טעמים ודקדוקי קריאה

לבקשת רבים, ולצורך השלמת הבנת עניין קריאת התיבה "מאה שנה" מלעיל, כפי שנתבאר בקצרה בשיעורו השבועי האחרון (מוצש"ק לך לך התשפ"ב) של מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מצ"ב מאמר נפלא ומקיף מתוך הספר "נפלאות מתורתך" על חומש בראשית (שעודנו בכת"י), ויצורף בעז"ה לחוברת "שערי יצחק" של שיעור זה. נושאי המאמר: שורש חילוקי הדעות אם תיבת מֵאָה כאן מלעיל, או מלרע. ולהיכן הכף נוטה * נסוג אחור * אימתי תיבות מוקפות נקראות מלעיל * ארבעה טעמים לקוראים כאן תיבת מֵֽאה מלעיל * כשיצר הרע רואה שהוא עומד להינצח, הוא מתגבר מאד להכשיל * שתי תשובות מדוע לידת יצחק נחשבת נס גדול, הרי אברהם ילד כמה אומות אפילו אחר־כך בהיותו בן מאה וארבעים שנה * יצחק מקור הקדושה * ניקוד צירי נחשב תנועה גדולה אף כשהוא חסר יו"ד * הקב"ה עיכב לידת יצחק, כדי שיוולד בקדושה גדולה * צירי, אינו מוליד יו"ד בהגייתו.

עניין הגיית בג"ד כפ"ת רפויות לאחר שוא נע, ומדוע במלים "שְׁתֵּי" או "שְׁתַּיִם" וכדומה התי"ו באה בדגש, והתייחסות לאלו שהוסיפו אל"ף לתיבות אלו.

והיה המזבח֙ קדש קדשים (פרשת ואתה תצוה, שמות כ"ט ל"ז). דברי היפ"ה בתאג תורה קדומה על פסוק זה בביאור שיטת מהרי"ץ זיע"א, דברי מהרי"ץ בחלק הדקדוק על הפטרת ואתה תצוה, ודברי מרן שליט"א על גדלות מהרי"ץ כאלוף הנוסחאות

ביאור עניין "פשטא אחת" שנקראת במלרע, האם תיבת "מזבח" שונה מיתר המלים שבפשטא אחת, ודחיית הדבר החמור שנכתב בתאג כתר תימן ־ תורת אמת [בהקדמה. הוצאת חנות נוסח תימן] כי כביכול ישנה פירכא על שיטת מהרי"ץ בעניין זה מתיבת " הרעֹתָ" אשר בספר במדבר. המשך ביאור שיטת מהרי"ץ זיע"א בעניין תיבות שהם בפשטא אחת הנקראות במלרע ודוגמאות לכך, התייחסות לטוען מתיבת 'הרעת', ומדוע התיבה ירושלם נכתבת בלי יו"ד. דחיית הדברים הכתובים בהקדמה לתיקון קוראים הוצאת חנות נוסח תימן.

שופר אחרי שופר או שופר אחרי טיפחא - היכן מקום ההפסקה? מהו "דחי"? האם הפסקה זו מבטלת את הרפיות של האות בתיבה הבאה? התייחסות לספר "יסוד הניקוד" ודבריו בעניין זה.

"ישנו איזה מנהג, שאולי נשתכח, ואני חושב שבעזרת ה' יתברך אנחנו צריכים להחזיר אותו. ככה נראה לי. יש דבר שכותבים אותו חכמי תימן הקדמונים, בנוגע לשביעי של פסח וכן לפרשת בשלח. כותב אותו גם בעל מדרש הביאור וגם בעל אור האפילה. ויש לנו גם חידוש בנושא הזה..." מתוך השיעור השבועי של מרן שליט"א במוצש"ק חוה"מ פסח ה'תש"ע, והמשך ממוצש"ק שמיני ה'תש"ע.