| | | | | מספר צפיות:6887 י"א אייר ה'תשפ''ב | |  |
|
| | | | | מספר צפיות:6972 כ"ז ניסן ה'תשפ''ב | | |
|
| | | | | מספר צפיות:9176 כ"ד כסליו ה'תשפ''ב | | |
|
| | | | | 1. מאיפה בכלל הגיע הנושא של המי שבירך? מי תיקן זאת מלכתחילה? 2. האם אין פה עניין של הפסק בין עולה לעולה כאשר נותנים מי שבירך (אפילו אחד, ובקרה אצלנו יותר מ3)? 3. מהו הזמן הטוב ביותר לעשות מי שבירך? האם בין עולה לעולה, או בסוף אחרי ההפטרה. 4. האם יש בכלל עניין בנושא של מי שבירך? 5. האם עדיף לעשות מי שבירך אחד לכולם, או אחד אחד? מספר צפיות:8004 ח' מרחשון ה'תשפ''ב | | |
|
| | | | |  25 דק' |
שיעור בהלכות קריאת ספר תורה עפ"י שלחן ערוך המקוצר – ח"א סימן כ"ב, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" באלעד ומח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ובנין משה על הלכות שבת, שנמסר במסגרת השיעור המקדים לשיעורו השבועי של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, במוצש"ק קרח התשפ"א מספר צפיות:3528 ג' תמוז ה'תשפ''א | | |
|
| | | | | "מהרי"ץ רומז כאן תוכחת מוסר, מורה לנו דרך על ההסתכלות בעניין. הוא אומר, כי בדורנו האנשים עושים דברים, בלי הרבה מחשבה. 'נראה לי כך', או 'אני חושב כך'. במקום שיקחו את הדברים בהבנה, בהסתכלות עמוקה ורחבה יותר, לדעת את שרשי הדברים, כי הם לא נעשו ע"י הראשונים כפי שהזדמן להם, אלא הכל היה מתוך מחשבה ועיון וידיעה בפנימיות הדברים. ואפילו דבר שאתה חושב שהוא פשוט, כי אה"נ, מבחינה הלכתית הדבר אינו משנה, תעשה את מברך ששי כך או כך, אבל 'אין לזוז ממה שיסדו הם ז"ל'. ואם ריק הוא, ממנו הוא ריק. ובפרט כאשר אנו יודעים ומבינים קצת, מה היתה כוונתם" מספר צפיות:2293 ט"ו אלול ה'תש"פ | | |
|
| | | | | ביאור דעת הקדמונים הסוברים כי יש להדביק את רגל האות קו"ף לגגה, בפסוק "הם העומדים על הפקודים" (פרשת נשא) וכן בפסוק "לשמצה בקמיהם" (פרשת כי תשא). ומדוע צריך שספר התורה יהיה שלם ללא חסרות ויתרות או דיבוקים וכדומה. מתוך "שערי יצחק" – השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק נשא התשע"ה מספר צפיות:2289 ה' סיון ה'תש"פ | | |
|
| | | | |  2:35 דק' |
דברי הרה''ג שלמה מועלם שליט''א - ראש מכון ''יד רפאל'' ומח"ס יריעות שלמה ד' כרכים, בעניין ספר תורה חדש הנכנס לבית הכנסת - האם מוציאים אותו לקרוא בו במשך שנה שלימה, בכדי שיהיה מוגה מתחילתו ועד סופו בשנה הראשונה, או שמוציאים אותו לפי התור? מספר צפיות:3495 כ"ג מרחשון ה'תש"פ | | |
|
| | | | | אמירת השכבה בין גוברא לגוברא, לא נהגו רק הספרדים. ובחמדת ימים ענייני שבת פרק י"ב כתב לאסור זאת. מאידך ביפה ללב וכף החיים סי' רפ"ד ס"ק ל"ח כתבו שעתה נוהגים לומר. גם הגרי"ח בכתר מלכות נתן טעם לזה. אבל אבותינו בתימן לא נהגו. וכן מנהגינו גם בזמנינו, שאין אומרים אז השכבות כלל, רק אחרי ההפטרה, וכן עיקר. מספר צפיות:4754 כ"ג מרחשון ה'תש"פ | | |
|
| | | | | בעניין המנהג לומר מיד לאחר התוכחה "מי שברך" לקהל - "מלכא דעלמא", וכן בעניין הנמכת הקול והנעימה בקריאת התוכחה. והאם יש צורך לומר שוב "מלכא דעלמא" לאחר ההפטרה, ועוד מנהגים בעניין קריאת התוכחה... מספר צפיות:5023 כ"ג מרחשון ה'תש"פ | | |
|
| | | | | "הלכך מהשתא חוזרני בי, וקמה וגם ניצבה הוראת גאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א לדידן נמי, שכן ראוי לנהוג שלא להפסיק באמצע מ"ב מסעות, וראוי להנהיג כן אם אפשר בלא מחלוקת ח"ו..." מתוך נפלאות מתורתך למרן שליט"א - פרשת מסעי מספר צפיות:8929 כ"ג מרחשון ה'תש"פ | | |
|
| | | | | מספר צפיות:5790 כ"ג מרחשון ה'תש"פ | | |
|
| | | | | שעה  |
חלוקת פרשיות התורה לבלדי והשאמי - הידעת מה הטעם שנהגו לחבר את פרשיות חוקת בלק ולהפריד מטות מסעי ? שיעור וידיאו מקיף בעניין זה מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בשיעורו השבועי מוצש"ק חוקת ה'תשס"ט. מספר צפיות:10349 כ"ג מרחשון ה'תש"פ | | |
|
| | | | | מנהג סופרי תימן בכל התיגאן וספרי התורה שמניחין בשיטה אחרונה ריוח אחד בלבד, ולא שניים כבשאר השירה... ובדפוסי הרמב"ם שינו המדפיסים כדרכם, וכבר צווחו רבים על זה... מספר צפיות:6043 כ"ג מרחשון ה'תש"פ | | |
|
| | | | | מספר צפיות:28999 כ"ג מרחשון ה'תש"פ | | |
|
| | | | | | 16:03 דק' |
"שמה קברו את יצחק" (ויחי). כיצד יעקב אמר את שם אביו ללא תואר לפני? וכיצד מנהגינו בזה? מספר צפיות:6226 כ"ג מרחשון ה'תש"פ | | |
|
| | | | | מספר צפיות:5206 כ"ג מרחשון ה'תש"פ | | |
|
| | | | | מספר צפיות:4932 כ"ג מרחשון ה'תש"פ | | |
|
| | | | | מספר צפיות:6064 כ"ג מרחשון ה'תש"פ | | |
|
| | | | | מספר צפיות:6157 כ"ג מרחשון ה'תש"פ | | |
|
.gif?BannerID=26 "-")
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg?BannerID=48 "מצות טעמו וראו")
