הספקים מ"מ ומבחנים - כולל פרי צדיק בחריש

א. עד מתי צמים שחל עשירי בטבת ביום שישי? ב. האם מניחין תפילין ומוציאים ס"ת כשחל עשירי בטבת ביום שישי? ג. האם חתן צם ומה הדין בצום דחוי? ד. מה ההבדל בין ט באב לשאר הצומות ומה יחמיר בעל נפש? ה. ממתי נקראת מעוברת ומתי נקראת מניקה? ו. באיזה תפילות אומרים עננו כתוב המנהג? ז. האם מפטירים בתעניות כתוב המנהג? ח. מה עושים כשיש צרה כתוב המנהג? ט. מדוע מניחים תפילין בתענית? י. כשעושים סעודה שהגיע זמנה האם מותר לשיר ומה הדין בשבוע שחל בו?

א. למה אסרו חכמים להציל מפני הדליקה יותר מג' סעודות משום שמא יכבה, ואלו גבי מת אדרבה התירו איסור לטלטלו מפני הדליקה כדי שלא יכבה? (תוספות, ט"ז). ב. האם מותר לטלטל מעות להציל מדליקה? כתוב הדעות (התרומה, רשב"א וטור) והכרעת הש"ע! ומה הדין להציל בבית שהדליקה בו (מהר"י אבוהב, ט"ז, שתילי זתים, ב"ח מג"א משנ"ב). ג. מה הדין לומר לגוי לטלטל מוקצה שלא תיפסד מפני הגשמים? באיזה לשון העתיק מרן (בסעיף ב') דעת הרשב"א בזה? ומה להלכה? פרט! (צריך לדבר צורך הרבה, הפסד, הפסד מרובה). ד. כשבעל הבית שהדליקה בו אומר לאחרים הצילו לכם, איך ההלכה בדיני ממונות מצד הדין? איך מתנהג ירא שמים? ואיך מתנהג חסיד? ומדוע? ה. האם מותר לבעל הבית שהדליקה בו לבקש מאחרים שיצילו "בשבילו" יותר מג' סעודות? והאם מותר להם להציל "לעצמם" יותר מג' סעודות (דעת הרי"ד, רמב"ם טור, ש"ע) והאם מותר להם להציל בשבילו (בלי שהוא יאמר להם) להציל יותר מג' סעודות (ח"א, משנ"ב)? ו. אם לא אמר לאחרים "הצילו לכם", האם מותר להם להציל לעצמם מדין הפקר או לא, ומדוע? (כתוב דעת רש"י, ר"ן, מהר"י אבוהב, ב"ח) ואיך פסק מרן בש"ע להלכה. ומה הטעם שכתבו הב"ח והמג"א? ז. איך מודדים הצלת ממון ג' סעודות, כל אדם כפי מאכלו, או לפי אדם בינוני? ח. לשון המשנה (בדף קכ.) לובש כל מה וכו' רבי יוסי אומר וכו' וחוזר ולובש ומוציא ע"כ. הלשון בסיפא היא המשך דברי רבי יוסי, או שהיא לכו"ע? ואיך פסק מרן להלכה (בסעיף ח')? ט. נפלה דליקה, כתוב האם מותר להציל יותר מג' סעודות מחדר לחדר באותו בית, מבית לבית, מבית לחצר שלו, מבית לחצר שיש בה דיורין ומעורבת. י. אם נפלה דליקה ויש בה חשש לסכנת נפשות, כתוב למה יש צד להתיר גם לבני הבית שהדליקה בו להציל יותר מג' סעודות. ומה יש להשיב על זה? ומה הראיה לתשובה זו מבעל התרומה שבסעיף י"א? (נזר ישראל, משנ"ב). י"א. האם מותר להציל ביום הכיפורים לסעודת מוצאי יום הכיפורים, ומדוע? (ב' טעמים, מג"א)

לעיון ולהורדה! "מראה מקומות" והספקים בסוגיות בהלכות שבת סימן של"ד. החומר נלמד בכולל האברכים "פרי צדיק" בעיר חריש ת"ו, ובהמשך גם את שאלות ה"מבחנים", כך שכל המעוניין להשתתף בלימודי הכולל מביתו או מכל מקום, יוכל להצטרף ללימוד הנלמד בכולל, והשיעורים המוקלטים המתפרסמים באתר יהוו השלמה וחידוד לנושאי הלימוד.

א. מה פירוש "מילדין", "מסעדים" (רב יהודה, רב נחמן ואיך להלכה?) ומה הדין לסעוד בשבת, לדעת הטור, מרן ואחרונים. ב. למה התירו רפואה בבעלי חיים ולא גזרו משום שחיקת סממנים (רי"ף). ג. מה מותר לטרוח בשביל בהמה, ומה לא? (ש"ע סימן של"ב סעיף ב'). ד. כתוב שני אופנים שהתירו הפוסקים אמירה לגוי לרפואת בעלי חיים, ומדוע? ה. לדעת שמואל, האם מותר לפנות יותר מה' קופות? (רי"ף, רב אחא גאון). ו. לשון מרן בש"ע סימן של"ג סעיף א', מאיזה פוסק הוא לקוח? ז. להלכה באיזה אופן מותר לפנות עד ה' קופות אפילו לדבר הרשות? ומתי מותר לפנות לצורך מצוה אפילו יותר מה' קופות? והאם יכול אדם לפנות הכל, או עד כמה? ח. אסור לפנות כל האוצר שמא ישוה גומות. מה הדין במרוצף? ט. כתוב ג' סוגי אורחים. מה נחשב צורך מצוה, מה ספק ואפשר להקל, ומה נחשב רשות (תה"ד, ב"י, רמ"א). י. כמה הוא שיעור ה' קופות, לפי סאין (תוספות, רמ"א) וכמה השיעור באמות (מג"א סק"ז). י"א. האם כל שבות התירו לצורך מצוה, ומה הראיה?

