מוצש"ק נֹח התשפ"ד![]() ![]() |
|||||
מספר צפיות: 1769 | |||||
נושאי השיעור: הערה לגבי נוסח 'מי שבירך' לחיילי צה"ל וכו' שעשו רבנים עם השקפות לאומיות, ונוסח 'מי שבירך' שאותו כדאי להגיד כעת לרגל המצב. בעניין החצוצרות שהיו תוקעים בהן בני אהרן הכהנים בעת מלחמה, דעת הרמב"ם כי גם בזמנינו יש לתקוע בחצוצרות על כל צרה שלא תבוא וכו', מדוע אבותינו נע"ג בארץ תימן לא נהגו זאת, אלא תקעו בשופרות. מנהג אבותינו נע"ג לומר את שירת הים כסגולה להצלה משונאי ישראל, ופסוקים נוספים שראוי לכפלם, חוץ מן הפסוק תפול עליהם וגו'. השלמה לשיעור הקודם בעניין ביצת בית יענה, כי אמנם היא שותקת אבל היא גם נלחמת כאשר באים לקחת את ביציה. כנראה שתפילותינו בימים הנוראים לא היו כראוי וע"כ באה אלינו הצרה הזאת, ועל כן יש להוסיף כעת בתפילות הללו. השלמה בעניין הגורסים 'שועתנו תעלה לשמי מרומים, אֶל מלך יושב על כסא רחמים', וראיות נוספות כי צ"ל 'אֵל' בצירי ולא בסגול. השלמה בעניין הפיוט יום נעקד יצחק וכו', שישנם כאלה הנוהגים לאמרו בראש השנה, ולגבי המלים 'שוחט והנשחט והמאכלת', ביאורים נוספים בפיוט זה, ושתי הערות על המובא בתכלאל עטרת זקנים. המשך בעניין מדה כנגד מדה בזמנינו, הרחבה לגבי השאלה האם אנחנו כיום יכולים להבין מהו החטא שאותו צריך לתקנו, ביאור המעשה שהובא לגבי אלה שביקרו בבית הכנסת של עזרא הסופר וכו', וכן בעניין ההילולא בקבר רשב"י בל"ג בעומר, שהאריז"ל רצה לבטלה, השלמה לגבי כמה עניינים שהובאו בשיעור הקודם מדעת גדולי ישראל ומסקנת מרן שליט"א. אמירת הפסוק כל כלי וגו' בזמן אזעקת אמת. | |||||
|
|||||
![]() |
|
כניסה לחברים רשומים |
|