על הפרק

נושאי השיעור: בנוסח על הנסים ובמגילת בני חשמונאי לא מופיעים כל כ"ב הגזירות שגזרו היוונים על ישראל. הוספת דברים לגבי עניין אכילת גזר לחנוכה, כי אין לו שום קשר לימי החנוכה. השלמה בעניין שירה בשבת לאבל בתוך י"ב חודש על אביו או אמו, ובעניין נישואין לאבל לאחר שלושים. חיזוק בעניין מנהג עטיפת הראש לאבלים וחשיבותו, ובעניין עטיפת ישמעאלים לאבלים. בעניין מנהג נשים אבילות להתעטף בסדין לבן בשבעת ימי האבל, חשיבות החזרת מנהג זה, ותוספת דברים למ"ש מרן שליט"א בשע"ה לגבי הרדיד שלבשו הנשים בתימן. המלה 'רחשין' הכתובה בפיוט אזמר בשבחין, פירושה חגבים ולא דגים קטנים. התייחסות לדברים שכתב אחד מהרבנים שליט"א בעניין האתרוגים התימניים שאין להם פיטם, ובעניין האתרוגים המרוקאים שיש בהם מיץ מתוק.

הבנת דברי הרמב"ם באיגרת תימן כי אין בכל העולם מחלוקת באותיות התורה או במלים, התייחסות לתיבת "אמתה" ותיבת "יששכר". מה הסיבה שבשם יששכר, כתוב שתי שיני"ן, אבל קוראים רק אחד? מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, מוצש"ק ויקהל התשע"ד

שאלה מהקהל: בפסוק הַיְדַעְתֶּם אֶת לָבָן בֶּן נָחוֹר [בראשית כ"ט, ה'], האם התרגום הוא 'היְדעתון', בשוא נע תחת האות יו"ד, או בשוא נח? מתוך חלק השו"ת שבסוף "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, מוצש"ק ויצא התשע"ו

להאזנה! מדוע לפי מנהג ק"ק תימן, לא חותמים בברכה 'בשם ומלכות' את תפילת הדרך? מתוך שו"ת ויאמר יצחק למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. וכן עניין ברכת הגומל להולכי דרכים, לנוסעים ברכב ולטסים באוירון, מתוך השיעור השבועי שנמסר במוצש"ק ויחי, שנת התש"ע

מדוע לא היתה רחל מאחורי הצאן כמו כל רועה? כמה צריך להיות אורך החצאית לנשים ובנות? האם מותר שייראו הברכיים? והאם מותר ללכת עם חצאית ארוכה מאד (חצאית "מטאטא")? מתוך השיעור השבועי של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק וישלח, שנת ה'תשע"א

"שאלו, למה אצלנו לא נוהגים להקפיד בנישואין הילדים ללכת לפי הסדר. דהיינו, אם יש שני אחים, קטן וגדול, לא מקפידים אם יתחתן הקטן לפני הגדול. אצל לבן הארמי כתוב (פרשת ויצא) "לא יעשה כן במקומנו לתת הצעירה לפני הבכירה..." מתוך "שערי יצחק" למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

"האמת היא, לפי עניות דעתי, היה יותר טוב להזכיר פסוק אחר. אינני יודע מדוע הוא אמר את הפסוק 'אין זה כי אם בית אלהים', שם לא כתוב שֵׁם הוי"ה, עדיף ונכון היה לומר פסוק אחר, אָכֵן יֵשׁ יְ"יָ בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְאָנֹכִי לֹא יָדָעְתִּי [בראשית כ"ח, ט"ז]. הפסוק הזה, זה יותר טוב, כי יש בו שם הוי"ה, וזה מה שנתגלה. וכעת, ישנו פירוש חדש בפסוק. לא שיעקב אבינו נתכווין לכך, אבל זה רמוז בתורה. אכן יש הוי"ה במקום הזה, ואנכי לא ידעתי..."

