מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל

כתב מהרי"ץ במעיל קטון סימן א' אות ל': "מה שאנו מפסיקין בפסוק מה טובו, ואני ברוב חסדך, וכיוצא באלו הפסוקים שאנו נוהגים להתחיל בבואינו לבית הכנסת, לא קשה מידי, דודאי ראוי ונכון לכל אשר בשם ישראל יכונה בבואו אל ביהכ"נ שהוא מקדש מעט, לקבל עליו מורא מקדש ולפארו. וכי לא יהא כח גבוה חמור מכח הדיוט, שהרי אמרו רז"ל בברכות י"ד ע"א שאסור לאדם להקדים לפתח חבירו לתת לו שלום קודם שהתפלל, אפ"ה אמרו אם פגע בו יכול ליתן לו שלום. ק"ו לשכינה טכבוד ההיכל כשיפגע במקום הקדוש הזה בביאתו לתוכו, שיכרע וישתחוה ויפאר וירומם להשי"ת ולכבד בית ה'. על כן לא חשיבי הנך פסוקים הפסק. וכו'"

והעיר על כן מרן שליט"א בשולי המעיל אות ס"ט: "אין נוהגים אצלינו לומר אז פסוק מה טובו ושאר פסוקים, רק ואני ברוב חסדך וגו'. וגם רבינו המחבר (מהרי"ץ זיע"א) נראה שאינו אלא מעתיק דברי השל"ה כצביונן [ובכלל זה מה שכתב לקמן שנהגו כל בית ישראל לומר הני פסוקים וכו'] כמו שסיים לציין אליו להלן. וע"ע להלן בשולי המעיל אות פ"ג. גם בזוהר ואתחנן דף רס"ח ע"א ובספר היראה לרבינו יונה, ובאבודרהם ובכל בו סימן פ"ז לא נזכר זולת פסוק ואני ברוב חסדך יעו"ש. וכן הוא באיגרת מוסר למהר"ר שלמה אחיו של מהרי"ץ, כנדפס בתכלאל ענף החיים של הרב שלום יצחק הלוי בדף רי"ד [ובשני כת"י שראיתי, מיוחסת אגרת זו למהרי"ץ עצמו ואכמ"ל]. ובכף החיים סימן כ"ה ס"ק כ"ה. אמנם בסידור רב עמרם גאון הזכיר לומר ג"כ פסוק מה טובו וגו' וכ"ה במחזור ויטרי, וע"ע בתיקון תפילה מה שכתב על דברי מהרש"ל שכתב שאין לומר פסוק זה כיון שהוא נאמר מפי בלעם, ולקללה נתכוון. ושוב שמעתי שיש בקהילותינו קצת יחידים מקרוב שנוהגים לומר פסוק זה על פי סידורי ספרד ואשכנז".

ולהלכה למעשה העלה מרן שליט"א בשלחן ערוך המקוצר או"ח סימן י"א אמצע סעיף י"א: "ובבואו לפני הפתח, ישהה מעט, שלא יכנס בפתע פתאום. ויירתע ויפחד מהדר גאונו יתברך, ויאמר את הפסוק ואני ברוב חסדך וגו' שהוא כמו נטילת רשות, ואחר כך יכנס וישתחוה לנגד ההיכל, וילך באימה וביראה כהולך לפני מלך. וכו'".