טעם על הפרשה - פינחס

חידושים מכמהר"ר יחיא אלשיך זצוק"ל לפרשת פינחס

ראובן בכור ישראל בני ראובן חנוך וכו'. ראוי לפרש אלו המשפחות ברמז על ענין סדר חינוך הילדים, ואחר כך עד שיגדל ועד שישוב למקומו הא'. תחילה חנוך, כלו' שמחנכין הילד בתורה כמו שאמרו חכ' (סוכה מב א) שהנער אביו מלמדו תחילה שמע ישראל, ופסוק תורה צוה לנו משה. לפלוא שהילד הרי הוא מתנהג בפלאים, לפי שעדיין הוא בסוג שוטה ואין שוטה נפגע. לחצרן, כלו' שאביו מוליכו לחצרות בית ה' כדי שיכנס בו ריח תורה, ויהיה חשוב כגפן שורק וזהו לכרמי וכו'.

בני שמעון לנמואל, כלו' שאם אינו מבין לתורה, ותהיה נמואל מל' נמו שנתם (תהלים עו ו), לא ירחק אותו אביו אלא יקרב אותו בימין, כמו שאמרו חכמים (סוטה מז א) יצר תינוק ואשה לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת, וזהו לימין. ובזה הוא מתכונן, וזהו ליכין. ואח"כ תזרח עליו אור החכמה וזהו לזרח משפחת הזרחי. וצריך האב שיהיה שואל מה' להכין לבם לתורה ולהצילם מיצר הרע, וזהו משפחת השאולי.

בני גד למשפחותם לִצפון, כלומר שיצפון התורה בלבו כמו שאמר הכתוב (משלי ז א) בני שמור אמרי ומצותי תצפון אתך. וצריך שישבר יצרו הרע ולהכניע אותו מל' והיתה אדמת יהודה למצרים לחגא (ישעיה יט יז), וזהו לחגי. לשוני שחייב לשְׁנות ולְשַׁלֵשׁ בתורה, כמו שאמר הכתוב (יהושע א ח) והגית בו יומם ולילה. וצריך שישמע דברי תורה, ויכניסם באזנו, ויעורר עצמו, ויזדרז לקרות, ויסיר מלבו כל הרהורים, וזהו לאזני וכו' לערי משפחת הערי.

בני יהודה, לשלה, שצריך להשליך אחרי גוו כל תאוות העוה"ז, ותהיה לשלה מל' כי ישל זיתך (דברים כח מ), ובזה יפרוץ ויתחזק מאוד בתורה ויאירו פניו כחמה זורחת כמו שאמר הכ' (קהלת ח א) חכמת אדם תאיר פניו, וזהו לפרץ משפחת הפרצי, לזרח מש' הזרחי. ובתנאי אם הוא מתמיד בחצרות ה', וזהו לחצרון. ובשכר זאת הב"ה יחמול על נפשו ויענגה בג"ע, וזהו לחמול. או נאמר שבזה הוא חומל על נפשו העלובה בגוף הנגוף, לפי שאין לה נחת אלא בתורה, ויקבל שכר על זה וזהו בני יששכר. ומה הם תולע, שיקשר עצמו כתולע לפני ת"ח, כמו שאמרו חכמים (מו"ק טז ב) על דוד המלך ע"ה שהיה מעדן עצמו כתולעת (כלו' מקשר) לפני ת"ח. ויעסוק בפה מלא ויוציאם בפה, כמחז"ל (עירובין נד א) על פסוק (ש"ב כג ה) ערוכה בכל ושמורה [וזהו לפוה]. ואם ח"ו שגה באיזה חטא שישוב לפני ה' מהר, ובזה ישמר מכל רע ונזק, וזהו לישוב וכו' לשמרן וכו'.

בני זבולון למשפחותם, שישב במעונות התורה. וג"כ לסרד שתהיה תורתו סדורה לו. לאלון משפחת האלוני שיתחזק בה, כמו ואת אילי הארץ לקח (יחזקאל יז יג). ליחצאל שיהיה מחצית ימיו עוסק במלאכתו ומחצית ימיו עוסק בתורה.

בני מנשה, למכיר וכו', שאם הוא נושה לד"ת הרי הוא נמכר למקרים, כמחז"ל (אבות פ"ג מ"ה) כל מי שאינו מקבל עליו עול תורה נותנין עליו עול מלכות ועול ד"א, ויהיה כמו הגל הזה שאינו שווה כלום ואין בו הנאה לעד וזהו לגלעד. אלה בני גלעד איעזר, כלו' שמי שאינו הוגה בתורה לא יעזרהו ה', וזהו איעזר כמו אין עזר (כמו אי כבוד (ש"א ד כא) שפירושה אין כבוד). לחלק שיחליקו אשוריו וימעדו על שלא ידע ונתבונן בשם ה', וזהו לשמידע. וסוף סוף יהיה לחרפה, וזהו לחפר משפחת החפרי.

