-
-
חיפוש מתקדם
לחיפוש מדוייק: הוסף "מרכאות" לפני מילות החיפוש!

מדורים אקטואליים:

 

 

 

 

הפוך לדף הבית

  הוסף למועדפים

 

מבזקים

עצור
ברוכים הבאים לאתר מהרי"ץ
יד מהרי"ץ - פורטל תורני למורשת יהדות תימן, האתר הרשמי להנצחת מורשתו של גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל. באתר תמצאו גם תכנים תורניים והלכתיים רבים של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מחבר ספרי שלחן ערוך המקוצר ח"ח ושו"ת עולת יצחק ג"ח ועוד, וכן תוכלו לעיין ולהאזין ולצפות במבחר שיעורי תורה, שו"ת, מאמרים, תמונות, וקבלת מידע אודות פעילות ק"ק תימן יע"א (י'כוננם ע'ליון א'מן). הודעה לגולשי האתר! הבעלות על אתר זה הינה פרטית, וכל התכנים המובאים הינם באחריות עורך האתר בלבד. אין למרן הגר"י רצאבי שליט"א כל אחריות על המתפרסם באתר, ואינו מודע לדברים המפורסמים בו.
"נציב החודש" באתר
נציב החודש! אם רצונך שזכות לימוד התורה, המסורת והמנהגים, של אלפי לומדים באתר זה יעמדו לזכותך במשך חודש ימים, להצלחה לרפואה או לע"נ, אנא פנה לטל': 0504140741, ובחר את החודש הרצוי עבורך. "נציב החודש" יקבל באנר מפואר בו יופיעו שמו להצלחתו, או שם קרוביו ז"ל בצירוף נר נשמה דולק, וכן בתעודת הוקרה ובברכה אישית ממרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א.
עכשיו באתר יד מהרי"ץ
1086 אורחים

הצניעות שהיתה אצל אמותינו בתימן

    
מספר צפיות: 8223
האם הנשים לבשו בגד "אדום"? האם הנשים רכבו על חמורים? בת בגיל שנה או שנתיים האם תיכנס לבית הכנסת? מעובד ע"פ ספר שלחן ערוך המקוצר חלק קדושה. בעריכת הצב"י מאיר ליאור לוי יצ"ו

האם הנשים לבשו בגד "אדום"? האם הנשים רכבו על חמורים? בת בגיל שנה או שנתיים האם תיכנס לבית הכנסת? מעובד ע"פ ספר שלחן ערוך המקוצר חלק קדושה.

בעריכת הצב"י מאיר ליאור לוי יצ"ו 


ידוע ומפורסם שגדולי ישראל בכל הדורות, שיבחו ורוממו את הנהגת הצניעות של תימן. אשריהם ואשרי חלקם של דורות קודמים, וההולכים בדרכם. ועתה נפרט מהם המנהגים היפים שנהגו בתימן בנושא הצניעות.

כיסוי הראש

כל אשה נהגה לכסות כל שערותיה במטפחת, באופן שלא נראה מאומה מהן, ואפילו שערה קטנה אחת לא בצבצה, וכן נהגו הזקנות אף שהלבין ראשיהן.
צניעות יתירה קיבלו עליהן כשיוצאות לרחוב מניחות עליהן רדיד דהיינו צעיף המונח על-גבי המטפחת, והוא מכסה ראשה מסביב ואת כתיפותיה, וזו היא הנקראת דת-יהודית.
ולא עוד אלא שגם בבית מחמירים שלא תיראה אפילו שערה אחת, גם לא מחוץ לצמה, ואף לא בצדעיים דהיינו בין האוזן למצח.
ויש נשים שנהגו מטעם זה לגלח מסביב הראש, כשיעור רוחב אצבע אחת, או שתיים, ובמיוחד סמוך למצח מאוזן עד אוזן ונקרא בלשון ערב תחדפה.
וכן היה מנהגינו בתימן שגם ילדות קטנות ביותר כיסו ראשן ואפילו בבית, ולא בצבצה אפילו שערה אחת כמו הנשים הגדולות.
אך גילוח סביבות הראש כמו שהזכרנו, אינו אלא סמוך לנישואין ומשם ואילך. וכן ילדים קטנים כיסו ראשם בכובע גדול הנקרא קרקוש.


כיסוי הצוואר והעורף

נהגו הנשים בתימן לכסות את כל הצואר והעורף ולא רק מעצם החזה שתחת הצואר, וכן לא רק מן החוליא הראשונה מן העורף.


כיסוי הידיים

מנהג הצנועות לכסות עד סמוך לכף היד, דהיינו שנשאר מגולה כמעט רק כף היד והאצבעות, ואפילו הילדות הקטנות לא היו מגלות שם, ואפילו בימות החום, חוץ מזמן שעסקו הנשים במלאכה כגון שטיפת כלים או טחינה, לישה ואפיה, שאז היו מפשילות או מגביהות קצת עד כטפח סמוך למרפק, ואף שנמצאים שם בני הבית.


כיסוי הרגליים

נהגו בקהילותינו שהשוק מכוסה במכנסיים שתחילים מן המתניים, והם מכוסים שם תחת השמלה ונראים רק בסופה, דהיינו מאמצע השוק ומטה.
מכנסיים אלו נקראים בשם לבאם, ויש מקומות שקראו להם תרג'ול, כיסו עד העקב ממש, ויש מקומות שהניחו שם בסוף הרגל קרוב לטפח גלוי.
ואף בזמן השינה נהגו אפילו הילדות הקטנות לישן עם מכנסיים כאלו מתחת השמלה, כי היו ישנות כשהבגדים עליהן, ורק האנשים ישנו בתוך הכיס ערומים כבזמן התלמוד.
וכל זה לא רק בצאתה חוץ מביתה, כגון לחצר או לחדר מדרגות וכל שכן לרחוב או לשוק, אלא אפילו בהיותה בבית, כל שיכול לראותה איש זר, ואפילו אחד מבניה הגדולים.
הן הנמצאים בבית, הן שיכולים להיכנס אפילו לזמן קצר והיו עליהן תדיר ואפילו בימות החום.


