על הפרק

נושאי השיעור: ביאור דברי ספר הזוהר הקדוש על הפסוק "ויהיו הכרובים פורשי כנפיים למעלה", והבנה נוספת מדוע המלה "לִֽפְֽני" היא בשתי געיות. מעלת ידיעת סודות התורה, ודברי הזוה"ק על הפסוק "אם לא תדעי לך היפה בנשים צְֽאִי לך וגו'". הבנת הגיית המלה "נוטֵרה". האות יו"ד ועניין המדה העשירית שהיא מדת מלכות, הכוללת את כל עשרת הספירות. חשיבות הנקודות והטעמים שבתורה, כיצד ראוי לתקן את העולה לתורה שטועה בקריאה, וחשיבות גירסא דינקותא. דברי מהרי"ץ זיע"א בעניין מעלת אמירת "בריך שמיה" בעמידה, וחשיבות אמירת "בריך שמיה" במנחה של שבת יותר מבשחרית של שבת. דברי מרן שליט"א בשבח קונטריס "הלכות ברכות" מבית מועדי השם. וכן בעניין מאמר שמעון בן יעקב ורשב"י. בסיום השיעור: הילולת רשב"י זיע"א, סיום זוהר שיר השירים, אמירת פיוט "בר יוחאי" ברב עם, וסעודה רביעית.

האם ישנה חובה לתרגם את ה"תוכחה", האם ישנו הבדל, בין התוכחה שבפרשת "בחוקותי", לתוכחה שבפרשת "כי תבוא", בעניין זה? כיצד נהגו בק"ק תימן יע"א, וכיצד צריך לנהוג? מתוך חלק השו"ת שבסדרת הקלטות "ויאמר יצחק" למרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן

תגובה לשאלות בעניין החסידים וההונגרים השרים בל"ג בעומר ומבַטְאים את המלה 'האלהַי' בפתח תחת האות ה"א, בפיוט לכבוד התנא האלֹהַי רבי שמעון בר יוחאי, שזהו חירוף וגידוף, ושמא זאת גם סיבה להריגת מ"ה הנספים באסון ל"ג בעומר במירון, כי אלה"י בגימטריא מ"ה עם הכולל, וזה חידוש מרעיש. ביאור העניין שרשב"י נקרא 'פני האדון י"י'. בענייני חירוף וגידוף, לא משנה מה הכוונה אלא כיצד היא האמירה, ודוגמאות לכך. אפילו בפיוטים ושירים, אם עיוות את המלים מחוסר השגחה, הוא מבזה בכך את השי"ת, והשגגות נחשבות כזדונות. מתוך "שערי יצחק" - מוצש"ק נשא, בהעלותך, חוקת ובלק - שנת התשפ"א

נושא השיעור: הלכות שבת סימן שכ"ח, דיני רפואה בשבת, חלק ה'. השיעור נמסר מפי ראש כולל "פרי צדיק" בחריש הרה"ג משה רצאבי שליט"א - מח"ס בנין משה על הלכות שבת ועוד, בפני אברכי הכולל שליט"א, ביום שני ט"ו אייר התשפ"ב. כולל מראי מקומות והספקים לסימן שכ"ח.

דברי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בשבח הספר החשוב פסקי מהרי"ץ - שערי טהרה, אשר יצא לאחרונה ע"י מכון "פעולת צדיק" במהדורא חדשה, וביאור ההגדרה כי מהרי"ץ היה "מאריה דאתרין". התייחסות לאנשי הכת (דרדעים) המתכחשים למהרי"ץ זיע"א ובוחרים כביכול בדברי הרמב"ם. דחיית דבריהם בענייני טהרה, שמקילים יותר מדאי באיסורים חמורים ביותר, כגון בבדיקת עדים, כולל התייחסות למה שכתב ר' צפניה ערוסי בספר "טהרת משה", אשר זרוע שגיאות רבות וטעיות אין ספור, ונתינת דוגמאות רבות לכך.