וצלפחד בן חפר לא היו לו בנים כי אם בנות. מלת וצלפחד כלו' שיצלול בפחד, או ילקה ביסורין חדים שעושין בשרו חדודין חדודין, מל' חכמים (יומא נג ב) כמצליף, ולא תזדמן פרנסתו בנחת שאם אין תורה אין קמח, וזהו לא היו לו בנים שרומזים לפרנסה כמחז"ל (נדה לא ב) זכר זה כר, שהוא בא וככרו בידו. כי אם בנות הרומזין למיעוט הפרנסה כמו שרמזו (שם) על מלת נקבה נקיה באה. ושם בנות צלפחד מחלה ונועה חגלה מלכה ותרצה מחלה, שאם הוא נחלה בתאות יצרו מה תקנתו, ילך בגלות נע, וזהו מלת ונועה, כמו שאז"ל (מו"ק יז א) רבי אלעאי הזקן אומר אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילבש שחורים וכו' וילך למקום שאין מכירין אותו וכו' ואזי ישבר ויכנע יצרו הרע, וזהו מלת חגלה כמו חג לה', שישבר לבו לפני ה'. ומלת חג כמו חגוי הסלע (שה"ש ב יד) שפי' מל' שבירה, והם נקיקי הסלע. מלכה שילך אצל ת"ח הבקי בחולי הנפש ויתיעץ ממנו כיצד תהיה רפואתו, וזהו מלכה מל' עצה, כמו מלכי ישפר עלך (דניאל ד כד). ד"א שימליך הקב"ה עליו ויירא ממנו וידע שעתיד ליתן דו"ח לפניו, כמו שאמר הכ' (משלי כד כא) ירא את ה' בני ומלך. ובכן יהיו מעשיו רצויים לפניו יתברך והוא שאמר ותרצה.

אלה בני אפרים למשפחותם לשותלח שאם הוא פורה ורובה בתורה יהיה כעץ שתול במקום לח (וזהו לשותלח) כמו שאמר הכתוב (תהלים א ג) והיה כעץ שתול על פלגי מים. ויהיה מעולה בכתר תורה שהוא הגדול שבכתרים, וזהו לבכר מל' אף אני בכור אתנהו (תהלים פט כח), שפי' גדול. ותהיה תחינתו רצויה לפני האל וקרובה מאוד וזהו לתחן.

ואלה בני שותלח כלו' מה שכרו, לערן שיזכה לבנים או לתלמידים ת"ח, מל' ער ועונה (מלאכי ב יב) ופירשו חכמים ער בחכמים ועונה בתלמידים, והבן נקרא ער כמו שפי' הרמב"ן ע"ה.

בני בנימן, לבלע כלו' שכל אויביו הוא מבלע אותם, כלומר משחיתם, כמו בלע ה' פלג לשונם (תהלים נה י), ויענשו שילכו בשביה ויהיו נעים ונדים, או שישבה אותם מלאך המות, וזהו לאשבל, כל זה למה לפי שהוא אחיו של רם, הקב"ה כביכול, שנ' בו (תהלים קלח ו) כי רם ה' וכו', ונקרא אח כמו שנ' (שם קכח ב) למען אחי ורעי [וזהו לאחירם]. והקב"ה נותן לו יופי והדר (וזוהי מלת לשפופם מל' שפוי ויפוי) ומתקין לו חופות בגן עדן, וזהו שמסיים לשפופם לחופם.

ויהיו בני בלע ארד ונעמן, שאם הוא חוזר ונכנע לו ואדרבה הוא תומך בידו, בזה יהיו פניו כורד וינעם לו הטובות והתענוגים שבעה"ב, כמחז"ל עתיד הקב"ה לעשות חופות למחזיקי ביד לומדי התורה אצל ת"ח עצמן שנ' (קהלת ז יב) כי בצל החכמה בצל הכסף.

בני אשר למשפחותם, שבעסק התורה יזכה להיות מאושר, כמו שנ' (תהלים מא ג) ואושר בארץ. לימנה, שהוא זוכה לישב בצל ימינו של הקב"ה, כמו שנ' (תהלים קי א) נאם ה' לאדוני שב לימיני. לישוי, שהוא כאלו שווה למלך מ"ה שהוא גוזר והמקב"ה מקיים. ועוד שהרי מוראו כאלו הוא שווה לבוראו, כמו שדרש רע"ק (פסחים כב ב) את ה' אלקיך תירא (דברים ו יג) לרבות ת"ח. לבריעה, שהוא ריע למקום ב"ה ולבריות. ד"א מל' רעה, שהוא ביסורין גדולים מ"מ יהיה מתחבר לאהבת הבורא ב"ה וזהו לחבר. ויהיה מולך על יצרו שלא יתעהו להרהר אחר מדותיו ית', וזהו למלכיאל.

ושם בת אשר סרח. כלומר שהשכינה משפעת עליו רוב טוב, מל' וסרח העודף (שמות כו יב).

בני נפתלי למשפחתם ליחצאל שהוא זוכה לחזות באור השכינה כשתפרד נפשו מהגוף, ותהיה כמו ליחזאל בחילוף זסשר"ץ. לגוני, שהקב"ה גונן עליו מכל מחבלים רעים ומהמקטרגים. ליצר שבשכר שכובש יצרו הקב"ה משלם לו שכר טוב. ד"א ליצר שיבא לפני יוצרו לדין. ואם הוא מקיים מצוותיו ית' כראוי ועוסק בתורה לשמה אזי נמצא שלם והקב"ה משלם לו שכר טוב ומענג את נפשו בעדן העליון [וזהו לשלם], כמו שא"ה (ש"א כה כט) והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלד'יך אכי"ר.