נושאי השיעור: הקדשת השיעור גם לרפואת הגר"ש בעדני שליט"א. בירור בדברי הרמב"ם בהל' תשובה, מדינה שעוונותיה מרובים מיד היא אובדת. דעת הרמב"ן ורבינו בחיי החולקים על הרמב"ם וסוברים כי דין זה הוא דוקא בארץ ישראל. מדוע אברהם אבינו לא החזיר בתשובה את אנשי סדום ועמורה. בירור לשון תרגום אונקלוס, וְאִם תָּיְבִין לָא אֶתְפְּרַע. קושיא על מ"ש מהרי"ץ (ותשובה לקראת סוף השיעור) כי כאשר לא אומרים שלושים קדושות, "כביכול" ייחרב העולם. ובירור גירסתנו במלה 'כביכול'. המשך בירור המעשה המובא בזוהר חדש, שהקב"ה רצה להחריב את העולם, ורש"י עצר את מלאך המות. המשך בעניין 'החדש בכל יום תמיד מעשה בראשית', שהקב"ה מחיה את כל העולמות בכל רגע, ומזרים תמיד כוחות מחודשים בבריאה. בעניין המעשה דלעיל עם רשב"י, כיצד מתו בפתע פתאום כל שלושים הצדיקים, כי 'מתו' זה לאו דוקא, אלא שירדו מצדקותם. הסבר נפלא עפ"י האמור, בעניין מדוע אומרים 'קדיש דעתיד' לאחר לימוד תורה שבעל פה. תירוץ על קושיית הגרי"ח מדוע חז"ל אמרו דוקא 'אמן יהא שמיה רבא דאגדתא', מה המיוחד בלימוד האגדה, ומה עם הקדושים. מעלת ארבעים אלף תלמידי חכמים שבדור. בעניין ארבעים וחמשה הרוגי אסון מירון, תיעוד חדש מאחד הניצולים, וחובת הזהירות שלא לומר בשיר, לכבוד התנא האלוקַי. הבהרה ממרן שליט"א כי הוא חוזר בו לגבי איסור שירה לאבלים בשבת, עפ"י דברי החמדת ימים. קריאה חוזרת ממרן שליט"א שלא לבטל את הוראות הקבע לחוברות 'שערי יצחק' היוצאות לאור ע"י מוסדות יד מהרי"ץ, ואף להגדיל ולהוסיף ככל האפשר. בשבח הספר פסקי מהרי"ץ על חנוכה ופורים, כולל מאמר הנרות הללו.

עודכן השיעור השבועי - טקסט. ניתן לעיין ולקרוא בחוברות הדיגיטלית של השיעורים השבועיים "שערי יצחק", מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. שיעורים אלו היו לנגד עיניו של מרן שליט"א קודם הוצאתם, והינם ערוכים מוגהים ומתוקנים, בתוספת דברים ציונים והערות ממרן שליט"א. שיעורים נוספים - בקרוב! ה"מנויים לחיים" יקבלו את החוברות ישירות לביתם דרך הדואר.

בעניין תרגום הפסוק הִנֵּה אָנֹכִי הוֹלֵךְ [תולדות], הָאֲנָא אָזֵיל, והתייחסות למ"ש היפ"ה בחומש "תורה קדומה" בהערה בסוף פרשת חיי שרה (תחת הכותרת "כחס על הניר"). מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק נח התשע"ו.

לעיון לצפייה ולהאזנה! ענייני ראש חודש - וכן שבת ראש חודש בהלכה ובאגדה, עפ"י מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, ועל לפי הוראותיו ופסיקותיו של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. ערב ראש חודש כסלו התשפ"ב ליצירה, ב'של"ג לשטרות. בברכת חודש טוב ומבורך!

הערבים הישמעאלים וספרם קוראן [קורען], ההשקפה הנכונה ודעת־תורתנו הקדושה בהתייחסות לערבים בזמנינו, 'ומשמע ודומה ומשא'. איסור התגרות באומות ואיסור עלייה להר הבית, וצורך החיזוק בענייני קדושה וצניעות.מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק חיי שרה התשע"ו

תשובה לשאלה (ממוצש"ק תולדות ה'תשע"ג) בעניין סנדק רשע, האם נכון שאליהו הנביא בא בשעת המילה ומוחל על כל עוונותיהם של המשתתפים, האם הדבר כן גם לגבי סעודת חתן, והאם זה דוקא בתנאי שחוזרים בתשובה. בעניין חתן שנמחלים לו עוונותיו ביום חופתו, והאם דוקא כשעשה תשובה. מתוך "שערי יצחק" השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק וישב ומוצש"ק מקץ שנת התשע"ג.