על הפרק

"וכיון שראינו ושמענו, שקמו קצת אנשים בדורנו, להכחיש ולטשטש את האמת הפשוטה הזאת, הידועה והמקובלת, ראינו צורך - לאות אמת וצדק - להביא דברים ממקורם, מפי עטם של כחמישה עשר רבנים, חכמים נבונים וידועים, כל אחד בדרכו. ולא על מנת לעורר מחלוקת ח"ו, אלא למען לא תהיה האמת נעדרת, ובלי להיכנס לעת עתה לפרטים וחילוקים..."

לברר ולבאר מתוך חיבוריו של־גאון עוזינו הר"י צאלח זצוק"ל את שיטת פסק ההלכה בק"ק תימן, שהמנהגים המקובלים הם כדעת רבינו הרמב"ם, ובדברים שאין בהם מנהג מכריעים כדעת מרן השלחן ערוך, מאת מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. לראשונה נדפס שער זה, כמאמר בקובץ זכור לאברהם ה'תשנ"ב מדף רמ"ו, ושנית יצא לאור כחוברת בפני עצמה ע"י מכון פעולת צדיק בניסן ה'תשנ"ד. ובסמוך להדפסת ספר שלחן ערוך המקוצר, עוררו את מרן שליט"א כי ליוקר מציאותו ראוי להדפיסו שוב, ובפרט לרגל חשיבותו להבנת דרך ההכרעה בהלכה לפי מנהגינו שהלכתי לאורה גם בכרכי ספרי שע"ה, וכמו שביאר בס"ד במבוא שבתחילת הכרך הראשון פרק ז' ד"ה במקומות, על כן צורף המאמר בשע"ה בסוף הכרך השלישי.

"ועל כן מן הראוי לקרותה בפני הציבור בבתי כנסיות ובתי מדרשות, כגון בשבת שלפני כ"ח ניסן - יומא דהילולא דיליה, במקום הפרק במנורת המאור" (מתוך דברי פתיחה לאיגרת ממרן שליט"א), מנוקדת לראשונה הדק היטב כפי מסורת אבותינו. יוצ"ל ע"י מוסדות יד מהרי"ץ בני ברק, לרגל יומא דהילולא למהרי"ץ זיע"א - גאון רבני תימן ותפארתם.

שיחה מפעימת לב עם מהדיר ספרי מהרי"ץ, הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, על מסורת אבות, מנהגי בנים ומה שביניהם * גדולתו של מהרי"ץ ("בלעדיו, כל הנהגת יהודי תימן כיום הייתה נראית אחרת"), הייחודיות של מנהגי תימן ("מסורת הבלדים השתמרה באופן הטהור והמזוקק מחכמי המשנה והתלמוד"), המאבק לשמר אותם בזמן הזה ("זה לא קל להיות שונה, אבל צריך לקיים 'ויגבה ליבו בדרכי השם'") והקשר המיוחד עם מרן רבינו עובדיה יוסף זי"ע ("הגשתי לו את הספר 'תולדות יצחק', ואמר לי מיד, 'את זה אני מכיר'") * ובואי תימן. פורסם במוסף התורני 'תור הזהב' - עיתון "הדרך", עש"ק תזריע ומצורע התש"פ

מתוך ספר "קורא הדורות" להר"ר אברהם ערוסי הלוי זצ"ל (אשר עודנו בכת"י). סופר מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, במסגרת "השיעור השבועי" שנמסר במוצש"ק תזריע מצורע התשס"ט, בבית המדרש "פעולת צדיק" בני ברק

"צריכים לבוא לנשק לנו את הרגליים והברכיים, להגיד אשריכם ששמרתם על המסורת, במקום זה הם באים להגיד הפוך. אבל אנן בדידן ואינהו בדידהו, עושה שלום במרומיו, אנחנו רק בדרכי נועם, אינני רוצה ח"ו לפגוע, אני אומר את הדברים אולי בצורה חדה, אבל ח"ו אין כוונתי לפגוע באף אחד" (מתוך דברי מרן שליט"א בישיבת מתימן יבוא בשנת תשס"ח)

לרגל יומא דהילולא לכמהר"ר יחיא בן יוסף צאלח (מהרי"ץ) זצוק"ל - גאון רבני תימן ותפארתם, מצ"ב מאמר "אשרי האיש" בשבח ספר "חלק הדקדוק" למהרי"ץ זיע"א, מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א (ה'תשנ"ט), כולל התייחסות למאמר (מתוך השיעור השבועי)

לקראת יומא דהילולא לכבוד מרנא ורבנא כמהר"ר יחיא בן יוסף צאלח (מהרי"ץ) זצוק"ל - גאון רבני תימן ותפארתם, מוגש לפניכם לקריאה הספר "והצדיקו את הצדיק" - האמת על מסורת תימן הקדומה וחיזוק שיטת מהרי"ץ זיע"א. מאת הרה"ג יוסף צדוק זצ"ל (מהדורא שנייה). תנצב"ה.

