על הפרק

כולל מאמר בעניין "התורה מקדשת את העולם", מדור "שואל ומשיב" מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - בעניין בנדון פאה נכרית, לצורך שלום בית או חולי נפשי, תשובות לטענות בעד פאה נכרית. דור לדור יספר - מי שם פה לאדם. בעניין הסדרת התפילה בימינו. חובת ההתרחקות מכל המכשירים הטמאים, וגם מאותם "המפוקחים" כביכול. מעשיות והודעות ועוד.

מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א והראשל"צ הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט"א הרה"ר לירושלים - מפלפלים בחוברת "שערי יצחק" - השיעור השבועי מוצש"ק שופטים ה'תשע"ט מפי מרן שליט"א, במסגרת כנס אמירת סליחות כמנהג יהודי מרוקו, שהתקיימו בבית הכנסת הגדול בעיקו"ת ירושלים ת"ו, אור לכ' אלול התשע"ט. התמונות באדיבות הצלם יעקב כהן הי"ו.

עלון שבועי היוצא לאור ע"י תלמוד תורה "עטרת חיים" לבני תורה ק"ק תימן יע"א בעיר אלעד ת"ו, בנשיאות מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א פוסק עדת תימן, ובניהולו של הרה"ג אליהו נהרי שליט"א. נדיבי עם המעוניינים לתרום למען אחזקת והתפתחות הת"ת המהוה נדבך חשוב לשימור מסורת ק"ק תימן יע"א, יוכלו לפנות לטל': 050-4150896. ברוכים תהיו!

והוא פירוש על דרך הפשט על כל קטע וקטע מתפילות העמידה של ראש השנה ויום הכיפורים. כולל בתוכו: תשובה ממרן הגר"י רצאבי שליט"א לעורך הקונטריס בביאור נוסח ההבדלה משבת ליום טוב "ויום השביעי הגדול והקדוש מששת ימים קידשת". וכן מאמרים ממרן שליט"א מתוך הספר "נפלאות מתורתך" והרואים כאן אור לראשונה - "מאמר ציון וירושלים", ו"מאמר לפני ה' תטהרו". כמו כן הקונטריס כולל בתוכו עצות איך לזכות בדין, קונטריס הוידוי, וידוי מהגאון החיד"א זצ"ל, ביאור י"ג מדות ועוד. יצא לאור בנוסח תימן בלדי עם תוספת מפירושי גאון עוזנו מהרי"ץ זיע"א, על ידי העורך הרה"ג שלמה צדוק שליט"א

להאזנה והורדה! שיעורים ב"עין יעקב" ובהלכות כפי מסורת ומנהגי ק"ק תימן יע"א, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ת"ו, מח"ס בארות משה על פסקי מהרי"ץ ו"בנין משה" על הלכות שבת ועוד, ומו"צ בבית ההוראה "פעולת צדיק". שנמסרו בבית הכנסת "נחלת ישורון" (עטרי) בעיר ראש העין ת"ו. המדור יתעדכן בע"ה באופן תמידי בכל שבוע.

"רוצים לשמוח במה שאסור. במקום לשמוח במה שצריך לשמוח, במצוות ה', 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלד'יך בשמחה'... אבל במצוות הוא לא שמח, מקיים את המצוות בעל כורחו בלי לשמוח, אז הוא מחפש ממה לשמוח, ושומע שירים. כל ימיהם כך. יש אנשים שכל הזמן שומעים שירים, מה יעשו בחתונות? ישמעו שוב שירים? כבר התרגלו וזה לא משפיע, אז עכשיו צריך להשתגע, לשמוע שירים פראיים"...

