על הפרק

חתן שהזמין לחופה בנוסף על התזמורת הרגילה, זמר תימני בכדי שישיר את הזאפה לחתן ולכלה. והנה הזמר במקום לשיר בפיו שם תקליט שהכין מבעוד מועד באולפן, ועכשיו מחתך בפיו ובשפתיו כאילו הוא שר, על דרך ’בפיו ובשפתיו כיבדני וקולו רחק ממני’. ולאחר שנתפס בקלקלתו טוען- שירה שהוקלטה באולפן יותר טובה עשרת מונים מבאשר באולם אירועים, זאת ועוד שעושה עצמו שר ומזמר. והחתן טוען לעומתו שכרתיך שתשיר בפיך ולא בתקליטך. יורנו המורה מה הדין?

"נראה לפי ענ"ד, דלדידן שאין ריוח פרשה כלל, אין לעשות שום ריוח נוסף. איננו יכולים להתחכם, להניח שיעור אות אחת נוספת. אין לזה מקור. כיון שבספרים הישנים אין שום ריוח... ממילא אני חוזר בי ממה שכתבתי בשו"ת "עולת יצחק", שמשמע שם, שלעשות ריוח זה בגדר "מהיות טוב" וגו'. ואף שזה נכון מצד אחד, כי זה לא גורע. אני אומר זאת, למרות שמצאנו הוראה מגאון עוזנו מהרי"ץ זצוק"ל, ההפוכה לכאורה מדברינו...". מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, שנמסר במוצש"ק ויחי, טבת ה'תשע"ז

קטע וידיאו מדברי תורה וברכה (ובתוכם מעשה נפלא על מהרש"ש זיע"א, וביאור הטעם 'דרבן' שעל האות נו"ן – בפסוק שבפרשת מקץ - 'ונ-ספר' לו את חלומותינו) מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנאמרו במסגרת סעודת בר מצוה לבחה"ח יאיר טיירי יצ"ו, בן ידידנו הדגול הרב ניר טיירי הי"ו - מנכ"ל פעולת צדיק, שהתקיימה ביום שלישי בערב, אור לד' טבת התשפ"ב. כולל תמונות. מוסדות יד מהרי"ץ מאחלים לידידנו הרב ניר הי"ו ברכת מזל טוב מעומקא דליבא, יהי רצון שיזכה לרוות נחת מכל יוצ"ח, ויזכה חתן הבר מצוה לעלות בתורה וירא"ש לתפארת המשפחה הכבודה, ולתפארת כל עם ישראל

שיעור בענייני צום עשירי בטבת עפ"י תכלאל עץ חיים למהרי"ץ זיע"א (דף קצ"ח ע"א), שנמסר במסגרת "השיעור המקדים" לשיעורו השבועי של מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, במוצש"ק ויגש ה'תשע"ב, מפי בנו הרה"ג משה רצאבי שליט"א, רב קהילת "פעולת צדיק" באלעד וראש כולל "פרי צדיק" בחריש, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ, ו'בנין משה' על הלכות שבת, ועוד

"מצאתי כתוב בספר של רבי חיים סינואני זצ"ל, מוסר ממש נעים, איך הקב"ה מתנהג עם האדם. במדה שאדם מודד בה מודדין לו. אם אדם מקיים מצות, אבל כשהוא עייף זה לא מעניין אותו, גם ה' מתנהג איתו רק בדרך הטבע..." מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבינו יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ויגש ה'תש"ע

מהו "צום העשירי", חומרת צום עשירי בטבת מיתר הצומות, והאם הוא דוחה שבת כמו תענית חלום. ביאור שיטת הגאונים ור"ד אבודרהם. פירוש עניין גזירה שוה. מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א – פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק ויגש ה'תשע"ג, בביהמ"ד פעולת צדיק ב"ב [החוברת "שערי יצחק" בכתב יצאה לאור בתאריך ד' טבת התש"פ, וניתן לעיין בשיעור במלואו במדור מרן שליט"א/השיעור השבועי - טקסט, התשע"ג].

כתב גאון עוזנו מהרי"ץ זי"ע בעץ חיים דף קצ"ח ע"א: וחייבים הכל להתענות ד' צומות אלו מדברי קבלה ומתקנת נביאים כמש"כ הרמב"ן ז"ל, זולתי מעוברות ומניקות שפטורות מלהתענות בג' תעניות אלו. ועניין תעניות אלו כתב הרמב"ם ז"ל, מה שאנו מתענין על החרבן שכבר עבר, לא על העבר, כי אם ליתן אל לבינו כי גם במעשינו עתה כמעשיהם אז, נצומה בל ישוב לבוא אלינו כאשר אז בא עליהם וכו'. עיין סו"ב שער התשובה דף י"ו ע"ב.

