-
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
טריתא
מצות מסורת
מצות טעמו וראו
אור ההלכה
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
330 אורחים

אודות עלי עץ הקאת

מספר צפיות: 4389

מי גילה את הקאת? מה מברכים עליו? מה התועלת בלעיסת קאת?

 

א. שמם – קאת לשונו וניקודו לפי מבטא תימן הוא "קַאתּ" הקו"ף בפתח והתי"ו עם דגש, לא כפי מבטא העברית המשובשת כיום "גת". הפלאשים הבאים מאתיופיה שהיא חבש מבטאים גַּאתּ, והיינו כגימ"ל דגושה שלנו היוצאת מסוף החיך סמוך לשיניים.

ב. התרבותם – שמעתי כי תחילת השימוש בקאת ללעיסת בני אדם היתה על ידי עֵז, שראו עז אחת שהולכת בכל פעם בשביל מסויים למקום רחוק וחוזרת בריאה וחזקה ועטיניה מלאים חלב, אז נתעוררו והלכו בעקבותיה ומצאו שאוכלת לשובע מעלים אלו של עץ זה שהיה גדל במקום הפקר, ניסו לאכלם ומצאום מרים, מצצום ומצאום מועילים לכמה דברים, (כדלקמן באות ח'), ומאז החלו בני אדם לנטעם ולגדלם ולהשתמש בהם, ולא ידוע היכן ומתי אירע העניין. אך לפי שכמעט שלא נמצא זכר לקאת במקרא ובכל ספרי חז"ל והפוסקים, ומאידך שימושו עד זמנינו אינו אלא בארצות תימן וסביבותיה ובחלק מארצות אפריקה, ונזכר בפשיטות ע"י חכמי תימן מלפני ארבע מאות שנה עד זמנינו, נראה שזה אירע לכל הפחות לפני כחמש מאות או שש מאות שנה, כשעלה ברצונו יתברך שיתגלה עיניינו לבני אדם מאז והלאה. [ויש שמועה מזקנים ששמעו מזקנים שלפניהם, כי מקדם לא היו היהודים לועסים קאת]. -לא רק הגויים גידלו אותם בתימן, אלא גם היהודים עצמם, וכמו כן משעלו לארץ ישראל זה כמה עשרות שנים, יש שהביאוהו עמהם ונטעוהו וגידלוהו כאן. ומצוי בזמנינו בשווקים בארץ ישראל קאת משובח, המובא גם מארצות אתיופיה וקניה.

ג. תכונתם – עצי הקאת ראויים להסקה, הן אותם הגבוהים, הן אותם הנמוכים כשלוש וארבע אמות (דהיינו 1.62מ' או 1.44מ'). ויש ארצות לחות, שהם יכולים להגיע עד כארבעים וחמישים אמה (דהיינו 19.62מ' או 24.00 מ'), אם אין מגזמים אותם אלא מניחים אותם ליגדל, מתעבה גזעם מאוד מאוד. -הקאת הינו מין עץ שמתקיים שנים רבות, עד כעשרים וחמש שנה, ועליו יוצאים מעצו, ואינו חלול. -הקאת מאכל ערב לעיזים, והם אוכלים העלים הרכים וגם העלים הקשים. ואין דרך בני אדם לגדל עצי קאת לצורך העיזים, אלא לצורך לעיסת בני אדם שהיא שווה יותר. -אינו נקרא מאכל בהמה, ואין מניחים לכבשים וכל שכן לעיזים להיות על יד הקאת'. הקאת נחשב לאילן סרק, ואינו עושה פירות כלל.

ד. אופן גידולם ותלישתם, – עץ הקאת אינו צריך השקאה  מרובה, אדרבא זה גורם לו מחלה (פטריה "קימחון"). -דרך מגדלי הקאת לקוטפם בדיקדוק בחתיכת הענף עם העלים הרכים סמוך לפני העין, מפני שזה מועיל להם לחזור ולגדול מן הצד אחרי זמן קצר מאשר יקטפו סתם באמצע שאז נרקב הענף וממשיך הרקבון גם על יד העין, ויקח יותר זמן עד שיצמח ענף חדש, וכן על ידי זה יצמחו עלים רכים ורעננים.     -דרך כלל גוזמים ענפי עץ הקאת אחרי ט"ו בשבט בסיום ימות הקור לקראת צמיחתם בקיץ. -יש לעץ זה זרעים קטנים שזורעים מהם ומגדלים עלים לאחר זמן או זורעים מייחורים ואז גדלים העלים מיד, וזרעים אלו אינם פרי ואינם נאכלים. ועלים אלו המנהג פשוט לאכלם מיד עם צמיחתם.

ה. אופן בדיקתם – עלי הקאת נגועים מאד באקריות רבות ובכנימות. ונודע לי ממומחה בגידול הקאת שהנקודות הלבנות שבעלי הקאת, לאחר זמן מה הן עצמן מתחילות לזחול, וניכרות אז לעין כעכבישים קטנים. ויש ליזהר להוריד לחלוטין את העלים הקטנים והמקופלים [ראה תמונה]. ואת היתר צריך לשרות ב"אמה" ואחר כך לנקותם היטב.

ו. ברכתם - מברכין על לעיסת עלי הקאת בא"י אמ"ה שהכל נהיה בדברו והטעם משום שנהנה ממנו, ומימיו נכנסים למעיים.

ז. אופן לעיסתם – עלי עץ הקאת רגילים בהם רבים אצלנו בק"ק תימן יע"א ללעוס ולמצוץ את מימיהם הבלועים בתוך העלים, ואין בולעים אותם. ומתמשכת לעיסתם ומציצתם כמה שעות כידוע, כי בקושי נפלט משהו טעם בכל פעם. וגם רבים מצרפים לזה עישון בשפופרת הנק' "נרקילה" או "מדאעה" וכיו"ב [ולכן יש שאינם רגילים בשבת ללעוס קאת, מה שאין כן ביום טוב שמותר לעשן]. ומשליכים לבסוף את פסולתם. ואף שתחילתם מר, מכל מקום אחר כך נהנים מהם. -רוב בני אדם שאינם רגילים ללעסם אינם נהנים מהם, ואדרבא מואסים אותם, ולא רק בני שאר קהילות, אלא אפילו מבני קהילות תימן.

ח. סגולותיהם ומגרעותיהם – יש בלעיסתם ובמציצתם נחת רוח והרגשה מעולה, זרוז מחשבה, הפגת עייפות והסרת דאגה. -אינו משביע ולא מרווה אדרבא הוא מייבש ומעורר צימאון.

ט. דינם בהלכה – בתעניות אין לועסים אותם -אסור לתנם בשבת ויום טוב בתוך מפה שרויה במים, כיון שיש בזה משום איסור סחיטה -אין שייך בהם איסור ערלה. -אינם חייבים בתרומות ומעשרות. -ברכתם שהכל, כיון שהם אילני סרק, ועליהם אינם נחשבים פרי, ומציצתם אינה דרך אכילה. אין להם דיני קדושה וכיו"ב בשנת השמיטה.

הדפסשלח לחבר

עוד..

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
ארז יחיאל
ת"ת עטרת חיים
שר שלום קשת
מועדי השם
מנויים לחיים
מיני תבלין וקליות
פעולת צדיק
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
עבור לתוכן העמוד