-
-
חיפוש מתקדם

מבזקי חנוכה

עצור

פרשת השבוע

 

 

הוצאת פעולת צדיק

כשרות בד"צ פעולת צדיק

עכשיו באתר יד מהרי"ץ
591 אורחים

מנהגי תימן על המשנה ברורה מתוך ספר אור ההלכה - ענייני חנוכה

    
מספר צפיות: 8253

 

סימן תר"ע 

דברים האסורים והמותרים בחנוכה 

 

א. (סעיף א' ס"ק ה' במשנ"ב) וכן הסכים בתשובת חכם צבי, שבמקום שנהגו איסור מלעשות מלאכה כל היום יש למַחות בידם וכו'. בשאר היום, מנהגינו פשוט שעושים מלאכה כדרכם תמיד, הן אנשים והן נשים. אמנם יש קצת שלא נהגו כן. 

(שע"ה ח"ג סימן ק"כ הערה ט') 

 

ב. (סעיף ב' בש"ע) ריבוי הסעודות שמרבים בהם הם סעודות הרשות. דרך־כלל לא נהגו להרבות בסעודה. 

(שע"ה שם סעיף ב') 

 

סימן תרע"א 

סדר הדלקת נר חנוכה ומקום הנחתו 

 

א. (סעיף ו' בש"ע) ומצוה להניחו למטה מי' טפחים. ומנהגינו כדעת רבינו הרמב"ם, שגם לכתחילה יכול להניחם למעלה מעשרה טפחים. 

(שע"ה ח"ג סימן ק"כ סעיף ט') 

 

ב. (סעיף ז' ס"ק מ"ג במשנ"ב) והמדליק [בבית הכנסת] עומד אחוריו לדרום ופניו לצפון. ומנהגינו שהמדליק עומד כשפניו לדרום ואחוריו לצפון. 

(שע"ה שם סעיף ט"ז) 

 

ג. (סעיף ז' בהגה"ה) ונוהגין להדליק בביהכ"נ בין מנחה למעריב. [יש נוהגים להדליקן אחרי קדיש תתקבל דערבית]. ואין מנהגינו להדליק בביהכ"נ גם בשחרית. 

(שע"ה שם סעיף ט"ז, י"ז) 

 

סימן תרע"ב 

זמן הדלקת נר חנוכה 

 

א. (סעיף א' בש"ע) אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה אלא עם סוף שקיעתה. ולכן נהגו בכמה מקומות לצאת מבתי־כנסיות אחרי תפילת  

המנחה [שמתפללים סמוך לשקיעת החמה, ומסיימים לאחריה] כדי להדליק בבתיהם, ואח"כ חוזרים להתפלל ערבית. ויש מקומות שאין כל הקהל יוצאים אז, אלא כל אב שולח את אחד מבניו להדליק בבית, והנשארים אומרים תהלים עד שכולם חוזרים לערבית. ויש מקומות שיוצאים להדליק רק אחרי שסיימו תפילת ערבית. 

(שע"ה ח"ג סימן ק"כ סעיף י"א הערה כ"ה) 

 

סימן תרע"ה 

שהדלקה עושה מצוה ולא הנחה 

 

א. (סעיף ג' בש"ע) ויש מי שאומר, בקטן שהגיע לחינוך מותר [להדליק נר חנוכה]. ועל סמך זה נהגו אלמנות ליתן לקטנים שידליקו להן, וכן עושות שאר נשים כשבזמן ההדלקה אין בעליהן בבית [וכן נהגו בעיר חבאן שבארץ חצרמות]. 

(שע"ה ח"ג סימן ק"כ הערה מ"ז) 

 

סימן תרע"ו 

סדר הברכות וההדלקה 

 

א. (סעיף א' ס"ק א' במשנ"ב) אך שכתב שיאמר שלחנוכה במלה אחת ולא של חנוכה שתי מילות, העולם אין נוהגין להקפיד בזה. וגירסתינו היא "להדליק נר שֶׁלַּחֲנוכה" [תיבה אחת והלמ"ד בפתח]. 

(שע"ה ח"ג סימן ק"כ סעיף י"ג) 

 

ב. (סעיף ד' בש"ע) אחר שהדליק אומר הנרות הללו וכו'. ויש נוהגים להוסיף ולומר מזמור שיר חנוכת הבית וגו', ובפרט בשאמי. 

(שע"ה שם) 

 

סימן תרע"ז 

דין אכסנאי בחנוכה 

 

א. (סעיף ד' בש"ע) הנותר ביום השמיני מן השמן וכו' ושורפו בפני עצמו, שהרי הוקצה למצותו. ובתימן יש מקומות שנהגו לשרוף הנותר כנזכר במרן הש"ע, אך יש שנהגו לקבץ הפתילות ולסחטן, והשתמשו בשמנן כסגולה לרפואת מכה [או להדליק מהן נר בביהכ"נ]. 

(שע"ה ח"ג סימן ק"כ הערה נ"ד) 

 

סימן תרפ"א 

אין מבדילין בנר חנוכה במוצאי שבת 

 

א. (סעיף ב' בש"ע) מדליקין נר חנוכה בביהכ"נ קודם ההבדלה (שם בהגה"ה) וכ"ש בביתו שמדליק ואח"כ מבדיל, שהרי כבר הבדיל בבהכ"נ. (ס"ק ג' במשנ"ב) ודע, דט"ז ועוד כמה אחרונים שעומדים בשיטתו, פליגי על עיקר דינו של המחבר ורמ"א וס"ל דמצות הבדלה קודמת לנר חנוכה משום שהיא תדירה. ומנהגינו להדליק נרות חנוכה קודם ההבדלה, הן בבית־הכנסת והן בבית. ויש נוהגים בבית להבדיל תחילה. וזמן הדלקת הנרות בבית־הכנסת, אחרי קדיש תתקבל, לפני אמירת למנצח על הגתית. 