ויבך על צואריו. לשיטת מהרי"ץ יש לקרות ויֵבְ-כְּעַל צואריו. יפ"ה (הרב יואב פנחס הלוי, תאג תורה קדומה, פרשת ויגש מ"ו,כ"ט). דברי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בביאור עניין זה, ומדוע על אף שכל קריאתנו לפי חלק הדקדוק למהרי"ץ, בכל זאת לגבי 'שני שוואים בסוף מלה' לא קוראים כדעת מהרי"ץ מאריה דאתרין זיע"א?

בעניין ימים מסוכנים בשנה. שו"ת בעניינים שונים. שירים בזמן הזה. פרישׂת הטלית מעל החתן והכלה בחופה. השאלות הופנו ללשכת מרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, דרך מדור "צור קשר" שבאתר יד מהרי"ץ, והתשובות הועברו דרך מנהל הלשכה במייל חוזר לשואלים מפי מרן שליט"א, ויפורסמו בעתיד בעז"ה בספר מיוחד הנקרא בשם "ויען יצחק".

נושאי השיעור: חשיבות קירוי ההלל בימי החנוכה. דקדוקים בלשון הרמב"ם בתחילת בהלכות חנוכה, "ימי שמחה והלל", "כשמלכו יון", "פשטו ידם בממונם ובבנותיהם". ביאור "מעשה חנוכה" מתוך הספר שמן למאור דף י"ט – "על גזירות השמד שבתקופת החשמונאים". דקדוק וביאור הפסוק לך עמי בא בחדריך וגו'. מכתב חשוב שקיבל מרן שליט"א בעניין הספר ביצי נעמיות בבתי כנסיות. לאחר השיעור – מסיבת חנוכה, קריאה במגילת בני חשמונאי, שירה, ודברי ברכה מהרב יאיר שרפי הי"ו מנהל כולל "פרי צדיק" בחריש ת"ו בראשות הרה"ג משה רצאבי שליט"א.

כתב מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בספרו שלחן ערוך המקוצר ח"ג סי' ק"כ סעיף ל"ה: "חל ראש חודש טבת בשבת, מוציאין שלשה ספרי תורה. בראשון קורין שבעה גברי בפרשת השבוע, ואומר קדיש. בשני, קורא אחד בשל ראש חודש ומתחיל וביום השבת, ואומר קדיש. ובשלישי קורא אחד בשל חנוכה יומו, ואינו אומר קדיש, ומפטיר רני ושמחי. כן הוא מנהג הבלדי, והכלל שאין אומרים קדיש אחר מפטיר לעולם. ובשאמי יש נוהגין לומר קדיש אחר כל ספר וספר, דהיינו גם אחרי הספר השלישי (עיין לעיל סימן ס' סעיף ט"ז). ואף על גב דתדיר קודם, זהו בקריאה שקורין שניהם. אבל בהפטרה שאין מפטירין אלא אחת, דוחין של ראש חודש וקורין של חנוכה משום פרסומי ניסא ... ואין מנהגינו להוסיף תחילה וסוף של הפטרת שבת ור"ח, דהיינו השמים כסאי. וכן כשראש חודש ביום ראשון, אין מוסיפין תחילה וסוף הפטרת מחר חודש. ויש נוהגין להוסיפם, כדלעיל סימן ס' סעיף כ"ב". להאזנה! קריאת הפטרת "רוני ושמחי" לשבת [ראשונה] של חנוכה, כולל התרגום, מפי החזן ידידנו רבי אדיר ושדי הי"ו. שבת שלום ומבורך!

שיעור עיוני בהלכות חנוכה מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, שנמסר לרגל חנוכת בית הכנסת לאברכים ע"ש מהרי"ץ זצוק"ל בעיר רכסים ת"ו, בחודש כסלו - נר שלישי דחנוכה, שנת התשס"ב, , ערוך ומעובד מתוך קלטת "ויאמר יצחק" מס' 17, בתוספת קצת נופך, ע"י ידידנו הרב ליאור מועלם שליט"א מרכסים. החלק העיקרי מהמאמר, נמסר בליל שב"ק חיי שרה מרחשון התשס"ג, בבית הכנסת בית מהרי"ץ והרש"ש בעיר נתיבות. המאמר יצ"ל ע"י מכון פעולת צדיק ב"ב, וניתן להשיגו בטל' 052-7635645

האם ישנו חשש מבשל בשבת כאשר מחממים ע"ג הפלטה את הסופגניה והריבה שבתוכה, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א רב קהילת "פעולת צדיק" באלעד ת"ו, ומח"ס בנין משה על הלכות שבת ועוד. נמסר במסגרת השיעור המקדים לשיעורו השבועי של מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - מוצש"ק וישב ה'תש"פ.