בפרשת השבוע "כי תבוא" נקרא את ה"תוכחה". האם ישנה חובה לתרגמה, האם יש הבדל בין התוכחה שבפרשת "כי תבוא" לתוכחה שבפרשת "בחקותי" בעניין זה? כיצד נהגו בק"ק תימן, וכיצד ראוי לנהוג? מתוך חלק השו"ת שבסדרת הקלטות "ויאמר יצחק" למרן הגר"י רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

נושאי השיעור: ביאור דברי הרדב"ז והחת"ס בעניין פירוד הקהילות, שלעתים הוא נצרך למרות הצורך באחדות, והנוגע לפירוד קהילותינו בלדי ושאמי. המשך התייחסות מרן שליט"א לדברים החמורים הכתובים בספר 'ויצבור יוסף בר' כנגד אמירת קדיש דעתיד, והוכחות לכך שקדיש דעתיד נקבע בכל התפילות על ידי גדולי ישראל בכל ארצות המזרח מלפני מאות שנים. התימנים אינם משועבדים לפסקי הרמב"ם, אלא שרוב פסקיו התאימו למנהגי התימנים. תירוץ רביעי לגבי השאלה [משיעור מוצש"ק ראה] מדוע אבותינו נע"ג לא אמרו קדיש דעתיד לפני התפילה בסיום ברכות התורה. קושיית מרן שליט"א כלפי כל העדות, מדוע לא אומרים קדיש לאחר אמירת פיטום הקטורת שלפני תפילת המנחה, והשארתה ב'צריך עיון'. שיטת ביהכ"נ אלשיך בתימן שלא לומר קדיש דעתיד אלא רק בתשעה באב ובקבורת המת, והאם שיטתם אכן התבססה על דברי הרמב"ם, כפי שהבין הרע"מ קורח זצ"ל. הוכחה משיטת מהר"י בשירי זצ"ל שהבין כי העיקר הוא לומר קדיש דעתיד, לאפוקי ממי ש"לא שם לב" לדבריו. דחיית הטענה כי האר"י ז"ל התנגד כביכול לאמירת נוסח קדיש דעתיד, והבנת דבריו בשער הכוונות. אשה יכולה להיקרא בשם 'רבנית' למרות שאינה חכמה גדולה, ואין לחשוב שתואר זה הגיע מהרפורמים ח"ו. דחיית דברי הרב מאזוז שליט"א שפורסמו בעלון 'בית נאמן' בדבר הגיית הביטוי קמץ הנהוג אצל התימנים והאשכנזים, והסבר שכל טענותיו המופרכות הן רק לפי איך שהוא רגיל להגות בנוסח תוניס ולא לפי הביטוי שלנו.

"מעמד נשגב ומרומם לבני קהילות קודש תימן התקיים ביום חמישי כ"ח אב במערת המכפלה שבחברון, עת הגיע מרן פוסק עדת תימן הגאון הצדיק רבי יצחק רצאבי שליט"א לרחבת "אולם יצחק", שם התקיימה תפילה נדירה ונרגשת לישועת כלל ישראל, ובפרט לבני עדת תימן ידידי מוסדות יד מהרי"ץ על שם גאון עוזנו ותפארתנו מהרי"ץ זיע"א.."

הקלטה נדירה משנת תשס"ה! דרשת מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, שנמסרה בפני משתתפי כנס אמירת סליחות באולמי ארמונות חן - בני ברק (בתקופה שמרן שליט"א עדיין השתתף שם), כ"ז אלול ה'תשס"ה, וכן אמירת ה"סליחה" - בעת רצון תחינתי וכו' מפיו ברגש ובקול בכי.

האם יחיד יכול לומר את הסליחות שבלשון ארמית? מה דעת הרמב"ם והגאונים בדין זה? והאם תפילות כנגד אבות או כנגד תמידין, והנפק"מ מכך. מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א שנמסר במוצש"ק נצבים וילך שנת התש"ע

שאלה לכבוד מו''ר שליט''א. ידוע מנהג אבותינו נע''ג לקום באשמורת האחרונה של הלילה לאמירת הסליחות. בזמננו הדבר קשה לרבים מהציבור ואפילו לחלק מהמבוגרים שבהם בעקבות שינוי הרגלי השינה וכו'. הדבר גורם לכך שחלק מהציבור לא מגיע בכלל לאמירת הסליחות, וחלקו מצטרף למניינים של אחינו הספרדים בחצות לילה. בעקבות כך מגיעים לראש השנה כשכמעט רק הזקנים יודעים לומר הסליחות ברגש כדבעי. באנו בבקשה לכת"ר להורות דעה מה נעשה. האם להקים מנין בחצות הלילה בנוסח תימן?