(שע"ה ח"ג סימן ק"כ סעיף כ"א הערה נ"א) 

 

סימן תרפ"ב 

נוסח על הנסים בחנוכה 

 

א. (ס"ק א' בבאר היטב) להשכיחם תורתך ולהעבירם חוקי וכו' בלא ממי"ן. גירסת השאמי לשכחם מתורתך, וגירסת הבלדי לבטלם מתורתך. 

(תכלאל עץ חיים) 

 

ב. (סעיף ג' בש"ע) אין אומרים כשם שעשית וכו' אלא מסיים ועשית עמהם נסים וכו'. כן הוא גירסת השאמי, וגירסת הבלדי כשם שעשית וכו'. 

(תכלאל עץ חיים) 

 

סימן תרפ"ג 

כל שמונת ימי חנוכה גומרין את ההלל 

 

א. (סעיף א' בש"ע) כל שמונת ימי חנוכה גומרין את ההלל. מנהג הבלדי לאמרו בקירוי, ובשאמי אומרים אותו כל הקהל יחד. 

(שע"ה ח"ג סימן ק"כ סעיף כ"ו) 

 

סימן תרפ"ד 

סדר קריאת התורה בחנוכה 

 

א. (סעיף ב' בש"ע) בשבת שבחנוכה מוציאין ב' ספרים וכו'. בזמן שמוציאין בשבת ס"ת שני לקרות בשל חנוכה, ומחזירין את הספר הראשון, מנהגינו לומר מזמור שיר חנוכת הבית, וכן בר"ח טבת. 

(שע"ה ח"ג סימן ק"כ סעיף ל"ד) 

 

ב. (שם) ומפטיר רני ושמחי. יש שנהגו לקרות מגילת בני חַשְׁמֻנַּאי בשבת של־חנוכה אחרי ההפטרה או קודם המנחה. וסדר קריאתה הנהוג, כל אחד אומר פסוק לפי סדר ישיבתם [בלשונה המקורי שהוא בארמית, וכן נעימתה היא כמו החלקים הארמיים של דניאל ועזרא] והקהל אינם שונים אותו אחריו. 

(שע"ה שם סעיף ל"ו הערה ע"ד) 

 

ג. (סעיף ג' בש"ע) אם חל ר"ח טבת בשבת מוציאין ג' ספרים וכו'. מנהג הבלדי שקורין בראשון שבעה גֻּברי בפרשת השבוע, ואומר קדיש. ובשני, קורא אחד בשל ר"ח ומתחיל וביום השבת, ואומר קדיש. ובשלישי קורא אחד בשל חנוכה יומו, ואינו אומר קדיש, ומפטיר רני ושמחי. בשאמי יש נוהגין לומר קדיש אחר כל ספר וספר, גם אחרי הספר השלישי. ויש מהשאמי שנוהגין כנזכר במרן הש"ע שאין קורין בראשון אלא ששה, ואומרים קדיש רק אחר ספר שני ושלישי. ובזמן הוצאת ס"ת שני, יש נוהגין לומר מזמור השמים מספרים, ויש נוהגין לומר מזמור שירו לי"י שיר חדש. ובזמן הוצאת ס"ת שלישי, מזמור שיר חנוכת הבית. ואין מנהגינו להוסיף תחילה וסוף של הפטרת שבת ור"ח, דהיינו השמים כסאי. וכן כשר"ח ביום א', אין מוסיפין תחילה וסוף הפטרת מחר חודש. ויש נוהגין להוסיפם. 

(שע"ה שם סעיף ל"ה הערה ע"ג) 

 

הדפסשלח לחבר

עוד..

    [1-5]...[6-10]  
  1. לעמוד הקודם
  2.  
  3. 11 
  4. 12 
  5. 13 
  6. 14 
  7. לעמוד הבא

 

 

 

 

 


 

הלכה יומית למייל שלך

המעוניינים לקבל "הלכה יומית" מתוך ספרי "שלחן ערוך המקוצר" ישיר לתיבת הדואר האלקטרונית מידי יום ביומו בלי נדר, נא לשלוח בקשת הצטרפות לתיבה: or@shtaygen.co.il

 

כניסה לחברים רשומים

להרשמה
 

הודעה חשובה

על פי הוראת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א וגדולי התורה והפוסקים, השימוש באינטרנט הינו לצורך בלבד, ובחיבור לאינטרנט כשר ומבוקר. כל חיבור אחר מהוה סכנה רוחנית וחינוכית.

מיני תבלין וקליות
ישיבת נחלת אבות לבעלי תשובה
פעולת צדיק
טריתא
ת"ת עטרת חיים
מנויים לחיים
מצות טעמו וראו
שר שלום קשת
מצות מסורת
ארז יחיאל
אור ההלכה
מועדי השם

שער האתר: עיטור מהרי"ץ זי"ע לשער הספר ביאור תפילה להר"ר יוסף ציאח זצ"ל. עיצוב האתר:  אי סטודיו 

©   כל הזכיות שמורות לאתר יד מהרי"ץ, נוסד בחודש מרחשון ה'תשע"א 5771 לבריאת העולם, ב'שכ"ב 2322 לשטרות, 2010 למניינם. האתר נצפה במיטבו בדפדפן אינטרנט - אקספלורר .
דואר אלקטרוני: yad@maharitz.co.il  טלפון ליצירת קשר: 050-4140741 פקס: 03-5358404

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד