הספקים מ"מ ומבחנים - כולל פרי צדיק בחריש

א. הנכנס לבית הכנסת ושומע הקהל מתפללים, מה יש לו ליתן לב בשעה שנכנס? ב. יחיד המתפלל, האם אומר ברכו, שלש עשרה מדות, וכיצד? ג. הנמצא בציבור אלא שנתאחר מעט ולא הספיק להגיע עם הציבור לקדושה שביוצר אור, כשיגיע לשם יאמרנה כמו בציבור, או לא? ד. האם אשה יכולה לומר כל נוסח התפלה עם ברכות קרית שמע, ותפלת מוסף, בהזכרת השם, או לא? והאם יכולה לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא, כתוב המנהג! ומדוע? ה. מי שלא כיון בפסוק, פותח את ידיך, יחזור על כל המזמור, או מפסוק זה עד סוף המזמור, או רק פסוק פותח לבדו? ואם המשיך במזמורים הבאים, ואח"כ נזכר שלא כיון בפסוק זה, יחזור מתחילה עד היכן שהגיע או לא, וכיצד יעשה? ו. כשאומרים פותח את ידיך, מה יותר טוב לעשות להגביה ידיו או רק לפתחם (להנוהגים כן)?

א. אם נגע בבשרו כשכרך רצועות התפילין של יד, האם יטול ידיו במים? ב. האם צריך ליזהר שלא יגררו רצועות התפילין בארץ? ג. האם יש להסיר שעון שעל גבי היד משום חציצה בתפילין? ד. אחד שהניח התפילין של ראש ועדיין לא עשה ה -ג' כריכות שעל גבי האצבע, האם מותר לשוח אז? ה. מי שעושה כל מלאכתו בימין ורק שכותב בשמאל, או היה בהיפך. מה נחשב אצלו ימין להניח ביד השניה תפילין, היד שעושה בה כל מלאכתו או היד שכותב בה? ו. איך המנהג בקיפול הרצועות. ולמה נוהגין כן? ז. מה המנהג בקטן בהנחת תפילין? פרט! (מאיזה גיל, וכו'). ח. מה הם האותיות המשונות בפרשיות התפילין לפי מנהגינו ? (חוץ מאות עי"ן של שמע, ואות דל"ת של אחד, שהן רבתי).

מבחן בסוגיות ראשונים ואחרונים סימן שכ' סעיפים טו' -כ': א. פסיק רישיה דלא ניחא ליה, איסורו מן התורה, או מדרבנן, או מותר לכתחילה? כתוב דעת הערוך ושאר ראשונים! ב. להאוסרים פסיק רישיה דלא ניחא ליה, למה התירו בגמ' סוכה לג: למעט ענבים מהדס ביו"ט היכא דאית ליה הושענא אוחריתי? כתוב לפחות שני תירוצים (תוס' שבת קג. וכתובות ו.) ג. האם יש ח ילוק בין פסיק רישיה דלא ניחא ליה, ללא איכפת ליה? ומה הראיה לזה מסוגיא דחורש? ד. האם יש חילוק בין פסיק רישיה דלא ניחא ליה בשבת לשאר איסורים? ומה הטעם? (רא"ש שבת פי"ד סי' ט') ה. בגד שנבלע בו יין, למה אסור לסחטו (רמב"ם, ר"ת) ומאי נפקא מינה בין הטעמים? ו. לשון הש"ע סימן ש"כ סעיף י"ח "והעולם נוהגים היתר בדבר", מה פירושו? (משנ"ב, שתילי זתים) ולמאי נפקא מינה? ז. מה הם שני הצדדים להתיר שכתב בש"ע סעיף י"ח בדין חבית שפקקו בפקק של פשתן? ח. האם מותר לפרוס בגד על חבית של מים, ומדוע? פרט! ומה הדין בחבית של יין, ומדוע? ט. ספוג שיש לו בית אחיזה מותר לקנח בו, מדוע? (רמב"ם, ראב"ד) י. האם מותר ליתן תבלין שנותן צבע במאכל, ומדוע? יא. האוכל תותים ושאר פירות הצובעים, האם יש חשש צביעה במה שפניו וידיו נצבעים? ואם מותר לאשה לצבוע פניה בשבת, ומדוע? יב. האם מותר ליגע בבגדיו או במגבת וכדומה כשידיו צבועות? כתוב דעת מרן, ודעת הרדב"ז ומה הדין למעשה?

