|
בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל, נְבָיֹת. וְקֵדָר וגו' [תולדות] |
||||||||
מספר צפיות: 2851 | ||||||||
ג' כסליו ה'תשפ''א | ||||||||
מקורות לכך שגלות תימן היתה הקשה ביותר.
מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק בהר התשע"ט.
כתב הרמב"ם [באיגרת תימן] כי הגלות בארצות ישמעאל היא היותר קשה מכל הגליות, זהו שאמר דוד המלך [תהלים ק"כ] ברוח־קדשו, אוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ, שָׁכַנְתִּי עִם אָהֳלֵי קֵדָר. קדר הוא אחד מבני ישמעאל, כאמור [בראשית כ"ה, י"ג], בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל, נְבָיֹת. וְקֵדָר וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם. אותו המשוגע של־ישמעאלים הוא מצאצאי קדר, לכן נקרא לפעמים בספרים בשם כללי, קֵדָרִי. נמצאנו למדים כי באופן כללי גלות הישמעאלים קשה יותר מגלות הנצרים. עתה נביא חלק מהמקורות שגלות תימן היא הקשה ביותר, דהיינו אפילו משאר ארצות ישמעאל, למרות שישנם עוד הרבה. בהקדמת הרב שתילי זיתים [ד"ה ולכך] כתב בזה"ל, כל שכן בארץ הזו ארץ התימן, בעוונותינו הרבים דוחק הפרנסה תולה רצועתו ח"ו שם. העניות שולטת, לכן אינם מצליחים להגות בתורה כראוי. ודוחק מלך ושרים, ועול הגלות, "אשר בכל ארבעת קצוי הארץ לא נשמע כמוה". מהיכן ידע זאת? כיון שבאו אליו לפעמים אנשים מארצות אחרות, כמו שהוא הביא בכמה מקומות, שאלתי אנשים מארצות אחרות וכו'. ראו אותם האנשים, והשוו, עד שהגיעו למסקנא כי לא נשמע כמו גלות תימן. שאלה מהקהל: ראיתי בספר 'בחירי סגולה' שחיבר ה"ר פאיז גראדי, שהם המוסלמים הכי אדוקים משאר הארצות, וכיון שהרמב"ם אומר שהגלות בין ישמעאל היא היותר קשה, מובן ממילא כי היכן שהאדיקות גדלה, גם הגלות יותר קשה? תשובת מרן שליט"א: מה שאתה אומר על אדיקות המוסלמים, הדבר יכול להיות. כנראה ברור גם־כן שהם הטפשים הגדולים ביותר. מה"ר יוסף שמן זצ"ל אמר פעם שהקב"ה העניש אותנו, והניחנו בתוך אומה מטופשת כל כך, עד שאפילו אי אפשר לדבר אתם. עוד כתב מה"ר יחיא קורח זצ"ל בפירושו לדיואן הנקרא 'משכיל שיר ידידות', על השיר המתחיל במלים, אלף אלפת קולי בתרתיב וכו'. שם כתוב שְׁפַר יופי צביה סביבותַי בתימן. וכתב שם [באות ל"ד] בגלותי בין בני קדר יושבי תימן, לפי שבארץ תימן תוקף השעבוד לישראל יותר מכל האומות. כיוצא בזה כתב ה"ר יעקב ספיר, אשר לבד מביקורו הידוע בתימן עוד הסתובב בהרבה ארצות. נולד וגדל בין האשכנזים, בפולין, בירושלם עיקו"ת, ועוד. נקריא ממש בקצרה מתוך מה שהוא כתב [בפרק מ' דף צ"א ע"ב], מה אעידך מה אדמה לך, לא ראיתי כמותך ארץ תימן בכל הארצות לרוע. עוד כתב הרה"ג יחיא הלוי נחום זצ"ל, שד"ר ידוע מהדור האחרון בתימן במכתב בזה"ל, אין לך ירוד ושפל יותר מיהודי תימן, שאפילו יקלל אותו הגוי, או יכהו, לא יאמר לו דבר, אלא ישתוק ויקבל עליו גזירת המקום ב"ה. ואם צעק והרים קולו, מכניסים אותו לבית האסורים, וקונסים אותו. מביאים עדים זוממים, מהם ובהם. לפי שחוק דתם, מותר להעיד על העברים שקר, כדי שיהיו העברים שפלים ובזויים. וכן ממשילים העברי על כל דבר טמא, ועל כל דבר בזוי. וכמה עניינים עד אין מספר, ולא יכילו ספרים ומגילות מהצערים האלו, עד ישקיף וירא י"י משמים.
