בעניין המכירות שעושים בבתי הכנסת

מתוך "שערי יצחק" - השיעור השבועי מוצש"ק חוקת ובלק התשס"ט,

מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

ברצוני להוסיף נקודה חשובה, הנוגעת לגבי השאלה ששאלנו בשיעור הקודם, בעניין המכירות שעושים בבתי הכנסת.

בספר חסד לאלפים [סימן קל"ב סעיף ו'], למהר"ר אליעזר פאפו זצ"ל בעל פלא יועץ, כותב בזה הלשון, אין להתקוטט בעבור שום מצוה, כי שנואה המחלוקת יותר ויותר ממה שאהובה המצוה הבאה במחלוקת. ושנינו, הצנועים מושכים את ידיהם. ולכן אף שאמרו שאם רב העיר או אדם חשוב רוצה לקנות מצוה, יכול אדם אחר להוסיף על הדמים לקנותה. לפעמים מוכרים איזו מצוה, והרב ג"כ משתתף, וכשהאנשים רואים זאת הם מפסיקים ולא מוסיפים עליו, משום כבוד התורה.

ישנו מעשה כזה על מהר"ר ישראל סלנטר זצ"ל, שהוא שאל למה לא מוסיפים, היכן כבוד התורה? לא שוה להם לשלם? אמרו לו, לא, זה כבוד התורה, שלא מוסיפים עליך...

בכל אופן, אומר בעל חסד לאלפים, דבמצוות אין חולקים כבוד לרב, זה כבוד המצוה, וקרוב אדם אצל עצמו, אתה בעצמך רוצה לזכות במצוה. מכל מקום הכל לפי מה שהוא אדם, אם יודע שהוא מקפיד ומצטער ונקיט ליב בליביה. אם יודעים שיכאב לו העניין הזה, ואז ח"ו מי יודע מה יצא מכך, במקום מצוה, עבירה היא בידו. אם הנך יודע שהשני יקפיד על כך, למרות שבעצם הזכות היא שלך, אבל בסופו של דבר יצא מכך מחלוקת ח"ו, כיון שהשני מצטער מכך. על כגון דא אמרו, הוי מחשב הפסד מצוה כנגד שכרה. תעשה חשבון, מה יותר כדאי.

שמעתי השנה סיפור, אשר קשור לכך. מעשה מפליא.

אתם יודעים, אחד ה'מברכים' העיקריים, הוא 'לחובב'. דהיינו, בפרשת בהעלותך, עליית שביעי לפי התאג, מתחילה בפסוק [במדבר י', כ"ט] וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ וגו'. ישנם רבים, המשלמים סכום הגון על המברך הזה. היה מישהו, שבכל שנה היה קונה את המברך הזה, ככל אשר יושת עליו. וכנראה זאת כבר היתה מסורת מאבותיו, זה לא הוא שהתחיל בכך. בכל שנה, הוא היה קונה את השביעי הזה. בשנה אחת, מישהו החליט שהוא לא יוותר לו, הוא יעלה את המחיר עד השמים. ואכן כך היה, העלה והעלה, עד שההוא נשבר. באותה השנה, הוא לא הוסיף, והשני עלה שביעי. ממש ראו כיצד הבן אדם הזה נשתנו פניו, נתכרכמו פניו. וביום ראשון, רחמנא ליצלן, הוא אושפז בבית החולים, מרוב הצער שהוא לא קנה את עליית שביעי. כאשר השני ראה שהדבר כך, הוא ויתר לו בשנה הבאה.

אבל זהו מה שכותב בעל חסד לאלפים, אם 'נקיט ליה בליביה, עבירה היא בידו'. הוי מחשב וכו'. אמנם אתה רוצה לזכות במצוה, אבל וכי המטרה שלך היא לשבור את השני, אשר קונה זאת כל הזמן. כנראה יש לו איזה עניין, שהוא רוצה לזכות במצוה הזאת.

לכן, לגבי הדברים האלה, כל אחד יפתח לעצמו, לפי הנושא שלו, לדעת כיצד להתנהג, לעשות הטוב והישר בעיני ה'. המקום ברוך הוא יעזרנו, אכי"ר.

שאלה מהקהל: אין בעיא לקנות משהו אחד ספציפי בכל שנה?

תשובת מרן שליט"א: אדרבה, זה אולי חזקה. ואולי זה כבר כמו נדר.

שאלה מהקהל: אבל הוא כביכול מראה שחלק אחד מן התורה יותר חביב עליו מהשאר.

תשובת מרן שליט"א: לא, זה רק בגלל שיש שם הרבה זרקות, טעמי זרקא, הוא רוצה בכך בגלל הסילסולים, ואלו פסוקים מעניינים. זהו מברך חביב, 'לחובב', יש בו חביבות.

שאלה מהקהל: גם מבחינת הספרים.

תשובת מרן שליט"א: נכון, אולי זה גם שיקול, יש שם את פסוקי ויהי בנסוע אהרן וגו', שזה נחשב ספר בפני עצמו. א"כ הוא קרא בשלשה ספרים. אבל אינני יודע, האם זהו השיקול שלהם. כנראה השיקול העיקרי הוא, כיון שאלו פסוקים נעימים.

שאלה מהקהל: לפי זה, אם ישנו יאר־צייט, ישנו עניין לא להעלות את המחיר.

תשובת מרן שליט"א: נכון.

שאלה מהקהל: כתוב שלא למכור, בכדי להתחשב בו.

תשובת מרן שליט"א: נכון. לא להגזים יותר מדאי. לא שבסוף יהיה מחיר, שהוא לא יכול לעמוד בו.