| | | | | "וכך מתיישבים כל הפסוקים, אם תשמרו את כל חוקותי לא תקיא הארץ אתכם פירושו התורה תגן עליכם מעונש גלות, ואת זה לא ידעו לומר החכמים והנביאים שבאותו הזמן עד שבא הקב"ה ואמר על עזבם את תורתי, כלומר באותו הדור התחיל זלזול קל בלימוד התורה, וממילא הוסר המגן ונפקדו עליהם שאר עוונות הגורמים לגלות. יהי רצון שגם בדורינו זה תגן עלינו זכות העמילים בתורה, עד לביאת גואל ובניין בית המקדש בב"א." מספר צפיות:11515 ד' סיון ה'תשפ''ב | |  |
| | | | | | בעניין כיבוי גז ביום טוב באמצעות כפית המונחת [ללא מגע יד] מספר שניות על החיישן הסמוך ללהבות הגז, פסק מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א כדלקמן: הדבר מותר, משום דהוי גרם כיבוי, כיון שהגז מתכבה רק לאחר מספר שניות [על דרך מה שנתבאר כיו"ב בבארות יצחק על פסקי מהרי"ץ הלכות יום טוב ובשלחן ערוך המקוצר סימן צ"ד סוף סעיף כ"ז]. כמו כן, נודע למרן שליט"א כי אין חשש לניתוק מיידי של המעגל החשמלי, אלא גם הוא באותה דרך גרמא, והא בהא תליא. בכדי למנוע חשש סכנה מחמת דליפת הגז, יש לסגור את הכפתור לאחר מכן. מספר צפיות:10831 ד' סיון ה'תשפ''ב | | |
| | | | | | לעיון והורדה! מאמר תשובה מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, כפי שפורסם בקובץ "זכור לאברהם" - שנת ה'תשנ"א, בעניין: חיוב שתיית יין ביום טוב, וכמה שיעור שתיית יין לצורך קיום מצות שמחת יום טוב? מספר צפיות:14764 ג' סיון ה'תשפ''ב | | |
| | | | | | תשובת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בעניין עישון סיגריות ביום טוב, והאם יש בו צד "אוכל נפש". פורסם בקובץ "מקדש ישראל והזמנים" - בעניין עישון ביום טוב כהיום, דעת גדולי זמנינו ממכתביהם וספריהם, מהדורא ב' שנת ה'תשנ"ט מספר צפיות:15281 ג' סיון ה'תשפ''ב | | |
| | | | | | "אבל כמובן, בעל הילקוט יוסף [הרב יצחק יוסף] רוצה להגיד, שאבא שלו הוא גדול הדור, ולכן כולם צריכים לשמוע לו. וכמו שרמז בהדיא שם בדף תשט"ז ד"ה ועל כל פנים, וד"ה וסוף. אולם צריכים לדעת, קצת נכון שהוא אחד מגדולי הדור, אבל בואו נראה מה אומרים כל גדולי הדור. אם צריכים לשמוע לגדולי הדור, נשמע לכל גדולי הדור, כי אף אחד אינו מסכים איתו בנושא זה של העדות, מה שהוא סובר שכולם צריכים ללכת על פי מנהגי הספרדים..." מספר צפיות:57548 ג' סיון ה'תשפ''ב | | |
| | | | | | "הלכה למעשה לגבי יום טוב, במוצאי יו"ט כמובן שאפשר להבדיל כל הלילה עד למחרת, ומי שמבדיל כל היום, יש לו על מה לסמוך. יש אומרים שאפשר להבדיל גם למחרת יו"ט כל היום, ויש אפי' כאלה האומרים שאפשר עד מוצאי יום טוב שני". מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק בחוקותי שנת ה'תשע"ב מספר צפיות:11611 ג' סיון ה'תשפ''ב | | |
| | | | | | "אותו הדבר, גם לגבי שבעת השבועות הללו, של ימי ספירת העומר. נראה לי בס"ד, כי זאת הבנת משמעות הדברים. יש בחינת 'שבעה שבועות', אלו זכרים. ויש 'שבע שבתות', אלו נקבות. לפי זה יוצא, כי אנחנו משלימים את הכל, באופן הפלא ופלא. אנו אומרים בסוף ימי הספירה, 'שבעה שבועי שלמי'. ישנה בחינה של־זכרים, וישנה בחינה של־נקבות, כמו שנאמר בתורה 'שבע שבתות תמימות'. איננו יכולים להגיד בספירה, 'שבעה שבועי שלמָן', כי 'שבועות' זהו לשון זכר, לכן אנו חייבים להגיד 'שלמי'." מספר צפיות:9604 ג' סיון ה'תשפ''ב | | |
| | | | | | לצפייה! תשובת מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, בעניין דרך הלימוד וקריאה בספר הזוהר הקדוש בליל שבועות, נעימת הקריאה, וכיצד הוא הסדר בלימוד תיקון ליל שבועות... מתוך "השיעור השבועי" מפי מרן פוסק עדת תימן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א, שנמסר מוצש"ק נשא שנת ה'תשס"ט מספר צפיות:12859 ג' סיון ה'תשפ''ב | | |
| | | | | | לק"י, י"א בניסן ה'תשע"ט, ב'ש"ל. שלום רב לכבוד הרה"ג יצחק רצאבי, מחזיר עטרת ותפארת יהדות תימן לישנה: בבית־הכנסת שלנו הנמצא ביישוב צורן שבשרון, יש ב"ה השתוקקות לחזור אל דרכי אבותינו, הן במנהגים הן בהלכות והן במסורת הקריאה בדקדוק. א' לאחרונה יש דרישה מהציבור ללמוד בשיעור מסודר את כללי הדקדוק והקריאה הנכונה על פי מסורת אבותינו. אך שיעורים אלה אינם מתאפשרים להיעשות ביום אלא בלילה אחר ערבית, שאז כולם פנויים מעסקיהם. וכדי שנוכל לעמוד על דרכי הנגינה והקריאה בדיוק, יש צורך לקרוא פסוקים בשלמותם זה אחר זה... מספר צפיות:12581 ג' סיון ה'תשפ''ב | | |
| | | | | | יצ"ל מהדורא שלישית ומתוקנת של קונטריס "המארי", הכולל פרקי הדרכה והסבר למבוא הקריאה בנוסח ק"ק תימן יע"א לאב ולבן. הקונטריס יצא לע"נ מארי שלום ב"ר יחיא רצאבי זצ"ל, שהיה מארי לילדים במשך שנים רבות. מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א ניאות לבקשת העורך הרב ראובן רצאבי יצ"ו, ותיקן בקונטריס שבהוצאה זאת כמה דברים אשר היה נחוץ לתקנם קודם פירסומם לציבור. מספר צפיות:7990 ג' סיון ה'תשפ''ב | | |
| | | | | | להורדה! סימניה לספרי קודש ובה התפילה הנאמרת לפני הלימוד ולאחר הלימוד, מוגה ע"י מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, כולל שינוי הנוסח בלשון רבים ללומדים בחבורה, והשמטת השוואים הנחים. יצא לאור ע"י "קול יהודי תימן". ה"מנויים לחיים" לקבלת שיעורי מרן שליט"א בכתב, קיבלו זאת כשי לביתם במשלוח דרך הדואר. מספר צפיות:11784 ג' סיון ה'תשפ''ב | | |
| | | | | | שיחה מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, לחיזוק בחורי הישיבות הקדושות, שנאמרו בכנס שנערך ע"י אירגון "עץ חיים עטרת יחיא" בראשות הרב נתנאל שררה שליט"א. השיחה תומללה ופורסמה בירחון "פרי צדיק" - חודש סיון ה'תשמ"ט מספר צפיות:14227 ג' סיון ה'תשפ''ב | | |
| | | | | | נאמר בספר משלי (פרק ו) "כי נר מצוה ותורה אור", ופירש רש"י, על ידי נר מצוה - בא אור של תורה. לרגל חג השבועות - יום מתן תורתנו, מצרפים אנו לראשונה מאמר נפלא בעניין מעלת לימוד תורה, מאת מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, מתוך שו"ת עולת יצחק חלק ד' שיצ"ל בקרוב בעז"ה. מספר צפיות:10502 ג' סיון ה'תשפ''ב | | |
| | | | | | "לפי עניות דעתי, התשובה היא כזו. הטבע של האדם, הוא לשמוח. אדם מחפש תמיד במה לשמוח, מחפש תענוגות והנאות, אם הוא לא ימצא אותם בהיתר, ימצאם באיסור. הטבע של הגוף מושך אותו להיות שמח, כמו שהגוף דורש את המאכל והמשתה, הוא מחפש גם להיות שמח..." מתוך השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק שמות ה'תשע"א מספר צפיות:31626 ג' סיון ה'תשפ''ב | | |
| | | | | | בירור בעניין ברכות התורה בשחרית, האם יש לאמרם בשמחה גדולה או בבכיה, וישוב בין הדברים. מתוך "שערי יצחק" - השיעור השבועי מפי מרן הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק נשא שנת התש"ע, בבית המדרש "פעולת צדיק" ב"ב. מספר צפיות:10515 ג' סיון ה'תשפ''ב | | |
