על הפרק

מדור חג שבועות בהלכה ובאגדה, המדור כולל קטעי וידאו לצפייה, וקטעי אודיו להאזנה, וקטעי טקסט של ספרים ומאמרים הנוגעים לחג שבועות ויום טוב, עפ"י מסורת ק"ק תימן יע"א, ופסקי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

לעיון ולהורדה! בס"ד יצאה לאור החוברת "שערי יצחק" - דרשת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה ביומא דהילולא לגאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א, במלאות 218 שנה לאסיפתו לבית עולמו. החוברת היתה לנגד עיניו של מרן שליט"א קודם הוצאתה, והינה ערוכה מוגהת ומתוקנת, בתוספת דברים ציונים והערות ממרן שליט"א. ה"מנויים לחיים" יקבלו את החוברת ישירות לביתם דרך הדואר. החוברת יוצ"ל בסיועו של ידידנו היקר רבי אריאל בן יוסף נהרי הי"ו, מעיקו"ת ירושלם ת"ו. אשר נדבה רוחו אותו לשאת בכל עלויות הפצת והדפסת השיעור הזה, בחוברת 'שערי יצחק' היוצ"ל בעז"ה ע"י מוסדות יד מהרי"ץ. וזאת חוץ ממה שהוא מתנדב תמיד, ביד רחבה ובנפש חפיצה, למען הפצת החוברות 'שערי יצחק', להגדיל תורה ולהאדירה. להצלחתו ולהצלחת רחל הודיה בת יוסף שמחי, ובתיה בת יחיא, ברוחניות ובגשמיות ובכל מילי דמיטב. וכן לעילוי נשמת רבי יוסף בן דוד שמחי, ומרת צביה בת יוסף בוטא פתייחי. המקום ברוך הוא ירצה נדבתו, ויברך מעשי ידיהם, ומכל צרה ונזק יצילם, וישלח ברכה רוחה והצלחה בכל מעשי ידיהם, וימלא כל משאלות ליבו וליבם וליבנו וליבכם לטובה ולברכה, אכי"ר.

נושאי הדרשה: המשך [משיעור מוצש"ק צו] ביאור פיסקת 'היא' שעמדה לאבותינו, מי זאת 'היא'? 'היא שעמדה' - מסורת אבותינו ורבותינו נע"ג, דברי חיזוק בעניין שמירת מסורת יהדות תימן, כגון בעניין התרגום, וכדומה. מעשה נפלא ברמב"ם שהוכיח בחוש לחכם ישמעאלי שעַם ישראל דבקים במסורתם ללא שום שינוי בתורה ח"ו. תמיהה רבתי על המובא ברבי' סעדיה גאון ובשאלתות דרב אחאי גאון, כי העצמות שהראה נבוכדנאצר לבני ישראל בבקעת דורא שבבבל, היו פגרי בני אפרים שיצאו קודם לקץ. כיצד הדבר יתכן? בעניין חשיבות קביעת עתים לתורה, ביום ובלילה, וג' פירושים בביאור המלה 'קביעות'. בעניין אמירת תשעים פעם אתה גבור וכו' מוריד הטל, ובדין הזכרת שם השם לבטלה. שו"ת הציבור.

נושאי הדרשה: דברי פתיחה לרגל יומא דהילולא ה-218 לגאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א, הכנה לקראת יומא דהילולא ה-220 שתתקיים אי"ה בעוד שנתיים, ומהות עניין ה'הילולא' שעושים ביום פטירת הצדיקים. בעניין השאלה האם יוצאים ידי חובת קידוש או ארבע כוסות במיץ ענבים ולא ביין, ביאור דברי מהרי"ץ זיע"א לגבי יין צימוקים שיוצאים בו יד"ח אם אין לו יין אחר, בירור האם ישנה מחלוקת במציאות האם יש ביין צימוקים שמחה או שלא, ותשובה לשאלה מדוע ר"י ברבי עילאי היה צריך לדחוק עצמו לשתות יין לארבע כוסות ולא שתה יין צימוקים. ביאור המושג 'משמח אלהים ואנשים' הנאמר לגבי ניסוך היין ושירת הלויים בבית המקדש, וכיצד אפשר לשמח את אלהים ביין ושירה. תוספת דברים בביאור דברי מהרי"ץ בשו"ת פעו"צ ח"ב, כל מקום שאמרו מפני מה – איכא טעמים וכו', והאם 'טעמים' היינו שני טעמים או שמא יותר. מאמר שפורסם לפני פסח ובו דברים מהאדמו"ר מצאנז זצ"ל בעל שפע חיים בשם הרמ"ק, לגבי הגויים הסובבים את ארץ ישראל, כי עשו עצת שלום ביניהם כדי לאבד את ישראל לאחר שהקימו לעצמם מלכות, והערה על דיוקו מהרמ"ק שכתב יש' בקיצור במקום ישראל. התייחסות למאמר שפורסם בעבר בעניין 'מנהיגות מחלוקות ומבט לעתיד בעדת תימן'. כיצד מהרי"ץ זיע"א התעשר בימי זקנותו, ובנה מחדש את בית כנסת צאלח בתימן. תגובה למ"ש במאמר דלעיל, כי חכמי תימן לא חיברו ספרים ע"ד הפלפול, כמו אצל האשכנזים, כגון אור שמח על הרמב"ם, וכדומה. האם לדידן התימנים מותר להסתפר בערב שבת זו, כשחל ראש חודש אייר ביום ששי וביום שבת. שו"ת הציבור.