לבישת בגדים

לבשו בדים רחבים, וחולצה וחצאית לא היה נהוג, אלא שמלה שכוללת את שתיהן, וכן הגברים לבשו שמלה ולא חולצה ומכנסיים. כמו-כן בקהילותינו המנהג פשוט וברור שאינן לובשות בגד "אדום", אלא אם כן באופן שהוא מיעוט בלתי ניכר. ולובשות שמלה "שחורה", הן בימי השבוע הן בשבת, ובעת שהן יוצאות לטייל, הן לובשות מעיל עליון צבוע "שחור" כעין מסוה וצעיף משי שחור עם פרחים אדומים באמצעם, ובצאתן לרחוב, אי אפשר להבחין בין אשה לרעותה, שלכולן צורה אחת. ורק בהיותן בבית לבשו בגדי צבעונין וכן הכלות לבשו בגדי צבעונין בחתונתן.


הלידה

בתימן הנשים היו מילדות את המעוברות לפי שהיו יולדות בבתיהן ובל יראה ובל ימצא שרופא איש יילד מעוברת.


יציאת האשה מביתה

חלילה לאשה שתיראה בשוק, רק הבעל היה קונה כל הצריך, ואפילו אלמנות היו שולחות מישהו שיקנה עבורן.


צניעות האשה

ברכות הנהנין וברכת אשר יצר נהגו הנשים בקהילותינו שמברכות בקול נמוך אפילו כשהן מסובות עם בעליהן אחיהן ושאר קרוביהן בלבד, וכן בברכת המצוות כגון בהדלקת נר שבת.
כשהיו נוקשים בדלת, אומרות הנשים מניה בלשון ערב דהיינו "מי זאת", ואינה אומרת "מי זה" בלשון זכר מה שאין כן הגברים אומרים מנוה דהיינו "מי זה", ויש אומרים סתם "מן" דהיינו מי.
אין הנשים מניקות את בניהם בפני שום איש, ואפילו אחיה ואביה ובניה הגדולים, גם אם הם מכסות את בשרן לגמרי.
הנשים מסתירות ליל טבילתן, שלא הולכים במהומה או בפני הבריות, כדי שלא ירגישו בהם בני אדם, ואפילו מחברותיהן הטובלות אז עמהן, יש שהיו מסתתרות ומתעטפות על פניהן לבלי הכר, גם כלה הטובלת לראשונה, המנהג שהולכת בצניעות עם אמה או אחת מקרובותיה בלבד, באין רואה הליכתן וחזרתן.
בתימן, בדרך כלל, לא רכבו נשים או בנות כלל על חמורים. אך כשהדרך רחוקה, רבים לא הקפידו שאשה או בת תרכב דוקא מן הצד.
מנהגינו שלא להכניס ילדות לבית הכנסת כלל ועיקר בשעת התפילה, ואפילו בגיל שנה או שנתיים.


שיחה עם האשה ברחוב

אין משוחחים עם אשה בשווקים וברחובות, אפילו אם היא אשתו או בתו או אחותו ולא רק התלמידי חכמים מקפידים בזה אלא אפילו המון-העם, ונמנעים מלדבר בינהם אפילו תיבה אחת.
וכל שכן שאינם מהלכים יחדיו ברחובות כלל ועיקר, אלא שאשתו הולכת אחריו לכל הפחות במרחק כמה אמות.
ומסופר על ילדה שנישאת בגיל 9 שנים, ופגשה את אביה ברחוב ואמרה לו שלום, ולא השיב לה ואחרי כן הוכיחה בבית על זאת.


הפרדה בין אנשים לנשים

במסיבה של שמחה וסעודה, כגון נישואין וברית מילה, שיעור או דרשה וכדומה ואפילו בשעת צער כגון ניחום אבלים, המנהג היה בתימן שהנשים בחדר או בית נפרד לגמרי שרות ומזמרות ומרקדות בפני עצמן, באין איש רואה ולא שומע, ובדרך כלל אף הן לא באו אפילו להשקיף מן הצד במסיבת האנשים.
אמנם בסעודה קטנה שאין יושבות שם רק קרובי המשפחה, כגון אחותו ודודו, כלתו וחמותו, אשת אחיו ואחות אשתו, לא היו עושים מחיצה ביניהם וישבו לאכול סביב שולחן אחד, האנשים בצד אחד, והנשים בצד השני.


סוף דבר

הבה ונזכור מנהג אמותינו הקדושות בדורות עברו, שאף שסבלו מאד לא פגמו בצניעותן כמלא נימא.
וכיום שירוד ירדנו, לכל הפחות יש לעמוד על המשמר לבער הפירצות החמורות, הגורמות לסילוק שכינתו יתברך מאתנו, כמו שנאמר "ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך".
ובזכות הקפדתה על הצניעות, שעיקרי ויסודי קדושת בית ישראל תלויים בה, יתקיים עליה מקרא שכתוב "ויאמר אם שמוע תשמע לקול ה' אלד'יך וגו' כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני ה' רופאך".

הדפסהוסף תגובה

עוד..

  1. לעמוד הבא
  2.  [6]
מנויים לחיים
  

 

 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: [email protected]

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מנויים לחיים
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
פעולת צדיק
מצות טעמו וראו
מיני תבלין וקליות

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: [email protected]  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

עבור לתוכן העמוד