"ויהיו כל ימי נח" ולא ויהי (פרשת נח)

כתב מהרי"ץ זיע"א בחלק הדקדוק על פסוק "ויהיו כל ימי נח" (בראשית ט' כ"ט) וז"ל:

כתב מהר"י בשירי, מסתברא דהיא ויהי, דאינון ג' סי' חל"ן ופליג ביה, ולא ידעינן מא הוא קושטא, אי האיי או האיי, עכ"ל.

ותימה עליו, איך נסתפק היכן האמת. והנה מחברת רבינו סעדיא גאון ז"ל לפניו, ושירו וזמירו [היינו בסוף מחברת התיגאן הגדולה, עמ' קל"ט-קמ"ט. יפ"ה], כי ממנו תוצאות חיים פני"ו ירצ"ו דלים, במנין במספר. ואם מהר"מ לונזאנו הכריע בהיפך, לא סיימו קמיה האיי מסורתא דרבינו סעדיא גאון ז"ל, דדבריו דברי קבלה. מה גם דעיניך לנוכח יביטו כמה רבואתא שמביא הר"מ, דכולם פה אחד יעידון יגידון דהאיי דנח ויהיו בוי"ו.

וכבר ראיתי פסק ארוך על זה, שנכתב בימי מה"ר שלום צבטאני נ"ע, בכתיבת תלמידו מהר"ר צאלח זלה"ה, בחתימת כמה זקנים תלמידי חכמים. ועיקר יסודם שבנו עליו הכרעם, הוא המנין שמנתה המוסרה ווי"ן שבכל התורה, שם העידו שעמדו למנין ווי"ן שבתורה ואשכחו דהאיי וי"ו בכל המנין. והכו על קדקד מי שכבר רצה להגיה ולמחוק את הוי"ו. ומסיימי שם, ומסורת סייג לתורה, וספר תורה שנמצא חסר וי"ו זה, הרי הוא פסול כחומש בעלמא.

והכרעתם תכריע שהם דברי קבלה, ומינה לא תזוז. וצופה עתידות נגלה לפניו שעתידין לאתפלוגי בהאיי תיבתא, ונתן בלב יועצים וחכמי חרשים לספור אותיות התורה, להיות האמת נהדר"ת.

וכתב מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בשלחן ערוך המקוצר חלק יו"ד ח"ב [תורה ומצוות] סימן קס"ה סעיף כ':

אם שינה בצורת הפרשיות, או הוסיף אפילו אות אחת או חיסר אות אחת, או הרחיק או הקריב בין אות לאות עד שנראית התיבה כשתי תיבות או שתי תיבות נראות כתיבה אחת, הרי זה הספר פסול ואין בו קדושת ספר תורה, אלא כחוֹמֶש מן החומְשין. והכל לפי המסורת המקובלת איש מפי איש עד למשה מסיני מפי הגבורה. ולפי רוב השנים ותוקף הגלות, נשתבשו הספרים ונחלקו הסופרים בתפוצות ישראל בכמה וכמה פרטים. וארבעה עשר הבדלים ישנם בין ספרי תורה שלנו, לבין הנמצא בספרי שאר קהילות בזמנינו, ואלו הם. א' גדול עוני מִנְּשֹׂא, חסר וי"ו אחר השי"ן. ב' נבקעו כל מעינֹת, חסר וי"ו אחר הנו"ן. ג' וַיִּהְיוּ כל ימי נח, נוסף וי"ו אחר היו"ד, לא וַיְהִי. ד' ה' ו', פוטיפרע, תיבה אחת, לא פוטי פרע. ז' מקשה תֵּעשה המנורה, חסר יו"ד אחר התי"ו. ח' אל עבר האפֹד, חסר וי"ו אחר הפ"א. ט' וידבר וגו' כל חלב, פרשה פתוחה, וידבר וגו' המקריב, אין פרשה כלל, לא בהיפך. י' אשר נקבו בשמֹת, חסר וי"ו אחר המי"ם. י"א ובראשי חדשיכם, מלא יו"ד אחר השי"ן. י"ב וישלח מלאכים אל בלעם בן בעֹר, חסר וי"ו אחר הע'. י"ג פצוע דַּכָּא, באל"ף, לא דכה בה"א. י"ד הלידוד תגמלו זאת, תיבה אחת, לא ה לידוד שתי תיבות.

ולכל השינויים הללו, ישנם ראיות רבות והוכחות עצומות מספרי רבותינו ובעלי המסורת, והֵמה לעיכובא לדידן. וספר־תורה שנמצא בו אפילו שינוי אחד מהם, פוסלים אותו, ומוציאים ספר־תורה אחר:

להאזנה! תשובת מרן שליט"א לשואל, האם תימני שנפל מידו ס"ת ספרדי או אשכנזי חייב להתענות? לחץ כאן