מוצש"ק וישלח התשפ"ד (717)![]() ![]() |
|||||
מספר צפיות: 2098 | |||||
נושאי השיעור: המשך בעניין מאמר הגמ' הנפטר מחבירו אל יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום, ביאור הפסוק [בסוף פר' ויצא] וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וגו' וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם, ועל פי זה ביאור הנאמר בפיוט עת שערי רחמים וכו', שובו לשלום מלאכי מחניים. האם ישנו חילוק בין יחיד לרבים, לגבי לומר לך לשלום, בשלום. המשך לגבי דברי הרמב"ן כי חטאה שרה אמנו וכו' שעינתה את הגר 'בכל מיני העינוי', חיזוק לדבריו ממדרשי חז"ל והמפרשים שפירטו 12 עינויים בסה"כ, תירוץ מהרש"ל כיצד שרה אמנו הציעה לתת את הגר שפחתה המצרית לאברהם אבינו ע"ה, שקלא וטריא בדברי הנצי"ב מוולאז'ין כי דברי הרמב"ן הנז"ל הינם נגד דברי חז"ל. שני טעמים מדוע בפסוק 'מפני שרי גברתי אנכי בורַחת', האות רי"ש במלה בורחת היא בפתח ולא בקמץ, למרות שזהו סוף הפסוק. המשך הבירור מבחינה השקפתית לגבי המדינה וצבאה, ועניין ג' השבועות שהשביע הקב"ה את ישראל, האם ההשתתפות בממשלה היא מחזקת את שלטונם, התייחסות לדברי בעל ויואל משה מסאטמר, שורש ההבדל שבין הרבנים האשכנזים לספרדים בעניין זה, ודברים מופלאים שכתב הש"ך לגבי השאלה כיצד יצחק אבינו אהב את עשיו הרשע. חשיבות אמירת נוסח הפרת עצה בעת צרה, ואמירתו כעת בסיום השיעור לרגל מצב מלחמת שמיני עצרת הנמשכת. תוספת דברים בעניין ביאור מ"ש הרמב"ם כי ג' השבועות הן על דרך המשל, ובעניין רפואות אלטרנטיביות שהן מהצד ההפוך מן הקדושה. | |||||
|
|||||
![]() |
|
כניסה לחברים רשומים |
|