לעיון ולהורדה! "מראה מקומות" והספקים בסוגיות בהלכות שבת סימן של"ב - של"ג. החומר נלמד בכולל האברכים "פרי צדיק" בעיר חריש ת"ו, ובהמשך גם את שאלות ה"מבחנים", כך שכל המעוניין להשתתף בלימודי הכולל מביתו או מכל מקום, יוכל להצטרף ללימוד הנלמד בכולל, והשיעורים המוקלטים המתפרסמים באתר יהוו השלמה וחידוד לנושאי הלימוד.

לעיון ולהורדה! "מראה מקומות" והספקים בסוגיות בהלכות שבת סימן של"א - דיני מילה בשבת. החומר נלמד בכולל האברכים "פרי צדיק" בעיר חריש ת"ו, ובהמשך גם את שאלות ה"מבחנים", כך שכל המעוניין להשתתף בלימודי הכולל מביתו או מכל מקום, יוכל להצטרף ללימוד הנלמד בכולל, והשיעורים המוקלטים המתפרסמים באתר יהוו השלמה וחידוד לנושאי הלימוד.

א. האם צריך מומחה שיאמר שהיולדת צריכה לנר כשהיולדת סומא, ומדוע? (תוס'). ב. סחיטה בשיער מותר או אסור מדרבנן או אסור מדאורייתא? ג. כתוב דברי המג"א בשם ספר חסידים בתחילת הסימן! והאם במקום איבה התירו איסור דאורייתא? ד. מאימתי נקראת יולדת לחלל עליה שבת? כתוב ופרש שלשת הסימנים שנפסקו להלכה בש"ע! ולהלכה מכמה צירים מחללים עליה? ומה הדין כשיש ירידת מים? ה. מאימתי מונים שלשה, שבעה ושלושים, מפתיחת הקבר או מהלידה עצמה, או מגמר הלידה? כתוב העיקר להלכה! ויולדת משלשה עד שבעה שאומרת שצריכה, ורופאים אומרים שאינה צריכה, מחללים עליה או לא? ו. כיצד מונים שלשה ימים אחר הלידה, לפי מעת לעת או לפי ימים? כתוב דעת מרן הש"ע, והכרעת הש"ע המקוצר. פרט! ז. יולדת שריבוי החלב מצערה, מה תעשה ומדוע? ח. תינוק שנתפרק חוליא של שדרה, להלכה האם מותר לסדר בידים ומדוע? פרט! (רש"י, תוס', שער הציון). ט. המפלת קודם ארבעים יום, או לאחר ארבעים יום, האם מחללים עליה? י. להציל עובר, קודם ארבעים או לאחר ארבעים, האם מחללים עליו? ומדוע?

לעיון ולהורדה! "מראה מקומות" והספקים בסוגיות בהלכות שבת סימן ש"ל. החומר נלמד בכולל האברכים "פרי צדיק" בעיר חריש ת"ו, ובהמשך גם את שאלות ה"מבחנים", כך שכל המעוניין להשתתף בלימודי הכולל מביתו או מכל מקום, יוכל להצטרף ללימוד הנלמד בכולל, והשיעורים המוקלטים המתפרסמים באתר יהוו השלמה וחידוד לנושאי הלימוד.

א. מתי צריך להיות בליל שבועות התפילה הקידוש? ב. כיצד ינהגו ת"ח ובחורי הישיבות בלימוד בלילה? ג. האם מנהגינו לאכול מאכלי חלב בשבועות ומה נוהגים לאכול ומדוע? ד. האם מותר לכחול העינים ביו"ט ראשון ביו"ט שני ומה הדין צביעת הפנים והעינים? ה. איזה מלאכות מותרות ביו"ט? ו. האם מותר לשחק בכדור ביו"ט גדולים קטנים? ז. בשביל מי אסור לעשות מלאכות ביו"ט? ח. כיצד יש לעשות אוכל נפש שלא מפיג טעם או שנעשה לימים רבים? ט. האם מותר לסחוט פירות ביו"ט שיפיגו טעם שלא יפיגו טעם? י. האם מותר לעשן ביו"ט למי שרגיל למי שלא רגיל ומה הדין בזמנינו?

א. א. מה מברכים על מלואח, כבאנה, לחוח? כשקבע, כשלא קבע פרט. ב. מה מברך על שניצל מדוע? ג. כמה יין צריך להיות מעורב כדי לברך הגפן ומה יעשה ירא שמים? ד. כמה יין צריך לשתות כדי לפטור שאר משקין? ה. אם הביאו עוד יין מה מברך ומה הדין אם הביאו עוד הרבה פעמים? ו. מה התנאים לברך הטוב והמטיב? ז. האם מותר להקיש כוס לכוס? ומה אומר כשרוצה לשתות יין? ח. מי שנתכבד בכוס מחבירו מה אומר לו ומהעונה לו? ט. כשיושבים לאכול פירות ושאר אוכלים ומשקים האם אחד מברך לכולם אוכל אחד לעצמו? ומה הדין בהמוציא או ביין שקובע עליו? י. האם מברך על דבר שלם שהוא פחות מכזית?