בעקבות המקרים העגומים שאירעו בשנים האחרונות בל"ג בעומר במירון, שדברים הטעונים גניזה התגלגלו בחוצות בבזיון נורא באלפי אזכרות השם הנרמסים תחת רגלי ההמון הפוקדים את ציונו של התנא רשב"י זיע"א, יצאו גדולי ישראל שליט"א - ובכללם מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - באזהרה חמורה שלא לחלק או להפיץ דברי גניזה בהילולת רשב"י במירון ובשאר מקהלות עם, בכדי למנוע חילול הקודש.

במסגרת הילולת רשב"י זיע"א, שנערכה בסיום השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, במוצש"ק בחוקותי - ליל ל"ג בעומר ה'תשע"ד, בבית המדרש "פעולת צדיק" - בני ברק. כולל סיום ספר הזוהר על שיר השירים, וקריאת קטע מתוך ה"אידרא זוטא". יישר כח לכל התורמים והמסייעים. זכות רשב"י זע"א תגן בעדכם ובעד כל הנלוים אליכם, אכי"ר.

"לאפוקי ממה שיש נוהגים בשאר קהילות להניח שׂער ראשם של־בנים עד גיל שלוש להתארך כמו הבנות. אף אומנם שגם בקהילותינו המנהג היה שלא לקצוץ מאומה עד התספורת הראשונה, אבל זה מפני שהיה ראשו מכוסה בכובע גדול הנקרא "קַרְקוּשׁ" העוטף כל ראשו עד גרונו וצוארו, ולא נראה הבן כמו הבת ממש... משא"כ השתא הכא שמניחים בדרך־כלל הן הבנים הן הבנות גְּלויי־ראש לגמרי, נראה שצריך לחלק ביניהם, ולהקל משׂער ראשו על־ידי קציצתו במספריים ".

נושאי הדרשה: מהו המקור של נוסח התפילות בתִּכְּלַאל, והשלמה לדברים שנאמרו בעבר לגבי השאלה האם הרמב"ם לקח את הנוסח שלו מהתימנים, או ההיפך. כתב־יד של אחד מצאצאי מהרי"ץ, מלפני כמאה וחמשים שנה, בו מצאנו לראשונה כתוב במפורש כי הרמב"ם קיבל נוסחתו מחכמי תימן. תעלומה בדברי מהרי"ץ זיע"א לגבי ה'כורך' בליל הסדר, והראיה שהביא בשם הספר מגיד מישרים, כי יש לכרוך את המצה עם המרור. התייחסות מרן שליט"א למ"ש בספר ילקוט יוסף לגבי התימנים שנוהגים אבילות בפורים, ועל דבריו בעניין 'גאוה עדתית' שהכניס מרן שליט"א בקרב התימנים, דחיית דבריו בעניין קריאת פרשת זכור לנשים וכו', והחשיבות הגדולה שישנה בשמירת המסורת והמנהגים. אין להביא ראיה מר"א בן הרמב"ם, כשהוא דעת יחיד. אין איסור לומר רב פלוני גדול בתורה מרב פלוני. בשבח ידידנו הרב מאיר ליאור לוי הי"ו, אשר פעל בעניין המבחן על 'אגדתא דפסחא', וכן על ספרי שלחן ערוך המקוצר. בשבח סדר לימוד יומי בספר עץ חיים למהרי"ץ זיע"א, שיצא לאור ע"י הרב נסים רצאבי שליט"א. ההסבר לסתירה בדברי הסטייפלר זצ"ל בעניין שמירת מסורת תימן.

"י"ד באייר, לא אומרים בו נפילת אפים ולמנצח, ולא את כל הדברים שיש בהם ענייני צער ודינים, כי יום י"ד באייר הוא פסח שני..." הרחבה בעניין דין "פסח שני", ומדוע צריך שלושים יום בין חג פסח לבין פסח שני? מתוך השיעור השבועי מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, שנמסר במוצש"ק אחרי מות וקדושים שנת ה'תשע"ב.

שיעור בעיון - הלכות שבת - סימן שכח - דיני רפואה בשבת - חלק ד'. שיעור מוסר - ימי ספירת העומר. שנמסרו מפי ראש כולל "פרי צדיק" הרה"ג משה רצאבי שליט"א - רב קהילת "פעולת צדיק" באלעד ומח"ס בנין משה על הלכות שבת ועוד, בפני אברכי הכולל שליט"א, ביום חמישי י"א אייר התשפ"ב.