על הפרק

לצפייה דיגיטלית! מגילת אסתר "אורה ושמחה", עם "בינה במקרא" למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א, וילקוט מדרשים ומפרשים מחכמי תימן, ובתוכם פנינים מספר "נפלאות מתורתך" למרן שליט"א. ניתן לרכוש במשרדי מכון פעולת צדיק או בטל' 052/7635645

על פי ספר שלחן ערוך המקוצר למרן שליט"א חלק ג' סימן קכ"ב, שנמסר במסגרת השיעור המקדים לשיעור השבועי של מרן שליט"א, מפי הרה"ג משה רצאבי שליט"א, רב קהילת "פעולת צדיק" בעיר אלעד ומו"צ בבית ההוראה ומח"ס בארות משה ועוד, מוצש"ק תצוה ה'תשע"ה.

שאלה מהקהל: זאת אומרת שמשנ"ב אוצרות, אינו מוסמך? תשובת מרן שליט"א: היגעתָ למסקנא נכונה, ויש דברים לא מדוייקים וכו'. שני העורכים הם שאמי, אבל יש להם קשר אלינו, לכן כתבתי הסכמה לעודד, ולמען השלום בעדתנו, אף שישנם דברים רבים שאיננו מסכימים להם, ויש דברים שלא ידעתי כי הביאו לי אז רק כמה דפים. למהרי"ץ היה תלמיד מובהק מה"ר יוסף אלקארה, והוא היה שאמי. מהרי"ץ קירב את כולם, העיקר שכוונתם לשם שמים לפי הבנתם. (מתוך השיעור השבועי מוצש"ק ויקרא ה'תשע"ט).

להאזנה! ביאור מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, לספר שלחן ערוך המקוצר סימן קכ"ב הלכה י"ג (מתוך השיעור השבועי בשנת תשס"ט). כיצד צורת קריאת המגילה? עד כמה חשובה דקדוק הקריאה? מהם חסרות ויתירות במגילות ק"ק תימן? האם צריך עמוד של עץ בסוף המגילה?

כולל: עניין השמחה בחודש אדר, ענייני ארבע פרשיות, קריאת פרשת זכור, הרעשה בהמן, דינים ומנהגים בקריאת המגילה. מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן. מתוך סדרת הקלטות "ויאמר יצחק" למרן שליט"א שיצ"ל ע"י ארגון פעולת צדיק

"מנהג "זכר למחצית השקל" בא מהאשכנזים, ואפי' מרן בשו"ע לא העלה מנהג זה. גם הספרדים בעבר לא נהגו כן. אמנם אנו מעודדים מנהג זה בזמננו, לתת צדקה למוסדות התורה. הכוללים והישיבות הקדושות, זקוקים לעזרה מרובה. ודאי כי כדאי לתת להם "זכר למחצית השקל", אך כמובן לא בתורת מנהג והתחייבות. כדאי לומר קודם הנתינה "בלי נדר" [עלולים להיות אח"כ בעיות כלכליות ח"ו]..."

"שבת שלפני ראש חודש אדר הסמוך לניסן{א}, היא שבת פרשת שקלים, ומוציאין שני ספרים, בראשון קורין שבעה בפרשת השבוע, ובשני קורא אחד בתחילת פרשת כי תשא, ומפטיר בן שבע שנים יהואש במלכו..." מתוך שלחן ערוך המקוצר, למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן (או"ח חלק ג' סימן קכ"א).

להאזנה! קריאת פרשת "זכור" כפי מנהג ק"ק תימן יע"א, מפי החזן ה"ה יהודה דהרי יצ"ו. זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים. וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב בָּאָרֶץ אֲשֶׁר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּח.

נאמר בפרשתנו (תצוה) "וְהֵנַפְתָּ אֹתָם תְּנוּפָה לִפְנֵי יְ"י" [שמות כ"ט, כ"ד]. כתב מרן שליט"א בספר נפלאות מתורתך פ' בהעלותך: "ובשאר מקומות שתרגמם רס"ג תנופה "תַּחְרִיךְּ" והפעם הראשונה בתורה היא בפרשת תצוה, והנפת אותם תנופה, גבי החלב והאליה וגו' מן האיל, וככר לחם אחת וגו', מובנו נענוע, ובלשון זה נקט רס"ג בסידורו דף רל"ז לגבי נענועי הלולב "חרכּה" יעו"ש. וכיו"ב הלשון בתכלאל עץ חיים למהרי"ץ דף ס' ע"א..."

נאמר בפרשתינו (תצוה) "והקטיר עליו אהרן קטורת סמים בבוקר בבוקר, בהיטיבו את הנרות יקטירנה". מה העניין לומר פיטום הקטורת בשבת בסיום תפילת שחרית, אפילו למי שכבר אמר בתיקון שלפני התפילה? מה הנפק"מ בזה? ואיזה משתי הפעמים חשובה יותר?

מצ"ב פירוש "פרשת התמיד", שכתב גאון עוזנו מהרי"ץ זצוק"ל בעץ חיים, מוגה מכתב יד קדשו עצמו, בתוספת קצת נופך ביאורים וציונים מאת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א. מתוך ספר "נפלאות מתורתך" (פרשת פינחס)

נושאי השיעור: כאשר שסועדים תימנים ביחד עם אשכנזים או ספרדים, האם אפשר לצרף קטן מהם לזימון שלושה או עשרה, והשלמה בעניין צירוף קטן פחות מבן שש לזימון שלושה או עשרה. הוספה בעניין ברכת שלא עשני גוי, האם האות גימ"ל דגושה, ומסקנת מרן שליט"א להלכה ולמעשה. המשך בעניין בג"ד כפ"ת הסמוכות לאהו"י, האם ישנו מושג הנקרא מפיק אל"ף, חידושים מיוחדים בקריאה מאת מהר"ר נתנאל בן ישעיה אלפיומי אשר נתבטלו במשך השנים. טעמים על דרך הפשט לרפיות בג"ד כפ"ת אחרי אהו"י. בעניין רפיות האות בי"ת בתיבת 'בו' בנוסח יעלה ויבוא.

תמונות מאסיפת גדולי הדור שליט"א בבית מרן ראש ישיבת פורת יוסף ונשיא מועצת חכמי התורה הגאון הגדול חכם שלום כהן שליט"א, ובהשתתפות יו"ר התנועה מכובדנו הנעלה הרב אריה דרעי הי"ו, השרים וחברי הכנסת שיחי', ובכללם נציגנו ידידנו הנעלה הרב יואב בן צור הי"ו. באסיפה הושמעו דברים נרגשים ממרן ראש הישיבה שליט"א ומיו"ר התנועה שיחי', על חשיבות וגודל המערכה בבחירות הללו, והובאו בפני הרבנים נתונים ההמעידים על גודל השעה וחובת ההכרעה. מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, הטריח עצמו באופן מיוחד והגיע לאסיפה בכדי להביע את תמיכתו בתנועת שס ובעומדים בראשה, ולקרוא לכל אחינו בית ישראל , ובפרט לבני עדת תימן, להצביע "שס" בבחירות הקרובות שיתקיימו ביום שני ו' אדר התש"פ.