"וכיון שראינו ושמענו, שקמו קצת אנשים בדורנו, להכחיש ולטשטש את האמת הפשוטה הזאת, הידועה והמקובלת, ראינו צורך - לאות אמת וצדק - להביא דברים ממקורם, מפי עטם של כחמישה עשר רבנים, חכמים נבונים וידועים, כל אחד בדרכו. ולא על מנת לעורר מחלוקת ח"ו, אלא למען לא תהיה האמת נעדרת, ובלי להיכנס לעת עתה לפרטים וחילוקים..."

לברר ולבאר מתוך חיבוריו של־גאון עוזינו הר"י צאלח זצוק"ל את שיטת פסק ההלכה בק"ק תימן, שהמנהגים המקובלים הם כדעת רבינו הרמב"ם, ובדברים שאין בהם מנהג מכריעים כדעת מרן השלחן ערוך, מאת מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. לראשונה נדפס שער זה, כמאמר בקובץ זכור לאברהם ה'תשנ"ב מדף רמ"ו, ושנית יצא לאור כחוברת בפני עצמה ע"י מכון פעולת צדיק בניסן ה'תשנ"ד. ובסמוך להדפסת ספר שלחן ערוך המקוצר, עוררו את מרן שליט"א כי ליוקר מציאותו ראוי להדפיסו שוב, ובפרט לרגל חשיבותו להבנת דרך ההכרעה בהלכה לפי מנהגינו שהלכתי לאורה גם בכרכי ספרי שע"ה, וכמו שביאר בס"ד במבוא שבתחילת הכרך הראשון פרק ז' ד"ה במקומות, על כן צורף המאמר בשע"ה בסוף הכרך השלישי.

"ועל כן מן הראוי לקרותה בפני הציבור בבתי כנסיות ובתי מדרשות, כגון בשבת שלפני כ"ח ניסן - יומא דהילולא דיליה, במקום הפרק במנורת המאור" (מתוך דברי פתיחה לאיגרת ממרן שליט"א), מנוקדת לראשונה הדק היטב כפי מסורת אבותינו. יוצ"ל ע"י מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, לרגל יומא דהילולא למהרי"ץ זיע"א - גאון רבני תימן ותפארתם.

שיחה מפעימת לב עם מהדיר ספרי מהרי"ץ, הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, על מסורת אבות, מנהגי בנים ומה שביניהם * גדולתו של מהרי"ץ ("בלעדיו, כל הנהגת יהודי תימן כיום הייתה נראית אחרת"), הייחודיות של מנהגי תימן ("מסורת הבלדים השתמרה באופן הטהור והמזוקק מחכמי המשנה והתלמוד"), המאבק לשמר אותם בזמן הזה ("זה לא קל להיות שונה, אבל צריך לקיים 'ויגבה ליבו בדרכי השם'") והקשר המיוחד עם מרן רבינו עובדיה יוסף זי"ע ("הגשתי לו את הספר 'תולדות יצחק', ואמר לי מיד, 'את זה אני מכיר'") * ובואי תימן. פורסם במוסף התורני 'תור הזהב' - עיתון "הדרך", עש"ק תזריע ומצורע התש"פ

מתוך ספר "קורא הדורות" להר"ר אברהם ערוסי הלוי זצ"ל (אשר עודנו בכת"י). סופר מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, במסגרת "השיעור השבועי" שנמסר במוצש"ק תזריע מצורע התשס"ט, בבית המדרש "פעולת צדיק" בני ברק

"צריכים לבוא לנשק לנו את הרגליים והברכיים, להגיד אשריכם ששמרתם על המסורת, במקום זה הם באים להגיד הפוך. אבל אנן בדידן ואינהו בדידהו, עושה שלום במרומיו, אנחנו רק בדרכי נועם, אינני רוצה ח"ו לפגוע, אני אומר את הדברים אולי בצורה חדה, אבל ח"ו אין כוונתי לפגוע באף אחד" (מתוך דברי מרן שליט"א בישיבת מתימן יבוא בשנת תשס"ח)

לרגל יומא דהילולא לכמהר"ר יחיא בן יוסף צאלח (מהרי"ץ) זצוק"ל - גאון רבני תימן ותפארתם, מצ"ב מאמר "אשרי האיש" בשבח ספר "חלק הדקדוק" למהרי"ץ זיע"א, מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א (ה'תשנ"ט), כולל התייחסות למאמר (מתוך השיעור השבועי)