| | | | | | "צריכים לשים לב, כי חלק מהכהנים אינם מבטאים נכון. צריכים להעיר להם לאחר מכן, בדרכי נועם. בזמן האחרון שמעתי כמה כהנים אומרים 'יברכך', כאילו אחר כך יש מפיק ה"א. יְבָרֶכְכָהּ. וכן 'ישא'. נשמע כאילו כתוב "יִשָּׂהּ". עושים בסוף מפיק. ישנם עוד כאלו שאומרים כך הרבה מִלים, אפילו בקריאת התורה. בעבר שמעתי אפילו שליח ציבור, אומר מפיק ה"א על ימין ועל שמאל. למשל, ברוך אַתָּהּ ה', מגן אברהם. צריכים לידע ולהודיע שזו טעות. יש ללמד אותם לבטא כהוגן. אם אדם מבטא מלה כלשהי, ואינו סוגר את פיו בסופה, יכול לצאת לו אוויר בסופה, אפילו בלי כוונה." מספר צפיות:2304 ב' סיון ה'תשפ''ב | | |
| | | | | | ביאור דעת הקדמונים הסוברים כי יש להדביק את רגל האות קו"ף לגגה, בפסוק "הם העומדים על הפקודים" (פרשת נשא) וכן בפסוק "לשמצה בקמיהם" (פרשת כי תשא). ומדוע צריך שספר התורה יהיה שלם ללא חסרות ויתרות או דיבוקים וכדומה. מתוך "שערי יצחק" – השיעור השבועי מפי מרן הגאון רבי יצחק רצאבי שליט"א - פוסק עדת תימן, שנמסר במוצש"ק נשא התשע"ה מספר צפיות:2474 ב' סיון ה'תשפ''ב | | |
| | | | | | "לכן ספר זה (של הרב יצחק יוסף) נקרא 'עין יצחק', לא 'עיני', כי רק עין אחת פתוחה. זאת הסתכלות רק של עין אחת. הוא מסתכל רק מצד אחד, ואינו רואה את העין השנייה, לכן הוא ראה רק את זאת. מי שיודע, ישנם בודדים, מיעוטא דמיעוטא, שאפילו לא שמעו עליהם, העומדים בעשרת הדיברות. והוא מביא זאת, כביכול זהו ה"מנהג" שלנו..." מספר צפיות:8583 ב' סיון ה'תשפ''ב | | |
| | | | | | לקראת חג השבועות הבעל"ט, יום שגומרים בו את ההלל, אנו מגישים לציבור את הלכות הלל למהרי"ץ זיע"א - מתוך הספר פסקי מהרי"ץ עם בארות שלמה, מאת הרה"ג שלמה רצאבי שליט"א, על הל' חנוכה ופורים, שיראה אור בקרוב אי"ה. מפתח הסימנים: היכא דנהוג נהוג בענין קריאת ההלל. מקורות וטעמים לקירוי ההלל. הוא אומר ברוך הבא, והם אומרים בשם ה'. אין הציבור אומרים ברוך הבא, אלא הש"ץ לבדו. כיצד מצות קריאת ההלל בי"ט. מי שענה הללויה בלא כוונה, או שלא שמע כל הדיבור מהש"ץ. דברי סיום, ומפתח לנושאים נוספים שנידונו בהערות. מספר צפיות:11119 ב' סיון ה'תשפ''ב | | |
| | | | | |  44 עמ' |
כתב מהרי"ץ זיע"א בהקדמתו לשלש מגילות בזה"ל: ונהגו לקרות מגילת רות בחג השבועות, להיותה סיפור תולדות כסאות למשפט כסאות לבית דוד, לנטוע בנפשותינו מדת הבטחון, ושנאמין כי כאשר הבורא ית' שמר הבטחתו לישראל אשר הבטיחם על יד משה נביאו בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלוהים, ומן השמים השמיעם קולו ונתן להם תורה וחקים צדיקים, ככה ישמור הבטחתו שנית ויצא חטר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה וכו'. מספר צפיות:7280 ב' סיון ה'תשפ''ב | | |
| | | | | | "וכאשר אנחנו רואים בחוש שבני הנעורים התימנים מבינים זאת לנכון ובנקל יותר משאר הקהילות, וזאת מפני שיש להם בזה "גירסא דינקותא" וכידוע בישיבות כשמגיעים למלים קשות בגמרא שאינם יודעים פירושם, שואלים את חבריהם התימנים (גם מתוך שאין בני שאר קהילות בקיאים בלשון ארמי ודקדוקו, רבים מהם אפילו שהם חכמים גדולים באים לידי טעות בהבנה, ואכמ"ל) ומנהג האשכנזים והספרדים שאינם מתרגמים, מפני שאינם מדברים בלשון ארמי"... מספר צפיות:13709 ב' סיון ה'תשפ''ב | | |
| | | | | | מסע בעקבות המנהג הקדום להעמיד תורגמן המעביר לציבור פסוק אחרי פסוק בעת קריאת התורה, מתוך המוסף התורני של עיתון המבשר - עש"ק כי תשא התש"פ. תשוח"ח להג"ר אביחי שרעבי הי"ו מקריית ספר, מחבר הקונטרס החשוב "תרגום בקריאת התורה", שהאיר עינינו בפרטי מנהג יהדות תימן המפוארה ונימוקיהם. כתבה בעיתון "המבשר" - עש"ק כי תשא התש"פ. מספר צפיות:6523 ב' סיון ה'תשפ''ב | | |
|
|
.gif?BannerID=26 "-")
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
תפריט נגישות
