נושאי השיעור: חסרון ההרגשה על חרבן בית המקדש. מדוע בקדיש דעתיד אנו אומרים "היכלא קדישא", ואילו בקדיש על ישראל איננו אומרים "אורייתא קדישא". בית המקדש כמקור הקדושה הדוחה את כל הטומאה. השלמה בעניין האם בבית המקדש השלישי יהיו את כל השכלולים הטכנולוגיים שישנם היום. מעלת הקדושה הדוחה את הטומאה. דברי מהר"ם אלשיך בעניין המצורע, שעליו לשמוח על כך שהטומאה לא נדבקה בנפשו אלא נפלטה אל גופו, ולפי"ז תשובה מדוע ישנם אנשים המדברים לשון הרע ואינם מקבלים צרעת. תשובת החפץ חיים על השאלה דלעיל, והערות מרן שליט"א על דבריו. האם חשבון שעות זמניות מתחיל מעלות השחר עד צאת הכוכבים, או מהנץ החמה ועד השקיעה, חידוש ששמע מרן שליט"א מאביו זצוק"ל בעניין הסימן מכ"י וג"ב ומקורו. סיפור ממקור ראשון על אדם שהתחיל להתאבל על חרבן בית המקדש לאחר מעשה שהיה לו עם עולי אתיופיה. זעקת מרן שליט"א על אותם הנלחמים כנגד גידול הפיאות לבחורי ישיבות ואברכים, ראיות לכך שעניין גידול פיאות הצדעים היה בכל עדות ישראל בעבר ולא רק אצל התימנים והחסידים, וכיצד התחיל המנהג לסלסל את הפיאות.
.gif?BannerID=26 "-")
65:00 דק' 
16 עמ' 
.jpg?BannerID=48 "מצות טעמו וראו")