אין ללמוד מהתשובות הלכה למעשה! הערות יתקבלו בברכה לדוא"ל: com.gmail@aa054

א. למה אסרו חכמים לרסק שלג או ברד? ב. האם מותר ליתן שלג או ברד בכלי ריק והם נמסים שם? פרט הטעם! ג. למה מותר להרוס שלג ברגליים בשבת? כתוב לפחות ב' טעמים! ד. כתוב ב' צדדים להתיר ליטול ולרחוץ ידים במים שיש בהם שלג או ברד (מג"א, מהרי"ץ). ה. מדוע נזהר הרא"ש מלהטיל מי רגלים בשלג, הלא המים מתערבים וקיימא לן שמותר ליתן שלג בכוס של יין? ו. האם מותר לחמם אינפנאדה כנגד האש? כתוב מה פסק מרן! ולמה! ז. מה פסק הרמ"א בדין הנז"ל? פרט! והאם יש חילוק בין אינפנאדה לקדירה שיש בה רוטב שנקרש? פרט מדוע?

לעיון ולהורדה! "מראה מקומות" של החומר הנלמד בכולל האברכים "פרי צדיק" בעיר חריש ת"ו, ובהמשך גם את שאלות ה"מבחנים", כך שכל המעוניין להשתתף בלימודי הכולל מביתו או מכל מקום, יוכל להצטרף ללימוד הנלמד בכולל, והשיעורים המוקלטים המתפרסמים באתר יהוו השלמה וחידוד לנושאי הלימוד.

הטיל מים או נפנה ושכח לברך אשר יצר, ואחר כך שוב הטיל מים או נפנה ונזכר שלא בירך בראשונה, האם יברך אשר יצר פעמיים או פעם אחת? ב. דבר שריחו רע מטבעו ולא מחמת עיפוש, האם מרחיקים ממנו? ג. עביט של מי רגלים העשוי מפלסטיק והוא נקי ואין לו ריח רע, האם צריך להרחיק ממנו כמו מצואה? ד. האם מותר לדבר דברי תורה נגד ערוה, אם הוא עוצם את עיניו שלא לראות את הערוה? פרט! ה. קול זמר של אשה נחשב ערוה, מה הדין כשכמה נשים משוררות יחד, ומה הראיה לזה? ו. הלומד בגמרא ובמדרשים וכיוצ"ב והובא שם פסוק או מקצת ממנו, האם יכול לקרוא שם ה' כמות שהוא? פרט! (פסוק, מטבע ברכה, אלדינו). ז. באיזה אופן מותר לקרוא שם הוי"ה באותיותיו, כתוב כיצד נוהגים!

מה שאמרו דברים שבכתב אי אתה רשאי לאמרם על פה, על מה נאמר? כתוב מנהגינו. ב. בנטילת ידים שחרית, מה עדיף: לרוץ אל המים, או לילך פחות פחות מארבע אמות? ג. הניעור כל הלילה, האם יטול ידיו ויברך, או לא? ואם עשה צרכיו האם נשתנה הדין? ד. הישן ביום, צריך ליטול ידיו או לא? פרט! ה. ילד קטן, צריך ליטול ידיו בבוקר או לא, ומדוע? (שני טעמים). ו. האם יש קפידא לפשוט שני בגדים ביחד? ז. האם צריך לכסות ראש בשיªה בלילה, ואיך נוהגים?