מתוך "משא קודש" של מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסרה ביומא דהילולא ה-205 לגאון עוזינו ותפארתינו מהרי"ץ זצוק"ל, שנערכה ביום כ"ח בניסן שנת ה'תש"ע. והמשך העניין מתוך "השיעור השבועי" שנמסר במוצש"ק תזריע מצורע שנת התש"ע.

מצורפת לקריאה חוברת מהרי"ץ - מתולדותיו תורתו והנהגתו של מרנא ורבנא גאון רבני תימן ותפארתם מהרי"ץ זצוק"ל, יצא לאור לרגל יומא דהילולא למהרי"ץ זיע"א. באדיבות המחבר הרב בן ציון צדוק שליט"א. זכותו של מהרי"ץ זצוק"ל תעמוד לנו ולכל ישראל, אכי"ר. תנצב"ה.

מתוך הספר "טופס כתובות" למרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, עמוד רמ"ח. פענוח החתימה היא: הצעיר יחיא בן יוסף צאלח יצ"ו ס"ט. ניתן לעמוד עם "עכבר" המחשב על כל תיבה ותיבה מחתימתו המצ"ב, ולראות את פירושה בכתב עברית. תנצב"ה.

נושאי השיעור: דברי מהרי"ץ זיע"א בעץ חיים בעניין אמירת מוריד הטל בימות הקיץ, והמסתעף. תמיהה רבתי על המובא לגבי חזון העצמות היבשות, כי העצמות שהחיה הנביא יחזקאל בבקעת דורא שבבבל, היו פגרי בני אפרים, כיצד הדבר יתכן? המשך והרחבה בביאור דברי מהרי"ץ בעניין מוריד הטל, מהיכן צריך לחזור מי שטעה ואמר מוריד הגשם במקום מוריד הטל, ובעניין אמירת תשעים פעם אתה גבור וכו'. בירור דעת הפוסקים האחרונים בעניינים דלעיל, הרחבה בעניין הזכרת שם השם לבטלה, ומסקנת מרן שליט"א לדינא.

נושאי השיעור: ביאור עניין סמיכות גאולת פורים לגאולת מצרים, דיוק במאמר חז"ל [מגילה דף יב:] שאלו תלמידיו את רשב"י, מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה? אמר להם, אמרו אתם וכו', וביאור עפ"י דברי מהרי"ץ זיע"א בשו"ת פעו"צ ח"ב לגבי פירוש לשון השאלה 'מפני מה'. עפ"י האמור לעיל, ביאור המובא בהגדה של פסח, כל שלא אמר ג' דברים וכו' פסח וכו' על שם מה, מצה על שם מה וכו', כי 'על שם מה' היינו כמו 'מפני מה'. תשובה לשואל על הדברים דלעיל, ממאמר הזוה"ק [שמות רמ"ו] כי ר"א שאל את רשב"י אביו, מה ראה הקב"ה להוריד את ישראל למצרים בגלות, ורשב"י אמר לו שיענה הוא למרות שלא כתוב בשאלה הלשון 'מפני מה'. דברי ספר יורה חטאים בדבר מעלת יהודי תימן שלא נתערבבו עם הגויים בתימן וכו'. ביאור חדש בפיסקת 'היא שעמדה לאבותינו ולנו', מי זאת 'היא', מדוע מרימים את הכוס בפיסקא זו? ושהגדרים והסייגים שקבעו חז"ל במשך הדורות הם אשר הצילו את עם ישראל בגלותם. ביאור הפיסקא כנגד ארבעה בנים וכו' אחד חכם ואחד רשע וכו', מדוע הבן הרשע מקביל אל החכם? דברי החזון אי"ש זצ"ל לגבי הציונות והקמת המדינה כאמצעי לעקירת היהדות, והתייחסות למצב בארץ ישראל בתקופה האחרונה. שתי הערות על המובא בחוברת 'קיצור דיני ליל הסדר' [עמנואל התשפ"ג], האחד לגבי המובא שם כי יש נוהגים לאכול ביצים אחרי הקידוש. הערה שנייה בעניין המובא שם לגבי ביעור יין של שביעית בערב פסח, כביכול בשם מרן שליט"א בשערי יצחק, אולם זאת טעות חמורה, כי שם המדובר לגבי ביעור מעשרות ולא לגבי ביעור פירות שביעית. בשורה טובה על הוצאת החוברת 'חוקת הפסח' [מהדורא חדשה התשפ"ג] בענייני חוזר וניעור בפסח, וכן על הוצאת הקובץ דברי חפץ חלק כ' [ניסן התשפ"ג], וכן על הוצאת החוברת מראות יצחק – הוראות וכללים בענייני מראות וכתמים מתוך שיעורי מרן שליט"א, ותוספת דברים בעניין מראה חום במראות הדמים.