-
-
חיפוש מתקדם

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו תכנים תורניים והלכתיים רבים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח שו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד. ראש מוסדות "יד מהרי"ץ" ו"פעולת צדיק". בפורטל תוכלו לעיין, להאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, לקבל מידע אודות פעילות ק"ק תימן, ועוד...
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
טריתא
אור ההלכה
מצות מסורת
מצות טעמו וראו
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
614 אורחים

מאימתי מברכים על חידוש הלבנה לפי מנהגינו

    
מספר צפיות: 2536

מתוך שלחן ערוך המקוצר סי' ע"ט הל' ה'

 

[ה] אין מברכים על הלבנה עד שיעברו עליה לכל הפחות שלושה ימים מעת לעת (דהיינו כ"ד שעות) מן המוֹלָד (פירוש תחילת הופעת הלבנה). ולכתחילה נוהגים להמתין שבעה ימים. אך כשחל מוצאי שבת קודם שבעה ימים, אין להחמיץ המצוה, ויברכו עליה במוצאי שבת{י}.

 

עיני יצחק הערה י':

 

עיין סימן תכ"ו סעיף ד' ושתילי זתים שם ושאר אחרונים. והנה מהרי"ץ בעץ חיים דף קנ"ט העלה כדברי הר"י גיקאטיליא שפסק כמותו השלחן ערוך שלא לברך עד אחר שבעה, ולקדשה אז אפילו בחול, ואין לחוש לטעם שלא להחמיץ המצוה ולא לטעם שהם מבושמים. ושבעה נחשבים מיום המולד, אעפ"י שמראש חודש עצמו אין רק ששה ימים יעוש"ב. [ובמהדורא בתרא הוסיף בשם אהל יעקב, שדברי הר"י גיקאטיליא ומרן, אין כוונתם לעיכובא אלא היכא דאפשר וכו' וע"ע בתשובותי עולת יצחק חלק ב' סימן רל"ד אות ז' ד"ה ודע]. וכן נתקבל המנהג אצלינו דרך כלל. אך בתשובותיו פעולת צדיק חלק ג' סימן רס"ד מתבאר שחזר בו מזה, ופסק לברך אחר שלושה ימים כרבי' יונה שהיא שיטה ממוצעת, שהרי יש אומרים (אליבא דהרמב"ם וכדלקמן) שמברך עליה מלילה הראשון יעו"ש. וע"ע בספרו זבח תודה סימן י"א סק"ד. וכן נוהגים רבים לברך אחר שלושה. ועל פי כל זה הוא מה שהכרענו בפנים.

ובדעת הרמב"ם בפרק י' מהלכות ברכות הלט"ז וי"ז, כתב מהרי"ץ בעץ חיים שם, בשם ספר גור אריה סימן תכ"ו שנראה מדבריו דראוי לברך עליה בלילה ראשונה. וכן בתשובותיו הנז"ל הביא בשם קצת מפרשים שכתבו על לשון הרמב"ם שם הרואה לבנה בחידושה וכו' [ועיין להלן מקור סגנון זה], דזה אפילו בלילה ראשונה שנראית. והקשה על זה דלשון בחידושה משמע שהאירה לעולם, וכל שאין ניאותין לאורה אין זה חידוש וכו' ע"ש. ולפ"ז גם דעת הרמב"ם כרבי' יונה שאין מברכין עד ג' ימים. ולא זכיתי להבין מניין לו דהחידוש היינו אורה, דבפשיטות חידוש היינו תחילת התגלותה והופעתה אחר שנתכסתה מעינינו ותו לא, וצ"ע. וראיתי להרשי"ה בהגהותיו לתשובות מהרי"ץ שם, שהקשה הלא אין זה דברי מפרשים, אלא הרמב"ם עצמו ביאר בהדיא כן שם בהלי"ז שכ"כ שם וז"ל, אם לא בירך עליה בלילה הראשון מברך עליה עד ששה עשר יום בחדש וכו', משמע דזמן ברכתה בלילה הראשון עכ"ד. ואמנם כבר למדו כן מדברי הרמב"ם הללו בספר מעשה רוקח על הרמב"ם שם, ובפר"ח סימן תכ"ו סק"ד [וכ"כ בספר ערוך השלחן שם סעיף י"ג]. ואין עיקר הקושיא על מהרי"ץ, אלא על אותם מפרשים שהביא, דהוצרכו לדייק כן מלשון בחידושה דנקט הרמב"ם, והיה להם להביא שכתב כן בהדיא כנז"ל.

והנלע"ד דסבירא להו דאין ראיה מלשון זה, דאפשר דלילה ראשון דקאמר הרמב"ם לאו היינו ראשון שבו נראתה, אלא ראשון לחידושה שהזכיר קודם זה. ואם נפרש כדעת מהרי"ץ דחידוש היינו שהאירה לעולם, יוצא שהכוונה אחר ג' ימים, שאז אפשר ליאות לאורה [וזהו שכתב הרמב"ם שאפשר לברך עד ששה עשר יום בחדש וכו', ואלו כאן לגבי לילה הראשון לא כתב תיבת בחדש, דהתם היינו ששה עשר בחדש דוקא כיון שבו מתמלאת הפגימה, משא"כ כאן דהוא ראשון לחידושה]. ומפרשים אלו ס"ל דחידוש היינו ממש בתחילת הופעתה כמו שביארנו, ומשו"ה למדו מזה שהרמב"ם סובר בלילה ראשון שנראית בו. [והלשון "הרואה לבנה בחידושה", הוא נמצא כבר בסדר רב עמרם גאון חלק ב' סימן מ"ח, וברי"ף ברכות פרק הרואה אמר רב יהודה הרואה לבנה בחידושה וכו'. וכן הובא בסמ"ג עשה כ"ט הלכות ברכות. ובטור ריש סימן תכ"ו. וכן העתיק המאירי בבית הבחירה לסנהדרין דף מ"ב ע"א, ובספר המנהיג הלכות הלל וראש חדש אות מ"ד. וכן בספר ארחות חיים ובכל בו, ועוד. ומקור לשון זה, הוא בירושלמי ברכות פרק ט', דף ס"ה ע"א].

