי התנאי שהתנה עמו שמעון הצדיק שיחלו ישראל למנות שטרותיהם וכתובותיהם מהשנה ההיא עד עולם.. מספר צפיות:14521 ה' אדר א' ה'תשע''א | | |
|
|