|
מוצש"ק כי תבוא התשפ"ג![]() ![]() |
||||||||
מספר צפיות: 2672 | ||||||||
נושאי השיעור: בירור ההלכה למעשה כאשר מרן הביא בשלחן ערוך 'סתם' ו'יש אומרים', דוגמאות לכך מתקיעת שופר ומחזזית באתרוג, דברי הרמ"ע מפאנו בעניין זה, והערה חשובה לגבי המביאים ראיה מהספר יד מלאכי, שכביכול סובר כי ההלכה היא כ'סתם'. בירור מה שכתבו מהרי"ץ והשת"ז בעניין דלעיל, ומו"מ בדבריהם. בעניין אמירת הסליחות שבארמית, כאשר האדם יחידי או כשאין עדיין עשרה. התייחסות למ"ש בספר מרכבות ארגמן, כי אוי ואבוי למי שאינו אומר את התוספת 'ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך' בנוסח בריך שמיה וכו', ביאור מדוע איננו אומרים תוספת זו, והשלמה לגבי החידוש כי במלים 'לדור ודור נודה לך ונספר תהלתך' [שבברכת מודים אנחנו לך וכו'] יש לכוין על הבנים שיהיו צדיקים וטובים. ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א לגבי הפיסקא ב'אשמורות' למתודה חטאותיו וכו' לכן שבתי וניחמתי כי קרוב יום דיני, ודחיית הגירסא 'כי קרוב יום אסוני' משום שלא לפתוח פה לשטן, דבריו בעניין נוסח הכתובה 'בחיי ובתר חיי' ולא 'ובתר מותי' מן הטעם דלעיל, דברי מחזור אהלי יעקב בעניין הגירסא 'כי לא אדע יום דיני', והערה על תמיהתו כלפי מ"ש מהר"ח פאלאגי בעניין גירסא זו. השלמה בעניין הברכה 'תלין בטוב' כי אין בה משום פתיחת לשטן, התייחסות למכתבים שכתבו למרן שליט"א בעניין זה, וכן לנקודה נוספת המובאת במכתב השני לגבי מ"ש רש"י על הפסוק 'ערים גדולות ובצורות בשמים' כי דיברו הכתובים בלשון הבאי. ראוי ורצוי לכלול בי"ב הסליחות העיקריות, גם את הפיסקא אראלי מרומים. | ||||||||
י"ז אלול ה'תשפ''ג | ||||||||
|
||||||||
|
![]() |
|
כניסה לחברים רשומים |
|