ובספר המנוחה למה"ר מנוח פירש בהדיא דעת הרמב"ם כדברי המפרשים הנז' שהכוונה כשנראית, וכתב וז"ל, ואם לא בירך עליה בליל ראשון וכו' שבתחילה חייב לברך תכף כשרואה אותה בתחילת החדש, אבל אם שכח ולא בירך בשעת חידושה יכול לברך עד ששה עשר יום וכו'. ונהגו רוב העולם להמתין מלברך על החדש עד ליל מוצאי שבת וכו'. והפוסקים לא רצו לכתוב דברים אלו, לפי שאין הדעת נוטה שיחמיץ אדם מצוה הבאה לידו, ומי יודע סיבות העולם ומקרין ומונעין רבים שיכולים לבא על האדם. לכן כל ירא אלהים יברך תכף שיראנה בחידושה ולא ימתין עד מוצ"ש וכו' ע"כ. וכ"ד הרמ"ה בספר יד רמ"ה בסנהדרין דף מ"ב דמברכין מיום א' ואילך, ועיין במג"א סימן תכ"ו ס"ק י"ג, ובמשנה ברורה שם סק"כ, ובשער הציון שם ס"ק י"ח. ומש"כ בערוך השלחן שם סעיף י"ג שרש"י בסנהדרין שם סובר ג"כ כהרמב"ם ע"ש, נראה דאינו מוכרח. מיהו רבי' סעדיה גאון בסידורו דף צ' כתב מפורש כדעת רבי' יונה, שמברכין על הירח מלילה רביעי עד ליל י"ד יעו"ש. וזה לשון מהר"י צ'אהרי בספר צדה לדרך כת"י מדוייק שראיתי [כי הנדפס חסר ומשובש. וכן עוד הרבה מקומות בספרו הם מוטעים מהמעתיקים או מהמדפיס, וע"ע מה שכתבתי על זה בס"ד במאמר אופן המרכבה פרק ה' דף ל"ז סוף הערה א'] בפרשת בראשית, ברכת הלבנה בכל חדש אמר הרב [היינו רס"ג, כנז' שם לעיל מינה] כי היא מיום ד' בחדש, עד יום י"ד ליל ט"ו. ואחרים אמרו, בתחילת ראייתו מצוה לברך עד ליל ט"ו. ויש מי שאמר עד שיעבור עליו שבת אחת. ר"ל שבעה ימים. אבל קודם לזה אין ראוי לברך, לפי שאין לו אור חזק. והוא הנכון עכ"ל. ולשון התכאליל מועתק ללשה"ק כך הוא, מי שרואה הירח בזמן שמאיר (כשמאיר) בתחילת כל חודש, יברך וכו' ע"כ. וז"ל מהר"י ונה בפעמון זהב כת"י, בספר הזכרון כתב, לא יברך על הירח אלא עד ג' או ד' ימים, בכדי שייאותו לאורה. וכ"כ רבי' יונה בספר היראה. ובשלחן ערוך אמר, לא יברך אלא אחר שבעה ימים, וכ"ד ר"י בארבעה טורים. וזהו שאמרו (סנהדרין דף מב.) כל המברך על החדש בזמנו, כאילו הקביל פני שכינה עכ"ל. ולא הכריע בהדיא בין השיטות. ויש להעיר כי מ"ש שדברי רבי' יונה הם בספר היראה, בבית יוסף כתוב זה בשם תר"י בס"פ תפילת השחר. ובספר היראה, חיפשתי ולא מצאתי. ומ"ש עד ג' או ד' ימים, שם בתר"י ב' או ג'. ומ"ש שכן דעת הטור, לא נמצא שם מעניין זה. וע"ע בבית הבחירה להמאירי בסנהדרין שם, ובאבודרהם דף שמ"ו, ובשו"ת הב"ח הישנות סימן פ', ובברכ"י להחיד"א סימן תכ"ו סק"ד, ושו"ת חתם סופר או"ח סימן ק"ב, ובביאורים וליקוטי דינים שבסידור הגר"א על דרך הנסתר דף קל"ז ע"א, ובשערי זוהר סנהדרין דף מ"א ע"ב, ועוד האריכו על זה בספרים רבים. ולעניין הלכה למעשה, נראה שהעיקר כמ"ש בפנים.

 

הדפסשלח לחבר

עוד..

  1. לעמוד הבא

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 
מיני תבלין וקליות
פעולת צדיק
ת"ת עטרת חיים
ארז יחיאל
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
מנויים לחיים
רשת כוללים יום הששי נחלת מהרי"ץ
שר שלום קשת
מועדי השם
עבור לתוכן העמוד