תמיהת מרן שליט"א על דברי האדמו"ר מצאנז־קלויזנבורג זצ"ל שיהודי תימן סבלו מאד בגלות בגלל שלא החמירו להוציא שבת כדעת רבינו תם.תשמעו עוד דבר מעניין שאמר האדמו"ר מצאנז קלויזנבורג הקודם, בעל הספר 'שפע חיים', ושו"ת דברי יציב, ונדפסו בספר הליכות חיים [מהדורא ראשונה, שבת קודש, מנהגי האדמו"ר. דף קנ"ג קנ"ד]. שם נכתב כך, הגאולה העתידה תלויה בשמירת צאת הכוכבים במוצאי שבת קודש כשיטת רבינו תם. האדמו"ר מקלויזנבורג טוען כי אם נוציא שבת כדעת רבינו תם, כנראה נזכה לגאולה השלימה. המקור שלו לכך, הוא מהספר ערבי נחל, ויש לו לכך הסבר, אבל אין זה הנושא שלנו. כיון שאיננו מסכימים עם מה שהוא כתב לגבי התימנים, נקדים להביאו כלשונו, ואח"כ נעיר מה שיש להעיר כדרכה של תורה. אח"כ הוא כתב חידוש לגבי גלותם הקשה של־תימנים, וזה לשונו, לא ידעתי למה בתימן היה ליהודים צרות קשות עד למאד. מדוע הם כל כך סבלו. עד שהראו לי בספר הנקרא שמו 'עת זיתים', שיהודי תימן פוסקים כמותו, דסבירא ליה בדעת הרמב"ם שרביע שעה אחרי השקיעה במוצאי שבת מותר לעשות מלאכה. מעתה הבנתי מדוע הצרות הכי גרועות היו מנת חלקם. האם מישהו מכיר ספר 'עת זיתים' שיהודי תימן פוסקים כמותו? ברור שהוא התכוון לספר שתילי זיתים... תכף נראה בדיוק מה כתוב שם, אבל בעצם הוא צודק. נשוב לעיקר דבריו, הוא טוען שתוקף הגלות שם היתה חמורה, ומנת חלקם היו צרות גרועות וקשות, כל כך כיון שלא הקפידו על זמן רבינו תם. לא ברור לי מדוע הוא מתעלם מארצות אחרות, שלא נהגו כרבינו תם, ולא סבלו כל כך. אגב, אם תחפשו כיום את המאמר הנ"ל בספר הליכות חיים, לא תמצאוהו, כיון שבזמנו דיברתי עם הרב יהודה שאקי יצ"ו מקרית צאנז שבנתניה, ושאלתיו לפשר החידוש המוזר הזה, הרי הדבר שנוי במחלוקת ראשונים, ומנהגינו כדעת הגאונים וכו'. וכי חסרו סיבות מדוע אנחנו סבלנו בגלות ומפני כן צריכים לחפש עוונות חדשים? אולי מפני שנאת חנם, מחלוקת וכיו"ב? ומה עם שאר הארצות שנהגו להקל כדעת הגאונים, כמו מנהג ירושלם בעבר, ועוד הרבה ארצות. מה"ר יעקב פראגּי מארץ מצרים לפני כשלוש מאות שנה, בזמן הגנת ורדים, סבר כדעת רבינו תם [שו"ת מהרי"ף סי' מ"ו], אבל הוסיף כי אין אף אחד ששומע לו, ואפילו לא נוות ביתו, האומרת לו כי היא מוציאה שבת כמו כל היהודים. מבחינתה, שיטת רבינו תם אינה קיימת... גם הגנת ורדים אומר, כי כך אכן הוא המנהג הפשוט, ולא רק שם אלא בהרבה ארצות. כאשר אמרתי זאת אל הרב שאקי, הוא הלך ודיבר עם עורך הספר הליכות