|
מוצש"ק מטות התשפ"ג60:00 דק' 20 עמ' |
||||||||
מספר צפיות: 2402 | ||||||||
על דברי בעל תפארת ישראל ב'דרוש אור החיים' לגבי עונש כרת, ותשובה לשאלה מדוע הפוסקים שכתבו לעשות סעודה בסיום מסכתא, לא הביאו אף לעשות סעודה בהגיע האדם לגיל ששים כיון שיצא מכרת. ביאור שלושת שאלות התפארת ישראל בעניין כרת, והתשובות עליהן, שקלא וטריא בדבריו בעניין זרעו שלרשע שגם כן נכרת מן העולם, וכי האדם יכול למנוע עצמו מעונש כרת - מיתה לפני גיל ששים, ע"י רפואות וכדומה. משל נפלא בארי ובשועל. אודות חידוש מפליא שכתב בספר הגן, כי מי שאינו מתפלל במקום קבוע עם ציבור, חייב כרת ח"ו. תגובה למכתב בעניין הסיפור עם הרמב"ם שכאילו ביקר בתימן וכו', ולמכתב נוסף המכחיש את הסיפור על החזו"א שהובא לפניו ס"ת בן 2500 שנה. בעניין הדין לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור שמו"ת וכו', כדת מה לעשות בשבתות־קודש הללו [שבנוסח בלדי קוראים בס"ת פרשיות שונות משאר הקהילות] לגבי שנים מקרא ואחד תרגום. | ||||||||
כ' תמוז ה'תשפ''ג | ||||||||
|
||||||||
|
כניסה לחברים רשומים |
|