חיים. והוא שב אלי בחזרה ואמר כי בתאריך ט' אדר ה'תשס"ד הוא דיבר עם בנו האדמו"ר שליט"א, והשיב לו האדמו"ר, הואיל והרב רצאבי אינו מסכים לזה, צריך למחוק זאת מהספר. וכן היה, שמחקוהו מהספר. לכן אם תחפשו זאת במהדורא החדשה, לא תמצאו מאומה, כי אינו מופיע אלא רק במהדורא הישנה. מרן השלחן ערוך [או"ח סימן רס"א סעיף ב'] פסק כפי דעת רבינו תם. מפליא שדוקא השתילי זיתים לא כתב בסגנון שהביאו האדמו"ר מצאנז, כי הפוך, קשה להבין מהשתילי זיתים מה היא מסקנתו לדינא. עכ"פ ישנו עכ"פ רמז מסויים לכך שהוא נוטה לשיטת הגאונים, אבל לא מפורש בהדיא. זה לשון מרן שם, יש אומרים שצריך להוסיף מחול על הקודש. וזמן תוספת זה הוא מתחילת השקיעה, שאין השמש נראית על הארץ, עד זמן בין השמשות. והזמן הזה שהוא ג' מילין ורביע, רצה לעשותו כולו תוספת, עושה. רצה לעשות ממנו מקצת, עושה. ובלבד שיוסיף איזה זמן שיהיה ודאי יום מחול על הקודש. ושיעור זמן בין השמשות הוא ג' רביעי מיל, שהם מהלך אלף ות"ק אמות קודם הלילה. השתילי זיתים [ס"ק י"א] מסביר בהרחבה את הסעיף, בהיפך ממה שחשב האדמו"ר, ודאי השת"ז לא מדגיש כלל שהוא פוסק להיפך מרבינו תם. וכתב שם למשל, שלפני הזמן האמור עוד השמש זורחת, ואין שייך להוסיפו על יום השביעי (לבוש סק״ד). עוד שם [ס"ק י"ד] הביא שהשיעור הוא כרביע שעה קודם צאת הכוכבים. קראתי בדילוגים, מה שנזדמן לי, והרואה יראה הכל. אח"כ [ס"ק ט"ו] הביא את מחלוקת הראשונים האם ישנה מצוה להוסיף על השבת. אמנם בהמשך הביא השתילי זיתים בזה"ל, והוא סברת רבינו תם והרמב״ן, היינו לפי דעת חכמי ישראל שהיו אומרים גלגל קבוע ומזל חוזר. אבל לפי דעת חכמי אומות העולם, וכמו שהודו להם חכמי ישראל, דמזל קבוע וגלגל חוזר, הוי שיעור התוספת פחות מזה (גור אריה בשם מהר״ם אַלאשקַאר, ולחם משנה פרק ה' מהלכות שבת). מהלשון "אבל", משמע שזו הסברא שהוא חפץ בה, לפי כללי הפוסקים, אבל זה לא מסתדר עם מה שהוא עצמו הסביר בהקדמתו. נקצר בעניין, כי אכמ"ל. זו עכ"פ מחלוקת ידועה ממסכת פסחים [דף צ"ד ע"א], שחכמי ישראל אמרו, חמה מהלכת אחורי הרקיע, ושבעת כוכבי הלכת הקובעים את המזלות אינם קבועים אלא הולכים, אבל לדעת חכמי האומות שהחמה ממשיכה את מהלכה לכיוון מטה, שיעור התוספת הוא כפי הגאונים. את כל זה כתב השתילי זיתים בקצרה, ולא התייחס בהדיא למנהג תימן, וגם לא נכנס להסביר היטב את יסודות המחלוקת בהרחבה, רק שהשיעור הוא פחות מרבינו תם. |
||||||||
|
||||||||
|
|
כניסה לחברים רשומים |
|